מכתב קייב
מכתב קייב (באנגלית: The Kievian Letter; באוקראינית: Київський лист) הוא מכתב בקשה בעברית מתחילת המאה ה-10 או ה-11, שנשלח בשם אחד מבני קהילת הכוזרים היהודים בקייב. המכתב הוא חלק מאוסף שכטר מגניזת קהיר, שנמצא בספריית קיימברידג'. המכתב נתגלה בשנת 1962 בידי נורמן גולב (Norman Golb) מאוניברסיטת שיקגו, בעת שעבר על מסמכים מן הגניזה. רוב החוקרים מעריכים כי המכתב נכתב בסביבות שנת 930. אחרים, בהתבססם על טבעו ה"מפציר" של המכתב (ראו להלן), מעריכים כי יש לתארך את המכתב לתקופה מאוחרת יותר, שבה לא היו עוד הכוזרים כוח דומיננטי בפוליטיקה של העיר.
חשיבות היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים אחדים סבורים כי בעצם העובדה שאזור בפודיל שבקייב – אחת מן השכונות העתיקות ביותר בעיר – קרוי על שם הכוזרים (Kozare) יש כדי להצביע על כך שאכן היו כוזרים אשר חיו בקייב. נראה כי לכוזרים, אשר ייבאו לקייב קוויאר, דגים ומלח, נודע תפקיד חשוב בכלכלת העיר.
אם כך, במבט ראשון נראה כי השליטה הכוזרית בקייב נמשכה בצורה זו או אחרת אל תוך המאה ה-10 – מאוחר משמעותית מן הזמן שבו על פי הסברה נכבשה העיר בידי הנסיך אולג, בשנת 882. מצד שני, מן המכתב עצמו עולה כי היה בידה של ההנהגה הכוזרית לעזור רק במעט לקהילה היהודית בקייב; המכתב הגיע לבסוף למצרים, ויש לשער כי נושאו נאלץ לנדוד אלפי קילומטרים בחיפושיו אחר סעד. זהותו ומעמדו של כותב המכתב משתמעת אם כן לשתי פנים. נראה הגיוני יותר להניח כי המכתב נכתב בכוזר בעת שהכוח היהודי דעך לא רק בקייב, אלא אף במוקדה של ארץ כוזר, במאה ה-11.
חשיבות בלשנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עניינם של הבלשנים במכתב הוא בשמותיהם של בני הקהילה המופיעים בו – ממקור טורקי, סלאבי ועברי; לדוגמה: 'חנוכה', 'יהודה', 'גּוֹסְטַטַא' (Gostata) ו'כיבַּר' (Kiabar). ישנה מחלוקת מסוימת באשר לשאלה האם יהודים אלה היו בני ישראל אשר נטלו לעצמם שמות מקומיים, או שמא שמותיהם מצביעים על מוצא טורקי או סלאבי. ויכוח זה נעשה מורכב יותר כאשר דנים בשם 'כיבר כהן' (Kiabar Kohen). לדברי חוקר ההיסטוריה האוקראינית אומליאן פריצאק (Omeljan Pritsak), שם זה מצביע על כך שכוזרים שאינם ממוצא ישראל מקורי אימצו את סטטוס הכהן, ככל הנראה מפני שהשתייכו לכת כהנית בטרם התגיירותם. ברם הסבר סביר בהרבה הוא שיהודים מבני ישראל שחיו בכוזר אימצו לעצמם שמות טורקיים-כוזריים, באותו האופן שבו עשו זאת יהודים אחרים, ובהם רבנים בולטים, באמצם שמות ממקור ארמי, פרסי, ערבי, יווני, גרמני וכדומה.[1]
המכתב מכיל כנראה את התיעוד היחידי בכתב של השפה הכוזרית הקיים כיום – ביטוי בן מילה אחת שפירושו, על-פי פריצאק: "קראתי [זאת]". נראה שמדובר באישורו של שליט כוזרי. (חתימות דומות, ביוונית ובלטינית, נמצאו במסמכים ביזנטיים מסביבות תקופה זו.)
תוכן המכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראשון שבראשון המעוטר בכתר אחרון וראשון
- שומע קול לחשון ומקשיב ניב ולשון ינצרם
- כאישון ויושיבם עם נחשון במרום מראשון
- אנשי אמת ושונאי בצע גומלי חסד ורודפי צדקה
- נוצרי תושייה אשר פיתן מצויה לכל עובר ושב
- קהילות קדושות הפזורים בכל פינות יהי רצון מפני
- אדון השלום להושיבם לכתר שלום [הנה] אלופינו ורבותינו
- מודיעים אנו לכם קהל קייב [על דבר] מר יעקב בר
- חנוכה זה שהוא מבני [אנשים טובים] והוא מן הנותנים ולא מן
- הלוקחים אלא שנגזרה גזרה עליו שהלך אחיו (לקחת כסף)
- מגויים וזה יעקב היה ערב והלך אחיו ועמד על הדרך ובאו
- לסטים והרגו אותו ולקחו את ממונו ובאו ב[...] חובים
- ולקחו זה יעקב ונתנו שלשלאות של ברזל בצווארו
- וברזיליים ברגליו ועשה שם שנה שלמה... [ואחר]
- כך לקחנו אותו בערבות שילמנו שישים [מטבעות] ועוד
- נשארו ארבעים זקוקים [ושלחנוהו בין] הקהילות הקדושות
- כדי שירחמו עליו ועתה [אדונינו] שאו עיניכם לשמיים
- ועשו כמנהגכם הטוב שאתם יודעים כמה גדולה [מעלת]
- הצדקה שצדקה תציל ממוות ואין אנו כמזהירים
- אלא כמזכירים ולכם תהיה צדקה מלפני אדֹני אלהיכם
- ותאכלו פירות בעולם הזה והקרן קיימת לכם לעולם הבא
- רק חזקו ואמצו מאד ואל תשימו את דברינו אחורי
- גבכם, והמקום ירחמכם ויבנה ירושלים בימיכם
- ויגאל אתכם מק[רב] עמכם א' א' א' כ' (י?' ר?') (ראשי תיבות אשר מציינים אחד מן השניים: "אמן, אמן, אמן, (כן יהי רצון)", או "אנשי אחווה אנו, במהרה [...]".)
- אברהם הפרנס [...]אל בר מנס° ראובן בר
- גוסטטא בר כיבר כהן° שמשון
- יהודה המכונה סורטה° חנוכה בר משה
- קופין בר יוסף° מנר בר שמואל כהן°
- יהודה בר יצחק לוי° סיני בר שמואל
- יצחק הפרנס [וכאן בכתב רונות טורקי: HWQWRWM, שפירושו "קראתי (זאת)"]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Golb, Norman and Pritsak, Omeljan. Khazarian Hebrew Documents of the Tenth Century. Ithaca: Cornell Univ. Press, 1982 ISBN 0-8014-1221-8.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Golb, Norman., Khazarsko-evreĭskie dokumenty X veka, Moskva: Gesharim, 1997
| ממלכת הכוזרים | ||
|---|---|---|
| עדויות | סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים • מכתב שכטר • מכתב קייב | 
|
| אישים (אנ') | חסדאי אבן שפרוט • יוסף, מלך הכוזרים • בולאן | |
| ספרות בנושא | הכוזרי • השבט השלושה עשר • מטה דן • מילון הכוזרים • אבירי הדרך • ממלכה במבחן • (איסתרק • מהללאל • יוזבד • פדהאל) • עם נסוך תרדמה • מקום קטן עם דבי • אל הרקיע השביעי • כזריה – תולדות ממלכה יהודית באירופה | |
| שונות | תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים • איטיל | |