עין זיוון (כפר)
 | |
| הריסות בחלקו הדרומי של הכפר | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| סיבת נטישה | כיבוש רמת הגולן |
| תאריך נטישה | 10 ביוני 1967 |
| יישובים יורשים | עין זיוון[1] |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 993[2] (1967) |
| קואורדינטות | 33°05′50″N 35°49′04″E / 33.097222222222°N 35.817777777778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
עין זיוון (בערבית: عين زوان; עין זיואן) הוא כפר צ'רקסי נטוש בצפון רמת הגולן. הכפר שוכן כארבעה קילומטרים דרומית לקוניטרה וכשני קילומטרים מזרחית לקיבוץ עין זיוון אשר קרוי על שמו. הכפר נקרא כך על שם עשב הזון ('זִיוּאָן' בערבית), צמח בר מזיק הנפוץ בשדות תבואה.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר עין זיוון יוּשב, בדומה לכפרים צ'רקסים אחרים במרכז רמת הגולן, לקראת סוף המאה ה-19. באזור הכפר היו מספר כפרים צ'רקסים כגון צורמן, ג'ויזה וחושנייה אשר יושבו כולם באותה התקופה על ידי בני העדה הצ'רקסית לאחר שאדמותיהם נכבשו בידי רוסיה וניתנו להם אדמות בין היתר במרכז הגולן על ידי השלטון העות'מאני.
בשנת 1960 מנתה אוכלוסיית הכפר 796 תושבים, ערב מלחמת ששת הימים בשנת 1967 האוכלוסייה מנתה 993 תושבים (הערכה). לאחר המלחמה והכיבוש הישראלי של הגולן, בעוד שהרוב המוחלט של ההתיישבויות הסוריות בגולן ננטשו, בעין זיוון נשארו כ-100 משפחות בימים הראשונים לשלטון הישראלי[4]. עם זאת, היה חשש רב בין תושבי הכפר שהשלטון הסורי יחזור לגולן ואז הם יתפסו כבוגדים, לכן תקופה קצרה לאחר המלחמה הוחלט לנטוש את הכפר ולעזוב לסוריה. מספר חודשים לאחר מכן בתי הכפר הנטושים שימשו התיישבות זמנית לגרעין המתיישבים של קיבוץ עין זיוון העתידי אשר ישבו במקום במשך כשנתיים, עד אשר עברו ליישוב קבע באזור הבסיס הסורי הנטוש כשני קילומטרים מערבית משם (היכן ששוכן כיום הקיבוץ).
עין מוקש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו הצפוני של הכפר נמצאת בריכת מים עונתית המכונה "עין מוקש", על שם המיקוש הרב באזור הכפר ובסביבת הבריכה. הבריכה היא עגולה בקוטר של כ-10 מטרים ומתוחמת על ידי קירות אבני בזלת. עומק המים בבריכה נע בין שישה לשמונה מטרים והמים לרוב צלולים ובעלי גוון ירקרק. בעבר שימשה הבריכה את תושבי הכפר, לאחר כיבוש רמת הגולן ונטישת הכפר על ידי מתיישביו הצ'רקסים, הבריכה שימשה את גרעין המתיישבים שעלו בהמשך לאדמות הקיבוץ. במהלך שנים אלו אף התייבשה הבריכה בתקופות היבשות ותושבי הגרעין נאלצו לעשות שימוש בכבאיות להובלה ומילוי הבריכה במים.
בשנים האחרונות התבצעו בסביבת הבריכה פעולות לפינוי מוקשים, סידור הגישה וגידור גבוה סביב הבריכה. גידור הבריכה מונע את התנועה בינה לבין הריסות הכפר, כך שהגישה היחידה אליה כיום היא מכיוון צפון. ההגעה למקום היא דרך כביש 98, כקילומטר לאחר צומת זיוון. במקום הוסדר שביל שמוביל ישירות לבריכה המתוחמת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם רהט, קיבוץ בגולן משלם 450 ל"י ליום דמי הובלת מי שתיה, מעריב, 18 בנובמבר 1968
- קיבוץ עין זיוון לא ישנה את שמו, מעריב, 10 באפריל 1969
- המאבק על עמק הבטיחה, דבר, 23 בדצמבר 1969
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קיבוץ עין זיוון נקרא על שם הכפר ואף מתיישביו הראשונים גרו תקופה קצרה בבתי הכפר, אך הקיבוץ עצמו הוקם כשני קילומטרים מערבית משם בבסיס סורי נטוש.
- ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים, קתדרה 116, 2000.
- ^ עשב הזון; Lolium temulentum (זון משכר). זאב וילנאי, גולן וחרמון, ירושלים:הוצאת אחיעבד, 1970.
- ^ יעקב ארז, ברחו, השתגעו וברחו ..., מעריב, 18 באוגוסט 1967.