לדלג לתוכן

מרין (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדה הגז מרין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מדינה הרשות הפלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רצועת עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשתי/ימי ימי
מפעיל BG Group עריכת הנתון בוויקינתונים
שותפים The Palestine Investment Fund (70%)
משפחת חורי (30%)
תאריך הגילוי ספטמבר 2000
עתודות גז מוכחות 30 מיליארד מטר מעוקב (BCM)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרין (באנגלית: Gaza Marine) הוא שדה גז טבעי המצוי בים התיכון, מול חופי רצועת עזה. השדה, אם יפותח צפוי להיות מקור האנרגיה המרכזי במערך האנרגיה ברשות הפלסטינית.

בספטמבר 1999, הודיע גאולוג מארצות הברית כי חשף שדה גז בים בין אשדוד ועזה"[1]. בנובמבר 1999, מנהיג הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, חתם על הסכם מול חברת בריטיש גז (BG), אשר העניק לחברה אפשרות לבצע חיפוש אחר שדות גז ימיים באזור המים הטריטוריאליים של רצועת עזה. בתמורה, הוסכם כי החברה תחזיק בזכות ניצול בלעדית של שדות אלו לפרק זמן של 25 שנה[2]. זאת לאחר שביוני 1999 חתמה על הסכם דומה עם ישראל. באותה עת הייתה החברה גם בעלת שדות גז ונפט נרחבים במצרים[3][4]. במרץ 2000, אישר ראש ממשלת ישראל אהוד ברק את ביצוע הפרויקט[5].

שדה הגז הימי מרין התגלה בספטמבר 2000. השדה ממוקם כ-36 ק"מ (22 מייל) מהחוף, קידוח "מרין 1" נקדח לעומק 1,895 מטר, כשעומק המים באתר הקידוח כ-550 מטר. לפי הערכות ראשוניות אז, השדה מכיל כ-25 מיליארד מ"ק מטר מעוקב (BCM), בשווי מוערך של כ-8 מיליארד דולר[6][7]. באוקטובר 2000, עם פריצת האינתיפאדה השנייה, בוטל קידוח "מרין 2"[8]. למרות זאת החלה בריטיש גז במשא ומתן לאספקת גז לחברת החשמל ועם קבוצת האחים עופר לאספקת גז למפעלי כימיקלים לישראל ולתחנת הכוח רמת חובב, שהייתה אז בהקמה[9]. בתחילת 2002, חתמה על הסכם עם האחים עופר, לפיהם ירכשו ממנה 0.8-0.7 מיליארד מ"ק לשנה, וחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה לחברת החשמל. בסך הכל חתמה עם ישראל, בשלב הראשון, על חוזים לאספקת 1.4-1.3 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, כמות שהייתה בה כדאיות להקמת מערך הפקה[10]. בשנת 2004 חתמה על הסכם נוסף עם האחים עופר לאספקת גז לתחנת הכוח במישור רותם[11]. ביצוע ההסכם התעכב, בעקבות מחלוקות פוליטיות שונות, תחילה ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הטיל וטו על רכישה של גז פלסטיני, ואילו שר האנרגיה יוסף פריצקי תמך בהסכם, כדי לייצור תחרות בשוק האנרגיה בישראל[12]. לבסוף, בספטמבר 2005, אישר אריאל שרון את רכישת הגז מעזה[13].

במאי 2005, אישר משרד הביטחון לבריטיש גז לבצע את קידוח "עזה מרין 3" בשדה הגז נועה, שבמבנה גאולוגי משותף לישראל ולפלשתינאים, הנמצא משני צדי הגבול הימי[14]. במקביל קיימה משא ומתן עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרים מצידו הישראלי של הגבול, על הפקה משותפת של גז מהמאגר[15]. הפרויקט לא יצאה לפועל ובריטיש גז הודיעה שהיא מפסיקה את קידוחיה בישראל ועזה (כולל הפרויקט שהביא לתגלית של שדה הגז התמר)[16]. בפברואר 2006 הודיעה שהיא חוזרת לפעול בשוק הגז הטבעי בישראלי[17].

בשנת 2006, אהוד אולמרט החליף את שרון כראש ממשלת ישראל. והמשא ומתן בין בריטיש גז וישראל הותנע פעם נוספת בשנת 2007[18], והצדדים אף הספיקו לנסח טיוטה משותפת[19], אשר נועדה להיכנס לתוקף בשנת 2009[20]. על פי הסיכום המוקדם, ישראל הסכימה לרכוש חצי מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי תמורת 4 מיליארד דולר. בעקבות דרישת ישראל, הכסף היה עתיד להיכנס לחשבון שאינו נגיש ישירות לגורמי הרשות הפלסטינית, ומצוי בפיקוח צד שלישי. בבחירות 2006 לרשות הפלסטינית, תנועת החמאס, אשר הוכרזה כארגון טרור מצד ישראל ומדינות נוספות ברחבי העולם, זכתה לראשונה לרוב בפרלמנט הפלסטיני. שינוי פוליטי זה, אשר המשיך בהשתלטות חמאס על רצועת עזה שנה לאחר מכן, הוביל לנסיגת ישראל מהנכונות לחתום על העסקה, בטענה כי הרווח הכספי שיצמח לחמאס מהעסקה ישמש לפעילויות טרור כנגד ישראל[21].

במרץ 2011, ביקש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לחדש את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית לרכישת גז טבעי ופנייה רשמית בנושא הועברה ללשכתו של נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הפנייה נעשתה כמה ימים לאחר הפיצוץ בסיני, שהביא להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל[22]. בין השנים 2012–2013, ישראל והרשות הפלסטינית פתחו במשא ומתן בניסיון נוסף להגיע להסכמה בנושא[23][24][25]. עקב התנגדות חמאס לכל הסכם בנושא שלא יתנהל דרכו, המשא ומתן נעצר בשנית.

בתחילת שנת 2014, בעקבות ביקורו של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן במוסקבה, החל משא ומתן לבחינת אפשרות למעורבות של חברת גזפרום בפיתוח שדה הגז, במסגרתה החברה תשקיע בפיתוח השדה כמיליארד דולר[26].

באפריל 2016, הרשות הפלסטינית חתמה על מסמך עקרונות לניהול משא ומתן על אספקת גז לתחנת הכוח המתוכננת בג'נין ממאגר מרין[27].

באפריל 2018, חברת BG (שהפכה לחברת בת של תאגיד האנרגיה "רויאל דאטש של") ויתרה על הזכיות בשדה והם עברו חזרה לקרן ההשקעות הפלסטינית (PIF) בתנאים שלא פורטו[28]. ביוני 2018 הודיעה הרשות הפלסטינית שתתחיל בפיתוח המאגר[29], והחלה במשא ומתן עם חברת אנרג'יאן על הסכם פיתוח[30].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד חיון, ‏"גיאולוג מארה"ב חשף שדה גז בים בין אשדוד ועזה", באתר גלובס, 14 בספטמבר 1999
  2. ^ חגי אטקס, ‏בריטיש גז אינטרנשיונל קיבלה רשיון לחיפושי גז מול חופי עזה, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1999
  3. ^ דוד חיון, ‏ענק האנרגיה בריטיש גז נכנס לתחום חיפושי הגז בישראל, באתר גלובס, 13 ביוני 1999
  4. ^ דוד חיון, ‏הקבוצה בראשות בריטיש גז תשקיע 40 מיליון דולר בקידוח מול חיפה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2002
  5. ^ צבי לביא, ‏סוויסה: ברק אישר לרשות הפלשתינית לחפש גז בים מול חופי עזה בלי הסכמת הממשלה, באתר גלובס, 16 במרץ 2000
  6. ^ הארץ, אומדן ראשוני: מאגר הגז שגילתה בריטיש גז בעזה מכיל 25 מיליארד מ"ק, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2000
  7. ^ עמירם כהן, שווי מאגר הגז שהתגלה בעזה מוערך ב-8 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2000
  8. ^ איי אונליין, בריטיש גז ביטלה את הקידוח הימי השני שתוכנן בעזה עקב המצב הבטחוני, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2000
  9. ^ הארץ, בריטיש גז במו"מ עם האחים עופר לאספקת גז מעזה, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2001
  10. ^ עמירם כהן, חברת החשמל תרכוש גז מעזה מבריטיש גז, באתר הארץ, 28 במאי 2002
  11. ^ דוד חיון, לונדון, ‏בריטיש גז: הסכם השת"פ עם אחים עופר יאפשר לפתח שדות הגז בעזה, באתר גלובס, 13 ביוני 2004
  12. ^ עמירם כהן, צוות שרים החליט: בריטיש גז תהיה ספק הגז השלישי לישראל, באתר הארץ, 8 באפריל 2004
    ניצן כהן, שרון לחץ לעסקה עם המצרים, פריצקי רצה את הבריטים, באתר הארץ, 19 ביולי 2004
  13. ^ גל ניסים, ‏מהפך בעמדת שרון: אישר רכישת גז משדות בריטיש גז מול חופי עזה, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2005
  14. ^ שרון קדמי, בריטיש גז ישראל תחל בחודש אוגוסט בקידוח בבאר "עזה מרין 3" שבשדה הגז נועה דרום, באתר הארץ, 30 במאי 2005
  15. ^ עמירם כהן, ים תטיס תשתף פעולה עם בריטיש גז בהפקת גז פלשתינאי מעזה, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2005
  16. ^ עמירם כהן, בריטיש גז מפסיקה את קידוחיה בישראל, באתר TheMarker‏, 3 במרץ 2005
  17. ^ שרון קדמי, בריטיש גז חוזרת לשוק הגז הטבעי בישראל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
  18. ^ ליאור ברון וסטלה קורין-ליבר, ‏בשל המצב ברצועת עזה: יתקיים דיון בנוגע לעסקה עם בריטיש גז, באתר גלובס, 14 ביוני 2007
  19. ^ ליאור ברון, ‏המדינה לחברת החשמל: התחילו במו"מ לרכישת המאגר של בריטיש גז מול חופי עזה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2008
  20. ^ ליאור ברון, ‏מסע הלחצים עזר: בריטיש גז מחדשת המו"מ עם ישראל למכירת הגז מול עזה, באתר גלובס, 27 ביולי 2008
  21. ^ ליאור ברון וסטלה קורין-ליבר, ‏בשל המצב ברצועת עזה: יתקיים דיון בנוגע לעסקה עם בריטיש גז, באתר גלובס, 14 ביוני 2007
  22. ^ לילך ויסמן, ‏נתניהו לאבו-מאזן: לדון בפיתוח מאגרי הגז בעזה, באתר גלובס, 6 במרץ 2011
  23. ^ שירות גלובס, ‏ישראל והפלסטינים שוקלים פיתוח שדה גז טבעי מול עזה, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2012
  24. ^ אתר למנויים בלבד איתי טרילניק, בריטיש גז במגעים לפיתוח שדה הגז עזה מרין שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2013
  25. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, ישראל צפויה לאשר פיתוח שדה הגז "מרין" שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2013
  26. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, גזפרום עשויה לפתח את שדה הגז "מרין" שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2014
  27. ^ הדי כהן, ‏הפלסטינים לא מחכים ללוויתן: מעוניינים לרכוש גז מעזה, באתר גלובס, 12 באפריל 2016
  28. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, אחרי 20 שנה: נטישה מפתיעה של שדה הגז מול עזה, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2018
  29. ^ עמירם ברקת, ‏הרשות הפלסטינית בדרך לפתח את מאגר עזה מארין, באתר גלובס, 21 ביוני 2018
  30. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, היוונים יזרימו גז מעזה לאשקלון? אנרג'יאן במגעים לפיתוח המאגר הפלסטיני, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2018