קמצ'טקה (חבל מנהלי)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מחוז כלכלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מושל | ולדימיר סולודוב | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של קמצ'טקה  | ||
| בירת הקראי | פטרופבלובסק-קמצ'טסקי | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1 ביולי 2007 | ||
| שטח | 464,275 קמ"ר (דירוג: 10) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקראי | 288,947 (דירוג: 76, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 0.62 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 56°N 159°E / 56°N 159°E | ||
| אזור זמן | UTC +12 | ||
| www.ako.kamchatka.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מחוז קמצ'טקה רגילה)   מילקובו קליוצ'י מחוז קמצ'טקה | |||
  | |||
חבל מנהלי קַמְצַ'טְקַה (ברוסית: Камчатский край ; בתעתיק: קַמְצַ'טְסְקִיּ קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. רוב שטחו של החבל נמצא בחצי האי קמצ'טקה אשר בצפון-מזרחו של המזרח הרחוק הרוסי. החבל הוקם ב-1 ביולי 2007 כתוצאה מאיחוד של מחוז קמצ'טקה (Камчатская область) והמחוז האוטונומי הקוריאקי (Корякский автономный округ; שבירתו פלנה). נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 289 אלף תושבים. בירתו פטרופבלובסק-קמצ'טסקי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות עדויות על כך שקוזאקים רוסים הגיעו לקמצ'טקה כבר במהלך המאה ה-17. עדויות כתובות על כך אבדו, אך הדבר נזכר על ידי חוקרים מאוחרים יותר. בשנות ה-40 של המאה ה-18 היה באזור מספר מצומצם של מבצרים רוסים. בשנת 1737 הגיעה לאזור משלחת מדעית בראשות סטפן קרשניניקוב. המשלחת עבדה במשך ארבע שנים ופרסמה עבודה מקיפה על הגאוגרפיה, גאולוגיה והעולם החי והצומח של האזור.
בסוף המאה ה-18 נמל של בירת החבל הייתה תחנה חשובה להעברת אספקה ותיקונים של משלחות מדעיות של ג'יימס קוק וז'אן-פרנסואה לה פרוז.
בשנת 1812 הנמל קיבל זכויות עיר ובשנת 1849 הוקמה יחידה מנהלית עם מרכזה בפטרופבלובסק-קמצ'טסקי. בשנת 1854 חיל מצב הרוסי הצליח להדוף מתקפה של צי אנגלי-צרפתי. בשנת 1855 התושבים עזבו את העיר והוא נשרף על ידי צי אנגלי-צרפתי. לאחר סיום מלחמת קרים הוא נבנה מחדש.
בשנת 1932 יחידה מנהלית נפרדת בוטלה ואזור סופח למחוז חברובסק. בשנת 1956 חבל הוקם מחדשה כיחידה מנהלית.
החל משנת 1958 באזור הוקמו מספר בסיסים של חיל הים הסובייטי.
בשנת 2007 לחבל סופח המחוז האוטונומי הקוריאקי.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושהי החבל בוחרים "אספה מחוקקת של קמצ'טקה" שכוללת 27 חברים. בראש החבל עומד מושל חבל קמצ'טקה שנבחר בבחירות ישירות לתקופה של 5 שנים. בבחירות שנערכו בשנת 2020 לתפקיד נבחר ולדימיר סולודוב.
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-11 מחוזות משנה (ראיונים) ושלושה ערים בעלי מעמד מיוחד (Города краевого значения).
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החבל שוכן בחצי האי קמצ'טקה (ובחלק היבשתי שמצפונו) ובאיי קומנדור וקרגינסקי, הסמוכים לו. הוא מתאפיין בפעילות געשית ענפה – קיימים כ-300 הרי געש, מהם 29 פעילים שהוכרזו על יד אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ומספר רב של גייזרים. קלוצ׳בסקאיה סופקה (גובהו 4,750 מ') הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באירואסיה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – דמוגרפיה של רוסיה |
נכון לשנת 2024 בחבר מתגוררים 288,947 תושבים. זאת לעומת כ-480 אלף בשנת 1991. בערים מתגוררים כ-78% מכלל אוכלוסיית האזור.
הרוסים מהווים כ-80% מאוכלוסיית החבל, עמי הצפון הילידיים – כ-3.7%. בעיר הגדולה – פטרופבלובסק-קמצ'טסקי – מתגוררים כ-163 אלף תושבים, למעלה ממחצית מאוכלוסיית החבל.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת החבל מתבססת על דיג. כמו כן, בירת החבל, פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, מהווה עיר נמל חשובה באזור. באזור הוקמו מספר תחנות כוח שמנצלות חום טבעי.
בניגוד למקובל מערכת החשמל של החבל אינה מחוברת לרשת ארצית. יתרה מכך היא לא מהווה רשת אחידה של החבל. אזורים רבים מקבלים חשמל ממקורות עצמאיות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחבל לא הוקמו מסילות ברזל ותחבורה מבוססת על מכוניות בלבד. העברת סחורות מבוצעת תוך שימוש בתחבורה ימית. ליד פטרופבלובסק-קמצ'טסקי פעול נמל תעופה שהוקם בשנת 1948. בשנת 2023 עברו דרכו כ-800 נוסעים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קמצ'טקה (ברוסית)- אמיר גור, המסע הצפוני האדיר, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2013
- קמצ'טקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
