שיחה:עיקרי האמונה היהודית

יש בעייה עם מה שרשמתם לגבי הרמב"ם כי זה נכון שזה מקובל להאמין בעיקרים שלו אבל יש עליהם מחלוקות שנוגעות למהות העולם הבא של המאמין.!

עריכה:

לגבי פילון איך הוא קשור לאמונה היהודית? אני לא בטוח שהוא יהודי בכלל ולהזכיר אותו פה עם שאר מוני המצוות זה כמו חול וקודש

מאור פ.

הרמב"ם כתב את פרושו על המשנה ולא על התלמוד הבבלי עדיין יש מקום לניסוח רהוט יותר של מראה המקום טרם למדתי את כל אפשרויות העריכה על מנת לעשות זאת

שיניתי את הפתיח כדי שמעמדם של חיבורי עיקרי האמונה ביהדות יהיה ברור יותר. לא מדובר בנוסח מחייב, ומתגייר אינו נדרש להצהיר על קבלת עיקרי האמונה כדרך שבה הדבר נעשה בנצרות ובאיסלאם. גם המחלוקת בנושא עיקרי האמונה נשארה מחלוקת אינטלקטואלית בין חכמים, ומעולם לא יצרה סכסוכים ופילוגים כדרך שיצרו מחלוקות על אופן קיום מצוות (ושוב ההשוואה לנצרות מתבקשת - שם דווקא היו פילוגים ומלחמות על עיקרי אמונה). העובדה שכל החיבורים המונים עיקרי אמונה חוברו בימי הביניים, רובם על-ידי יהודים שחיו באימפריה המוסלמית, וגם אופן הניסוח של העיקרים, מראה שהם נכתבו בהשפעת רשימות דומות בנצרות ובאיסלאם, בעיקר הקרדו הנוצרי, אבל בניגוד למצב בדתות אחרות, אף אחת מהרשימות האלה לא עברה קאנוניזציה ביהדות. אני אנסה לכתוב פסקה בנושא הזה בקרוב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:39, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

"ניסוח עיקרי האמונה היהודית נעשה בעקבות ניסוח מקביל בנצרות ובאיסלאם. פירוט עיקרי האמונה היהודית כרשימה לא נעשה עד המאה העשירית לספירה."

השערה לא מדוייקת שכן כבר הפילוסוף פילון האלכסנדרוני, מנה עיקרים לתורה. --אפי ב. • שיחה • 16:02, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

העיקר ה12

לדעתי, הוספת הפיסקה "אין לחשב מתוך המקרא" היא בעייתית. אנשים עלולים לחשוב שזה חלק מהעיקר, ולא היא.רבים מהראשונים עסקו בחישובים כאלה, ונכון הוא שהרמב"ם עצמו שלל את העיסוק בכך, אבל זה אינו בשום פנים חלק מהעיקר.יאשיהו 11:44, 19 באוקטובר 2006 (IST)

אתה צודק. תיקנתי את העניין. בסג תריג מכה שנית! 12:38, 19 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא מבין, יאשיהו:

(א) הרמב"ם עצמו כותב, בהקדמה לפרק "חלק"(ראה כאן):

היסוד השנים עשר: ימות המשיח. והוא להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשוב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ולא ישים לו זמן ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו. וחכמים אומרים (סנהדרין צו.) "תיפח רוחן של מחשבי קיצין"...

זאת אומרת שזה חלק מהגדרת הרמב"ם ליסוד השנים עשר, ולא רק דעתו האישית.

(ב) אים אתה מקבל שמה שאמר בקשר ל"חישוב הקץ" הוא דעת יחיד של הרמב"ם, למה לא לומר שכמו שחלקו ראשונים אחרים על הרמב"ם בענין ה"עיקרים" בכלל, חלקו עליו גם בענין איסור "חישוב הקץ" כחלק מה"עיקר" ה־12.

(ג) אים העקרון המנחה הוא התעסקות הראשונים בדבר, למה לא לבטל את ה"עיקר" השלישי, שלילת גשמות האל, שהרי על זה העיר הראב"ד, בהשגותיו להלכות תשובה ג, ז:

והאומר שיש שם ריבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה - א"א[אמר אברהם] ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות.

כלומר, "רבים מהראשונים" קבלו את גשמות האל. תמיר 03:09, 25 בנובמבר 2009 (IST).

בסג, לטענה ש"הרמב"ם קובע שישנו כעין איסור לנסות לחשב מתוך המקרא את מועד ביאתו של המשיח, אך אין חישוב שכזה בגדר כפירה" דרוש מקור, במיוחד לאור העובדה שגם בהקדמה לפרק "חלק"( שהזכרתי לעיל) וגם במשנה תורה( הלכות מלכים ומלחמות יב, ב) מביא את דברי חז"ל הקשים, "תפוח דעתן של מחשבי קיצין", כסיוע לעמדתו. תמיר 03:09, 25 בנובמבר 2009 (IST).

פשוט שכוונת הרמב"ם שלא יבוא אדם לדחות בדעתו את בוא הקץ על ידי שיחשב הקיצין, והוא כתוב במפורש בספרו משנה תורה הלכות מלכים "מי שאינו מאין בו או אינו מחכה לביאתו" המשמעות אינו מחכה בפשטות אינה כמיהה רגשית כי אם השקפתית וזו גם כוונתו בפירוש על המשניות וכן כתב גם המבי"ט בספרו בית אלוקים שער היסודות פרק חמישים בתחילתו (הסיבה למחשב הקץ שאינו מחכה יכולה להיות משני סיבות או שאומר שעבר הקץ ואז נכלל ב"מי שאינו מאמין בו" או שסובר שזמנו נתאחר (כלשון הרמב"ם במשניות) ואז נכלל ב"מי שאינו מחכה לביאתו")--95.86.114.123 21:16, 1 בינואר 2015 (IST)

עיקרי הרב יוסף אלבו

לדעתי אלבו התכוון בספרו לא לרעיון ההשגחה אלא לרעיון השכר והעונש. האם הדבר נכון?

יש לשים לב שרבים טוענים כי הרמב"ם חשב בסתר שהעולם נצחי, ולכן בעיקריו אינו מציין את החידוש וגם אינו משתמש למיטב זכרוני מהמקור במילה "הבורא" כפי שמופיעה כאן בתחילתם של חלק מהעיקרים.

חסר עיקרי אמונה של הרמח"ל. עיין דרך ה' ומאמר העיקרים שלו. הרב מרדכי שריקי. טקסט נטוי (לא מומלץ בעברית)

לקריאה נוספת

• הפיוט יגדל, הרב יוסף ויכלדר, "המבשר" יז כסלו תש"ע

פולמוס בחסידות ביאלא

הורדתי קטע העוסק בכך. אנו משתדלים להימנע מלהיכנס לפולמוסים ולמריבות מסוג זה, בפרט כשמדובר באירועים שלא התפרסמו ומתבססים על מקור אחד בספר (שקשה למוצאו ולוודא שאכן כל הטענות מדויקות). נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ע • 12:48, 26 במאי 2010 (IDT)

א. זה לא פולמוס פוליטי, אלא פולמוס הלכתי, העוסק באפשרות של הוספת פרטים לאני מאמין כחלק מהנוסח. הרב שמואל וואזנר סבור שהדבר הינו פירצה הלכתית חמורה ביותר, מכיון שהדבר עלול לגרור הוספות נוספות שסופן עקירת יסודות היהדות על ידי טשטוש גבולות הי"ג עיקרים. לא אני אומר זאת, אלא הרב וואזנר. צר לי שאתה חושב שמדובר בפולמוס פוליטי. הספר הוא ספר עיוני הלכות, נרו, אם תשלח לי באימייל איפא אתה מתגורר, אוכל להפנות אותך אולי למקום בו אפשר להשיג את הספר.

יש לי פרטים מלאים של מחבר הספר "עיוני הלכות" ח"ג (תשס"ט או תש"ע) שהוא נכד האדמו"ר הקודם רב בית המדרש ביאלא רמת אהרן, מספר טלפון ופקס, ומי שמעוניין לדבר איתו בנושא - והוא כנראה לא יתנגד לכך כפי ידיעתי, מוזמן, אני יכול לשלוח את הפרטים באימייל (כמובן שלא אשלח אותו לכל משתמש, רק למשתמש ותיק כמו נרו, שלפי דעתי לא ישתמש בפרטים לרעה). ב. נרו אשמח אם תבהיר לי איך חותמים תאריך יהודי. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 07:53, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

דרכיה ידידי, א. תודה על האמון. ב. פולמוס שפרטים אודותיו ישנם רק בספר חדש בלתי נפוץ אינו חשוב כל כך. כשהרב וואזנר חושש באמת מפרצה הלכתית חמורה ביותר זה מתפרסם באופן הרבה יותר בולט. עם זאת, השארתי לאחרונה את הדברים באופן תמציתי (אני עדיין לא בטוח שאכן זה חשוב מספיק, אבל מילא), רק ביקשתי פרטים ביבליוגרפיים מלאים: שם מחבר, שנה, עמוד. אשמח אם תשלח לי סריקה של העמוד הרלוונטי. ג. לגבי התאריך: ההעדפות שלי - תאריך ושעה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 13:43, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

לא מוזכרת מילה וחצי מילה על הפולמוס ההלכתי שבדבר. מדובר כאן בפירצה רצינית, שכמו שכבר הזכרתי כבר מחו נגדה רבנים חשובים, ביניהם הגר"ח קניבסקי, הרב הרשקוביץ, הרב שפרן, הרב קרליץ, ראה כאן. שבוע הבא אתן לך מספר עמוד בספר אם זה כ"כ חשוב לך. אין לי סורק, כך שכאמור אוכל רק להפנות אותך למקומות בהם ניתן להשיג את הספר או את פרטי המחבר, אבל אין באפשרותי להעלות את הפרק העוסק בנושא לכאן. דרכיה דרכי נועם - שיחה 15:29, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מסכים עם נרו יאיר. מדובר בערך כללי על עיקרי האמונה היהודית בת אלפי שנים, לא צריך להכניס לפה עניינים זוטרים של חצר חסידית זו או אחרת. גילגמש • שיחה 15:43, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

מדובר כאן על פסק של הרב וואזנר שאין להכניס הוספות לנוסח האני מאמין. בעקבות הערתו של גיגלמש אני שוקל להכניס את הפסק ללא דיווח הפולמוס ההלכתי הקשור לחסידות ביאלא. פרטים אלו יש להכניס לערך אחר. דרכיה דרכי נועם - שיחה 15:48, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

דרכיה, גם הקישור לחב"דפדיה אינו מקור. אם מדובר בפסק חשוב יש לצפות שפרסומו יהא בהתאם, וכל שיש לך הוא אזכור בספר מאוד לא נפוץ. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 16:02, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הפניתי אותך לשם כמקור, רק כדי לראות את פרטי הפסק. אני לא יודע מה ההבדל בין פסק "חשוב" או לא, אבל אם הרב וואזנר אומר שיש כאן פירצה הלכתית חמורה ובעקבות כך אוסר להפיץ את הסדור, אם הרב לנדא כותב שמדובר באחד מסימניה של תקופת עקבתא דמשיחא " = "חוצפא יסגי", אני מאמין להם. דרכיה דרכי נועם - שיחה 16:05, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לא רק עניין של אמון אלא גם של חשיבות. חשיבותו של פסק נמדדת כמובן במקומות שבהם הוא מוזכר. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 16:21, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

סבורני שיש כאן טעם לפגם למדוד פסק של רב לפי המקומות בהם מוזכר הפסק ולא לפי לשונו של הרב עצמו. אגב, מובן וברור שאף עיתון לא ירצה להסתכן ולריב עם חסידות המונה מאות אנשים לחינם, אם לא יהיה מישהו בעל אינטרסים שישלם לעיתון על כך, וכנראה שאין. דרכיה דרכי נועם - שיחה 16:24, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

העיתונות, החרדית והאחרת, אתרי החדשות השונים והפורומים באינטרנט מפרסמים מדי יום פסאודו שערוריות וסנסציות הנוגעות לכל גורם אפשרי. מה שלא מגיע לשום מקום - כנראה אינו חשוב דיו. אני הולך ומשתכנע שגם מה שהשארתי מיותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 16:32, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

מה בדיוק מובא בספרו של צבי רבינוביץ? האם הוא בא להגן על מעשה סבו או מתפלמס בנושא? ומה המסקנה העולה מדבריו? גרש - שיחה 19:47, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

צבי רבינוביץ עצמו מתפלל בסידור חלקת יהושע וגאה בו. עם זאת, כואב לו על כך שמסלפים את דברי סבו, ואומרים בשמו כאילו תיקן את התקנה הנ"ל בעוד שלא היו דברים מעולם לא דובים ולא נער. הוא אגב לא היחיד שטוען כך, כל מי שהיה אז יודע שר"צ צודק, ולא ידוע לי על מי שטוען להיפך: כלומר, אין כאן ויכוח על מציאות, כולם יודעים שהוא אמר את ההוספות באידיש, יחד עם הוספות אחרות, את כל הוספות אלו לא אמר בקביעות כחלק מהנוסח, אלא רק כפירוש לאני מאמין. יש כאן פרשנות עצמאית מצד עורכי הסידור, שהחליטו כי מדובר בתקנה של האדמו"ר.

ר"צ קיבל תגובות זועמות על הסידור שמציג כביכול את "תקנת" סבו. הוא פנה לגדולי תורה כדי שיביעו את דעתם בקשר לחומרת ההוספות, ולטענתו אף הוא נדהם מחומרת הדברים לפי דעתם של גדולי התורה. הוא מציג בספר את מכתביהם של גדולי התורה ככתבם וכלשונם, ולולי אריכות הדברים הייתי מעתיק כאן את הכל. הצגתי לעיל קישור המציג חלק מהדברים. דרכיה דרכי נועם - שיחה 19:54, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי עד הסוף. מצד אחד אתה אומר שר"צ רבינוביץ מתפלל בסידור "חלקת יהושע", ומצד שני, הוא נגד אלו שקיבעו בדפוס כאילו סבו 'תיקן' והוסיף 'אני מאמין' חדש? ואגב, מי אחראי להדפסת הסידור? ויינר? גרש - שיחה 20:01, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

הרבנים פסקו שאם מציינים על הסידור שיש בו טעות חמורה, אז מותר להתפלל בו, מכיון שהדבר לא מביא לידי מכשולות, וכך הוא נוהג. כאשר לא מציינים כנ"ל על גב הסדור, אז הרב וואזנר והרב הרשקוביץ' ועוד רבנים אוסרים להתפלל בו ואף להחזיק את הסידור בבית, כמ"ש לא תשכן באהליך עוולה כו'. ויינר הוא המדפיס של הסידור. דרכיה דרכי נועם - שיחה 20:05, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. קראתי שוב את תוכן הדברים ולעניות דעתי התוצאה מניחה את הדעת. יש נגיעה כללית בעניין מבלי ליצור מן הפולמוס תת-ערך. זו גישה קורקטית ומקצועית מבחינת הכתיבה האנציקלופדית. האם אתה סבור שיש להרחיב את הפולמוס בערך הנוכחי, מעבר למה שנכתב בגירסה הנוכחית? גרש - שיחה 20:19, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

כתוב רק "אך היה מי שערער על כך". לא מפורט אם הערעור הוא על אמינות הדברים, או על הבעיה ההלכתית. לא מפורט מה הבעיה. לא כתוב למה. בקיצור: לא כתוב כלום. השאלה היא היכן נִיתִן במה לפסק הרבנים החשובים. דרכיה דרכי נועם - שיחה 20:28, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך נוגע בנושא רחב מני ים, ומטבע הדברים יש לו מגבלות המגדירות את תיחומו. (יש ספרים שלמים העוסקים בי"ג עיקרי האמונה ומרחיבים בעניינו של כל עיקר ועיקר. למשל ספרו של תלמיד חכם בשם פסרמן וכן ספר אחר של הרב בוגץ', כמדומני). השאלה האם במסגרת המוגבלת של הערך יש מקום להיכנס לתיאור פרטני של פולמוס ספציפי שלא חרג מגבולות הקהילה. צא וראה: בעשורים האחרונים התעוררו בלי סוף פולמוסים ופרשיות סביב פסקי דין של בתי דין בעניינים שונים (ולמשל, הכרעות לגבי אדמו"רות, כולל ביאלא), ובכל זאת רק מקרים בודדים הצליחו לפרוץ מעבר לגבולות הקהילה ולהיחשב פרשיות כלל-ישראליות (למשל פרשת האח והאחות). גרש - שיחה 20:51, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

עליך להבין, שאין זה פולמוס קהילתי כלל. אפילו חסידי חצרות ביאלא למיניהם, רובם אינם מעורבים בפולמוס, אין להם מושג בו, זה לא איכפת להם, וזה לא מעניין אותם. אלו שנלחמים בסידור הם תלמידי חכמים בעיקר, שחוֹרה להם עקירת היהדות. אחד מהם הוא הרב משה שטרנבוך, שהתבטא בחריפות נגד הסידור כבר עם הוצאתו לאור. לבקשת כמה משתמשים, הבאתי ציטוטים מלאים ממכתבי הרבנים, וכן מקורות מדויקים. דרכיה דרכי נועם - שיחה 22:01, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מציע לייחד מקום לסוגיה המעניינת בערך של חסידות ביאלה. כל הפיסקה היו מגדולי הדורות וכו' מיותרת בעיני בערך זה, ואולי על זה נאמר וכל המוסיף וכו' דרך - שיחה 22:17, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו שיפסקו המשתמשים. לי זה לא ממש משנה באיזה ערך יופיע המידע. דרכיה דרכי נועם - שיחה 22:18, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

לדברי דד"נ זה גם לא עניין מרכזי בעולמה של חסידות ביאלה, פשוט היה מדפיס שהדפיס שלא כהוגן וזה הכל. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 22:59, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לא סתם מדפיס שעשה טעות דפוס. המדפיס ההוא סבור שעשה כהוגן, כמו שעולה מהדיון עימו בספר "עיוני הלכות". לדעתי כדאי לפתוח ערך מיוחד על הפולמוס "פולמוס נוסחאות האני מאמין". או בכל זאת לצרף לחסידות ביאלא, שכן דבר זה נתפס בציבור כקשור לחסידות ביאלא. דרכיה דרכי נועם - שיחה 23:09, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מתחיל לחשוד שאתה צוחק עליי... נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תש"ע • 23:26, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, אולי תתחילו להגיב ענינית? (סליחה). דרכיה דרכי נועם - שיחה 23:42, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

נתחיל?! עד עכשיו לא מספיק? כשהצעת לפתוח ערך מיוחד לפרשה אזוטרית כזאת באמת ובתמים שקלתי את האפשרות שאתה מהתל בי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ע • 09:36, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב התייחסת לענין שולי בנושא. לעצם הנושא: אף אחד לא הסביר כאן סיבה למה שהמידע החשוב לא יופיע בויקיפדיה. מה הערך המתאים? לדעתי עיקרי האמונה היהודית - נושא האני מאמין, או חסידות ביאלא - מכיון שיש כאן - מלבד הויכוח ההלכתי - גם ויכוח (בין נכדי האדמו"ר לויינר) על אמיתות התקנה של האדמו"ר הקודם כמו שפירטתי לעיל. --דרכיה דרכי נועם שיחה כ"ט באב ה'תש"ע 16:54, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

חשבתי שגרש ואני הסברנו באריכות מדוע הנושא אינו חשוב דיו. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ע • 20:56, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

דווקא לא. גרש הסביר רק למה זה לא שייך לערך זה, ואילו דרך הביע תמיכה בצירוף הסוגיא לערך חסידות ביאלא. אם לא תהיה התנגדות אעשה זאת. דרכיה דרכי נועם שיחה כ"ט באב ה'תש"ע 22:52, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מתנגד. זה עניין שולי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ע • 23:04, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

כמובן שנצטרך לפעול לפי דעת הרוב - (דרך ואני) נגד 1. דרכיה דרכי נועם שיחה כ"ט באב ה'תש"ע

לי נראה יותר הגיוני לצרף את הפיסקה הזאת לחסידות ביאלא. מעט מן האור • שיחה • ל' באב ה'תש"ע • 12:49, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

בעקבות כתיבת הערך יחיאל יהושע רבינוביץ נשוא המחלוקת, יש להעביר את הפסקה לשם. אם לא תהיה התנגדות. אם הקהל ירצה שיופיע דווקא בערך חסידות ביאלא, שיהיה כך. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ל' באב ה'תש"ע • למנינם: 17:26, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי הפרשה חשובה בערך זה, לא מפני הפרשה עצמה או ההוספה בסידור שאכן חשיבותם הכללית מועטה ואולי אפילו אינה ראויה לאזכור בחסידות ביאלא, אלא מפני שהפסק הנ"ל מראה כמה שי"ג עיקרי הרמב"ם והקיצור האנונימי של אני מאמין התקבלו ביהדות כל כך עד שכל ניסיון לשנותם נדחה בחריפות שכזו. על כן לדעתי מקומה של הפרשה דווקא בערך זה ולא באחרים, שכן חשיבותה מועטה בזכות עצמה, אך משמעותית לנושא הערך. אליהו52ק • שיחה 15:17, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

גם לי נראה כך. בכל אופן יש שנים שסוברים שזה שייך לחסידות ביאלא ושנים שסוברים שזה שייך לערך זה. נראה מה תהיה דעת הרוב. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ג' באלול ה'תש"ע • למנינם: 19:29, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

מצטרף לדברי נרו וגילגמש. חסיד11 - שיחה 11:15, 26 באוקטובר 2010 (IST)

אני לא חושב שמדובר בסיפור כל כך מהותי, אבל בכל זאת נדמה לי שזה מבהיר את חשיבותם של י"ג העיקרים כפי שהתקבעו בתודעה היהודית האורתודוקסית, משל היו חלק מהתורה שבכתב. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:12, 27 באוקטובר 2010 (IST)

ויכוח שולי בין שני מדפיסי ספרים שמרבית חסידי ביאלה בעצמם לא שמעו עליו, הבה ניתן לויקיפדיה את הכבוד הראוי לה, ונשאיר את את הויכוח להם. אומר ועושה - שיחה 10:12, 27 באוקטובר 2010 (IST)

מכתבי גדולי התורה

מכתב גדולי הדור אודות ההוספות שבסידור חלקת יהושע

”נדרשתי לאשר שאלונו אודות תיבות נוסח האני מאמין הנדפס בסידור הנקרא בשם "חלקת יהושע" שיש שם שינויים נכבדים מנוסח האני מאמין המקובל בישראל אשר נוסד על פי הרמב"ם. ברור ואין כאן מקום לשאלה דאע"פ שאין למחות במתפללים בסידור זה וק"ו שאסור לנהוג בו מנהג בזיון, אסור להדפיס סידור בכגון דא, והמו"ל שעשה זאת על דעת עצמו חייב לתקן זאת במהדורות הבאות. ואילו שיש כעת ברשותם סידור זה במהדורתו הנוכחית יזהרו שלא יאמרו את נוסח האני מאמין כפי שנדפס שם, ומהראוי גם שיוסיפו בסידור במקום בולט כלשון הזה:

נוסח האני מאמין בסידור זה משובש בחלקו, ולכן אין לומר כנדפס כאן, אלא כמו שאמר האדמו"ר מביאלא זצ"ל: לומר האני מאמין כמו שנדפס בסידורים. ניסים קרליץ

חס וחלילה לשנות או להוסיף בנוסח של הי"ג עיקרי הנאמרים בנוסח האני מאמין, ופירושים בזה מיותרים. יצחק טוביה ווייס.

אסור לשנות, וצודק הגר"נ בכל מכתבו. חיים קנייבסקי.

גם אני מצטרף בצירופי דרבנן, ולכל הכתוב לעיל. אפרים פישל הערשקאוויטש.

הדברים ברורים שאסור להשהותו אלא אחר התיקון הנ"ל - והשומע יתברך. משה שטרנבוך.

הנני מצטרף לכל הכתוב כאן. ישראל חיים מנשה פרידמאן.

הנני מצטרף להנ"ל. מנחם מנדל הכהן שפרן

נדהמתי לראות על שליחות יד שעושים בנוסחאות, להוסיף בסדר נוסח האני מאמין "לרגלי עקבתא דמשיחא". כולנו מאמינים בני מאמינים, בזוהר הקדוש, ברזי האריז"ל ובתורת הבעל שם טוב, אך להוסיף בנוסחאות מקובלות הוא בגדר חוצפא יסגי בעקבתא דמשיחא, והדבר צריך תיקון. ועל זה באתי על החתום משה יהודא לייב לנדא.

כל המשנה ידו על התחתונה, ואקווה שמו"ל הסידור הנ"ל יתקן המעוות במהדורות הבאות, ואזי יזכה שתהיה ידו על העליונה. הק' אלחנן בהר"ד זצ"ל היילפרין.

כל המשנה נוסח האני מאמין, מהרס מסורת תורתינו הקדושה, ואסור לפרסם סידור כזה. וע"ז באעה"ח שמואל הלוי וואזנר.

עיוני הלכות, בני ברק תשס"ט, עמודים תקפ"ב - תרכ"ה”

יגדל

לעורכי הערך מפנה לכאן לגבי "יגדל". נראה שצריך להרחיב בעניים ההתנגדות לפיוט דרך - שיחה 18:19, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

שיטת הרדב"ז

לא ראיתי את דעתו שמצויין בערך (שאין לחלק בין עיקרים לשאר הלכות) אמנם בחלק ד תשובה א'רנ"ה דן אודות אדם הטועה באחד מהעיקרים שאינו כופר בזה שהוא אנוס ולכאורה יש לתווך התשובות, דרך אדב החתם סופר יורה דעה סי' קנו מתמיה על החילוק וטוען שהוא רק שינוי השם ותו לא רק שמביא שם מקור קדום בשם השל"ה לי"ג עיקרים מרב טביומי ומכאן ראיה לשניים א. מקור קדום ב. ושיש י"ג עיקרים.--95.86.114.123 21:23, 1 בינואר 2015 (IST)

לא התקבע מעולם רשמית

מה הכוונה? הרי לא נוצר שינוי באמונת היהודים האורתודוכסיים מימי הביניים עד עכשיו. מה זה נקרא "התקבע רשמית"?--איציק - שיחה 09:42, 28 ביולי 2017 (IDT)

נפסק להלכה באחד מספרי ההלכה - אפילו במשנה תורה אין פירוט של י"ג עיקרי אמונה, אם כי הם מפוזרים על פני ספר המדע...

בקשר ל"אמונת היהודים האורתודוכסיים", דווקא שנים מאבות היהדות האורתודוקסית השיגו על סידור הי"ג של הרמב"ם... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 15:46, יום שישי בשבת, ה' באב ה'תשע"ז (IDT).

י"ג עיקרי האמונה דווקא כן מוזכרים, ראה במשנה תורה לרמב"ם, הלכות המדע, פרק תשוב"ה, הלכה ג' הרמב"ם מונה בדרך השלילה את כל עיקרי האמונה על פי הסדר. רק כדוגמא: האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, [הוא בורא ומנהיג לכל הברואים) והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר, (הוא יחיד ואין יחידות שיחודו בשום פנים) והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה, (אין לו גוף ולא דמות הגוף) וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל, (הוא ראשון והוא אחרון) וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים. (לו לבדו ראוי להתפלל) דודינקא - שיחה 14:35, 10 בנובמבר 2020 (IST)

הסדר לא מדויק, ועדיין חסרה האמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים... בכל מקרה, העיקרים לא נקבעו בהלכה פסוקה, וכיוון שכך נוספו מזמן הרמב"ם שיטות נוספות ביחס לעיקרים כפי שמפורט בערך; אמנם אף שיטה לא זכתה להכרה כמו שיטת הרמב"ם, אך אין בהן גירעון הלכתי כלשהו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 15:32, יום שלישי בשבת, כ"ג בחשוון ה'תשפ"א (IST).

עיקרי החת"ם סופר

החתם סופר שנשאל לדעתו בשות חתם סופר יורה דעה, שנ״ו לגבי כמה עיקרים יש. בתשובתו הוא ענה שאין נפקא מינה למעט לתת שם לדבר אבל הוא אינו יכול לקבל 3 עיקרים מתוך השלוש עשרה של הרמבם שהם המשיח והגאולה שתולה את הכופר בהם בכופר בדברי הנביאים, ומכאן נובע (יש לומר אפילו בקל וחומר) שגם עיקר תחיית המתים נכלל בכך. בנוסף לזאת שלמות התורה מן השמיים גם נתלית בייחוד ה' ופועלו ולא בעיקר נפרד. מכאן משמע שקיבל את כל שאר עשרת העיקרים הבאים: מציאות הבורא - כל הדברים הקיימים במציאות נמצאים מכוחו, והוא המציאות היחידה שאיננה תלויה בדבר אחר. הבורא אחד - כלומר אינו ניתן לחלוקה מופשטת, ואין דומה לו במהותו. הבורא אינו גשמי ושום התנהגות גשמית אינה משפיעה עליו. הבורא הוא 'קדמון' - כלומר כל הדברים מלבדו (הן בעולם הגשמי והן ברוחני) נתהוו אחריו. הוא היחיד שראוי לעבדו ולהתפלל אליו, וכל שאר הנבראים אינם יכולים לעשות דבר כנגד רצון ה' ולפיכך אין לעבוד את ה' דרכם. קיום מושג הנבואה; בני אדם יכולים להיות נביאים. נבואתו המיוחדת של משה רבנו - נבואתו גדולה משל שאר הנביאים שהיו או שיהיו בארבעה דברים: הוא היחיד שניבא בלא מסך, ללא חולשה, בהקיץ ובכל זמן שרצה. מתוך כך, הגיע משה לדרגה גבוהה יותר מכל אדם אחר בידיעת האל. התורה לא תשתנה לעולם ולא ישתנו חלקים ממנה. הבורא יודע את כל מעשי בני האדם. הבורא נותן שכר למקיימי התורה, ועונש לעוברים עליה.Shaishyy - שיחה

אני דווקא הבנתי שמה שהחת"ם סופר כותב שם הוא שכל העיקרים מבוססים על תורה מן השמים, ואין חילוק בין פרשת בלעם לפרשת שמע או בין "כורתין עצים לעשות ברזל" לבין "אין משיח לישראל". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:39, יום שלישי בשבת, י"ט באב ה'תשע"ח (IDT).

גם אני הבנתי בגדול כמו דג ירוק. מלבד זה, שי, נראה שמדובר בגירסה שלך בעניין דעתו של החתם סופר. זה לא שהוא מנה עשרה, אלא שאתה מפרש את דבריו, ומוסיף קל וחומר, ואז נשארו בדרך השלילה עשרה. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ח • 20:18, 31 ביולי 2018 (IDT)

משתמש:נרו יאיר מקבל את הטענות, בזמנו זה היה נראה לי ממש פשוט ולא חידוש שלי. אני אברר אם רב שמתמחה בכתבי החתם סופר באמת מה הייתה דעתו בלי קשר לערך, ואולי זה יהיה רלוונטי גם לפה. Shaishyy - שיחה

החכם הקראי

למה נמצא חכם קראי בערך על עיקרי היהדות כשההבנה לכל קורא מן הממוצע היא שמדובר על עיקרי היהדות הרבנית (גם אם אינו מודע לחלוקה הזאת) , הקראות היא כת נפרדת מהיהדות הרבנית על כל גווניה. Shaishyy - שיחה 01:38, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

יש מתנגדים למחיקת הדבר?Shaishyy - שיחה

לדעתי יש מקום להזכיר בגוף הערך, פחות בפתיח. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ח • 21:23, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

הפיוט יגדל

שלום, למה צריך לצטט את כל אורך השיר של יגדל הרי הוא לא כל כך מרכזי בערך? לכן לע"ד מספיק הפסקה הקודמת לו ללא הציטוט עם הפנייה לערך מורחב. Shaishyy - שיחה 01:41, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

אני נוטה להסכים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ח • 10:05, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

צורת הערך בכללה

הערך בנוי ללא כל מוטיב מנחה ברור, ונראה כמו די פליטה של רשימת העיקרים של כל אחד מהראשונים בלי באמת הבהרה עקרונית וניתוח של העומד מאחורי הגישות, הן לרוח התקופה ההיסטורית והן לאורח התפתחות היהדות, זאת גם ללא התייחסות נאותה לגישות המודרניות והרפורמיות. לע"ד צריך להוסיף את תבנית השכתוב לערך, יש המתנגדים לדבר ? Shaishyy - שיחה

אני לא בטוח מה כוונתך. יש שיטות שונות והן מתוארות בערך. למה הכוונה "הבהרה עקרונית וניתוח"? אם אתה רוצה להבהיר ולנתח בעצמך - זהו מחקר מקורי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ח • 21:24, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

כוונתי שהערך נראה יותר כמו רשימה של מונה העיקרים מאשר כמו ערך אינציקלופדי. בקלות אפשר להכנסיס את 90% מהערך הזה לטבלת אקסל בל לשנות מילה מהכתוב בו. ההצעה הייתה להשתמש במחקרים שנערכו במחלקות למדעי היהדות לאורך השנים.--Shaishyy - שיחה 21:47, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

אני לא רואה בעיה במבנה הנוכחי, הוא נראה לי כמו ערך אנציקלופדי. אם אתה רוצה להרחיב לפי מחקרים קנוניים (לא דעות יחיד וכדומה) - מצוין. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ח • 21:50, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

נרו יאיר תודה על המענה המהיר תסתכל לדוגמא את הערך האנגלי, כמו כן אשמח שמשתמשים נוספים יביעו דעתם בעלי הידע ביהדות. Shaishyy - שיחה 22:11, 4 באוגוסט 2018 (IDT).

הפירוש בעיקר

להבנתי עיקר פירושו לא דבר ע י ק ר י ביותר בתורה תפילין שבת וציצית אינם עיקרים, כי אם דברים שעליהם מ ו ש ת ת ת היהדות. ולכן אף מאריכים מדוע נבואה,שכר ,ביאת המשיח, תחיית המתים ועוד הם עיקרים (לדוגמא ראיתי בעניין הנבואה בליקוטי שיחות לרבי מלובביץ חלק כ"ז שיחה לפרשת בעלותך) על כן לדעתי לאו דווקא שיש קשר בין אהבת ישראל לשיטת רבי עקיבא לבין עיקרי האמונה. זאב בר. - שיחה 20:53, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

כנ"ל בן עזאי, אם כי ר' שמלאי יתכן מאד שקשור --זאב בר. - שיחה 22:58, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

הקבלת עיקרי אלבו לעיקרי הרמבם

דג ירוק האמירה כי עיקרי אלבו מקבילים לשלוש הקבוצות בעיקרי הרמבם אינה טריוויאלית. משמע מהקבלה זו שאין סתירה בין הרמבם לאלבו. לא כולם יסכימו על הנחה זו, ולכן יש צורך לפרט כי זה לפי תפיסתו של החת"ם סופר, כפי שמובא במקור לטענת ההקבלה. אשמח לשמוע דעתך בנושא. בברכה, Shaishyy - שיחה 03:27, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

Shaishyy, לי פשוט לא ידוע על שיטה שמסבירה אחרת את הרמב"ם; אם אתה יודע על שיטות אחרות אנא פרטן בערך. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:16, יום חמישי בשבת, כ"ג באב ה'תש"ף (IDT).

צריך שטענה על הקבלה תעלה ותהיה בולטת דייה כדי שמישהו בכלל יטרח לחלוק עליה. על פניו נראה ששי צודק שזהו חידוש של החת"ס. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תש"ף • 11:26, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ובכן, בדיקה קצרה בספר העיקרים העלתה לי את הציטוט הבא: ”ואפשר כי דעת הרמב"ם במספר העקרים הוא על זה הדרך שכתבנו, אלא שהוא מנה הג' שאמרנו שהם אבות עם השרשים המסתעפים מהם וקרא אותם כולם עקרים, ולזה מנה מציאות השם שהוא האב עקר ראשון, ומנה עמו ד' שרשים אחרים מסתעפים ממנו בעקרים, והם האחדות והרחקת הגשמות והיותו יתברך קדמון ושראוי לעבדו ולא לזולתו, ומנה תורה מן השמים שהוא האב עם שלשה שרשים אחרים בעקרים לפי שהם משתרגין ממנו, והם הנבואה ונבואת משה ושלא תשתנה הדת, ומנה גם כן ידיעת השם וההשגחה לשכר והעונש והוא האב עם ג' עקרים אחרים נכללים בו או מסתעפים ממנו, והם גמול הנפש, ומשיח, ותחית המתים.” (ספר העיקרים מאמר א פרק ד). אם כן, מדובר באפשרות שמוזכרת בספר העיקרים עצמו; השאלה היא אם מדובר באפשרות בלבד לפירוש דברי הרמב"ם, או שהעיקרים אכן רואה את שיטת הרמב"ם דומה לשיטתו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:02, יום חמישי בשבת, כ"ג באב ה'תש"ף (IDT).

בפשטות, אני חושב שהמילה הפותחת "ואפשר" מראה על הכרה בסתירה בין שתי השיטות תוך כדי הבאת ניסיון יישוב. עם זאת, אשתדל למצוא זמן על מנת לחפש עבודת מחקר אקדמית שעסקה בנושא, שאולי תשפוך אור על טיב היחסים בין השניים Shaishyy - שיחה 20:01, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

מבדיקה בנושא אני מביא את דברי ד"ר דרור ארליך
”עיקר המאמץ המחקרי הופנה ער כה, כך נראה, לבירור יסודותיה של תורת העיקרים שהציב אלבו כאלטרנטיבה למניין שלושה עשר העיקרים של הרמב"ם” (ד' ארליך, הגותו של ר' יוסף אלבו : כתיבה אזוטרית בשלהי ימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן 2009 עמ' 34).
יש גם את מאמרו של אליעזר שביד שחושף מערכת יחסים מורכבת וגם אמביוולנטית בין 2 מערכות העיקרים.Shaishyy - שיחה 23:35, 13 באוגוסט 2020 (IDT)