נחיק נבות
 | |
| לידה |
נובמבר 1931 הרצליה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 20 ביולי 2019 (בגיל 87) |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | נחיק |
| השתייכות | המוסד |
| תקופת הפעילות | 1955–1985 (כ־30 שנה) |
| תפקידים בשירות | |
| |
  | |
מנחם (נחיק) נבות (נובמבר 1931 – 20 ביולי 2019) היה איש מערכת הביטחון הישראלית, ראש אגף "תבל" והמשנה לראש "המוסד".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבות נולד בהרצליה בשם מנחם ליפוביצקי, אביו היה אליהו נבות חקלאי.[1] בשנת 1944 התגייס לש"י ועסק בעיקוב אחר בית ששימש למפגשים של מנהיגי המחתרת לח"י.[2] במלחמת העצמאות לחם כאיש יחידת המבצעים 184, ובעקבות רצח ברנדוט ופרשת אלטלנה לקח חלק במעצר פעילי לח"י ואצ"ל. בשנת 1952 מונה למאבטחו האישי הראשון של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון.
בשנת 1955 עבר למוסד, ושירת תחילה באגף "צומת" כקצין איסוף בבריטניה. לאחר מכן שימש כמזכיר ועדת ראשי השירותים וכעוזרו האישי של ראש המוסד, מאיר עמית. בהמשך פעל בשירות אגף "תבל" במוסד וב-1969 מונה לנציג המוסד באיראן, בעת שלטון השאה מוחמד רזא שאה פהלווי[3]. היה מעורב במבצע חילוץ הישראלים מאיראן (1979).
בשנת 1972 עסק במבצע להעלאת יהודי עיראק לישראל דרך כורדיסטן ואיראן. לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש נציג המוסד בארצות הברית. בשנת 1977 מונה לראש אגף המינהל במוסד[4]. ולאחר שלוש שנים מונה לראש אגף "תבל"[5].
היה מקורב למשפחתו של פייר ג'ומאייל הלבנונית, והוביל את הקשר עם הנוצרים בלבנון. במסגרת תפקיד זה לקח חלק מרכזי בפעילות המוסד במלחמת לבנון הראשונה. בין השאר ליווה את שר הביטחון, אריאל שרון, לפגישה בבית משפחת ג'ומאייל בכפר ביקפיה, יום לאחר הירצחו של בשיר ג'ומאייל. על חלקו של המוסד במלחמה זו אמר: "המוסד עשה את המרב כדי שאפשר יהיה לסייע לצה"ל לממש את תוכניות המלחמה. זה היה תפקידו: לספק מודיעין ולתחזק את הקשר עם הנוצרים. אבל כאמור, המוסד אינו גורם עצמאי והוא פועל על פי הנחיות הממשלה, כדי לקדם את מדיניותה"[4]. בתפקידו הבא שימש כמשנה לראש המוסד, יצחק חופי. הוא פרש מהשירות ב-1985.
התגורר ברמת השרון. נפטר ב-20 ביולי 2019[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
- נחיק נבות, תבל ומלואה: סיפורו של איש מוסד, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2015.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרור גלוברמן, אנשים, למה סגן ראש המוסד לשעבר כועס על שמעון פרס?, באתר מאקו, 20 באפריל 2015
עופר אדרת, נחיק נבות: מוסד של איש אחד, באתר הארץ, 22 במרץ 2015- פזית רבינא, מקור ראשון, "נתניהו צריך לעמוד על שלו מול איראן", באתר nrg, 13 במרץ 2015
- יוסי מלמן, בכיר המוסד לשעבר, נחיק נבות, מסביר מדוע מלחמת לבנון הראשונה עדיין צורבת את לבו, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2010
- נחיק נבות בראיון בגלי צה"ל על מלחמת לבנון הראשונה
- ריאיון עם נחיק נבות באתר NOW
- עופר אדרת, נחיק נבות מת בגיל 88, באתר הארץ, 20 ביולי 2019
- נחיק נבות באתר הגבורה
- ענבר טויזר, נפטר מס' 2 במוסד לשעבר, שסייע לחלץ ישראלים מאיראן, באתר ynet, 20 ביולי 2019
- פ.א פגישה אישית - בשיחה עם נחיק נבות, אתר גלי צה"ל
- ראיון עם מנחם נבות, באתר תולדות ישראל
- מכתביו
- מקרטר עד אובמה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
- הקשיבו לאובמה, זיכרו את ברז'נייב, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2010
- מצודה יצוקה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2009
- הרהורים על יכולת ההרתעה של ישראל, מערכות 280-279, יוני 1981 [7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר אורטל, מלך הסויה מבקר בצריף הנשיא, באתר יד יצחק בן-צבי, 2020-04-14
- ^ עופר אדרת, נחיק נבות: מוסד של איש אחד, באתר הארץ, 22 במרץ 2015
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 286-287.
- ^ 1 2 יוסי מלמן, בכיר המוסד לשעבר, נחיק נבות, מסביר מדוע מלחמת לבנון הראשונה עדיין צורבת את לבו, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2010
- ^ סיגל ארביטמן, שפתיים חתומות לרווחה, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2012.
- ^ נפטר מס' 2 במוסד לשעבר, שסייע לחלץ ישראלים מאיראן, באתר ynet, 20 ביולי 2019
- ^ בשל פרסום המאמר במהלך שירותו במוסד, פורסם המאמר תחת שם העט עוז חן שהוא ראשי תיבות של שמות רעייתו וילדיו של נבות