לדלג לתוכן

אשר (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר
לידה פדן ארם
פטירה מצרים העתיקה
אב יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם זלפה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שרח, ישוי, ימנה, ישוה, בריעה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סרטוט פורטוגזי

אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. בניו של אשר היו יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה, וְשֶׂרַח אֲחֹתָם”[1]. על פי המדרש, חי 123 שנה, וכשיצאו בני ישראל ממצרים לקחו עמם את עצמותיו, וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי[2].

לפי ספר היובלים[3] נולד בב' בשבט.

לפי ספר הישר היה נשוי לעדון בת אפלל אך היא מתה ללא ילדים, לאחר מותה נישא להדורה בת אבימאל בן עבר וממנה נולדו ילדיו, יחד איתה אימץ את ביתה, שרח.

מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ג:

וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר.

נשים אשר הכירו את לאה כאומללה בעקבות עקרותה אמרו 'אשריה', ועל כן נקרא שם הבן הנולד 'אשר'. לדעת ליאורה רביד הכוונה כנראה לאישה אחת וזו רחל, שקנאה ללאה וזאת הסיבה להודות לאל.[4]

אבנו של אשר בחושן הייתה - תרשיש. במדרש תלפיות כותב על אבנו של אשר:

אשר על תרשיש, ונקרא קריאוליק. וגונה כגטו השמן. וסגלתה לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו, ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

השערות שונות נאמרו בזיהוי אבן התרשיש:

אבן כריזוליט
אבן כריזוליט

מאחר שאקוומרין הוא סוג של בריל, הרי שתרגום זה לתרשיש מקובל ונפוץ.

ברכת יעקב לאשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת יעקב לבניו טרם מותו, הבטיח לאשר נחלה פוריה, אשר תניב לו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ, כמו שנאמר ”מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ[5]; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ”[6].

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

תרח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטורה
 
 
 
הגר
 
 
אברהם
 
שרהנחור
 
 
הרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זמרן
 
 
יקשןישמעאל
 
 
 
 
 
 
מילכהלוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתואל
 
 
 
 
 
 
 
 
מדן
 
 
מדין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק
 
רבקהלבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישבקשוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשויעקב (ישראל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאהרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלההזלפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן
 
 
שמעוןיוסףבנימין
 
 
 
 
 
 
 
 
דןגד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי
 
 
יהודהמנשהאפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתליאשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יששכרזבולוןדינה

בספר דברי הימים מפורטת רשימת צאצאיו של אשר:

בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת. וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם. וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם. וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל. בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה. לז בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא. וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא. וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף.

קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[7]. ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי[8]. המקורות לכך הם בעיקר מהמאה ה-17. יום פטירתו הוא כ' בשבט לפי התאריך העברי, כמובא במדרש ילקוט שמעוני.[9]

מסורת שומרונית מזהה את קבר אשר בנבי טובא, בטובאס שבשומרון.[10]

ערך מורחב – שבט אשר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בראשית, מ"ו, י"ז
  2. ^ ספר הישר, סוף ספר יהושע
  3. ^ פרק כח פסוק כט
  4. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 156-155.
  5. ^ פירוש המילה לחמו הוא 'מאכלו' ראו גם: חבקוק, א', ט"ז: מַאֲכָלוֹ בְּרִאָה
  6. ^ בראשית, מ"ט, כ'
  7. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  8. ^ מאגר מקומות קדושים של הרשות הארצית לשרותי דת. מקום קדוש מס' 133.
  9. ^ ילקוט שמעוני שמות קמ"ב
  10. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219