קורדל הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קורדל הול
(2 באוקטובר 1871; אולימפוס, טנסי - 23 ביולי 1955) (בגיל 83)
Hull-Cordell-LOC.jpg

קורדל הול
שם בשפת המקור Cordell Hull
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-47
תקופת כהונה 14 במרץ 1933 - 30 בנובמבר 1944 (11 שנים)
הקודם בתפקיד הנרי סטימסון
הבא בתפקיד אדוארד סטטיניוס
תחת נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט

קורדל הולאנגלית: Cordell Hull;‏ 2 באוקטובר 1871 - 23 ביולי 1955) היה מדינאי אמריקאי ששירת כמזכיר המדינה בממשל רוזוולט וזכה בפרס נובל לשלום ב-1945. כהונתו כמזכיר המדינה ארכה אחת עשרה שנים ותשעה חודשים והיא הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הול נולד בבקתה מעץ במחוז פיקט שבטנסי, האמצעי מבין חמשת בניו של ויליאם הול, איכר שהיה עם השנים לסוחר בעצים. בצעירותו למד במכללה להוראה, בין 1889 ל-1890 והחל לפעול במסגרת המפלגה הדמוקרטית. בהיותו בן 19 היה מזכיר הסניף המחוזי של המפלגה. ב-1891 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת קמברלנד שבטנסי ועבר את בחינות לשכת עורכי הדין האמריקאית. ב-1893 נבחר עורך הדין הצעיר לכהן בבית הנבחרים של מדינת טנסי, תפקיד בו נשא עד 1897.

במלחמת ארצות הברית-ספרד התנדב לשרת בצבא, הוצב בקובה ופיקד על גדוד מתנדבים מבני מדינתו.

בין 1903 ל-1907 כיהן כשופט מקומי ולאחר מכן נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. את עשרים ארבע השנים הבאות העביר כחבר הבית, למעט השנתיים שבין 1921 ל-1923: לאחר שהפסיד בבחירות של 1920 כיהן כיושב ראש הוועדה הלאומית הדמוקרטית (DNC) עד שנבחר מחדש. בסך הכול נבחר לאחת עשרה כהונות במהלכן נאבק להפחית את המכסים והיה שותף לחיבור חוקי מס ההכנסה הפדרלי של 1913 ו-1916 כמו גם מס הירושה של 1916.

ב-1917 נישא הפוליטיקאי בן ה-46 לרוז ויטני, ידידתו של הנשיא וודרו וילסון. הול, שהיה מתומכיו הבולטים של וילסון, האמין כמוהו בפתיחות לעולם, מעורבות אמריקאית בנעשה בו ושיתופי פעולה בינלאומיים. את חייו הקדיש לפוליטיקה ומסירותו לעבודתו עמדה מאחורי החתונה המאוחרת; לזוג לא נולדו ילדים.

את בית הנבחרים עזב לסוף משנבחר לסנאט ב-1930. ב-1933 התפטר מהסנאט כאשר בחר בו הנשיא הנבחר רוזוולט לתפקיד מזכיר המדינה. אולם הנשיא הפעיל והריכוזי לא נהג להוועץ בו בקבלת ההחלטות על מדיניות החוץ. על כן רואים רוב ההיסטוריונים בהול דמות ייצוגית בלבד, תחת רוזוולט הדומיננטי. עם זאת פעל הול, כפי שנהג כחבר בית הנבחרים, למען סחר חוץ חופשי והורדת מכסים. חוק הסכמי הסחר של 1934 הסמיך אותו לשאת ולתת עם מדינות רבות במטרה להשיג הסכמי סחר בינלאומיים. הסכמים רבים אכן נחתמו והמריצו את סחר החוץ של המעצמה.

האל התנגד לפתיחת שעריה של ארצות הברית בפני היהודים שנמלטו מאימת הנאצים. ביוני 1939 הורה על החזרתה לאירופה של הספינה "סנט לואיס" שנשאה על סיפונה 930 פליטים יהודים שביקשו למצוא מקלט בארצות הברית או בקובה. הם נאלצו לחזור לאירופה, שם מצאו את מותם.

ב-26 בנובמבר 1941, בזמן שהתנהל משא ומתן בין יפן לבין ארצות הברית על ביטול האמברגו האמריקאי הגיש האל ליפנים את "מסמך האל", בו הודיע שהאמברגו יוסר רק כאשר יפן תחזור לגבולות 1931, תכיר במשטר צ'יאנג קאי-שק בסין ותבטל את בריתה עם גרמניה. דרישות קיצוניות אלה, שלא הועלו קודם, שכנעו את יפן שאין טעם להמשיך במשא ומתן, וכדי להשיג את חומרי הגלם לא נותר להם אלא לתקוף את ארצות הברית.

מזכיר המדינה הול היה תומך נלהב בהקמת האומות המאוחדות. ב-1943 ניסחה מחלקת המדינה תחתיו את אמנת הארגון, שהוקם לבסוף ב-1945. כשהתפטר הול מתפקידו בנובמבר 1944, עקב החרפתה של מחלת השחפת בה לקה, תיאר אותו רוזוולט כמי שעשה יותר מכל אחד אחר בעולם כדי להוציא לפועל את רעיון האומות המאוחדות. רוזוולט כינה את הול: "אבי האומות המאוחדות". בריאותו הלקויה של הול הביאה אותו גם לדחות את ההצעה שקיבל מרוזוולט להתמודד עמו בבחירות של 1944 כסגן הנשיא. הארי טרומן שקיבל את הסגנות במקומו, היה למפקד העליון לאחר שדווקא הנשיא עצמו, ולא מזכיר המדינה שהתפטר בגלל בעיות בריאות, היה זה שנפטר חודשים ספורים לאחר מכן.

ב-1945 הוענק לו פרס נובל לשלום על הסכמי הסחר שקידם, מאמציו למען השלום בחצי הכדור המערבי ובעיקר על חלקו בהקמת האו"ם. מי שהציע את מועמדותו היה רוזוולט. עשר שנים לאחר מכן נפטר בוושינגטון ונקבר בקתדרלה הלאומית בעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורדל הול בוויקישיתוף


מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי