קתדרלת שטרסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתדרלת שטרסבורג
Straßburger Münster / Liebfrauenmünster zu Straßburg
הבניין הגבוה בעולם בתקופה:
1647 - 1874
בניין קודם כנסיית מריה הקדושה, שטרלזונד
בניין הבא כנסיית ניקולאי הקדוש, המבורג
מידע כללי
סוג קתדרלה
מיקום שטרסבורג
מדינה צרפתצרפת צרפת
זרם נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 10151439 (כ־424 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1015 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Ulrich Ensingen, Gustave Klotz, ארווין פון שטיינבך, Johannes Hültz, Jacob von Landshut עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית
מידות
גובה 142 מטר
קואורדינטות 48°34′54″N 7°45′03″E / 48.58167°N 7.75083°E / 48.58167; 7.75083
https://www.cathedrale-strasbourg.fr/
(למפת שטרסבורג רגילה)
 
קתדרלת שטרסבורג
קתדרלת שטרסבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתדרלת שטרסבורגצרפתית: Cathédrale Notre-Dame, בגרמנית: Straßburger Münster) היא קתדרלה קתולית בשטרסבורג, צרפת. אף על פי שהקתדרלה לא הושלמה, היא נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות לאדריכלות הגותית בשיאה. האדריכל ארווין פון שטיינבך חתום על תרומות משמעותיות לבניה החל מ-1277 עד למותו ב-1318.

עם מגדל שמתנשא לגובה 142 מטר, הקתדרלה הייתה המבנה הגבוה בעולם מ-1647 עד 1847. היא נשארה הכנסייה הגבוהה בעולם עד בניית כנסיית ניקולאי הקדוש בהמבורג ב-1847, והקתדרלה הגבוהה בעולם עד להשלמת הצריח של קתדרלת רואן (המתנשא לגובה 151 מטר) בשנת 1876.

הקתדרלה תוארה בידי ויקטור הוגו כ"פלא ענק ועדין"[1] הפאר של הקתדרלה נראה הרחק על פני המישורים של אלזס וניתן לראות את המגדל מהרי הווז' או מהיער השחור שנמצא בצידו השני של נהר הריין.

מזימה איסלאמית לפיצוץ הקתדרלה סוכלה בידי משטרת גרמניה בשנת 2000.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית המערבית והמגדל הצפוני
חלון רוזטה בחזית הקתדרלה, בסגנון Rayonnant.
מבט מרחוק על החזית הדרומית ועל המגדל המתנשא מעל לעיר.
תמיכות דואות עם צריחונים.

מבנים קודמים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר שבו נמצאת קתדרלת שטרסבורג שימש מספרים מבנים דתיים, החל מהתקופה הרומית בה הרומים כבשו את גאליה אז ניצב מקדש רומי באתר וכלה בקתדרלה הגותית הנוכחית.

הקתדרלה הראשונה הוקמה על ידי הבישוף ארבוגאסט (Saint Arbogast) בסוף המאה ה-7, על בסיס מקדש שהוקדש למריה הקדושה, וכיום לא נשאר ממנה שום שריד.

במאה ה-8, הקתדרלה הראשונה הוחלפה במבנה חשוב יותר, שהושלם תחת שלטונו של קארל הגדול. הבישוף רמיגיוס פון שטראסבורג (Remigius von Straßburg) ביקש להיקבר בקריפטה, לפי צוואתו מ-778. בבניין זה שבועות שטרסבורג נאמרו ב-842. חפירות שנערכו באתר חשפו שלקתדרלה הקרולינגית הזאת היו 3 ספינות ו-3 אפסיסים. שיר של הבישוף רת'ו תיאר את הקתדרלה כמקושטת בזהב ואבנים יקרות. הבזיליקה נשרפה מספר פעמים: ב-873, ב-1002 וב-1007.

ב-1015 הניח הבישוף ורנר פון האבסבורג את אבן הפינה של קתדרלה חדשה, שהוקמה על חורבות הבזיליקה הקרולינגית. הוא בנה את הקתדרלה בסגנון רומנסקי. הקתדרלה נשרפה ב-1176 מכיוון שבאותה תקופה הספינות כוסו במסגרות מעץ.

אחרי האסון החליט הבישוף היינריך פון האסנבורג לבנות קתדרלה חדשה, יותר יפה מזו של בזל שהושלמה זה עתה. בניית הקתדרלה החדשה החלה על היסודות של המבנה הקודמת ונסתיימה רק כעבור מספר מאות.

בניית הקתדרלה הגותית (1176-1439)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה החלה עם בית המקהלה והחלק הצפוני של בית הרוחב שנבנו בסגנון רומנסקי אך ב-1225 הגיעו אדריכלים, בעלי מלאכה ואמנים מהסדנה של קתדרלת שארטר ועשו מהפכה בבנייה בכך שהעבירו אותה לסגנון הגותי. כדי למצוא כסף לסיים את הספינה הראשית, מכרה הכנסייה כתבי מחילה (Indulgences) החל מ-1253. הכסף נשמר בידי Oeuvre Notre-Dame שגם שכרה אדריכלים, בנאים וסתתים.

אבני חול הובאו מהרי הווז' ושמשו בבנייה, דבר שנתן לקתדרלה את הגוון הורוד שלה.

כמו העיר שטרסבורג עצמה, הקתדרלה משלבת השפעות גרמניות וצרפתיות, בעוד שהאגף המזרחי (המקהלה ושער הדרומי) בעלי מאפיינים רומנסקיים.

החזית המערבית והספינה הראשית נבנו בסגנון גותי קורן (Rayonnant).

מעל כולם, מעוטרת באלפי דמויות ותבליטים, החזית המערבית המפורסמת היא יצירת מופת של האדריכלות הגותית. המגדל הוא אחד הראשונים שסמך באופן ממשי על אומנות גבוהה, כאשר הופעתו הסופית היא במידה רבה ליניאריות (קווים ניצבים) מסותתת באבן. בעוד שחזיתות אחרות תוכננו ושורטטו לפני הבנייה, לשטרסבורג יש את אחת החזיתות המוקדמות שלא סביר שבנייתן נעשתה ללא שרטוט. קתדרלת שטרסבורג וקתדרלת קלן מייצגות את אחד השלבים המוקדמים ביותר באדריכלות בו נעשה שימוש בשרטוט אדריכלי. עבודתו של פרופסור רוברט או. בורק (Robert O. Bork ) מאוניברסיטת איווה מציעה שהתכנון של החזית המערבית של שטרסבורג, בזמן שהיא נראית אקראית במורכבתה, ניתנת לבניה באמצעות סדרה של מתומנים מסובבים.

המגדל הצפוני, שהושלם ב-1439, היה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1647 (כאשר הצריח של כנסיית מריה הקדושה בשטרלזונד נשרף) ו-1847 (אז הוקמה כנסיית ניקולאי הקדוש בהמבורג). המגדל הדרומי שתוכנן מעולם לא הושלם וכתוצאה מכך נתקבלה צורתה האסימטרית של הקתדרלה, דבר שהפך אותה לאחד מסמליו הבולטים של אזור אלזאס. מקומת התצפית ניתן לראות למרחק 30 ק"מ, דבר שמספק תצפית על גדות נהר הריין והרי הווז' עד ליער השחור.

השעון האסטרונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השעון האסטרונומי בשטרסבורג

בית הרוחב הדרומי מכיל שעון אסטרונומי בגודל 18 מטר. שעון זה הוא אחד הגדולים בעולם. השעון הקודם נקרא "Dreikönigsuhr" ("שעון שלושת המלכים") של 1352–1354 ומוקם בקיר הנגדי למיקומו הנוכחי של השעון הנוכחי. החל מ-1547 נבנה שעון חדש בידי כריסטיאן הרלין (Christian Herlin) ואחרים, אך הבנייה הופרעה כאשר הקתדרלה הועברה לכנסייה הרומית הקתולית. הבנייה הומשכה ב-1571 על ידי קונרד דאסיפודיוס (Conrad Dasypodius) והאחים הברכט (Habrecht), ושעון זה הכיל יותר פרטים אסטרונומיים. היו עליו ציורים מאת הצייר השווייצרי טוביאס שטימר (Tobias Stimmer). השעון עבד ותפקד עד סוף המאה ה-18 וניתן לראותו כיום במוזיאון לאמנות דקורטיבית של שטרסבורג.

השעון הקיים נבנה בשנים 1838–1843 על ידי ז'אן בפטיסט שווילגה (Jean Baptiste Schwilgué) בתיבת השעון של דאסיפודיוס עם פחות או יותר אותן פונקציות, אבל מצויד במנגנון מכני חדש לגמרי. שווילגה ערך מחקרים מקדימים שנים לפני הבניה ואף תכנן מנגנון לחישוב תאריך חג הפסחא ב-1817, ובנה אב-טיפוס ב-1821. מנגנון זה יכול לחשב את תאריך חג הפסחא באמצעות כלל גרגוריאני מורכב.

החלק האסטרונומי מדויק באופן לא רגיל, הוא מראה שנה מעוברת, שוויון יום ולילה, ועוד מידע אסטרונומי ובכך היה מכונת חישוב מורכבת הרבה יותר משעון גרידא. לעיתים קרובות, הפונקציות המורכבות של השעון של שטרסבורג עשו שימוש בידע מתמטי ספציפי ומתקדם.

שעון זה הוא פלא מתמטי ויכל לקבוע את ה-computus, תאריך חג הפסחא בלוח השנה הנוצרי, עוד לפני המצאת המחשב. כיום תיירים רואים רק את הפסלים והחזית של השעון, אך מאחורי הפנים יש מנגנון יוצא דופן שמייצג את אחד הדברים הנדירים והמיוחדים של הקתדרלה.

הדמויות המונפשות מופעלות בשעות שונות של היום. דמות אחד המלאכים משמיעה צליל בפעמון כאשר אחרת הופכת שעון חול. דמויות שונות, המייצגים שלבים וגילאים שונים בחיים (מילד עד קשיש) רוקדים לפני מלאך המוות. במפלס האחרון נמצאים השליחים, העוברים לפני ישו. השעון מראה הרבה יותר מהזמן הרשמי: הוא מראה גם את הזמן הסולרי, את היום בשבוע (כל יום מיוצג על ידי אל מהמיתולוגיה היוונית), החודש, השנה וכן את המזל האסטרולוגי, את המופע של הירח ואת המקום של מספר כוכבי לכת. כל האוטומטים האלה מופעלים ב-12:30 בצהריים.

לפי האגדה, נוקרו עיניו של יוצר השעון כדי שלא יוכל ליצור פלא דומה. אגדה דומה מסופרת גם על שעונים אחרים, דוגמת השעון האסטרונומי בפראג.

באותו חדר, ישנו פסל של איש המניח את מרפקיו על המעקה. לפי האגדה, זה היה האדריכל היריב לזה שבנה את עמודי המלאכים, סממן אדריכלותי של התקופה, שאמר שעמוד יחיד לא יצליח לתמוך את הקמרון ושהוא יחכה לראות את הכול קורס.[דרוש מקור]

אקלזיה וסינגוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוץ לקתדרלה, לצידי השער הדרומי, ניתן לראות את פסלי האקלזיה והסינגוגה. אקלזיה וסינגוגה (לטינית: Ecclesia et Synagoga) היה מוטיב חזותי באמנות ימי הביניים הכנסייתית[2].

היהדות והנצרות מתוארות בצורת שני פסלים או ציורים של נשים שהן בו בזמן יריבות ואחיות. אקלזיה, המסמלת את הנצרות, מתוארת כאישה עטורה בכתר מלכות, ואוחזת בידה האחת צלב ובידה השנייה גביע יין; סינגוגה, המסמלת את היהדות, מוצגת כאשר עיניה מכוסות וכתרה נופל, ואוחזת בידה האחת במטה שבור ובידה האחרת את לוחות הברית המטים לנפול.

מידות ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך חיצוני כולל: 112 מטר
  • אורך פנימי כולל: 103 מטר
  • גובה חיצוני של הספינה הראשית 40 מטר
  • גובה פנימי של הספינה הראשית 32 מטר
  • גובה חציית הכיפה 58 מטר
  • גובה המשטח 66 מטר
  • גובה המגדל 142 מטר
  • רוחב חיצוני של החזית המערבית 51.5 מטר
  • קוטר החלון רוזטה בחזית המערבית 13.6 מטר

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט Monsieur Klein מ-1976, מתרחש ב-1942 בצרפת רובו בפריז אך בסצנה אחת מבקר הגיבור את אביו בשטרסבורג. בעד החלון ניתן לראות את הקתדרלה, וישנו גם שוט בתוך הקתדרלה עם מבט על דמויות השעון האסטרונומי המצלצלות להורות את השעה.[3]

אגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדה אחת מספרת שהבניין ניצב על ערימה עצומה של עצי אלון, ששקעו בתוך אגם תת-קרקעי. ספינה תשוט באדם ללא אף אחד בפנים, בעוד שרעש המשוטים נשמע למרות הכל. לפי האגדה, הכניסה לאגם התת-קרקעי נמצאת במרתף בבית הניצב מול הקתדרלה והיא נסתמה בקיר לפני מספר מאות.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Prodige du gigantesque et du délicat". תרגום מהערה ב- TrekEarth.com.
  2. ^ אתר למנויים בלבד יונתן הירשפלד, שיר הלל למובסים, באתר הארץ, 7 ביולי 2021
  3. ^ Losey, Joseph (director). (1976) Monsieur Klein. DVD released 2004, Home Vision Entertainment. Title 4, Chapter 12.