מספר טרנסצנדנטי – הבדלי גרסאות
מ שונה מאפס |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[מתמטיקה]], '''מספר טרנסצנדנטי''' הוא [[מספר]] שאינו [[מספר אלגברי|אלגברי]], כלומר, מספר שאינו מהווה פתרון של [[משוואה פולינומית]] שמקדמיה הם [[מספר רציונלי|מספרים רציונליים]]. מספרים טרנסצנדנטיים נודעים הם ה[[קבוע מתמטי|קבועים המתמטייים]] [[פאי|π]] ו-[[e (קבוע מתמטי)|e]]. כל מספר טרנסצנדנטי הוא [[מספר אי רציונלי]], אך ההיפך אינו נכון: <math>\sqrt{2}</math>, למשל, הוא מספר אי רציונלי שאינו מספר טרנסצנדנטי, שכן הוא פתרון למשוואה הפולינומית ''x''<sup>2</sup> − 2 = 0. למונח הוצע גם השם העברי '''מספר נעלה'''. |
ב[[מתמטיקה]], '''מספר טרנסצנדנטי''' הוא [[מספר]] שאינו [[מספר אלגברי|אלגברי]], כלומר, מספר שאינו מהווה פתרון של [[משוואה פולינומית]] (שונה מאפס) שמקדמיה הם [[מספר רציונלי|מספרים רציונליים]]. מספרים טרנסצנדנטיים נודעים הם ה[[קבוע מתמטי|קבועים המתמטייים]] [[פאי|π]] ו-[[e (קבוע מתמטי)|e]]. כל מספר טרנסצנדנטי הוא [[מספר אי רציונלי]], אך ההיפך אינו נכון: <math>\sqrt{2}</math>, למשל, הוא מספר אי רציונלי שאינו מספר טרנסצנדנטי, שכן הוא פתרון למשוואה הפולינומית ''x''<sup>2</sup> − 2 = 0. למונח הוצע גם השם העברי '''מספר נעלה'''. |
||
במבט ראשון נראים המספרים הטרנסצנדנטיים כחריגים, וברור שאין אנו מרבים לפגוש אותם בחיי היומיום, אך ניתן להוכיח שמרבית המספרים הם דווקא מספרים טרנסצנדנטיים. במינוח מתמטי: מבין כל ה[[מספר ממשי|מספרים הממשיים]], ש[[עוצמה|עוצמתם]] היא <math>\aleph</math>, עוצמת המספרים שאינם טרנסצנדנטיים היא <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס]]), ולכן עוצמת המספרים הטרנסצנדנטיים היא <math>\aleph</math>. בניסוח אחר: המספרים הטרנסצנדנטיים אינם [[קבוצה בת מנייה|בני מנייה]]. תכונה זו הוכחה על ידי [[גאורג קנטור]] בשנת [[1874]]. |
במבט ראשון נראים המספרים הטרנסצנדנטיים כחריגים, וברור שאין אנו מרבים לפגוש אותם בחיי היומיום, אך ניתן להוכיח שמרבית המספרים הם דווקא מספרים טרנסצנדנטיים. במינוח מתמטי: מבין כל ה[[מספר ממשי|מספרים הממשיים]], ש[[עוצמה|עוצמתם]] היא <math>\aleph</math>, עוצמת המספרים שאינם טרנסצנדנטיים היא <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס]]), ולכן עוצמת המספרים הטרנסצנדנטיים היא <math>\aleph</math>. בניסוח אחר: המספרים הטרנסצנדנטיים אינם [[קבוצה בת מנייה|בני מנייה]]. תכונה זו הוכחה על ידי [[גאורג קנטור]] בשנת [[1874]]. |
גרסה מ־11:31, 28 בנובמבר 2008
במתמטיקה, מספר טרנסצנדנטי הוא מספר שאינו אלגברי, כלומר, מספר שאינו מהווה פתרון של משוואה פולינומית (שונה מאפס) שמקדמיה הם מספרים רציונליים. מספרים טרנסצנדנטיים נודעים הם הקבועים המתמטייים π ו-e. כל מספר טרנסצנדנטי הוא מספר אי רציונלי, אך ההיפך אינו נכון: , למשל, הוא מספר אי רציונלי שאינו מספר טרנסצנדנטי, שכן הוא פתרון למשוואה הפולינומית x2 − 2 = 0. למונח הוצע גם השם העברי מספר נעלה.
במבט ראשון נראים המספרים הטרנסצנדנטיים כחריגים, וברור שאין אנו מרבים לפגוש אותם בחיי היומיום, אך ניתן להוכיח שמרבית המספרים הם דווקא מספרים טרנסצנדנטיים. במינוח מתמטי: מבין כל המספרים הממשיים, שעוצמתם היא , עוצמת המספרים שאינם טרנסצנדנטיים היא (קרי: אלף אפס), ולכן עוצמת המספרים הטרנסצנדנטיים היא . בניסוח אחר: המספרים הטרנסצנדנטיים אינם בני מנייה. תכונה זו הוכחה על ידי גאורג קנטור בשנת 1874.
ההוכחה שמספר נתון כלשהו הוא מספר טרנסצנדנטי איננה פשוטה. קיומם של מספרים טרנסצנדנטיים הוכח לראשונה בשנת 1844 על ידי המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ליוביל, שאף הביא דוגמאות, ובהן "מספר ליוביל", השווה ל-
במספר ליוביל הספרה ה-n מימין לנקודה העשרונית היא 1 כאשר n הוא עצרת, ו-0 אחרת (ראו קירובים רציונליים, להלן). המספר הראשון שהוכח שהוא מספר טרנסצנדנטי, מבלי שהמספר נבנה מלכתחילה למטרה זו, הוא הקבוע המתמטי e. את ההוכחה סיפק שארל הרמיט בשנת 1873.
בשנת 1882 הוכיח פרדיננד לינדמן ש- (פאי) הוא מספר טרנסצנדנטי. מהוכחה זו נובע שלא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון, משום שבבנייה בסרגל ומחוגה בלבד לא ניתן לבנות יחס טרנסצנדנטי. הוכחה זו פתרה את בעיית ריבוע העיגול, שהיא אחת משלוש הבעיות של ימי קדם, שראשיתן ביוון העתיקה.
הילברט ובעיית המספר הטרנסצנדנטי
הבעיה השביעית ב-23 הבעיות של הילברט ביקשה תשובה לשאלה: האם טרנסצנדנטי, כאשר אלגברי ו- אלגברי אי-רציונלי? הבעיה הוצגה על ידי הילברט בשנת 1900, ותשובה חיובית לה ניתנה בשנת 1934 על ידי אלכסנדר גלפונד, במשפט הידוע בשם משפט גלפונד. השאלה הכללית יותר, האם טרנסצנדנטי כאשר אלגברי ו- אי-רציונלי, נותרה בלתי פתורה.
קירובים רציונליים
סדרה של שברים מהווה "סדרת קירובים רציונליים מסדר " של המספר הממשי , אם סדרת המכנים עולה, ו- כאשר קבוע.
את הטרנסצנדנטיות של מספר ליוביל אפשר להוכיח בעזרת משפט ליוביל: מספר אלגברי מדרגה d אינו ניתן לקירוב מסדר גבוה מ-d; מכיוון שכך, מספר שיש לו סדרת קירובים רציונליים מכל סדר, מוכרח להיות טרנסצנדנטי.
הכללה
על אברים אלגבריים וטרנסצנדנטיים בהקשר רחב יותר, ראו אלגברה.
מערכות מספרים | ||
---|---|---|
מספרים | המספרים הטבעיים (מערכת פאנו) • חוג המספרים השלמים (מספרים חיוביים ושליליים, מספר שלם) • שדה המספרים הרציונליים (מספר רציונלי, מספר אי-רציונלי) • שדה המספרים הממשיים (הישר הממשי, מספר ממשי) • שדה המספרים המרוכבים (המישור המרוכב, מספר מרוכב, מספר מדומה) | |
הרחבות של חוג המספרים השלמים | חוג השלמים של גאוס • חוג השלמים האלגבריים • חוג השלמים של אייזנשטיין | |
הרחבות של שדה המספרים הרציונליים | שדה מספרים • שדה המספרים הניתנים לבנייה • שדה המספרים האלגבריים (מספר אלגברי, מספר טרנסצנדנטי) • שדה המספרים ה-p-אדיים (מספר p-אדי) • שדה ציקלוטומי | |
מעבר למרוכבים | אלגברת קווטרניונים (אלגברת הקווטרניונים של המילטון ) • אלגברת אוקטוניונים (אלגברת האוקטוניונים של קיילי ) • אלגברות קיילי-דיקסון |