קוגל – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
==הקוגל במנהגים ובפולקלור== |
==הקוגל במנהגים ובפולקלור== |
||
[[קובץ:Noodle Kugel.jpg|250px|ממוזער|מנת קוגל אטריות מתוק, עם גבינה וצימוקים]] |
[[קובץ:Noodle Kugel.jpg|250px|ממוזער|מנת קוגל אטריות מתוק, עם גבינה וצימוקים]] |
||
הקוגל נחשב באופן מובהק למאכל של [[שבת]]. בין השאר, הטעם לכך היא שניתן להשאירו על גבי [[פלטת שבת]] מיום שישי כיום מקובל בקהילות שונות לאכול את הקוגל ב[[קידושא רבא]] לאחר תפילת שחרית בשבת בבית כנסת, מפני שהאוכלו יוצא ידי חובת [[קידוש|קידוש במקום סעודה]] מבלי להתחייב ב[[נטילת ידיים]] וב[[ברכת המזון]]. |
הקוגל נחשב באופן מובהק למאכל של [[שבת]]. בין השאר, הטעם לכך היא שניתן להשאירו על גבי [[פלטת שבת]] מיום שישי כיום מקובל בקהילות שונות לאכול את הקוגל ב[[קידושא רבא]] לאחר תפילת שחרית בשבת בבית כנסת, מפני שהאוכלו יוצא ידי חובת [[קידוש|קידוש במקום סעודה]] מבלי להתחייב ב[[נטילת ידיים]] וב[[ברכת המזון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=23166|הכותב=|כותרת=האם צריך לברך המוציא וברכת המזון על קוגל|אתר=חידוש|תאריך=}}</ref>. |
||
הקוגל מהווה מאכל מרכזי הנאכל במסגרת ה[[טיש]] ביהדות ה[[חסידות|חסידית]]. כך למשל מיוחסת לרבי מ[[חסידות קומרנה|קומרנה]] האמרה {{ציטוטון|מי שלא אוכל קוגל בשבת, יש לחשוש ליהדותו}}{{הערה|1=[[שמיל הולנד]], הרצאה של [[יד בן צבי]] על המטבח החסידי, 10 במאי 2012}}. |
הקוגל מהווה מאכל מרכזי הנאכל במסגרת ה[[טיש]] ביהדות ה[[חסידות|חסידית]]. כך למשל מיוחסת לרבי מ[[חסידות קומרנה|קומרנה]] האמרה {{ציטוטון|מי שלא אוכל קוגל בשבת, יש לחשוש ליהדותו}}{{הערה|1=[[שמיל הולנד]], הרצאה של [[יד בן צבי]] על המטבח החסידי, 10 במאי 2012}}. |
גרסה מ־09:40, 8 ביולי 2020
מאכלים | |
---|---|
סוג | פודינג, מנת פסטה, מנה על בסיס תפוח אדמה |
מוצא | מרכז אירופה |
מרכיבים עיקריים | ביצה |
קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה. לקוגל גרסאות רבות מרכיבים שונים, בדרך כלל על בסיס תפוחי אדמה או אטריות. המכנה המשותף של כל הסוגים הוא המנהג לבשל את הקוגל בסיר, או תבנית ברזל, בעיקר חד פעמית, שניתן להניח על פלטת שבת.
אטימולוגיה
מקור השם קוגל הוא במילה הגרמנית 'Kugel' שפירושה כדור, והוא נקרא כך על שם צורתו של הקוגל הנאפה בדרך כלל בתוך סיר עגול. באטימולוגיה העממית מקובל שמקור השם הוא בשיבוש המילה העברית 'כעיגול'שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Kugiel po polsku וגם שמאל=כן..
סוגי קוגל
את הקוגל מכינים בהרבה וריאציות ותיבולים. העיקריים שבהם הם:
- קוגל אטריות (בשמו היידישאי 'לוקשן קוגל') - מכיל אטריות, ביצים, סוכר ולעיתים גם קנמון ועוד תבלינים. גרסה מקומית של קוגל זה הוא הקוגל הירושלמי המתובל בחריפות, כאשר אצל יוצאי פולין מקובלת גרסה מתוקה יותר.
- קוגל תפוחי אדמה - בדרך כלל אפוי בתנור. אולם יש המשתמשים במושג קיגלאך (רבים של קוגל) ככינוי ללביבות תפוחי אדמה מטוגנות.
- קוגל קמח (ביידיש: 'מעהל קוגל') - כופתאות בצק המתבשלות בתוך החמין.
- קוגל תפוחי עץ - פשטידת תפוחי עץ, צימוקים וקינמון עם אטריות רחבות.
- קוגל חלה (ביידיש 'חלה קוגל') - קוגל הנעשה משיירי חלות, ונהוג לאוכלו במועדים מסוימים, כמו שבועות או שבת פרשת יתרו וכדומה.
קוגלים שונים קיבלו כינויים בהתאם למועדים או לאירועים בהם הם נאכלו כגון:
- גמורא קוגל - "קוגל גמרא" הנאכל על ידי חתן ביום חתונתו.
הקוגל במנהגים ובפולקלור
הקוגל נחשב באופן מובהק למאכל של שבת. בין השאר, הטעם לכך היא שניתן להשאירו על גבי פלטת שבת מיום שישי כיום מקובל בקהילות שונות לאכול את הקוגל בקידושא רבא לאחר תפילת שחרית בשבת בבית כנסת, מפני שהאוכלו יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה מבלי להתחייב בנטילת ידיים ובברכת המזון[1].
הקוגל מהווה מאכל מרכזי הנאכל במסגרת הטיש ביהדות החסידית. כך למשל מיוחסת לרבי מקומרנה האמרה ”מי שלא אוכל קוגל בשבת, יש לחשוש ליהדותו”[2].
אימרה חסידית נוספת מתארת את הקוגל כ”בוכה כלאה, יפה כרחל, טוב כיעקב ואדום כעשיו”.
מנהג חסידי נוסף הוא לאכול קוגלים כמספר ספרי התורה המוצאים באותה שבת (היינו בשבת ראש חודש נאכלים שני קוגלים).
קיים מנהג לאכול בשבת זכור ארבעה סוגים של קוגל, בהתאם לראשי התיבות: "עמלק": עפל (ביידיש: תפוחי עץ), מעהל (ביידיש: קמח), לוקשן (ביידיש: אטריות) וקרטופל (ביידיש: תפוחי אדמה). ובכך לקיים את מצוות זכירת מעשי עמלק, או מחיית זכר עמלק על ידי אכילת הקוגלים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Prof. Allan Nadler, Holy Kugel: The Sanctification of Ashkenazic Ethnic Food in Hasidism, in Leonard J. Greenspoon, Ronald A. Simkins & Gerald Shapiro, eds., Food & Judaism (Omaha: Creighton University Press, 2005)
קישורים חיצוניים
- שגיא קופר, סיפור על קוגל לשבת, באתר ynet, 4 בדצמבר 2003
- רותי קינן, ריח של ילדות: קוגל לשבת, באתר ynet, 27 בינואר 2012
- אורלי פלאי-ברונשטיין, ארוחה משפחתית: קיגל ירושלמי, באתר וואלה, 14 במאי 2012
- איתי ורד, שישי עם איילה חסון: "הכל כשר", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 24 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ האם צריך לברך המוציא וברכת המזון על קוגל, באתר חידוש
- ^ שמיל הולנד, הרצאה של יד בן צבי על המטבח החסידי, 10 במאי 2012