הברית לדיאלוג ביטחוני רב-צדדי

שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דיאלוג הביטחון המרובע
Quadrilateral Security Dialogue

ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו מסומנות בכחול.
תחום	פורום ביטחון בין-מדיני
מדינה	יפן, אוסטרליה, ארצות הברית, הודו
מקום פעילות	המרחב האינדו-פסיפי
חברים
תקופת הפעילות	2007 (בפעם הראשונה) 2017 (הוקם מחדש לאחר משא ומתן בנובמבר באותה שנה) – הווה

דיאלוג הביטחון המרובע (באנגלית: Quadrilateral Security Dialogue, בראשי תיבות QSD. ידוע גם בשם Quad או QUAD; נהגה כקוואד) הוא פורום ביטחוני-אסטרטגי בין ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו. את הפורום יזם ב-2007 ראש ממשלת יפן שינזו אבה, בתמיכתם של סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד וראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג. הפורום כולל תרגילים צבאיים משותפים בקנה מידה חסר תקדים, שמאוגדים תחת השם תרגילי מלאבר. ההסדר הדיפלומטי והצבאי נתפס כתגובת נגד להתגברות הכוח הכלכלי והצבאי של סין. ממשלת סין הגיבה לפורום בהוצאת מחאות דיפלומטיות רשמיות לחבריו, וכינתה אותו "נאט"ו האסייתית".

הקוואד התפרק בעקבות עזיבת אוסטרליה את הברית במהלך כהונתו של קווין ראד כראש ממשלה. בעקבות החלפתו של ראד בג'וליה גילארד ב-2010, חודש שיתוף הפעולה הצבאי המוגבר בין ארצות הברית ואוסטרליה, מה שהוביל להצבת נחתים אמריקאים ליד העיר דרווין בצפון אוסטרליה, המשקיפים על ים טימור ומצר לומבוק. באותו הזמן, הודו, יפן וארצות הברית המשיכו לקיים תרגילים ימיים משותפים תחת מבצעי מלבאר.

במהלך פסגת ASEAN 2017 במנילה, כל ארבעת החברים לשעבר, בראשות אבה, ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הסכימו להחיות את הפורום המרובע כדי להתמודד עם סין מבחינה צבאית ודיפלומטית במרחב האינדו-פסיפי, במיוחד בים סין הדרומי. המתיחות בין חברי הקוואד לסין הובילה לחששות ממה שכונה על ידי כמה פרשנים כ"מלחמה הקרה השנייה".

בהצהרה משותפת במרץ 2021, חברי הקוואד תיארו "חזון משותף לאזור אינדו-פסיפי חופשי ופתוח", ו"סדר ימי מבוסס כללים בים סין הדרומי והמזרחי", ושהחברות בקוואד נחוצה על מנת להתמודד עם תביעות ימיות סיניות. הקוואד התחייב להגיב למגפת הקורונה וערך פסגת "Quad Plus" ראשונה שכללה נציגים מניו זילנד, דרום קוריאה ווייטנאם כדי לסכם על פעולות משותפות כנגד המגפה. ההצהרה המשותפת של הקוואד, שנתפסה ככוונה לבלום את "הכוח הגדל של סין", גררה ביקורת ממשרד החוץ הסיני, שאמר שהקוואד "מזמין בגלוי מחלוקת" בין מעצמות אזוריות באסיה.

רקע

בתחילת המאה העשרים ואחת, ההתעסקות האסטרטגית של ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן שימשה הסחת דעת משינויי הכוח הגדולים באסיה-האוקיינוס השקט, שנגרמו בעקבות הגברת הכוח הכלכלי של סין, אשר ערערה את מעמדה המסורתי של ארצות הברית באזור. בטווח הארוך, ארצות הברית שאפה למדיניות "בלימה רכה" של סין על ידי שותפויות אסטרטגיות עם דמוקרטיות אחרות במרחב. בעוד שהבריתות של ארצות הברית עם יפן, אוסטרליה והודו מהוות כעת את שיא המדיניות הזו, פיתוח קשרים צבאיים הדוקים בין ארצות הברית להודו היה תהליך מורכב מאז התמוטטות ברית המועצות.

היחסים הצבאיים בין הודו לארצות הברית

ערך מורחב – יחסי הודו-ארצות הברית

שיתוף הפעולה הצבאי הפעיל בין ארצות הברית להודו התרחב ב-1991 בעקבות הליברליזציה הכלכלית של הודו כאשר לוטננט הגנרל האמריקאי קלוד סי קיקלייטר, אז מפקד צבא ארצות הברית הפסיפי, הציע שיתוף פעולה בין הצבאות. שיתוף הפעולה הזה התרחב עוד יותר באמצע שנות ה-90 תחת קואליציית מרכז-ימין הודית, ובשנת 2001 הציעה הודו לארצות הברית מתקנים צבאיים בשטחה לביצוע פעולות התקפיות באפגניסטן. מזכיר ההגנה האמריקני דונלד רמספלד ועמיתו ההודי פרנב מוקהרג'י חתמו על "מסגרת הגנתית חדשה בין הודו לארצות הברית". בשנת 2005, תחת ממשלת הברית הפרוגרסיבית ההודית המאוחדת, הוגבר שיתוף הפעולה בנוגע ליחסי צבאיים, תעשיות ביטחוניות ושיתוף פעולה טכנולוגי, והקמת "מסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני ימי". הודו וארצות הברית ערכו עשרות תרגילים צבאיים משותפים בשנים שלאחר מכן ולפני התפתחות דיאלוג הביטחון המרובע, שהתפרשו כמאמץ "להכיל" את סין. הפרשן הפוליטי ההודי ברהמה צ'לני התייחס לדיאלוג הביטחון המרובע המתהווה בין ארצות הברית, יפן, אוסטרליה והודו כחלק מ"משחק גדול" חדש באסיה, והדיפלומט ההודי מהרג'ה קרישנה רסגוטרה טען כי המאמצים האמריקאים לעצב הסכמי ביטחון באסיה לא יביאו ל"מאה אסייתית", אלא ל"מאה אמריקאית באסיה".

חלק מהגורמים, כמו לוטננט גנרל ג'פרי ב' קולר, ראו בהסכמי ההגנה בין ארצות הברית להודו פוטנציאל רווחי עבור התעשיות הביטחוניות האמריקאיות ופיקחו על המכירה שלאחר מכן של מערכות צבאיות אמריקניות להודו. עם זאת, כמה פרשנים הודים התנגדו להגברת שיתוף הפעולה הצבאי האמריקני עם הודו, תוך שהם מציינים את הנוכחות האמריקאית בעיראק, העוינות לאיראן ו"ניסיונות להקיף את סין" כמערערים את היציבות הבסיסית לשלום באסיה, ומתנגדים לנוכחותן של ספינות מלחמה אמריקאיות בעלות יכולות גרעיניות בסמוך לחוף של דרום הודו, או לקריאות אמריקאיות לאירוח קבוע של כלי שיט אמריקאיים בגואה ובקוצ'י.

הדיאלוג האסטרטגי המשולש

הדיאלוג האסטרטגי המשולש (באנגלית: Trilateral Strategic Dialogue; בראשי תיבות TSD) היה סדרה של פגישות משולשות בין ארצות הברית, יפן ואוסטרליה. ה-TSD התכנס במקור ברמת הפקידים הבכירים משנת 2002, ולאחר מכן שודרג לרמת השרים בשנת 2005. ארצות הברית ציפתה שבעלות בריתה האזוריות יסייעו בהקלה בעומס שיוצרת האסטרטגיה הגלובלית של ארצות הברית למלחמה בטרור ובסחר בלתי חוקי בנשק גרעיני. בתמורה, יפן ואוסטרליה ציפו להטבות, כולל המשך המעורבות האסטרטגית של ארצות הברית ושמירה על ערבויות אסטרטגיות באזור.

הקמת ופירוק הפורום (2007-2008)

הקמה

בתחילת 2007, הציע ראש ממשלה יפן אבה את דיאלוג הביטחון המרובע, או "היוזמה המרובעת", במסגרתו תצטרף הודו לדיאלוג רב צדדי רשמי עם יפן, ארצות הברית ואוסטרליה.

היוזמה של הסדר הגנה אמריקאי, יפני, אוסטרלי והודי, שעוצבה על פי תאוריית השלום הדמוקרטי, נזקפת לזכותו של ראש ממשלת יפן שינזו אבה. הדיאלוג המרובע אמור להקים "קשת דמוקרטית אסייתית", שצפויה לכלול בסופו של דבר מדינות במרכז אסיה, מונגוליה, חצי האי הקוריאני ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה. הדבר הוביל כמה מבקרים לתוכנית, ביניהם פקיד מחלקת המדינה של ארצות הברית לשעבר, מורטון אברמוביץ' היהודי, לכנות את הפרויקט "מהלך אנטי-סיני", בעוד שאחרים כינו אותו "אתגר דמוקרטי" למאה הסינית החזויה, שהוקם על ידי מעצמות אסיה בתיאום עם ארצות הברית. בעוד שסין העדיפה באופן מסורתי את ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, הדיאלוג המרובע נתפס כ"נאט"ו אסיאתית"; דניאל טווינינג מקרן מרשל הגרמנית של ארצות הברית כתב כי ההסדר "יכול להוביל לסכסוך צבאי", או יכול במקום זאת "להניח בסיס מתמשך לשלום" אם סין תהפוך למנהיגה דמוקרטית באסיה.

ההתנגדות הסינית

סין שלחה מחאות דיפלומטיות לכל ארבעת חברי הפורום לפני כל כינוס רשמי של חבריה. במאי 2007 במנילה, ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד השתתף עם חברים נוספים בפגישת הפתיחה של הפורום על פי דרישתו של צ'ייני, חודש לאחר תרגיל ימי משותף בסמוך לטוקיו בהשתתפות הודו, יפן וארצות הברית. בספטמבר 2007 נערכו תרגילים ימיים נוספים במפרץ בנגל, שכללו את אוסטרליה. אחריהם בא באוקטובר הסכם ביטחוני נוסף בין יפן להודו, שאושר במהלך ביקורו של ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג בטוקיו, על מנת לקדם ביטחון בנתיבי הים ושיתוף פעולה ביטחוני; יפן חתמה בעבר הסכם כזה עם אוסטרליה.

למרות שהיוזמה המרובעת של ממשל בוש שיפרה את היחסים עם ניו דלהי, היא יצרה את הרושם של ניסיון "להקיף" את סין. ההסכם הביטחוני בין יפן להודו גרם בנוסף לכך שסין בלטה כנעדרת מרשימת השותפות האסטרטגיות של יפן באסיה.

עזיבתה של אוסטרליה תחת ממשל ראד

החשש מפני תקציבי הביטחון הסיניים ויכולות הטילים שלהם, הניעו את אוסטרליה לגיבוש הסכם הגנה עם ארצות הברית, כפי שמתווה תוכנית ההגנה של קנברה משנת 2007; סנדי גורדון מהמכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית המליצה על מכירת אורניום להודו על בסיס שיקולים דומים, שכן נראה היה שארצות הברית תומכת בכך כ"מענה להתעצמות סין". הכעס הסיני על הדיאלוג המרובע גרם לאי נוחות באוסטרליה עוד לפני שההסכמים גובשו סופית.

לאחר שהפך לראש הממשלה, קווין ראד נפגש עם שר החוץ של סין, יאנג ג'יצ'י, עוד לפני שביקר ביפן, ולאחר מכן ארגן פגישה בין ג'יצ'י לשר החוץ האוסטרלי, סטיבן סמית', בה הודיעה אוסטרליה באופן חד צדדי כי לא תשתתף בשנייה בסבב שיחות הדיאלוג בין ארבעת השותפות. בתוך אוסטרליה, החלטה זו נתפסה כתוצאה מחוסר הוודאות ביחסי סין-ארצות הברית ומהעובדה שהשותפה הכלכלית העיקרית של אוסטרליה, סין, לא הייתה השותפה האסטרטגית העיקרית שלה. יתר על כן, ראד חשש כנראה מהסלמות אזוריות וניסה לרכך אותן באמצעות "האיחוד האסייתי-פסיפי".

כמה הוגים אסטרטגיים אמריקאים מתחו ביקורת על החלטתו של ראד לעזוב את הדיאלוג; מנהל דסק אסיה לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, מייק גרין, אמר כי ראד נסוג מההסכם במאמץ לרצות את סין, שהפעילה מערך דיפלומטי משמעותי כדי להשיג מטרה זו. מסמך מדצמבר 2008 שחיבר שגריר ארצות הברית רוברט מקאלום והודלף על ידי ויקיליקס מגלה כי ראד לא התייעץ עם ארצות הברית לפני שעזב את הדיאלוג.

מאמציו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בנובמבר 2009 לשפר את יחסי ארצות הברית-הודו עוררו בהודו ובאוסטרליה הדים, כי ברית צבאית מעמיקה בין המעצמות הללו עלולה להוביל להסלמות אזוריות. לפי האנליסט ג'ון לי, "עבור ריאליסטים... ניו דלהי מתחרה בזהירות מול בייג'ינג מרגע יצירתה של הודו ב-1947;" מתחים משמעותיים בין סין והודו קשורים למדינה ההודית הקטנה השנוייה במחלוקת ארונאצ'ל פרדש, ולנשק גרעיני סיני שהוצב במישור הטיבטי. ייתכן שהחישוב של ראד היה שמעצמה כלכלית אזורית כסין הייתה חשובה מכדי להפסיד אותה בגלל יוזמה מרובעת פשטנית שבוצעה על ידי ארצות הברית, הודו, יפן ואוסטרליה ב-2007, כאשר מעצמות אזוריות רבות לא מצטרפות לבריתות שלהן מחשש לדעיכה אמריקאית ויפנית.

הפוגה (2009–2017)

המשך התרגילים הימיים

בשנים שבין התפרקות ההקוואד לבין היצירה המחודשת, חברות הקוואד המשיכו לשתף פעולה ברמה דו-צדדית או משולשת, לפעמים עם מדינות שאינן באופן פעיל בקוואד. זה היה המקרה במיוחד בתרגילים הצבאיים המשותפים: יפן הצטרפה לראשונה לתרגילי הצי האוסטרליים Kakadu ו-Nichi Trou Trident ב-2008 ו-2009, בהתאמה. יפן והודו ערכו לראשונה תרגיל ימי משותף ב-2012 ואוסטרליה והודו עשו זאת גם. אותו הדבר קרה ב-2015, אוסטרליה הצטרפה לתרגיל Balikatan של צבאות ארצות הברית והפיליפינים בפעם הראשונה ב-2014 ויפן עשתה את אותו הדבר ב-2017. יפן הצטרפה לראשונה לתרגיל מלאבר ההודי ב-2015 ולתרגיל ההגנה האוסטרלי-אמריקאי המשותף Talisman Saber ב-2015.

מדיניות החוץ של אוסטרליה תחת הממשלות הליברליות-לאומיות

החלפתו של ראד כראש ממשלת אוסטרליה על ידי ג'וליה גילארד ביוני 2010 הייתה קשורה לשינוי במדיניות החוץ האוסטרלית ורצון ליצירת יחסים קרובים יותר עם ארצות הברית והתרחקות מסין. העיתון The Australian, שכתב רבות על הדיאלוג המרובע ועל נושאי ההגנה האוסטרליים, טען לאחר החלפתו של ראד כי "האינטרס הלאומי של אוסטרליה משתקף בצורה הטובה ביותר על ידי המשך עידוד בעלת בריתנו ותיקה, ארצות הברית, לשמור על בכירותה באזור". למרות התקרבותה של גילארד לארצות הברית והגברת שיתוף הפעולה הצבאי של ארצות הברית-אוסטרליה, החלטתו של ראד לעזוב את הדיאלוג נותרה מושא לביקורת מצד טוני אבוט והמפלגה הליברלית של אוסטרליה.

החלטתה של אוסטרליה לא למכור אורניום להודו החלישה את הקוואד, מהלך שזכה גם הוא לביקורת מצד המפלגה הליברלית; עם זאת, המפלגה תמכה בהחלטתה של גילארד על נוכחות צבאית אמריקאית ליד דרווין, המשקיפה על ים טימור ומצר לומבוק. בתמיכת ארצות הברית, גילארד ומפלגת הלייבור הפכו מאז את המדיניות ותמכו במכירת האורניום להודו, שסירבה לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ב-5 בספטמבר 2014, ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט הסכים למכור אורניום להודו.

ה"ציר לאסיה" של ארצות הברית

ה"ציר לאסיה" של ממשל אובמה ב-2011 ייצג שינוי משמעותי של סדרי עדיפויות ומשאבים במדיניות החוץ של ארצות הברית הרחק מהתחום המזרח תיכוני/אירופי. ארצות הברית החלה להשקיע רבות במדינות מזרח אסיה, שחלקן ממוקמות בסמיכות לסין. הציר כלל גם את הובלת הסכם הסחר של השותפות הטראנס-פסיפית, ודחיית הטענות הסיניות על האיים בים סין הדרומי. שינוי המדיניות של ארצות הברית לכיוון מזרח-סין נתפס בדרך כלל כצעד נגד להשפעה הגוברת של סין באזור. ביולי 2013, כאשר אובמה מינה את סוזן רייס ליועצת לביטחון לאומי של ארצות הברית, רייס תמכה ביצירת קשרי שיתוף פעולה עם סין.

המדיניות החדשה של יפן במרחב האינדו-פסיפי

יפן פתחה בסיס ימי בג'יבוטי בשנת 2011, הבסיס הימי הראשון שלה לטווח ארוך מעבר לים, וחלק ממעורבותה הגוברת באזור האינדו-פסיפי הרחב. בדצמבר 2012, ראש ממשלת יפן שינזו אבה הכין הצעה למסגרת האסטרטגית "יהלום הביטחון הדמוקרטי של אסיה", מעין גרסה מחודשת של הקוואד, שתפורסם בארגוני תקשורת בין-לאומיים לפני הקדנציה השני שלו ביפן, היא פורסמה למחרת מועמדותו לראשות הממשלה. ממשלת יפן פעלה להבהרת המושגים בהצעתו של ראש הממשלה אבה משנת 2012, שיושמה בהצהרות דיפלומטיות, והכינה את ההודעה הרשמית של "מרחב אינדו-פסיפי חופשי ופתוח" ב-2016.

מדיניות החוץ של סין תחת שי ג'ינפינג

בשנת 2012, שי ג'ינפינג הפך למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, וירש את מנהיגות סין. מאז, המתיחות בין סין לכל אחת מארבע מדינות הקוואד גברה. שי נקט קו נוקשה בנושאי ביטחון וחוץ, ושידר לבמה העולמית סין לאומנית וחזקה יותר ממה שהיה במדיניות העלייה השלווה של סין שקידם קודמו של שי, חו ג'ינטאו. התוכנית הפוליטית של שי שואפת לסין מאוחדת ובטוחה יותר במערכת הערכים ובמבנה הפוליטי שלה.

תחת הנהגתו של שי, סין נקטה בבניית איים מלאכותיים באיי ספראטלי ובאזור איי פאראסל. לפי רויטרס, בניית האיים בים סין הדרומי בעיקר על ידי וייטנאם והפיליפינים נמשכת כבר עשרות שנים; בעוד שסין הגיעה באיחור לתחרות בניית האיים, המאמצים שלה היו בקנה מידה חסר תקדים מכיוון שבין 2014 ל-2016 בנתה יותר שטחי איים מלאכותיים מאשר כל שאר האומות שבנו לאורך ההיסטוריה, ונכון לשנת 2016 הציבה ציוד צבאי על אחד מהם. מאמר משנת 2019 בקול אמריקה שהשווה את מסע בניית האיים של סין וויאטנם בים סין הדרומי ציין שהסיבה לכך שווייטנאם בניגוד לסין ספגה מעט ביקורת בינלאומית ואפילו תמיכה הייתה בגלל המהירות האיטית יותר והתפיסה המציגה אופי הגנתי של פרויקט בניית האיים שלה.

בטור דעה משנת 2020, הגנרל ההודי לשעבר ש.ק. צ'אטרג'י תיאר את מדיניות החוץ של סין כ"חיתוך סלמי". בין 2015 לאמצע 2017, ארצות הברית ערכה חמישה מבצעים ימיים של חופש ניווט (FONOP) באזור. ביולי 2016, בית הדין לבוררות שהוקם על פי נספח 7 לאמנת האומות המאוחדות בדבר חוק הים (UNCLOS) פסק נגד התביעות הימיות של סין בפיליפינים. בית הדין לא פסק בעניין הבעלות על האיים ולא תחם גבולות ימיים. הן הרפובליקה העממית של סין (סין) והן הרפובליקה הסינית (טייוואן) הצהירו כי אינן מכירות בבית הדין ועמדו על כך שהעניין ייפתר באמצעות משא ומתן דו-צדדי עם תובעי בעלות אחרים.

שינוי המדיניות של הודו וה"מבט מזרחה"

ערך מורחב – יחסי הודו–סין

בשנים שלאחר התפרקות הקוואד, הודו לא הייתה להוטה להקים מחדש את הפורום, מחשש שזה יפגע ביחסים עם סין. לאחר מספר שנים של מתח גדל עם סין במגוון נושאים, ובמיוחד לאחר אירועי הגבול ב-2017, הודו החלה להביע התעניינות מחודשת בעניין.

הקמה מחודשת של הפורום (2017 והלאה)

פסגת ASEAN 2017

באוגוסט 2017, יפן הזמינה את אוסטרליה, הודו וארצות הברית לקיים פסגת שרי חוץ משותפת במהלך פסגת ASEAN בנובמבר.

בנובמבר, הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ וראש ממשלת יפן אבה נפגשו והסכימו להמשיך במה שיפן מכנה אסטרטגיית "מרחב אינדו-פסיפי חופשי ופתוח", במקור מדיניות שפותחה על ידי שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון. ההסכם נתפס כתגובה נגד ליוזמת החגורה והדרך של סין, והשר הסיני גנג שואנג הגיב בכך ש"יוזמות רב-צדדיות כאלה צריכות לקדם שיתוף פעולה בין המדינות הנוגעות בדבר ולא להפוך למסגרות של הדרה".

הפגישה התקיימה במקביל לפגישה של גורמים יפנים, הודים, אוסטרלים ואמריקאים להמשך שיתוף הפעולה הצבאי לקראת פסגות ASEAN ומזרח אסיה בנובמבר 2017. הפגישה כללה דיון בנוגע לפעילות המוגברת של סין בים סין הדרומי, ואולי סימנה את האינטרס של נשיא ארצות הברית טראמפ להחיות מחדש את דיאלוג הביטחון המרובע.

פגישות המשך

הפורום נפגש חמש פעמים בשנים 2017–2019. במהלך דיאלוג Raisina בניו דלהי בשנת 2018, ראשי הציים של יפן, ארצות הברית, אוסטרליה והודו התכנסו, אחת האינדיקציות הראשונות להחייאת הצד הביטחוני של הקוואד.

בשנת 2019, ארבעה שרים נפגשו בעיר ניו יורק כדי לדון ברפורמה של הקוואד, ולאחר מכן התכנסו שוב בבנגקוק. בקיץ הבא הזמינו הודו, יפן וארצות הברית את אוסטרליה לתרגילי הצי המתואמים מלאבר; התרגילים התעכבו בשל מגפת הקורונה.

פגישת Quad Plus בנושא מגפת וירוס הקורונה ​

במרץ 2020, חברי ה-וואד ערכו פגישה עם נציגים מניו זילנד, דרום קוריאה ווייטנאם כדי לדון בגישותיהם בנוגע למגפת וירוס הקורונה ביוזמת ארצות הברית. ההתלכדות החדשה הזו של מדינות מפתח במרחב האינדו-פסיפי נקרא "Quad Plus". פסגת הקוואד בספטמבר 2021 התמקדה במאמצים להגביר את זמינות החיסונים לווירוס הקורונה.

נאט"ו אסייתית

לאחר סדרת תרגילי מלאבר הימיים ב-2020, מזכיר המדינה האמריקני וראש ה-CIA לשעבר, מייק פומפאו, נפגש עם חברי הקוואד כדי לדון בהמרת הסדר הביטחון למין "נאט"ו אסייתית" עם "מטרות ביטחוניות וגאופוליטיות משותפות". פרשן אחד ב-South China Morning Post תיאר את הרעיון כ"תגובה נגד עלייתה של סין", ודיפלומט סיני בכיר מחה על הרעיון כניסיון "להחזיר את שעון ההיסטוריה לאחור".

שר החוץ של סרי לנקה העלה חששות באוקטובר 2020 לגבי הנוכחות הצבאית של הקוואד באוקיינוס ​​ההודי. במקביל, יפן, ארצות הברית וקנדה ערכו באוקטובר תרגיל ימי משותף בשם Keen Sword, חלק מסדרת תרגילים ימיים קנדיים במצר טאיוואן באותה שנה, שלווה בפגישות דיפלומטיות בטוקיו. בפגישה בה נכח ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון בטוקיו, אוסטרליה ויפן הסכימו עקרונית לברית הגנה שתגביר את הקשרים הצבאיים ביניהם.

בשנת 2021, לי ג'ימינג, שגריר סין בבנגלדש, הזהיר את בנגלדש שלא להצטרף לקוואד והודיע שכל ניסיון לעשות זאת יפגע קשות ביחסים עם סין. השגריר תיאר את הקוואד כ"ברית צבאית שמטרתה לחסום את תחייתה המחודשת של סין". בתוך בנגלדש הערות אלו גררו ביקורת הן מהממשלה והן מצד הציבור על הפרת ריבונותה של בנגלדש. בעקבות המחלוקת לי ג'ימינג חזר בהצהרתו ואמר שהוא רק מביע את השקפתו האישית בנושא. עם זאת נראה שמשרד החוץ הסיני הגן על השגריר עם הכרזתה של דוברת המשרד הואה צ'וניינג שקבעה כי "כולנו יודעים איזה סוג של מנגנון הוא הקוואד. סין מתנגדת למאמצי מדינות מסוימות להקים קליקה בלעדית, להציג את סין כאתגר ולזרוע מחלוקת בין מדינות האזור לסין".

הרחבת היקף הפעילות

ב-3 במרץ 2021, הבית הלבן, תחת הנשיא ג'ו ביידן, פרסם מסמך בשם "הנחיות אסטרטגיות לביטחון לאומי", ויומיים לאחר מכן, ראש ממשלת אוסטרליה מוריסון אמר כי מנהיגי הקוואד יקיימו את פגישתם הראשונה אי פעם באופן וירטואלי. מוריסון אמר שהוא שוחח על הסדרי הפגישה עם הנשיא ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס. בשבוע שלאחר מכן, ב-12 במרץ, מפגש הפסגה הראשון התקיים בהנהגת הנשיא ביידן. המחויבות של הקוואד תיושם על ידי הקמת קבוצת מומחי חיסונים ברמה בכירה, קבוצת עבודה בנושאי אקלים וקבוצת עבודה בנושא טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות. דווח לפני פגישת הפסגה כי ארבע המדינות פועלות לפיתוח תוכנית להפצת חיסונים נגד COVID-19 למדינות באסיה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להתמודדות עם השפעתה של סין, וכי הודו דחקה בשלוש החברות האחרות להשקיע ביכולת ייצור החיסונים שלה. במרץ 2021, הקוואד התחייב להגיב להשפעות הכלכליות והבריאותיות של מגפת וירוס הקורונה.