חמורבי
 | |||||
| חמורבי (משמאל, עומד) ולצידו האל שמש. תחריט מתוך חוקי חמורבי. מוצג בלובר | |||||
| לידה |
1810 לפנה"ס בבל, עיראק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1750 לפנה"ס (בגיל 60 בערך) בבל, עיראק | ||||
| מדינה |
בבל | ||||
| |||||
  | |||||
חַמּוּרַַבִּי או עַמּוּרַפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי. הוא זכור בעיקר בזכות חוקי חמורבי - קובץ חוקים שחוקק, ושרד עד ימינו. לאחר מותו ירש אותו בנו שמשו-אילונה.
שמו של המלך היה נפוץ גם בשושלות אחרות בתחום השמי-מערבי ממערב לבבל, כמו באוגרית,[1] בענת,[2] בקטרה/כרנה,[2] בימחד,[3] באללח'[2] ובכורדה (אנ').[4]
המצב הגאופוליטי בעת עלייתו לשלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמורבי היה מלך בשושלת הראשונה של עיר המדינה בבל. הוא היה בנו של סין-מובליט וירש אותו בשנת 1792 לפנה"ס. בעת עלייתו לשלטון הייתה בבל אחת מערי המדינה הרבות ששכנו במישור הדרומי של מסופוטמיה. ערי מדינה אלו ניהלו מאבקים ומלחמות על השליטה בקרקע החקלאית הפורה. התרבות הבבלית צברה בולטות מסוימת בקרב מעמדות המשכילים על פני תרבויות אחרות באזור. המלכים שקדמו לחמורבי כבר החלו לבסס שלטון מרכזי באזור תחת הגמוניה בבלית. בעת עלייתו לשלטון היו כבר ערי המדינה בורסיפה, כיש, דילבת וסיפר תחת הגמוניה בבלית, כך שמתחילת שלטונו, כבר עמד בראש ממלכה קטנה בעיצומם של שינויים גאופוליטיים מורכבים.
ממלכת אשנונה החזקה שלטה באזור נהר החידקל העליון. העיר לרסה שלטה באזור הדלתא של הנהרות הגדולים. ממזרח שכנה ממלכת עילם, בצפון שלט שמשי-אדד הראשון, מלך אשור. כדי לעמוד כנגד שמשי-אדד הראשון, כרת ברית עם אובל-פי-אל השני מלך אשנונה, וירים-לים הראשון מלך ימחד. שותף נוסף לברית היה זמרי-לים מלך מארי, שהיה מלך ואסל של ימחד.
תקופת שלטונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פועלו של חמורבי נכתב בהקדמה לחוקי חמורבי, כתובות בנייה ותיקוני בנייה (תיקון מקדשים ומגדליהם בבבל), אולם המידע העיקרי למאורעות הן נוסחות תאריכים שלו שלפיהן המשיך, כאביו סין-מובליט, להרחיב בהדרגה את גבולות בבל. בשנים 7–11 למלכותו כבש את ארך, איסין, ימות בל ומלגיום (בדרום ובמזרח) ורפיק בצפון.
כבר בשנתו הראשונה הכריז על שמיטת חובות. העיר בבל הפכה בימיו לא רק לחשובה שבערי בבל מבחינה פוליטית, אלא גם למרכז הדתי והתרבותי של ארץ בבל. החל בשנתו השלושים חידש את מסעות הכיבושים שלו נגד אויביו, בשנת 1762 לפנה"ס כבש בדרום מסופוטמיה את ממלכת לרסה ושבה את מלכה רים-סין הראשון. לאחר מכן פנה צפונה לאזור הפרת התיכון וכבש את ממלכת מארי וכמו כן לכיבושים בצפון מזרח (מערב רמת-איראן ואשור). חמורבי נכנס למלחמה ממושכת עם אשמי-דגן הראשון על השליטה על מסופוטמיה, תוך שהוא כורת בריתות עם מדינות קטנות. בסופו של דבר הצליח חמורבי במהלך שלו. הוא הדיח את אשמי-דגן הראשון, ויורשו מות-אשחור קיבל את מרות חמורבי, אם כי השליטה על אשור לא נעשתה בשלטון ישיר. אשור שרדה אך שילמה מס לבבל. תוך מספר שנים הצליח חמורבי לאחד את כל מסופוטמיה ושלט על מרבית ממלכות האזור, למעט ימחד וקטנה במערב סוריה, ששמרו על עצמאותן. במצבה שהציב חמורבי בדיארבקיר (היום טורקיה) הוא טען לתואר "מלך האמורים".
חמורבי החזיק גדודי צבא סדיר כדי להבטיח את השקט בגבולות, הוא ריכז בידיו את כל סמכויות השלטון, חילק את הארץ לנפות ומינה נציבים ופקידים כדי שיפקחו ויעבירו אליו מידע לגבי מה שמתרחש. הוא נתן זכויות יתר לכוהנים, לסוחרים העשירים ולאנשי הצבא ובמקביל דרש מהם תשלום מסים סדיר כדי לממן את הצבא. במקביל קבע מחירים מקסימליים למצרכים חיוניים כדי לשמור על זכויות המעמדות הנמוכים. בתקופתו היה שגשוג כלכלי והמסחר התפשט לארצות רבות. הייתה גם פריחה בתעשייה, במיוחד תעשיית הצמר והבורסקאות.
בתקופתו ניתן לראות תכנון של עיר הבירה, עד ימיו הערים לא נבנו לפי תכנון מראש. הרחובות הראשיים היו מקבילים ורחובות צדדיים חצו אותם בזווית ישרה.
שושלת חמורבי האריכה ימים אחריו והתקיימה למשך יותר מ-150 שנה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוכב הלכת המינורי 7207 Hammurabi נקרא על שמו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייר וידאל-נאקה (עורך), אלי בר-נביא (עורך המהדורה העברית), האטלס ההיסטורי תולדות העולם, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 16
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק 12 – דבר היום: שחורה, גדולה ולא רלוונטית – על מצבת חמורבי, בפודקאסט "דברי הימים" בהגשת אילן אבקסיס- חמורבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חמורבי, דף שער בספרייה הלאומית- חמורבי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- כתבי חמורבי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמורפאִ (אנ') מלך אוגרית. ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה: ענבל, 1996, עמ' 676–677
- ^ 1 2 3 Douglas R. Frayne, The Royal Inscriptions Of Mesopotamia Early Periods, Volume 4: Old Babylonian Period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' ix-x
- ^ כמו חמורבי הראשון וחמורבי השני, ראו Douglas R. Frayne, The Royal Inscriptions Of Mesopotamia Early Periods, Volume 4: Old Babylonian Period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' ix-x
- ^ Georges Dossin, Nqmd et Niqme-Ḫad, Syria. Archéologie, Art et histoire 20, 1939, עמ' 176 doi: 10.3406/syria.1939.4136
| הקודם: סין-מובליט 1812–1793 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל 1750-1792 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: שמשו-אילונה 1750–1712 לפנה"ס |