צבי הירש פרידמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ברונקס ==> הברונקס |
מ קידוד קישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית |
{{אישיות רבנית |
||
| שם = |
| שם = |
||
| שם בשפת המקור = |
| שם בשפת המקור = |
||
| תמונה = |
| תמונה = |
||
| כיתוב = |
| כיתוב = |
||
| כינוי = |
| כינוי = |
||
| תאריך לידה = [[2 במאי]] [[1808]] |
| תאריך לידה = [[2 במאי]] [[1808]] |
||
| מקום לידה = |
| מקום לידה = |
||
| תאריך פטירה = [[28 ביולי]] [[1874]] |
| תאריך פטירה = [[28 ביולי]] [[1874]] |
||
| מקום פטירה = |
| מקום פטירה = |
||
| סיבת המוות = |
| סיבת המוות = |
||
| מקום קבורה = |
| מקום קבורה = |
||
| מדינה = |
| מדינה = |
||
| תאריך לידה עברי = [[ה' באייר]] [[ה'תקס"ח]] |
| תאריך לידה עברי = [[ה' באייר]] [[ה'תקס"ח]] |
||
| תאריך פטירה עברי = [[י"ד באב]] [[ה'תרל"ד]] |
| תאריך פטירה עברי = [[י"ד באב]] [[ה'תרל"ד]] |
||
| מקום פעילות = |
| מקום פעילות = |
||
| תקופת פעילות = |
| תקופת פעילות = |
||
| השתייכות = [[תנועת החסידות]] |
| השתייכות = [[תנועת החסידות]] |
||
| תחומי עיסוק = |
| תחומי עיסוק = |
||
| תפקידים נוספים = |
| תפקידים נוספים = |
||
| רבותיו = רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)]],{{ש}} רבי [[חיים הלברשטאם]] |
| רבותיו = רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)]],{{ש}} רבי [[חיים הלברשטאם]] |
||
| תלמידיו = רבי [[ישעיה שטיינר]] |
| תלמידיו = רבי [[ישעיה שטיינר]] |
||
| בני דורו = |
| בני דורו = |
||
| חיבוריו = "אך פרי תבואה" על התורה,{{ש}}"הישר והטוב" - דרשות והספדים |
| חיבוריו = "אך פרי תבואה" על התורה,{{ש}}"הישר והטוב" - דרשות והספדים |
||
| בן זוג = |
| בן זוג = |
||
| בת זוג = |
| בת זוג = |
||
| צאצאים = |
| צאצאים = |
||
| פרסים והוקרה = |
| פרסים והוקרה = |
||
| חתימה = |
| חתימה = |
||
}} |
}} |
||
רבי '''צבי הירש פרידמן''' מ[[אולסליסקה|ליסקא]] ([[ה' באייר]] [[ה'תקס"ח]], [[2 במאי]] [[1808]] - [[י"ד באב]] [[ה'תרל"ד]], [[28 ביולי]] [[1874]]) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי [[תנועת החסידות]] ב[[הונגריה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. |
רבי '''צבי הירש פרידמן''' מ[[אולסליסקה|ליסקא]] ([[ה' באייר]] [[ה'תקס"ח]], [[2 במאי]] [[1808]] - [[י"ד באב]] [[ה'תרל"ד]], [[28 ביולי]] [[1874]]) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי [[תנועת החסידות]] ב[[הונגריה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
נולד ב[[שאטוראליאויהיי|אויהל]] שבצפון מזרח הונגריה, לשרה ולרב אהרון פרישמן. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד אצל רבי אברהם מ[[דעמביץ]] ורבי [[צבי הירש הלר]] ב[[בוניהד]]. בילה שנים ב[[חצר חסידית|חצר]]ו של רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]], בעל "[[ישמח משה]]", אך נהג לנסוע גם ל[[צדיק]]ים אחרים, ובהם רבי [[ישראל מרוז'ין]], רבי [[מאיר מפרמישלן]], רבי [[שלום רוקח|רבי שלום מבלז]] ורבי [[חיים מצאנז]]. שם משפחתו היה פרישמן אך הוא שינה אותו לפרידמן כדי להימנע מגיוס לצבא. |
נולד ב[[שאטוראליאויהיי|אויהל]] שבצפון מזרח הונגריה, לשרה ולרב אהרון פרישמן. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד אצל רבי אברהם מ[[דעמביץ]] ורבי [[צבי הירש הלר]] ב[[בוניהד]]. בילה שנים ב[[חצר חסידית|חצר]]ו של רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]], בעל "[[ישמח משה]]", אך נהג לנסוע גם ל[[צדיק]]ים אחרים, ובהם רבי [[ישראל מרוז'ין]], רבי [[מאיר מפרמישלן]], רבי [[שלום רוקח|רבי שלום מבלז]] ורבי [[חיים מצאנז]]. שם משפחתו היה פרישמן אך הוא שינה אותו לפרידמן כדי להימנע מגיוס לצבא. |
||
נבחר להנהיג את קהילת ליסקא (בהונגרית: [[אולסליסקה|אוֹלַסליסקַה]] Olaszliszka) במחוז זֶמפלֶן שבצפון מזרח הונגריה, בהמלצת רבו בעל ישמח משה. אלפי חסידים נהרו אליו מרחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו{{מקור}}. לאחר פטירת רבו הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה{{מקור}}. נפטר בי"ד באב תרל"ד ונקבר בליסקא. |
נבחר להנהיג את קהילת ליסקא (בהונגרית: [[אולסליסקה|אוֹלַסליסקַה]] Olaszliszka) במחוז זֶמפלֶן שבצפון מזרח הונגריה, בהמלצת רבו בעל ישמח משה. אלפי חסידים נהרו אליו מרחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו{{מקור}}. לאחר פטירת רבו הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה{{מקור}}. נפטר בי"ד באב תרל"ד ונקבר בליסקא. |
||
האדמו"ר היה מסוכסך עם הרב [[ירמיה לעוו]] [[אב"ד]] [[אויהל]], ה[[התנגדות לחסידות|מתנגד]] העקבי ביותר בהונגריה, שכינהו "[[שבתאי צבי]]". מרבית רבני הארץ, יוצאי [[ישיבת פרשבורג]], הפגינו הסתייגות כלפי החסידות. הרב פרידמן עצמו התפלל ב[[נוסח ספרד]] בבית מדרשו, אך לחץ הציבור לשמור על מסורת אבות הניע אותו להותיר את [[נוסח אשכנז]] בבית הכנסת בליסקא. כמוהו נהגו אדמו"רים רבים.{{הערה|יעקב כ"ץ, '''הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה''', [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשנ"ה, עמ' 217–218. ראו גם: מיכאל ק' סילבר, '''[https://www.academia.edu/3219774/There_are_no_Yeshivot_in_our_Country_for_Several_Good_Reasons_Between_Hasidim_and_Mitnagdim_in_Hungary_Hebrew_ ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה]'''.}} |
האדמו"ר היה מסוכסך עם הרב [[ירמיה לעוו]] [[אב"ד]] [[אויהל]], ה[[התנגדות לחסידות|מתנגד]] העקבי ביותר בהונגריה, שכינהו "[[שבתאי צבי]]". מרבית רבני הארץ, יוצאי [[ישיבת פרשבורג]], הפגינו הסתייגות כלפי החסידות. הרב פרידמן עצמו התפלל ב[[נוסח ספרד]] בבית מדרשו, אך לחץ הציבור לשמור על מסורת אבות הניע אותו להותיר את [[נוסח אשכנז]] בבית הכנסת בליסקא. כמוהו נהגו אדמו"רים רבים.{{הערה|יעקב כ"ץ, '''הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה''', [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשנ"ה, עמ' 217–218. ראו גם: מיכאל ק' סילבר, '''[https://www.academia.edu/3219774/There_are_no_Yeshivot_in_our_Country_for_Several_Good_Reasons_Between_Hasidim_and_Mitnagdim_in_Hungary_Hebrew_ ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה]'''.}} |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==שושלת ליסקא== |
==שושלת ליסקא== |
||
לרבי צבי הירש פרידמן היו שני חתנים: רבי חיים פרידלנדר ורבי יוזפא גולדברגר. את מקומו של רבי צבי הירש באדמו"רות מילא חתנו רבי חיים פרידלנדר, מחבר הספר "טל חיים" על התורה וספר "טל חיים וברכה". בזיווג שני נישא לבת גיסו רבי אברהם שוורץ ממנה נולדו ממשיכי דרכו. נפטר ב[[ט' באייר]] [[תרס"ד]]. נכדו של רבי צבי הירש, רבי חיים שוורץ, בן חתנו הרב אברהם, שימש אף הוא באדמו"רות ב[[מישקולץ]]. הגבאי של רבי צבי הירש, רבי [[ישעיה שטיינר]] החל לשמש אחר פטירתו באדמו"רות ב[[קרסטיר]]. בנו של רבי יוזפא גולדברגר הוא הרב [[גרשון גולדברגר]], אב"ד טיסה-ברצל. |
לרבי צבי הירש פרידמן היו שני חתנים: רבי חיים פרידלנדר ורבי יוזפא גולדברגר. את מקומו של רבי צבי הירש באדמו"רות מילא חתנו רבי חיים פרידלנדר, מחבר הספר "טל חיים" על התורה וספר "טל חיים וברכה". בזיווג שני נישא לבת גיסו רבי אברהם שוורץ ממנה נולדו ממשיכי דרכו. נפטר ב[[ט' באייר]] [[תרס"ד]]. נכדו של רבי צבי הירש, רבי חיים שוורץ, בן חתנו הרב אברהם, שימש אף הוא באדמו"רות ב[[מישקולץ]]. הגבאי של רבי צבי הירש, רבי [[ישעיה שטיינר]] החל לשמש אחר פטירתו באדמו"רות ב[[קרסטיר]]. בנו של רבי יוזפא גולדברגר הוא הרב [[גרשון גולדברגר]], אב"ד טיסה-ברצל. |
||
את מקומו של רבי חיים פרידלנדר מילא בנו רבי צבי. לפני התמנותו לאדמו"ר שימש כרב ב[[מאד (הונגריה)|מאד]] וב[[גאבה]]. חיבר כ-30 ספרים על כל חלקי התורה{{מקור}}. בשנות השואה סירב להימלט ונשאר עם חסידיו. הועבר על ידי הנאצים ל[[אויהל]] משם הועבר ל[[אושוויץ]] שם נרצח ב[[כ"ז באייר]] [[תש"ד]]. חתנו ואחיינו של רבי חיים, רבי מנחם מנדל (נכדו של רבי משה מ[[חסידות דעש|דעש]], בן הרב יהודה פרידלנדר מ[[ברוגו-פרונד]]) שימש כאדמו"ר ב[[קלויזנבורג]]. נפטר ב[[י"ח בטבת]] [[ת"ש]]. |
את מקומו של רבי חיים פרידלנדר מילא בנו רבי צבי. לפני התמנותו לאדמו"ר שימש כרב ב[[מאד (הונגריה)|מאד]] וב[[גאבה]]. חיבר כ-30 ספרים על כל חלקי התורה{{מקור}}. בשנות השואה סירב להימלט ונשאר עם חסידיו. הועבר על ידי הנאצים ל[[אויהל]] משם הועבר ל[[אושוויץ]] שם נרצח ב[[כ"ז באייר]] [[תש"ד]]. חתנו ואחיינו של רבי חיים, רבי מנחם מנדל (נכדו של רבי משה מ[[חסידות דעש|דעש]], בן הרב יהודה פרידלנדר מ[[ברוגו-פרונד]]) שימש כאדמו"ר ב[[קלויזנבורג]]. נפטר ב[[י"ח בטבת]] [[ת"ש]]. |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
*רבי שלמה, חתן דודו רבי מנחם מנדל מברוגו. שהה בימי המלחמה ב[[בודפשט]] והיגר ל[[ארצות הברית]] שם כיהן כאדמו"ר מליסקא. התגורר ברובע [[הברונקס]] ובהמשך ב[[מנהטן]]. נפטר בשנת [[תש"מ]]. |
*רבי שלמה, חתן דודו רבי מנחם מנדל מברוגו. שהה בימי המלחמה ב[[בודפשט]] והיגר ל[[ארצות הברית]] שם כיהן כאדמו"ר מליסקא. התגורר ברובע [[הברונקס]] ובהמשך ב[[מנהטן]]. נפטר בשנת [[תש"מ]]. |
||
**רבי חיים, ממלא מקום אביו. |
**רבי חיים, ממלא מקום אביו. |
||
*רבי יוזפא (-[[כ"ח בשבט]] [[תשל"א]]), חתן רבי אברהם יהושע העשיל פרנקל מ[[היבנוב]], שימש אף הוא כאדמו"ר בארצות הברית. |
*רבי יוזפא (-[[כ"ח בשבט]] [[תשל"א]]), חתן רבי אברהם יהושע העשיל פרנקל מ[[היבנוב]], שימש אף הוא כאדמו"ר בארצות הברית. |
||
** רבי צבי הירש, ממלא מקום אביו. |
** רבי צבי הירש, ממלא מקום אביו. |
||
** רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר ספר חסדי אברהם על ענייני [[חולה]], מכהן כאב"ד היבנוב. |
** רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר ספר חסדי אברהם על ענייני [[חולה]], מכהן כאב"ד היבנוב. |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
* [http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/index.htm לקסיקון יהודי הונגרי - Magyar Zsidó Lexikon - בעריכת פטר אוּיוָרי 1929 עמ' 295, 660-661] |
* [http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/index.htm לקסיקון יהודי הונגרי - Magyar Zsidó Lexikon - בעריכת פטר אוּיוָרי 1929 עמ' 295, 660-661] |
||
* [http://varhegyi-family.net/Gabor/Hungary/Olaszliszka/index.html תמונות מבית העלמין היהודי ב-Olaszliszka כולל המצבה של הרב פרידמן (פרישמן)] |
* [http://varhegyi-family.net/Gabor/Hungary/Olaszliszka/index.html תמונות מבית העלמין היהודי ב-Olaszliszka כולל המצבה של הרב פרידמן (פרישמן)] |
||
* [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=7650&hilit= |
* [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=7650&hilit=ליסקא שושלת ליסקא] בפורום יידישע וועלט פארומס (באידיש) |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־11:20, 14 ביוני 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
2 במאי 1808 ה' באייר ה'תקס"ח |
|---|---|
| פטירה |
28 ביולי 1874 (בגיל 66) י"ד באב ה'תרל"ד |
| תקופת הפעילות |
? – 28 ביולי 1874  |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו |
רבי משה טייטלבוים (הראשון), רבי חיים הלברשטאם |
| תלמידיו | רבי ישעיה שטיינר |
| חיבוריו |
"אך פרי תבואה" על התורה, "הישר והטוב" - דרשות והספדים |
  | |
רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (ה' באייר ה'תקס"ח, 2 במאי 1808 - י"ד באב ה'תרל"ד, 28 ביולי 1874) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19.
תולדות חייו
נולד באויהל שבצפון מזרח הונגריה, לשרה ולרב אהרון פרישמן. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד אצל רבי אברהם מדעמביץ ורבי צבי הירש הלר בבוניהד. בילה שנים בחצרו של רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה", אך נהג לנסוע גם לצדיקים אחרים, ובהם רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי רבי שלום מבלז ורבי חיים מצאנז. שם משפחתו היה פרישמן אך הוא שינה אותו לפרידמן כדי להימנע מגיוס לצבא.
נבחר להנהיג את קהילת ליסקא (בהונגרית: אוֹלַסליסקַה Olaszliszka) במחוז זֶמפלֶן שבצפון מזרח הונגריה, בהמלצת רבו בעל ישמח משה. אלפי חסידים נהרו אליו מרחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו[דרוש מקור]. לאחר פטירת רבו הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה[דרוש מקור]. נפטר בי"ד באב תרל"ד ונקבר בליסקא.
האדמו"ר היה מסוכסך עם הרב ירמיה לעוו אב"ד אויהל, המתנגד העקבי ביותר בהונגריה, שכינהו "שבתאי צבי". מרבית רבני הארץ, יוצאי ישיבת פרשבורג, הפגינו הסתייגות כלפי החסידות. הרב פרידמן עצמו התפלל בנוסח ספרד בבית מדרשו, אך לחץ הציבור לשמור על מסורת אבות הניע אותו להותיר את נוסח אשכנז בבית הכנסת בליסקא. כמוהו נהגו אדמו"רים רבים.[1]
| תקופת חייו של הרב צבי הירש פרידמן על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
שושלת ליסקא
לרבי צבי הירש פרידמן היו שני חתנים: רבי חיים פרידלנדר ורבי יוזפא גולדברגר. את מקומו של רבי צבי הירש באדמו"רות מילא חתנו רבי חיים פרידלנדר, מחבר הספר "טל חיים" על התורה וספר "טל חיים וברכה". בזיווג שני נישא לבת גיסו רבי אברהם שוורץ ממנה נולדו ממשיכי דרכו. נפטר בט' באייר תרס"ד. נכדו של רבי צבי הירש, רבי חיים שוורץ, בן חתנו הרב אברהם, שימש אף הוא באדמו"רות במישקולץ. הגבאי של רבי צבי הירש, רבי ישעיה שטיינר החל לשמש אחר פטירתו באדמו"רות בקרסטיר. בנו של רבי יוזפא גולדברגר הוא הרב גרשון גולדברגר, אב"ד טיסה-ברצל.
את מקומו של רבי חיים פרידלנדר מילא בנו רבי צבי. לפני התמנותו לאדמו"ר שימש כרב במאד ובגאבה. חיבר כ-30 ספרים על כל חלקי התורה[דרוש מקור]. בשנות השואה סירב להימלט ונשאר עם חסידיו. הועבר על ידי הנאצים לאויהל משם הועבר לאושוויץ שם נרצח בכ"ז באייר תש"ד. חתנו ואחיינו של רבי חיים, רבי מנחם מנדל (נכדו של רבי משה מדעש, בן הרב יהודה פרידלנדר מברוגו-פרונד) שימש כאדמו"ר בקלויזנבורג. נפטר בי"ח בטבת ת"ש.
לאחר השואה
צאצאיו של רבי צבי פרידלנדר שימשו כאדמו"רים:
- רבי שלמה, חתן דודו רבי מנחם מנדל מברוגו. שהה בימי המלחמה בבודפשט והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מליסקא. התגורר ברובע הברונקס ובהמשך במנהטן. נפטר בשנת תש"מ.
- רבי חיים, ממלא מקום אביו.
- רבי יוזפא (-כ"ח בשבט תשל"א), חתן רבי אברהם יהושע העשיל פרנקל מהיבנוב, שימש אף הוא כאדמו"ר בארצות הברית.
- רבי צבי הירש, ממלא מקום אביו.
- רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר ספר חסדי אברהם על ענייני חולה, מכהן כאב"ד היבנוב.
בנו של רבי מנחם מנדל מברוגו, רבי משה דוד, שימש כאדמו"ר ברובע הברונקס.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 215
- ספר הזכרונות לבית ליסקא, שמואל גולדשטיין, חיפה, תשכ"ח (ביידיש)
קישורים חיצוניים
- צבי הירש מליסקה, באנציקלופדיה יהודית - דעת
- תולדות חייו, באתר MyTzadik
- ספר מליצי אש על חודשי מ' אב ואלול מאת אברהם שטערן - תרצ"ב (HebrewBooks)
- לקסיקון יהודי הונגרי - Magyar Zsidó Lexikon - בעריכת פטר אוּיוָרי 1929 עמ' 295, 660-661
- תמונות מבית העלמין היהודי ב-Olaszliszka כולל המצבה של הרב פרידמן (פרישמן)
- שושלת ליסקא בפורום יידישע וועלט פארומס (באידיש)
הערות שוליים
- ^ יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה, עמ' 217–218. ראו גם: מיכאל ק' סילבר, ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה.