לריסה (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לריסה
לריסה, צולם על ידי וויאג'ר 2, יולי 1989
לריסה, צולם על ידי וויאג'ר 2, יולי 1989
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג ירח
ירח של נפטון
תאריך גילוי 24 במאי 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה הרולד ריטסמה, דיוויד ת'ולן, וויאג'ר 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לריסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 73,548 ק"מ
אקסצנטריות 0.001393
זמן הקפה 0.55465332 ימים
נטיית מסלול 0.251°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 97±3 קילומטר
ממדים 195 ק"מ (216×204×164) ק"מ
שטח פנים 118,236.98 קמ"ר
נפח 3,500,000 קילומטר מעוקב
מסה ‎4.2×1018ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.2 גרם/סמ"ק גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.03~ מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 0.55465332 ימים
נטיית ציר הסיבוב
אלבדו 0.09
בהירות נראית 21.5
מהירות מילוט 0.076~ ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת 51~ K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לריסה, הידוע גם כ-נפטון VII, הוא הירח החמישי הקרוב ביותר לנפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. לריסה התגלה בשנת 1981, ונקרא על שמה של הנימפה לריסה במיתולוגיה היוונית, שאהבה את אל הים פוסידון אהבה ללא גבולות.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לריסה התגלה ב-24 במאי 1981 על ידי הרולד ריטסמה, ויליאם הוברט, לארי לבובסקי ודוד טולן, בזמן שביצעו תצפיות טלסקופיות[1]. ההכרזה הרשמית (IAUC 3608) בדבר גילוי הירח החדש הגיעה ב-29 במאי 1981[2].

אישור הגילוי בוצע על ידי גשושית המחקר וויאג'ר 2, בשעה שזו ביצעה מעוף באזור של נפטון בשנת 1989. הצהרתו של סטפאן סינוט התייחסה ל"עשרה פריימים אשר צולמו במהלך חמישה ימים", כך שהאישור הסופי לתגלית בוצע מעט לפני ה-28 ביולי 1989.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גילויו קיבל הירח את שמו הזמני S/1981 N 1 על ידי הרולד ריטסמה. ב-2 באוגוסט 1989, כאשר פורסמו הצילומים של וויאג'ר 2, הוא קיבל (IAUC 4824) שם זמני נוסף S/1989 N 2[3].

שמו הרשמי לריסה ניתן לירח רק ב-16 בספטמבר 1991[4], על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAUC 5347), הסמכות העליונה בקביעת שמות לגופי שמים.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע אודות הירח. התמונות של וויאג'ר 2 מלמדות כי צורתו אינה כדורית, וכי פני שטחו מכילים מכתשים רבים. הירח אינו מכיל אטמוספירה, והוא אינו מראה שום עדות לפעילות גאולוגית.

לריסה בעל קוטר ממוצע של 195 ק"מ, והוא נמצא במרחק של 73,548 ק"מ מנפטון. מסלולו קרב יותר ויותר לנפטון, כך שבעתיד ייתכן ויתנגש באטמוספירה של נפטון או יתפרק לטבעות פלנטריות, זאת כאשר יחצה את גבול רוש עקב השפעת כוחות גאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לריסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]