שור הבר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←שור הבר בארץ ישראל: עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
== שור הבר בארץ ישראל == |
== שור הבר בארץ ישראל == |
||
שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf|הכותב=Ella Tsahar ואחר'|כותרת=Distribution and Extinction of Ungulates during the |
שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf|הכותב=Ella Tsahar ואחר'|כותרת=Distribution and Extinction of Ungulates during the |
||
Holocene of the Southern Levant|אתר=|תאריך=}}</ref>, שרידיהם נמצאו |
Holocene of the Southern Levant|אתר=|תאריך=}}</ref>, שרידיהם נמצאו ב[[אתר ארכאולוגי|אתרים]] רבים ב[[החבל הים תיכוני|חבל הים תיכוני]], מכל התקופות ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]]. |
||
אולם מספר הממצאים |
אולם מספר הממצאים הארכאו-זאולוגיים הולך ופוחת לאחר מכן והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל ב[[חשבון (עיר)|תל חשבון]] שבעבר הירדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Amar,%20Bouchnick%20and%20Bar-Oz%20-%20Cathedra%202009.pdf|הכותב=זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז|כותרת=זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה|אתר=|תאריך=}}</ref>. |
||
[[קובץ:Lascaux painting.jpg|ממוזער|שורי בר כפי שצוירו במערת לאסקו צרפת 17,000 שנה לפני זמננו]] |
[[קובץ:Lascaux painting.jpg|ממוזער|שורי בר כפי שצוירו במערת לאסקו צרפת 17,000 שנה לפני זמננו]] |
||
גרסה מ־16:00, 3 ביולי 2019
שור הבר | |
---|---|
השוואה של שור הבר לפרה ולאדם | |
מצב שימור | |
נכחד (EX)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | פרים |
סוג: | פר |
מין: | שור הבר |
שם מדעי | |
Bos primigenius בויאנוס, 1827 | |
תחום תפוצה | |
שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.
אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.
לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.
גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג.
שור הבר בארץ ישראל
שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות[2], שרידיהם נמצאו באתרים רבים בחבל הים תיכוני, מכל התקופות הפרהיסטוריות.
אולם מספר הממצאים הארכאו-זאולוגיים הולך ופוחת לאחר מכן והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבעבר הירדן[3].
זיהוי מקראי
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[4]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]
- ^ זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה
- ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
- ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.