מנחם מנדל שפרן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←פסקיו: פסק הצוואה בסדיגורה |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בסערה שהתחוללה בשנת [[תשס"ד]] אודות [[פאה נכרית|פאות נכריות]] שיובאו מ[[הודו]] והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין [[אביזרייהו]] של [[עבודה זרה]] האסורים בהנאה, פסק הרב שפרן כי כל עוד אין עדות ברורה שהפיאות אסורות יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "[[עדים בצד אסתן ותאסר]]". |
בסערה שהתחוללה בשנת [[תשס"ד]] אודות [[פאה נכרית|פאות נכריות]] שיובאו מ[[הודו]] והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין [[אביזרייהו]] של [[עבודה זרה]] האסורים בהנאה, פסק הרב שפרן כי כל עוד אין עדות ברורה שהפיאות אסורות יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "[[עדים בצד אסתן ותאסר]]". |
||
בשנת [[ה'תש"ף]] הוביל מהלך להכתרת שלושת בני רבי [[ישראל משה פרידמן]] ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] לאדמו"רים, למרות צוואת האב, לפיה רק רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]] יכהן כאדמו"ר. למהלך הצטרפו הדיינים הרב [[נפתלי נוסבוים]] והרב מאיר הייזלר. המהלך נחשב לאקטיביזם הלכתי, ולשם ביסוסו ההלכתי ביקש הרב שפרן מרבי יצחק יהושע העשיל להקנות לאמו את כל חלקו בירושה על פי הצוואה.<ref>{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1129477|כותרת=תפנית בצוואה בסאדיגורה: הרבנית והדיינים הפכו את הקערה|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-19}}</ref> |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־07:41, 30 באוגוסט 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
1947 (בן 77 בערך) ה'תש"ז  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
הרב מנחם מנדל הכהן שפרן (נולד ב-1947, תש"ז) הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים[1], פוסק וראש הישיבה הכלל חסידית "נועם התורה" שבבני ברק. משמש גם כדיין בבית הדין של הרב יוסף יצחק בלינוב. הרב שפרן הוא חסיד גור המקורב לרב שאול אלתר.
ביוגרפיה
נולד בגרמניה, שם שהתה משפחתו במחנה עקורים. משם היגרה המשפחה לניו יורק. למד בישיבת לייקווד, בישיבת תומכי תמימים בברוקלין, בישיבתו של הרב יצחק דב קופלמן בלוצרן שבשווייץ ובישיבת שפת אמת בירושלים.
לאחר נישואיו בשנת תשכ"ח עלה שפרן עם משפחתו לארץ ישראל. שימש כמורה הוראה בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, ובהמשך מונה לשמש כראש ישיבת אור שמחה בחיפה. לאחר שינוי שיטת הלימוד בישיבות של חסידות גור על ידי האדמו"ר הרב יעקב אריה אלתר מעיון לבקיאות, הישיבה נסגרה. כיום הוא עומד בראשות ישיבת נועם התורה בבני ברק. בשנת 2007 שימש לתקופה קצרה כנותן שיעורי הלכה במסלול לרבנות בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד[2].
הרב שפרן נודע בפסיקותיו בדיני חושן משפט[2]. בשנת ה'תשס"ח הוצע לו לכהן כרבה של אנטוורפן, במקום הרב חיים קריזווירט שנפטר, אך הוא סירב בטענה כי "איני דר אלא במקום תורה"[3]. כיום הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות "הישר והטוב" בירושלים וכן שימש כדיין בבית הדין של הרב משה יהודא ליב לנדא, רב העיר בני ברק. הוא משמש כבורר בפרשיות רבות בציבור החרדי[4], ומקובל כבורר גם על העדה החרדית[5]. אחת לשנה הוא מגיע לארצות הברית. שם הוא פוסק בדיני תורה סבוכים הממתינים להתערבותו[6][דרוש מקור].
הרב שפרן הוא נשיא סמינר בית יעקב ללימודי ההיי-טק[7]. כמו כן הוא חבר בוועדה לחלוקת פרס ספרות תורנית של עיריית בני ברק[8] ונמנה עם רבני ארגון הצדקה קופת העיר בני ברק. בשנים 2008–2009 היה מעורב בסיוע לבחורים חרדים שנעצרו ביפן באשמת הברחת סמים, ואף טס ליפן כדי לתת עדות אופי בעד אחד הבחורים שהוא שכנו לבניין[9].
בסוף שנת 2019 מונה להיות ראש ישיבת פני מנחם בירושלים, שהוקמה על ידי הפורשים מחסידות גור בראשות הרב שאול אלתר.
פסקיו
כאשר אדם עשיר פשט את הרגל, והתברר שתרם סכומים גדולים למוסדות צדקה, הוא יעץ לנושים של פושט הרגל לתבוע מהמוסדות את הכסף שנתרם להם על ידי פושט הרגל[10].
בנוסף פסק הרב שפרן כי על אף האיסור ההלכתי המקובל בציבור החרדי על פנייה לרשויות חילוניות, מותר להלשין לרשויות החוק כאשר מדובר בגנבה או הפקעת מחירים. הוא נימק זאת בכך שכאשר אדם אחד מזיק אדם אחר, מותר לאחר להשתמש בכל אמצעי, כולל פנייה לרשויות חילוניות - אמצעי שאינו לגיטימי במקרים אחרים, כדי להציל את ממונו[11].
בסערה שהתחוללה בשנת תשס"ד אודות פאות נכריות שיובאו מהודו והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין אביזרייהו של עבודה זרה האסורים בהנאה, פסק הרב שפרן כי כל עוד אין עדות ברורה שהפיאות אסורות יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".
בשנת ה'תש"ף הוביל מהלך להכתרת שלושת בני רבי ישראל משה פרידמן האדמו"ר מסדיגורה לאדמו"רים, למרות צוואת האב, לפיה רק רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן יכהן כאדמו"ר. למהלך הצטרפו הדיינים הרב נפתלי נוסבוים והרב מאיר הייזלר. המהלך נחשב לאקטיביזם הלכתי, ולשם ביסוסו ההלכתי ביקש הרב שפרן מרבי יצחק יהושע העשיל להקנות לאמו את כל חלקו בירושה על פי הצוואה.[12]
קישורים חיצוניים
משיעורי הרב מנחם מנדל שפרן, לצפייה באתר "בינינו"- שיעוריו באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ חרדים מפסידים עשרות מיליונים בהימורי מט"ח.
- ^ 1 2 הגר"מ שפרן בתות"ל המרכזית
- ^ יואל ביטלמן, כתב בחדרי חדרים
- ^ שימש כבורר בפרשיית ישיבת פוניבז', על פי הצעתו של הרב וואזנר, ובפרשיית המחלוקת בין קול העיר לויינר בחדרי חדרים, בישיבת שערי יושר שבארצות הברית, בין ארגון רשת הגנים של אגודת ישראל להסתדרות המורים של אגודת ישראל בה הביע הרב שטיינמן את אימונו בשפרן, ועוד.
- ^ ראו למשל: [1]
- ^ בביקורו האחרון בארצות הברית פסק במשא ומתן שבחלוקת ישיבת שערי יושר שבארצות הברית.
- ^ [2]
- ^ לדעת
- ^ בחדרי חדרים
- ^ בחדרי חרדים.
- ^ הרב מנדל שפרן: "מותר להלשין על מפקיעי מחירים".
- ^
תפנית בצוואה בסאדיגורה: הרבנית והדיינים הפכו את הקערה, באתר בחדרי חרדים