מלכה האס – הבדלי גרסאות

מלכה האס
	אין תמונה חופשית
לידה	1920; ברלין
פטירה	16 בנובמבר 2021 (בגיל 101 בערך)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קיבוץ שדה אליהו
פעילות בולטת	חוקרת התפתחות הילד
ידועה בשל	פיתחה את "חצר הגרוטאות".
בן זוג	קלוֹני האס
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:12, 19 בנובמבר 2021

מלכה האס (1920 – 16 בנובמבר 2021) הייתה מחנכת ישראלית וחוקרת התפתחות הילד. בין השאר פיתחה את "חצר הגרוטאות".

ביוגרפיה

נולדה ב-1920 בברלין בירת גרמניה בשם הילדֶה שטייניץ. משפחתה הייתה יהודית מסורתית, אך לא הקפידה על קיום מצוות. בילדותה למדה מלבד גרמנית גם עברית. כרבים מבני גילה ומעמדה באותן שנים, נהנתה האס מילדות עשירה בחוגים, ספרות עשירה וטיולים בטבע, עד עליית הנאצים לשלטון ב-1933, אז החלה רדיפת יהודי גרמניה הנאצית והשואה. ב-1935, ארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בגיל 15, עלתה לארץ ישראל המנדטורית בהשפעת מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, שבה הייתה חברה. האס סיפרה כי בעוזבה את ברלין זרקה מחלון הרכבת את הכריך הלא-כשר שהיה לה, ומאז הקפידה לשמור על כשרות. הוריה, שנשארו בברלין, הצליחו להגיע לניו יורק ב-1941.

האס הגיעה לירושלים, ולמדה בבית צעירות מזרחי. אחת ממורותיה במוסד החינוכי הייתה המחנכת ופרשנית המקרא נחמה ליבוביץ', אותה החשיבה האס כדמות לחיקוי ולהערצה. לאחר כשנתיים בירושלים, הצטרפה לקבוצת צעירים שהתכוונו להקים יישוב חדש ועבדו בינתיים בפרדסי חדרה. ב-1939, בתחילת ימי חומה ומגדל, הקימו חברי הקבוצה את קיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן. תקופה מסוימת עבדה במטבח הקיבוץ, ובהמשך למדה כשנה במחזור השני של סמינר הקיבוצים. מוריה בסמינר היו מרדכי סגל, יהושע מרגולין והיינריך מנדלסון.

קריירה מקצועית

ב-1942, הקימה האס את גן הילדים הראשון בשדה אליהו. בעצתה הופסקה הלינה המשותפת בקיבוץ כבר בשנות ה-40 – צעד לא מקובל בתנועה הקיבוצית באותם ימים. במקביל לעבודתה המעשית בחינוך המשיכה ללמוד ולחקור באופן עצמאי את נושא התפתחות הילד, בעקבות תורתו של ז'אן פיאז'ה, תוך שימת דגש על ביטויה ביצירה ובאמנות.

משנת 1961 לימדה האב בסמינר הקיבוצים, בסמינר אורנים ובמקומות נוספים, ופרסמה מאמרים וספרים בנושא. גם לאחר שהפסיקה לעבוד כגננת, שמרה על קשר עם הגן, והקימה בקיבוצה את "ביתן הציור", בו ניתנה הזדמנות לילדי בית הספר היסודי ליצור ולהתבטא באמנות. הכיתה ההיסטורית שבה לימדה מלכה האס באורנים שכנה בבית 42 והועברה ברבות הימים לבית 10.

משנתה החינוכית

שיטתה החינוכית בנויה על שני עקרונות מרכזיים: ההתפתחות הילד עוברת דרך התנסות מעשית, והצורך של הילדים במגע עם החומר הממשי, עם הדברים "האמיתיים". אחד המושגים אותו טבעה הוא "חצר הגרוטאות". מיחזור גרוטאות מאפשר לילדים לפתח אישיות עצמאית בעזרת יצירה ועבודה עצמאיות, תוך הפעלת יכולותיהם ודמיונם באופן חופשי, המתלווים לליווי ולהכוונה של מבוגרים.

ב-1977, נסעה האס להשתלמות בת חצי שנה בבוסטון. אחיה, פרופ' קארל שטייניץ, שלימד אדריכלות נוף באוניברסיטת הרווארד, סייע לה בגישה לספריות והכיר בינה לבין כמה מהמובילים בחקר ציורי ילדים. היא הוזמנה להרצות לסטודנטים ולימדה אותם בין השאר ליצור בצבעי ידיים. במהלך שהותה יצרה קשרים עם מספר חוקרים, ששמרו איתה על קשר גם לאחר שובה ארצה, ביקרו אותה פעמים אחדות ונעזרו במחקריהם בחצר הגרוטאות, בביתן הציור ובאוסף ציורי הילדים שלה.

כתביה שימשו במשך השנים, חומר הדרכה לגננות ולמורות לגיל הרך. גנים ומעונות רבים ברחבי הארץ פועלים על פי העקרונות שהתוותה. ב-1984, יצא ספרה "ילדי הגן והחצר" המתאר את תפיסתה. ב-2008, יצא ספרה המסכם את גישתה החינוכית, "אמא תראי, זה אמיתי - חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת". בפתח הספר כתבה האס כי "הוא נסמך על שישים וחמש שנות עבודה וחקירה בתחום החינוך בילדות המוקדמת".

בתשובה לשאלה מה הפך אותה מהילדה שנולדה בברלין למי שהיא היום ענתה, "יכולת הסקרנות הבלתי נלאית, חיפוש המשמעות בכל דבר והיכולת לעשות מכל דבר משמעותי עבורך אינטגרציה באישיות בתוך קהילה, המעודדת את כל זאת".

ספריה

לאורך שנות עבודתה בהכשרת גננות הוציאה מלכה האס חוברות הדרכה רבות בנושא התפתחות אמנות הילד ובתחום הגשת חומרי אמנות לילדים בגילאים שונים. בנוסף לכך, הוציאה כמה וכמה ספרים, בהם:

ילדי הגן בחצר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985
ביתן הציור: ילדים מבטאים רגשותיהם בצבע ובקו, הוצאת "אח", 1998
ילדי הגן מתנסים ומתבטאים בחומרי אומנות, הוצאת "אח", 1998
פעוטות מתנסים בחומרי אומנות (יחד עם צילה גביש), הוצאת "אח", 2000
ציירתי על הזה, על הזה: פעוטים בני שנתיים-שלוש מתנסים בציור, הוצאת "אח", 2003
"אמא תראי, זה אמיתי": חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
"אמא, תראי איך אני מציירת" (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014

פרסים והוקרה

כנס שנערך לכבוד הוצאת ספרה ב-2008, על חצר הגרוטאות כמשל לחינוך, בו השתתפו כ-600 גננות ואנשי חינוך של הגיל הרך מכל רחבי הארץ.
2010, פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך^[1]
"אות יקירת המכללה" של מכללת עמק יזרעאל על "פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים".^[2]

חיים אישיים

האס הייתה נשואה לקלוֹני האס, שאותו הכירה עוד מברלין, והתאלמנה ממנו ב-2018. היא הייתה אם לשלושה ילדים, שהבכור בהם הוא פרופ' אלישע האס.

נפטרה ב-16 בנובמבר 2021^[3].

לקריאה נוספת

גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ, 'מלכה האס - אחת מ"שלוש אמהות החינוך הקיבוצי": בין הדרה להכרה', בתוך: סילביה פוגל-ביזאוי (עורכת), באות משתיקה: נשים, קיבוץ ושינוי חברתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009, עמ' 98–125.
מלכה האס - חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנתית, בטאון מכון מופ"ת, גיליון 67^[4]

קישורים חיצוניים

שירה צרפתי, אורית פראג ויעל ידידיה, מלכת החצר, אתר הקיבוצים
תמר רותם, מה פתאום קשקושים, אתר עכבר העיר
יעל פישביין, ראיונות אישיים עם מייסדות ומובילות בחינוך לגיל הרך, אתר הסתדרות המורים בישראל
תלמה פלורנטין, הגשה יומיומית של חומרי אמנות, אתר מט"ח (שני סרטונים המבוססים על גישתה של מלכה האס)
"ערכים אחרי 70 שנה" תרומתם של הייקים למערכת החינוך במדינת ישראל(הקישור אינו פעיל), המוזיאון הפתוח תפן
מגילת אסתר על פי מלכה האס
צביה ולדן, גן עדן של גרוטאות - התפתחות חברתית בקרב פעוטות, אתר הארץ
ארנון לפיד, יקית, מה לעשות. גם בגיל 89 - מטפלות וגננות עולות לרגל אל מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו(הקישור אינו פעיל), mynet
הספרים של מלכה האס, באתר "סימניה"
מירב ראון, מלכה האס חוגגת 100, אתר כנס מדיה

הערות שוליים

^ מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו קיבלה פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך, אתר תנועת הקיבוץ הדתי
^ החטיבה ללימודי נשים ומגדר במכללה בחרה להעניק את "אות יקירת המכללה" לגב' מלכה האס על פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים, דוגרי נט
^ תמר טרבלסי חדד, בגיל 101: מתה הקיבוצניקית שהמציאה את חצר הגרוטאות בגני הילדים, באתר ynet
^ מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותית - ביטאון מכון מופ"ת, באתר bitaon.macam.ac.il

[1] מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו קיבלה פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך, אתר תנועת הקיבוץ הדתי

[2] החטיבה ללימודי נשים ומגדר במכללה בחרה להעניק את "אות יקירת המכללה" לגב' מלכה האס על פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים, דוגרי נט

[3] תמר טרבלסי חדד, בגיל 101: מתה הקיבוצניקית שהמציאה את חצר הגרוטאות בגני הילדים, באתר ynet

[4] מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותית - ביטאון מכון מופ"ת, באתר bitaon.macam.ac.il

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולדה ב-1920 ב[[ברלין]] [[עיר בירה|בירת]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] בשם '''הילדֶה שטייניץ'''. משפחתה הייתה [[יהדות|יהודית]] [[מסורתיים|מסורתית]], אך לא הקפידה על קיום מצוות. בילדותה למדה מלבד [[גרמנית]] גם [[עברית]]. כרבים מבני גילה ומעמדה באותן שנים, נהנתה האס מילדות עשירה בחוגים, [[ספרות]] עשירה וטיולים בטבע, עד [[עליית הנאצים לשלטון]] ב-1933, שאז החלה רדיפת [[יהודי גרמניה הנאצית]] ו[[השואה]]. ב-1935, ארבע שנים לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], בגיל 15, [[העלייה החמישית|עלתה]] ל[[ארץ ישראל המנדטורית]] בהשפעת מדריך ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בני עקיבא]], שבה הייתה חברה. האס סיפרה כי בעוזבה את ברלין זרקה מחלון הרכבת את הכריך הלא-[[כשרות|כשר]] שהיה לה, ומאז הקפידה לשמור על כשרות. הוריה, שנשארו בברלין, הצליחו להגיע ל[[ניו יורק]] ב-[[1941]].
+נולדה ב-1920 ב[[ברלין]] [[עיר בירה|בירת]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] בשם '''הילדֶה שטייניץ'''. משפחתה הייתה [[יהדות|יהודית]] [[מסורתיים|מסורתית]], אך לא הקפידה על קיום מצוות. בילדותה למדה מלבד [[גרמנית]] גם [[עברית]]. כרבים מבני גילה ומעמדה באותן שנים, נהנתה האס מילדות עשירה בחוגים, [[ספרות]] עשירה וטיולים בטבע, עד [[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]], אז החלה רדיפת [[יהודי גרמניה הנאצית]] ו[[השואה]]. ב-[[1935]], ארבע שנים לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], בגיל 15, [[העלייה החמישית|עלתה]] ל[[ארץ ישראל המנדטורית]] בהשפעת מדריך ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בני עקיבא]], שבה הייתה חברה. האס סיפרה כי בעוזבה את ברלין זרקה מחלון ה[[רכבת]] את הכריך הלא-[[כשרות|כשר]] שהיה לה, ומאז הקפידה לשמור על כשרות. הוריה, שנשארו בברלין, הצליחו להגיע ל[[ניו יורק]] ב-[[1941]].
-האס הגיעה ל[[ירושלים]], ולמדה ב[[בית צעירות מזרחי]]. אחת ממורותיה במוסד החינוכי הייתה המחנכת ופרשנית המקרא [[נחמה ליבוביץ']], שאותה החשיבה האס כדמות לחיקוי ולהערצה. לאחר כשנתיים בירושלים הצטרפה לקבוצת צעירים שהתכוונו להקים יישוב חדש ועבדו בינתיים ב[[פרדס]]י [[חדרה]]. ב-[[1939]], בתחילת ימי [[חומה ומגדל]], הקימו חברי הקבוצה את [[קיבוץ]] [[שדה אליהו]] ב[[עמק בית שאן]]. תקופה מסוימת עבדה במטבח הקיבוץ, ובהמשך למדה כשנה במחזור השני של [[סמינר הקיבוצים]]. מוריה בסמינר היו [[מרדכי סגל]], [[יהושע מרגולין]] ו[[היינריך מנדלסון]].
+האס הגיעה ל[[ירושלים]], ולמדה ב[[בית צעירות מזרחי]]. אחת ממורותיה במוסד החינוכי הייתה המחנכת ופרשנית המקרא [[נחמה ליבוביץ']], אותה החשיבה האס כדמות לחיקוי ולהערצה. לאחר כשנתיים בירושלים, הצטרפה לקבוצת צעירים שהתכוונו להקים יישוב חדש ועבדו בינתיים ב[[פרדס]]י [[חדרה]]. ב-[[1939]], בתחילת ימי [[חומה ומגדל]], הקימו חברי הקבוצה את [[קיבוץ]] [[שדה אליהו]] ב[[עמק בית שאן]]. תקופה מסוימת עבדה ב[[מטבח]] הקיבוץ, ובהמשך למדה כשנה במחזור השני של [[סמינר הקיבוצים]]. מוריה בסמינר היו [[מרדכי סגל]], [[יהושע מרגולין]] ו[[היינריך מנדלסון]].
+== קריירה מקצועית ==
-ב-[[1942]] הקימה האס את [[גן ילדים|גן הילדים]] הראשון בשדה אליהו. בעצתה הופסקה ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]] בקיבוץ כבר ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] – צעד לא מקובל בתנועה הקיבוצית באותם ימים. במקביל לעבודתה המעשית בחינוך המשיכה ללמוד ולחקור באופן עצמאי את נושא התפתחות הילד, בעקבות תורתו של [[ז'אן פיאז'ה]], תוך שימת דגש על ביטויה ביצירה וב[[אמנות]]. משנת [[1961]] היא לימדה ב[[סמינר הקיבוצים]], ב[[סמינר אורנים]] ובמקומות נוספים, ופרסמה מאמרים וספרים בנושא. גם לאחר שחדלה לעבוד כגננת שמרה על קשר עם הגן, ובנוסף הקימה בקיבוצה את "ביתן הציור", בו ניתנה הזדמנות לילדי בית הספר היסודי ליצור ולהתבטא באמנות. הכיתה ההיסטורית שבה לימדה מלכה האס באורנים שכנה בבית 42 והועברה ברבות הימים לבית 10.
+ב-[[1942]], הקימה האס את [[גן ילדים|גן הילדים]] הראשון בשדה אליהו. בעצתה הופסקה ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]] בקיבוץ כבר ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] – צעד לא מקובל בתנועה הקיבוצית באותם ימים. במקביל לעבודתה המעשית בחינוך המשיכה ללמוד ולחקור באופן עצמאי את נושא התפתחות הילד, בעקבות תורתו של [[ז'אן פיאז'ה]], תוך שימת דגש על ביטויה ביצירה וב[[אמנות]].
+משנת [[1961]] לימדה האב ב[[סמינר הקיבוצים]], ב[[סמינר אורנים]] ובמקומות נוספים, ופרסמה [[מאמר]]<nowiki/>ים וספרים בנושא. גם לאחר שהפסיקה לעבוד כגננת, שמרה על קשר עם הגן, והקימה בקיבוצה את "ביתן הציור", בו ניתנה הזדמנות לילדי [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] ליצור ולהתבטא באמנות. הכיתה ההיסטורית שבה לימדה מלכה האס באורנים שכנה בבית 42 והועברה ברבות הימים לבית 10.
-בשנת [[2010]] קיבלה פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך,{{הערה|1=[http://www.kdati.org.il/info/dovrut/hodaot/101019_malka_has.htm מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו קיבלה פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך], אתר תנועת הקיבוץ הדתי}} וכן זכתה ב"אות יקירת המכללה" של [[מכללת עמק יזרעאל]] על "פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים".{{הערה|1=[http://www.dugrinet.co.il/he/7800/story/2010/february/23 החטיבה ללימודי נשים ומגדר במכללה בחרה להעניק את "אות יקירת המכללה" לגב' מלכה האס על פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים], דוגרי נט}}
-האס הייתה נשואה לקלוֹני האס, שאותו הכירה עוד מברלין, והתאלמנה ממנו ב-[[2018]]. היא הייתה אם לשלושה ילדים, שהבכור בהם הוא פרופ' [[אלישע האס]].
-נפטרה ב-16 בנובמבר 2021{{הערה|{{ynet|תמר טרבלסי חדד|בגיל 101: מתה הקיבוצניקית שהמציאה את חצר הגרוטאות בגני הילדים|60322350}}}}.
 ==משנתה החינוכית==
-שיטתה החינוכית בנויה על שני עקרונות מרכזיים: ההתפתחות הילד עוברת דרך התנסות מעשית, והצורך של הילדים במגע עם החומר הממשי, עם הדברים "האמיתיים". אחד המושגים אותו טבעה הוא "[[חצר הגרוטאות]]". מיחזור גרוטאות מאפשר לילדים לפתח אישיות עצמאית בעזרת יצירה ועבודה עצמאיות תוך הפעלת יכולותיהם ודמיונם באופן חופשי, המתלווים לליווי ולהכוונה של מבוגרים.
+שיטתה החינוכית בנויה על שני עקרונות מרכזיים: ההתפתחות הילד עוברת דרך התנסות מעשית, והצורך של הילדים במגע עם החומר הממשי, עם הדברים "האמיתיים". אחד המושגים אותו טבעה הוא "[[חצר הגרוטאות]]". מיחזור גרוטאות מאפשר לילדים לפתח אישיות עצמאית בעזרת יצירה ועבודה עצמאיות, תוך הפעלת יכולותיהם ודמיונם באופן חופשי, המתלווים לליווי ולהכוונה של מבוגרים.
-ב-[[1977]] נסעה האס להשתלמות בת חצי שנה ב[[בוסטון]]. אחיה, פרופ' [[קארל שטייניץ]], שלימד [[אדריכלות נוף]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]], סייע לה בגישה ל[[ספרייה|ספריות]] והכיר בינה לבין כמה מהמובילים בחקר ציורי ילדים. היא הוזמנה להרצות לסטודנטים ולימדה אותם בין השאר ליצור ב[[צבעי ידיים]]. במהלך שהותה יצרה קשרים עם מספר חוקרים ששמרו על קשר עימה לאחר שובה ארצה, ביקרו אותה פעמים אחדות ונעזרו במחקריהם בחצר הגרוטאות, בביתן הציור ובאוסף ציורי הילדים שלה.
+ב-[[1977]], נסעה האס להשתלמות בת חצי שנה ב[[בוסטון]]. אחיה, פרופ' [[קארל שטייניץ]], שלימד [[אדריכלות נוף]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]], סייע לה בגישה ל[[ספרייה|ספריות]] והכיר בינה לבין כמה מהמובילים בחקר ציורי ילדים. היא הוזמנה להרצות ל[[סטודנט|סטודנטים]] ולימדה אותם בין השאר ליצור ב[[צבעי ידיים]]. במהלך שהותה יצרה קשרים עם מספר חוקרים, ששמרו איתה על קשר גם לאחר שובה ארצה, ביקרו אותה פעמים אחדות ונעזרו במחקריהם בחצר הגרוטאות, בביתן הציור ובאוסף ציורי הילדים שלה.
-כתביה שימשו במשך השנים חומר הדרכה לגננות ולמורות לגיל הרך. גנים ומעונות רבים ברחבי הארץ פועלים על פי העקרונות שהתוותה. ב-1984 יצא ספרה "ילדי הגן ו[[חצר גן הילדים|החצר]]" המתאר את תפיסתה. ב-2008 יצא ספרה המסכם את גישתה החינוכית, "אמא תראי, זה אמיתי - חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת". בפתח הספר כתבה האס כי "הוא נסמך על שישים וחמש שנות עבודה וחקירה בתחום החינוך בילדות המוקדמת". בכנס שנערך לכבוד הוצאת הספר השתתפו כ-600 גננות ואנשי חינוך של הגיל הרך מכל רחבי הארץ.
+כתביה שימשו במשך השנים, חומר הדרכה לגננות ולמורות לגיל הרך. גנים ומעונות רבים ברחבי הארץ פועלים על פי העקרונות שהתוותה. ב-[[1984 בישראל|1984]], יצא ספרה "ילדי הגן ו[[חצר גן הילדים|החצר]]" המתאר את תפיסתה. ב-[[2008 בישראל|2008]], יצא ספרה המסכם את גישתה החינוכית, "אמא תראי, זה אמיתי - חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת". בפתח הספר כתבה האס כי "הוא נסמך על שישים וחמש שנות עבודה וחקירה בתחום החינוך בילדות המוקדמת".
 בתשובה לשאלה מה הפך אותה מהילדה שנולדה בברלין למי שהיא היום ענתה, "יכולת הסקרנות הבלתי נלאית, חיפוש המשמעות בכל דבר והיכולת לעשות מכל דבר משמעותי עבורך אינטגרציה באישיות בתוך קהילה, המעודדת את כל זאת".
@@ שורה 41: / שורה 38: @@
 * '''"אמא תראי, זה אמיתי": [[חצר הגרוטאות]] כמשל לחינוך בילדות המוקדמת''' (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
 *'''"אמא, תראי איך אני מציירת"''' (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
+== פרסים והוקרה ==
+* כנס שנערך לכבוד הוצאת ספרה ב-2008, על חצר הגרוטאות כמשל לחינוך, בו השתתפו כ-600 גננות ואנשי חינוך של הגיל הרך מכל רחבי הארץ.
+* [[2010]], [[פרס מפעל חיים]] של [[התנועה הקיבוצית]] על תרומתה לחינוך [[הגיל הרך]]{{הערה|1=[http://www.kdati.org.il/info/dovrut/hodaot/101019_malka_has.htm מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו קיבלה פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך], אתר תנועת הקיבוץ הדתי}}
+* "אות יקירת המכללה" של [[מכללת עמק יזרעאל]] על "פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים".{{הערה|1=[http://www.dugrinet.co.il/he/7800/story/2010/february/23 החטיבה ללימודי נשים ומגדר במכללה בחרה להעניק את "אות יקירת המכללה" לגב' מלכה האס על פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים], דוגרי נט}}
+== חיים אישיים ==
+האס הייתה נשואה לקלוֹני האס, שאותו הכירה עוד מברלין, והתאלמנה ממנו ב-[[2018]]. היא הייתה אם לשלושה ילדים, שהבכור בהם הוא פרופ' [[אלישע האס]].
+נפטרה ב-16 בנובמבר 2021{{הערה|{{ynet|תמר טרבלסי חדד|בגיל 101: מתה הקיבוצניקית שהמציאה את חצר הגרוטאות בגני הילדים|60322350}}}}.
 ==לקריאה נוספת==
 * גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ, 'מלכה האס - אחת מ"שלוש אמהות החינוך הקיבוצי": בין הדרה להכרה', בתוך: [[סילביה פוגל-ביזאוי]] (עורכת), '''באות משתיקה: נשים, קיבוץ ושינוי חברתי''', הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009, עמ' 98–125.
+*מלכה האס - חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנתית, בטאון מכון מופ"ת, גיליון 67<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://bitaon.macam.ac.il/articles/12851|כותרת=מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותית - ביטאון מכון מופ"ת|אתר=bitaon.macam.ac.il|תאריך_וידוא=2021-11-19}}</ref>
 ==קישורים חיצוניים==