אשר (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטוט פורטוגזי

אָשֵׁר, דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר.חי 123 שנה. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וקברוהו בקדש נפתלי[1]. בניו של אשר היו "יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה--וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (בראשית מ"ו, י"ז).

לפי ספר היובלים[2] נולד ב-ב' בשבט.

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ג:

וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר.

נשים אשר הכירו את לאה כאומללה בעקבות עקרותה אמרו 'אשריה'. לדעת ליאורה רביד הכוונה כנראה לאישה אחת וזו רחל, שקנאה ללאה וזאת הסיבה להודות לאל.[3]

סמל השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנו של אשר בחושן הייתה - תרשיש. במדרש תלפיות כותב על אבנו של אשר:

אשר על תרשיש, ונקרא קריאוליק. וגונה כגטו השמן. וסגלתה לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו, ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

השערות שונות נאמרו בזיהוי אבן התרשיש:

אבן כריזוליט
אבן כריזוליט

מאחר שאקוומרין הוא סוג של בריל, הרי שתרגום זה לתרשיש מקובל ונפוץ.

ברכת יעקב לאשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת יעקב לבניו טרם מותו, הבטיח לאשר נחלה פוריה, אשר תניב לו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ, כמו שנאמר "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ[4]; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ" (בראשית, מ"ט, כ').

צאצאי אשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר דברי הימים מפורטת רשימת צאצאיו של אשר:

בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת. וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם. וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם. וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל. בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה. לז בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא. וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא. וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף.

אשר מוציא מהגיהנום את מי שלומד משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש תלפיות (עמוד מא) מובא בשם ספר מזבח יעקב שאשר יוציא מהגיהנום כל מי שלמד משניות:

משם האר״י הקדוש ז״ל שאשר (בן יעקב) היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מהחייב. ולאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו בגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו משם ואין קול ואין עונה. משקורא לאשר משיב לו אשר קרא׳ מימיך משנה אם אומר לו הן. מיד מוציא אותו מגיהנום בזכות המשנה.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[5].

ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי. לקבר זה מקורות רבים בעיקר מהמאה ה-17 והילך. בנוסף יום פטירתו הוא כ' בשבט לפי התאריך העברי, כמובא בספר "ילקוט שמעוני".

שבט אשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבט אשר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר הישר, סוף ספר יהושע
  2. ^ פרק כח פסוק כט
  3. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2011, ע"מ 156-155.
  4. ^ פירוש המילה לחמו הוא 'מאכלו' ראו גם: חבקוק, א', ט"ז: מַאֲכָלוֹ בְּרִאָה
  5. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"