מרדכי שמואל אשכנזי
 | |||||||||||
| לידה |
2 ביוני 1943 כ"ח באייר ה'תש"ג תל אביב | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 2015 (בגיל 71) כ"ג בטבת ה'תשע"ה | ||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בטבריה | ||||||||||
| מדינה |
ישראל  | ||||||||||
| מקום פעילות | כפר חב"ד | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
? – 14 בינואר 2015 | ||||||||||
| השתייכות | חסידות חב"ד | ||||||||||
| תחומי עיסוק | רב היישוב כפר חב"ד | ||||||||||
| תפקידים נוספים | חבר בית דין רבני חב"ד | ||||||||||
| רבותיו | הרבי מחב"ד, רפאל נחמן הכהן, הרב שניאור זלמן גרליק ועוד | ||||||||||
| חיבוריו | הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב ועוד | ||||||||||
| אב |
משה אשכנזי (רב) | ||||||||||
| צאצאים | בנו הרב מאיר אשכנזי ועוד | ||||||||||
| |||||||||||
| פרסים והוקרה | פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשס"ד | ||||||||||
  | |||||||||||
הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רב היישוב כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לדבורה ולרב משה אשכנזי בתל אביב, שם שימש סבו מצד אמו, הרב אליעזר קרסיק, כרבה של קהילת חב"ד. לאחר פטירת הסב המשיך אביו ברבנות הקהילה. סבו מצד אביו, הרב מאיר אשכנזי, היה רבה של שאנגחאי.
למד בתלמוד תורה 'בני תמימים' ובישיבות חב"ד בלוד, מונטריאול ובניו ג'רזי. בשנת ה'תשי"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק, שם נתבקש על ידי הרבי מלובביץ' לעסוק בלימוד הלכה גם מחוץ לסדר הלימוד בישיבה, ולאור הוראה זו למד ב'כולל' של הרב אברהם צבי הכהן שפעל אז בכפר חב"ד. לאחר חתונתו בי"א באלול ה'תשכ"ה עם סימה בת הרב יצחק זאב וולפא, התגורר בכפר חב"ד, והוסמך לרבנות על ידי רבו הראשון של היישוב - הרב שניאור זלמן גרליק, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
בשנת ה'תשל"ד נהרגו בתאונת דרכים כמה חסידי חב"ד בהם הרב שניאור זלמן גרליק רבה של כפר חב"ד. לאחר התייעצויות הוחלט למנות לתפקיד את הרב נחום טרבניק, חתנו של הרב גרליק, ולצדו את הרב אשכנזי, אז בן 31, למו"צ. השניים הוכתרו בכ"ד בטבת ה'תשל"ה[1][2]. בג' בתשרי ה'תשמ"ד נפטר הרב טרבניק, והרב אשכנזי מונה לרב הכפר. בשנת ה'תשל"ח התמנה לחבר בבית דין רבני חב"ד בישראל.
בשבט ה'תשנ"ה עבר התקף לב. בכ"ג בטבת ה'תשע"ה נפטר מהתקף לב נוסף בדרכו לטבריה[3], לציון יום השנה לפטירת אביו הקבור שם. אלפים השתתפו בהלווייתו[4]. ספדו לו בין היתר הרבנים יצחק יוסף ושלמה משה עמאר[5]. במהלך הלוויה הוכתר בנו הרב מאיר לממלא מקומו ברבנות. נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה. על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות השבעים החל להוציא את סדרת ספריו על הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב, ובשנת 2000 (ה'תש"ס) השלים את הפרויקט המקיף 6 כרכים. בעקבות יצירתו זו זכה בתואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל, וקיבל את פרס מוסד הרב קוק על חיבור ספרים תורניים.
מהגיליון השני של כפר חב"ד היה לו מדור הלכה בו פרסם מדי שבוע מנהגי ישראל והנהגות חב"ד, בשנותיו האחרונות החל בפרויקט נרחב לחקר הנהגות חב"ד על פי הפסקים של אדמו"ר הזקן. הספר הראשון מסדרה זו יצא בשנת ה'תשע"ג בשם "שערי תפילה ומנהג".
עמדותיו ופסקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טען שאין להשתמש בכתב אדמו"ר הזקן, מכיוון שסבר שחסרה מסורת מדויקת על צורת האותיות[דרוש מקור]
- פסק שאין לברך על טבילת כלים מחשש שליהודי יש מניות בחברה שייצרה את הכלים.
- פסק שאישה נשואה תחבוש מחוץ לביתה לראשה רק פאה נכרית ולא מטפחת או כובע וכפי שכתב במכתבו
"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפילו רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: 'אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה".
בשנת 2011 אף שכר צלמת ש"תתעד נשים שלא מקפידות על תקנון הצניעות"[6].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב אשכנזי ואשתו יש תשעה בנים ושלוש בנות. גיסיו הם הרב שלום דובער וולפא והרב יוסף יצחק וילשנסקי.
מבניו:
- הרב מאיר אשכנזי - יורשו ברבנות כפר חב"ד
- הרב חיים אליעזר - מחבר הספרים מפתח להלכות תלמוד תורה עם הערות וציונים, הלכות ליל הסדר, וטעמי השולחן.
- הרב עזריאל זליג - רב ושליח חב"ד בעיר יקטרינבורג שברוסיה[7]
- הרב מנחם מענדל - עורך "ביאורים בתורת רבינו" ומשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
- הרב שניאור אשכנזי - מרצה, מחבר ספרים, שליח חב"ד ורב בית הכנסת הגדול בראשון לציון
- הרב שלום דובער - טוען רבני בכפר סבא
- הרב יוסף - עורך סדרת "אוצר החסידים", עורך הספר על אביו ועוד, נחלת הר חב"ד
- הרב ישראל - מנהל אגף שיעורי תורה בצעירי אגודת חב"ד בישראל.
חתניו:
- הרב אליעזר ברוד - רב היישוב כרמי יוסף, מו"ץ בכפר חב"ד ור"מ בישיבת 'הבוכרים' בכפר חב"ד
- הרב יוסף יצחק קפלן - רב היישוב סתריה
- הרב לימא וילהלם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטאון
עץ משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עץ משפחתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (6 כרכים).
- שערי תפילה ומנהג - ביאורים בנוסח התפילה ומנהגיה לשיטת אדמו"ר הזקן, ב' כרכים, בהוצאת קה"ת ומעיינותיך.
- מראי מקומות על שולחן ערוך הרב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יוסף אשכנזי (עורך), 2 כרכים, הוצאת חזק, תשע"ז–תשפ"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף יצחק קמינצקי, סודו של הרב אשכנזי, אתר COL (מתוך המגזין 'הכפר של הרבי') ח' בסיוון תשע"ג.
- סרט תיעודי על הרב אשכנזי ברגעים היסטוריים של חב"ד ב-40 השנים האחרונות אתר col
- מוסף של העיתון כפר חב"ד העוסק ברב אשכנזי
- הרב אשכנזי באתר col
- תמונות של הרב במחיצתו של הרבי מחב"ד, אתר שטורעם
- הרב אשכנזי בראיון חג: "הבעיה תיפתר, אינני דואג" אתר שטורעם, תשרי תשע"ה
- יוסי גיטלר, מאמר מרדכי, מהשבועון "כל ישראל", 12 בינואר 2018, עמ' 26–31
- מנחם ברונפמן, מהם 7 המאפיינים שהפכו את הרב אשכנזי ז"ל לרב הכי דומיננטי בחב"ד במפנה המאה ה-20? אתר עלי ספר
- משה אהרן אויש, איש אשר רוח בו עיתון המבשר, ג' שבט תשע"ה
- יוסי גיטלר, מועצת הרבנות הראשית העניקה תואר 'גדול בתורה', אתר כל הזמן 15.7.2018
מרדכי שמואל אשכנזי (1943-2015), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שניאור זלמן ברגר, כך מונה הרב אשכנזי לרב בכפר חב"ד, באתר "בית משיח"
- ^ הזמנה להכתרת הרב נחום טרבניק והרב מרדכי שמואל אשכנזי באתר col כ"ד טבת תשע"ה
- ^ קובי נחשוני, ברוך דיין האמת: נפטר הרב של "בירת חב"ד", באתר ynet, 14 בינואר 2015
- ^ מוסף של העיתון כפר חב"ד העוסק ברב אשכנזי
- ^ מסע הלווייתו של הרב אשכנזי ודברי ההספד אתר יוטיוב
- ^ "כפר חב"ד: צלמת תתעד נשים שלא מקפידות על תקנון הצניעות", באתר "חב"ד און ליין"
- ^ יקטרינבורג: נחנך בנין ביהכנ"ס והמרכז הקהילתי, באתר col
| בקרת זהויות |
|
|---|