ורנר פון בראון – הבדלי גרסאות

ורנר פון בראון
Wernher Magnus Maximilian von Braun
	ורנר פון בראון, 1 במאי 1964
לידה	23 במרץ 1912; וירז'יסק, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית
פטירה	16 ביוני 1977 (בגיל 65); אלכסנדריה, ארצות הברית
שם לידה	Wernher Magnus Maximilian Freiherr von Braun
ענף מדעי	אווירונאוטיקה
מקום מגורים	גרמניה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אייווי היל
מקום לימודים	Hermann Lietz-Schule Spiekeroog (אפריל 1930); האוניברסיטה הטכנית של ברלין (1932); אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (1934); המכון הטכנולוגי של ציריך; הגימנסיה הצרפתית ברלין ;
מנחה לדוקטורט	אריך שומאן
מוסדות	צבא ארצות הברית; נאס"א; ורמאכט; חברת פיירצ'יילד; סוכנות הנשק של הצבא הגרמני ;
פרסים והוקרה	טבעת ארנסט ורנר פון סימנס (1975); היכל התהילה הלאומי של התעופה (1982); מדליית וילהלם אקסנר (1969); צלב ההצטיינות במלחמה (29 באוקטובר 1944); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (1970); הרצאת מקסוול (1974); מדליית הזהב של לנגלי (1967); מדליית השירות המצויין של נאס"א (1969); רוברט גודרד (1958); המדליה הלאומית למדעים (1975); מדליית אליוט קרסון (1962); היכל התהילה הבנילאומי של החלל (1976); פרס רודולף דיזל ;
בן או בת זוג	מריה פון בראון
צאצאים	מרגיט פון בראון
הערות	על שמו מחלקת אגודת החלל הלאומית, פרס ורנר פון בראון.
תרומות עיקריות
	פיתוח V-2; הקמת הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים; מנהל מרכז טיסות החלל מרשל הראשון שפיתח את הטיל סטורן 5
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:28, 20 ביוני 2020

ד"ר ורנר מגנוס מקסימיליאן פון בראון (בגרמנית: Wernher Magnus Maximilian von Braun‏; 23 במרץ 1912 – 16 ביוני 1977) היה מדען טילים גרמני, חבר במפלגה הנאצית וקצין באס אס, שהופקד על תוכנית ה-V-2, הטיל הבליסטי הראשון. בסוף המלחמה גויס על ידי ארצות הברית והצטרף לנאס"א. הוא התקדם לדרגת מנהל ומהנדס בכיר ונטל חלק מרכזי במרוץ לחלל ובתוכנית אפולו, שהביאה לבסוף את האדם לירח. פון בראון נזכר הן כמדען מבריק והן כשותף לפשעי מלחמה.

ראשית חייו

נולד בעיר וירז'יסק (וירשיץ בגרמנית), במחוז פוזן, שהיה שייך באותה תקופה לגרמניה אך סופח בשנת 1920 לפולין. כבר כשהיה ילד העניקה לו אימו טלסקופ, וסקרנותו לכל הקשור באסטרונומיה ובתחום החלל לא הרפתה ממנו כל חייו. כמו משפחות גרמניות רבות אחרות, גם משפחתו היגרה אל גרמניה לאחר שוירז'יסק הוחזרה לפולין ב-1920 במסגרת חוזה ורסאי. מקום מושבה החדש נקבע בברלין. כילד משך את ליבו ספר בשם "הטיל אל תוך החלל הבין כוכבי" מאת אחד החלוצים בתחום פיתוח הטילים, הרמן אוברט. בגיל 13 גרם לפיצוץ גדול בעת שירה עגלת צעצוע, שאליה חיבר מספר זיקוקין די-נור. העגלה עפה למרחק של כמה בלוקים ועלתה באש. פון בראון הצעיר הוחזק במעצר על ידי המשטרה, עד אשר אביו הגיע לאסוף אותו.

ב-1930 הצטרף למכון הטכנולוגי של ברלין. ב"אגודת טיסות החלל" הוא חבר להרמן אוברט וסייע לו בתכנון טיל בעל מנוע דלק נוזלי. אחר כך קיבל משרה באוניברסיטת ברלין.

בסוף שנת 1934 קבוצתו של פון בראון שיגרה בהצלחה זוג טילים שהגיעו לגובה של למעלה מ-2.4 קילומטר. באותו הזמן לא הייתה אגודת טילים גרמנית כלשהי, מאחר ש"אגודת טיסות החלל" התמוטטה, וניסויים בטילים נאסרו על ידי המשטר הנאצי החדש.

הצטרפות למפלגה הנאצית

בשנת 1938 הוצע לו על ידי המשטר לפתח טילים במסגרת צבאית. ההצעה כללה משכורת נדיבה ותנאים נוחים. פון בראון הצטרף למפלגה הנאצית. מאוחר יותר קיבל דרגת רס"ן בשורות האס אס. במתקן גדול בכפר פנמינדה בצפון מזרח גרמניה, על חופו של הים הבלטי, שקד פון בראון לצדו של מהנדס הטילים ולטר דורנברגר על פיתוח טילי ה-A-4 ארוכי הטווח, וטיל על קולי נגד מטוסים שנקרא "וואסרפאל". ב-1943 החליט היטלר להשתמש בטילי ה-A-4 כ"טילי נקמה" והביע תקווה שהטילים יעזרו לשנות את מהלך המלחמה לטובתה של גרמניה. הקבוצה מצאה את עצמה מייצרת המוני טילי A-4 במטרה לשגרם על לונדון.

14 חודשים לאחר הוראתו של היטלר לייצר את הטילים, ב-7 בספטמבר 1944, שוגר לעבר מערב אירופה טיל ה-A-4 המבצעי הראשון, שעתה נקרא V-2. כשה-V-2 הראשון נורה על לונדון, העיר פון בראון לכמה מעמיתיו: "הטיל עבד נהדר, אבל נחת בכוכב הלא נכון". במהלך המלחמה שיגרו הנאצים את טיליהם כנגד אוכלוסייה אזרחית בבריטניה. טילי ה-V-2 יוצרו בתנאים מחפירים, במפעלי עבודת כפייה תת-קרקעיים שבפיקוח האס אס. במפעלים הועבדו זרים, רבים מהם אסירי מלחמה ממדינות מזרח אירופה. העבודה המייסרת במפעל הביאה למותם של למעלה מ-12,000 עובדי כפייה. פון בראון נראה לכאורה במפעלים אלה שבמיטלבאו-דורה (במרכז גרמניה), שם הוא היה עד לערמות של גופות מתים. אין שום ראייה לכך שהוא ניסה למחות על ההרג של אותם אנשים. לאחר זמן אף התגלו מסמכים סודיים המצביעים על כך שבחר אישית אסירים לעבודות כפייה (עובדות אלו הוסתרו מפני הציבור האמריקני לאחר שנתגלו). מאוחר יותר בחייו אמר שהתבייש במה שראו עיניו.

האס אס והגסטאפו עצרו את פון בראון בעוון פשעים כנגד המדינה. חטאו היה שנהג לדבר על בניית טילים שיקיפו את כדור הארץ ואולי אף יגיעו עד לירח. נראה שלדעת השלטונות הוא פשע בהתעסקות יתרה ברעיונות חסרי חשיבות, היתוליים כביכול, במקום שיתרכז בבניית טילים גדולים וקטלניים יותר עבור מכונת המלחמה הנאצית. עמיתו דורנברגר שכנע את האס אס ואת הגסטאפו לשחרר את פון בראון בטענה שבלעדיו לא ניתן יהיה לייצר טילי V-2 נוספים, שהיו נחוצים מאוד בעיניו של היטלר.

משחזר לפנמינדה מיהר פון בראון לכנס את צוות התכנון וביקש מהם להחליט איך ולמי הם ייכנעו. מרבית המדענים פחדו מהסובייטים, לא התרשמו מצרפתים, ואילו לבריטים לא היה מספיק כסף על מנת לממן תוכנית טילים. נותרו רק האמריקאים. כשהסובייטים התקרבו לפנמינדה, חזר פון בראון עם צוותו למרכז הייצור של טילי ה-V-2 בעזרת מסמכים מזויפים. ב-1 באפריל 1945, בעקבות התקדמות האמריקאים אל עבר מפעלי הייצור, הועלו פון בראון וצוותו (כ-500 איש) על רכבת שיעדה היה הרי האלפים. בסוף המלחמה, לאחר היוודע דבר התאבדותו של היטלר בפיהררבונקר בברלין, הורו מפקדי האס אס מפורשות להרוג את המהנדסים הגרמנים על מנת שלא יפלו בשבי. בסופו של דבר, הקבוצה מצאה חייל אמריקאי ונכנעה לו. האמריקאים, בהבינם את חשיבות המהנדסים הללו, אספו את טילי ה-V-2 הנותרים וחלקיהם. לאחר מכן פוצצו את אתרי הייצור שלהם. הטילים הועמסו עם כל חלקיהם על גבי 300 רכבות שהובילו אותם לארצות הברית. מרבית קבוצתו של פון בראון נשבתה על ידי הסובייטים.

המעבר לארצות הברית

ב-20 ביוני 1945, אישר מזכיר המדינה האמריקאי, קורדל הול, את העברת מומחי הטילים הגרמניים של פון בראון לארצות הברית. ההעברה נודעה בשם מבצע פייפרקליפ בגלל מספרם הגדול של הגרמנים אשר מוקמו בחיל החימוש. הם נחתו בארצות הברית בבסיס חיל האוויר שבניוקסל, דרומית לווילמינגטון, דלאוור. לאחר מכן הוטסו לבוסטון, ונלקחו בסירה למוצב של שירות המודיעין האמריקאי בפורט סטרונג, בנמל בוסטון. מאוחר יותר הועברה הקבוצה, למעט פון בראון, למרילנד, שם סיווגו את המסמכים מפנמינדה. מסמכים אלו היו אמורים לאפשר למדענים להמשיך את ניסויי הטילים במקום בו הפסיקו בשעה שעזבו את גרמניה. לבסוף הועברו פון בראון ו-126 עמיתיו מפנמינדה לביתם החדש בפורט בליס, טקסס, שהיה מתקן צבאי גדול צפונית לאל פאסו. הם מצאו את עצמם במצב מוזר כשהחלו את חייהם החדשים באמריקה. מכיוון שלא יכלו לעזוב את פורט בליס ללא ליווי צבאי, לעיתים הם התייחסו לעצמם כ"אסירי שלום".

בפורט בליס הם אימנו צוותים צבאיים, תעשייתיים ואוניברסיטאיים בשיטות הייצור והטיפול המורכבות של רקטות ושל טילים מונחים. בנוסף, הם עזרו בליטוש, הרכבת ושיגור טילי V-2 שהובלו באוניות מגרמניה לניו מקסיקו. הם גם חקרו את הפוטנציאל העתידי של הטילים לשימושי צבא ומחקר. בעת הזו שלח פון בראון בדואר הצעת נישואין לבת-דודתו הראשונה, מריה פון קירסטרופ בת ה-18. השניים התחתנו ב-1947, ולפון בראון נולדה בתו הראשונה, איריס. ב-1950 הועברו פון בראון וקבוצתו להאנטסוויל, אלבמה, שם התגורר כ-20 שנה. בין 1950 ל-1956 הוביל פון בראון את קבוצת הפיתוח הצבאית של מחסני הנשק ברדסטון, במסגרת תכנון הטיל שכונה מאוחר יותר "טיל הרדסטון".

פון בראון חלם על עולם שבו יעשה שימוש בטילים למטרות שלום בלבד. כחלק מחזון זה הוא פרסם בשנת 1952 במגזין "קולייר" את הרעיון להקים תחנת חלל. התחנה תהיה בקוטר של 250 רגל, תחוג במסלול בגובה של 1,075 מיל, ותסתובב סביב עצמה על מנת לייצר "כבידה מלאכותית". הוא האמין שתחנת החלל עשויה להיות נקודת קפיצה טובה למסעות עתידיים לירח. בנוסף, עבד פון בראון בשיתוף פעולה עם וולט דיסני ושימש כמנהל הטכני של שלוש סדרות טלוויזיה אודות חקר החלל. במרוצת השנים המשיך פון בראון בעבודתו הרצופה עם דיסני, בתקווה שמעורבותו בתעשיית הסרטים המשגשגת של דיסני תביא להגברת המודעות והעניין בקרב הציבור לגבי עתיד תוכניות החלל.

קבוצתו של פון בראון, שעבדה עבור הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים, פיתחה את הטיל יופיטר C, דגם משופר של טיל הרדסטון. ב-31 בינואר 1958 היה זה הטיל ששיגר בהצלחה את אקספלורר 1, הלוויין המערבי הראשון. האירוע סימן את לידתה של תוכנית החלל האמריקאית. ב-1960 חנכה נאס"א את מרכז טיסות החלל מרשל, בהאנטסוויל, אלבמה, והעבירה את פון בראון וקבוצת הפיתוח שלו מהסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים לנאס"א. פון בראון היה המנהל הראשון של מרכז מרשל וכיהן בתפקיד זה במשך עשור, מיולי 1960 עד פברואר 1970. התוכנית הגדולה הראשונה של מרכז מרשל הייתה פיתוח משגרי הסטורן, שהיו מסוגלים לשאת אסטרונאוטים אל הירח. חלומו לסייע למין האנושי לדרוך על הירח, הפך למציאות ב-16 ביולי 1969, כשטיל סטורן 5, פרי פיתוחו של מרכז מרשל, שיגר את צוות האסטרונאוטים של אפולו 11 לירח.

ב-1970 עברו פון בראון ומשפחתו לוושינגטון הבירה. הוא מונה לממלא מקום מנהל התכנון במטה נאס"א. משנסתיימה תוכנית אפולו נתגלעו חילוקי דעות בין פון בראון לשאר ראשי נאס"א, מה שהוביל לפרישתו ביוני 1972. הוא הפך לסגן נשיא תעשיות "פיירצ'יילד" בג'רמנטאון, מרילנד, שם הוא פעל רבות בהקמתו ובקידומו של 'מכון החלל הלאומי', שלימים נקרא אגודת החלל הלאומית.

בשיא עשייתו נודע לפון בראון כי לקה במחלת הסרטן. אף על פי שעבר ניתוח, התפשט הסרטן. ב-16 ביוני 1977 מת ורנר פון בראון באלכסנדריה שבווירג'יניה, ונקבר שם בבית הקברות איבי הילסייד. לאחר מותו, קיבל את פרס רוברט היינליין.

היחס לדמותו והנצחה

המחלוקת לגבי עבודתו של פון בראון במהלך מלחמת העולם השנייה תועדה בשיר על ידי הסאטיריקן טום לרר, שתיאר אותו כ"אדם שנאמנותו נשלטת על ידי התועלת".

סטנלי קובריק השתמש בדמותו של פון בראון השראה, באופן חלקי, לדמותו של דוקטור סטריינג'לאב בסרטו בשם זה^[^{דרוש מקור]}.

מייקל שייבון השתמש בדמותו של פון בראון כדמות מרכזית בעלילת הספר "אור ירח"^[1].

על שמו של בראון מחלקת אגודת החלל הלאומית בכל שנתיים את פרס ורנר פון בראון.

קישורים חיצוניים

ורנר פון בראון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מלאך או שטן, בטאון חיל האוויר (מס' 131), 1 בפברואר 2000
מורשת פון בראון חיה וקיימת, ראיון עם היסטוריון החלל מייקל נויפלד, איתי נבו, רשת ב', 2 בפברואר 2011
‏BioCast - אלף אישים באלף שניות: ורנר פון בראון, באתר iCast‏, 7 באפריל 2011
הגר בוחבוט, הנאצי שהביא את האמריקנים לחלל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2015
ורנר פון בראון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ליאת נטוביץ-קושיצקי, ‏סקירת הספר, השילוח, 15, יוני 2019

[1] ליאת נטוביץ-קושיצקי, ‏סקירת הספר, השילוח, 15, יוני 2019

[1]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 האס אס וה[[גסטאפו]] עצרו את פון בראון בעוון פשעים כנגד המדינה. חטאו היה שנהג לדבר על בניית טילים שיקיפו את [[כדור הארץ]] ואולי אף יגיעו עד ל[[הירח|ירח]]. נראה שלדעת השלטונות הוא פשע בהתעסקות יתרה ברעיונות חסרי חשיבות, היתוליים כביכול, במקום שיתרכז בבניית טילים גדולים וקטלניים יותר עבור מכונת המלחמה הנאצית. עמיתו דורנברגר שכנע את האס אס ואת הגסטאפו לשחרר את פון בראון בטענה שבלעדיו לא ניתן יהיה לייצר טילי V-2 נוספים, שהיו נחוצים מאוד בעיניו של היטלר.
-משחזר לפנמינדה מיהר פון בראון לכנס את צוות התכנון וביקש מהם להחליט איך ולמי הם ייכנעו. מרבית המדענים פחדו מה[[סובייטים]], לא התרשמו מ[[צרפתים]], ואילו ל[[בריטים]] לא היה מספיק כסף על מנת לממן תוכנית טילים. נותרו רק האמריקאים. כשהסובייטים התקרבו לפנמינדה, חזר פון בראון עם צוותו למרכז הייצור של טילי ה-V-2 בעזרת מסמכים מזויפים. ב-[[1 באפריל]] [[1945]], בעקבות התקדמות האמריקאים אל עבר מפעלי הייצור, הועלו פון בראון וצוותו (כ-500 איש) על [[רכבת]] שיעדה היה [[הרי האלפים]]. בסוף המלחמה, לאחר היוודע דבר [[התאבדות]]ו של היטלר ב[[פיהררבונקר]] בברלין, הורו מפקדי האס אס מפורשות להרוג את המהנדסים הגרמנים על מנת שלא יפלו בשבי. בסופו של דבר, הקבוצה מצאה חייל אמריקאי ונכנעה לו. האמריקאים, בהבינם את חשיבות המהנדסים הללו, אספו את טילי ה-V-2 הנותרים וחלקיהם. לאחר מכן פיצצו את אתרי הייצור שלהם. הטילים הועמסו עם כל חלקיהם על גבי 300 רכבות שהובילו אותם לארצות הברית. מרבית קבוצתו של פון בראון נשבתה על ידי הסובייטים.
+משחזר לפנמינדה מיהר פון בראון לכנס את צוות התכנון וביקש מהם להחליט איך ולמי הם ייכנעו. מרבית המדענים פחדו מה[[סובייטים]], לא התרשמו מ[[צרפתים]], ואילו ל[[בריטים]] לא היה מספיק כסף על מנת לממן תוכנית טילים. נותרו רק האמריקאים. כשהסובייטים התקרבו לפנמינדה, חזר פון בראון עם צוותו למרכז הייצור של טילי ה-V-2 בעזרת מסמכים מזויפים. ב-[[1 באפריל]] [[1945]], בעקבות התקדמות האמריקאים אל עבר מפעלי הייצור, הועלו פון בראון וצוותו (כ-500 איש) על [[רכבת]] שיעדה היה [[הרי האלפים]]. בסוף המלחמה, לאחר היוודע דבר [[התאבדות]]ו של היטלר ב[[פיהררבונקר]] בברלין, הורו מפקדי האס אס מפורשות להרוג את המהנדסים הגרמנים על מנת שלא יפלו בשבי. בסופו של דבר, הקבוצה מצאה חייל אמריקאי ונכנעה לו. האמריקאים, בהבינם את חשיבות המהנדסים הללו, אספו את טילי ה-V-2 הנותרים וחלקיהם. לאחר מכן פוצצו את אתרי הייצור שלהם. הטילים הועמסו עם כל חלקיהם על גבי 300 רכבות שהובילו אותם לארצות הברית. מרבית קבוצתו של פון בראון נשבתה על ידי הסובייטים.
 == המעבר לארצות הברית ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ורנר פון בראון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורנר פון בראון