ריז אחמד
 | |
| אחמד בקומיק-קון, סן דייגו, 2018 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1982 (בן 41) ומבלי, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם במה |
Riz Ahmed |
| סוגה מועדפת |
מוזיקת היפ הופ |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | מ-2006 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Fatima Farheen Mirza |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ריזוואן "ריז" אחמד (באנגלית: Rizwan "Riz" Ahmed; נולד ב-1 בדצמבר 1982) הוא שחקן, מוזיקאי ופעיל חברתי בריטי ממוצא פקיסטני, הידוע בעיקר בזכות תפקידיו בסרטים: "הדרך לגואנטנמו", "ארבעת האריות", "חיית הלילה", ו"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים". כמו גם בסדרת הטלוויזיה "ליל האירוע". הוא היה מועמד שלוש פעמים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי.
ראשית חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחמד נולד למשפחה בריטית-פקיסטנית, מוהג'ירים, בלונדון (אזור וומבלי). הוריו עברו לאנגליה מהעיר קראצ'י בפקיסטן בשנות ה-70.[1] אחד מקרובי משפחתו היה סר שאה מוחמד סולימאן (אנ'), השופט ההודי הראשון שמונה על ידי הבריטים באוטר פרדש,[2] הוא גם גילה עניין בשירת אורדו (אנ') והיה מחברם של כמה מהמאמרים הביקורתיים הראשונים על תורת היחסות.[3][4] בנוסף, אחמד הוא צאצא של מולה מחמוד יאונפורי (אנ') (נפטר בשנת 1652), אחד הפילוסופים המדעיים החשובים ביותר באזור זה בתקופת שלטון האימפריה המוגולית.[5]
אחמד למד בבית הספר מרצ'נט טיילור (אנ'). בהמשך סיים את לימודיו בכרייסט צ'רץ' עם תואר FPE[6] בכלכלה. אחר כך למד משחק בבית הספר המרכזי לנאומים ולדרמה (אנ').[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחמד החל את קריירת המשחק שלו בסרטו של מייקל וינטרבוטום "הדרך לגואנטנמו", שם שיחק בתפקיד שאפיק רסול (אנ'), חבר במה שמכונה שלישיית טיפטון (אנ'). הסרט זכה בפרס דובי הכסף בפסטיבל ברלין.[7] לאחר מכן, אחמד כיכב בכמה תפקידים בטלוויזיה: בשנת 2007 בדרמה בריץ, בשנת 2008 במותחן למות על הסט ובדרמה הפיננסית Wired. בשנת 2009 השתתף בסרט הטלוויזיה "חופש נפילה", שם כיכב לצד דומיניק קופר ושרה הרדינג.[1] באותה שנה שיחק בסרט העצמאי "Shifty" בבימויו של ערן קריבי - אחמד שיחק בתפקיד סוחר סמים כריזמטי. על פרויקט זה הוא היה מועמד לפרס הקולנוע העצמאי הבריטי, יחד עם קולין פארל וברנדן גליסון.[8]
בשנת 2009 שיחק בסרטה של סאלי פוטר "זעם". בשנה שלאחר מכן, אחמד כיכב בקומדיה הסאטירית "ארבע אריות" של כריס מוריס, עליה הוא זכה במועמדותו השנייה לפרס הסרט העצמאי הבריטי לשחקן הטוב ביותר. אחמד שיחק גם תפקיד משנה במותחן ההיסטורי "סנטוריון" מאת ניל מרשל.
בשנת 2012, הוא כיכב בסרט "נימוסים רעים", היה מועמד לפרס הסרט העצמאי הבריטי בפעם השלישית. באותה שנה שיחק בסרט "פונדמנטליסט חסר רצון" - עיבוד קולנועי לאחד הרומנים המצליחים ביותר של מוחסין חמיד, שם כיכב לצד קייט הדסון, קיפר סאתרלנד ולייב שרייבר.
בשנת 2014 אחמד לקח חלק בצילומי חיית הלילה, בסרט בו שיחק בתפקיד ריק, בן זוגו של השחקן ג'ייק ג'ילנהול. סרט זה התקבל בחום רב על ידי המבקרים, השחקן קיבל מועמדויות רבות לפרסים שונים. בשנת 2016, אחמד שיחק את התפקיד של נאסיר "נאזה" חאן במיני סדרה של HBO "ליל האירוע", שזכה לשבחי הביקורת. באותה שנה, אחמד כיכב בסרט "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים", אנתולוגיה חדשה ביקום הקולנועי של מלחמת הכוכבים.
בשנת 2020 יצא לאקרנים סרט הדרמה "צלילי מטאל", שם אחמד שיחק בתפקיד הראשי של מתופף מטאל המאבד את שמיעתו ובשל כך נאלץ לבנות מחדש את כל חייו.[9] המבקרים שיבחו את הסרט ואת הופעתו של אחמד, שקיבל את פרס חוג מבקרי הקולנוע בלונדון לשחקן השנה הבריטי הטוב ביותר והיה מועמד לפרסי אוסקר, BAFTA, גלובוס הזהב ופרסי גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר. בסך הכל, הסרט, בין היתר, היה מועמד לשישה פרסים בטקס פרסי האוסקר ה-93 וארבעה פרסים בטקס פרסי האקדמיה הבריטית ה-74.[10]
קריירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הקליט אחמד רצועת ראפ סאטירית בשם Post 9/11 Blues. השיר נאסר במקור להשמעה ברדיו הבריטי מכיוון שהמילים נחשבו "פרובוקטיביות פוליטית".[11] מאוחר יותר, אחמד שחרר מספר רצועות נוספות, כולל "Sour Times", שצולם עם המוזיקאים סקרוביוס פיפ, פלאן B וג'ים סטרג'ס.
בשנת 2007 הוא נבחר לארח את פסטיבלי גלסטונברי ו-BBC Electric Proms. הוא גם הופיע במופע הפתיחה של להקת הטריפ הופ מאסיב אטאק בהיכל הפסטיבל המלכותי (2008). באוגוסט 2009 הופיע בפסטיבל Camp for Climate Action.
בשנת 2011 הוציא את אלבום הבכורה שלו, MICroscope, תחת שם בדוי Riz MC. ב-1 בדצמבר 2011 הוכרז כי Riz MC חתם על חוזה עם חברת Tru Thoughts, מברייטון. בשנת 2016 הוציא את האלבום השני שלו, אנגליסטן.
אחמד הוא גם חבר בצמד ההיפ-הופ של Swet Shop Boys עם הימאנשו סורי. מהדורת הבכורה שלהם, המיני-אלבום Swet Shop, יצא בשנת 2014. אלבום האולפן באורך מלא - קשמיר, יצא ב-14 באוקטובר 2016.
אקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2023, אחמד, יחד עם עוד קבוצה של 54 אמנים ואישים בתעשיית הבידור חתם על מכתב פתוח לנשיא ג'ו ביידן. המכתב קורא לנשיא ביידן לקרוא להפסקת אש בעזה ובישראל. המכתב הדגיש את הצורך בעצירת הסלמה מיידית והפסקת אש בעזה ובישראל ומזכיר שלמעלה מ-5,000 בני אדם נהרגו בשבוע וחצי האחרונים באזור. המכתב מדגיש את המשבר ההומניטרי בעזה, שם נטען כי אזלו לתושבים אספקה חיונית כמו מזון, מים, חשמל ותרופות, וקורא לשחרור בטוח של בני הערובה ולהקל על סיוע הומניטרי להגיע לנזקקים.[12]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | דמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 2006 | הדרך לגואנטנמו | שאפיק | |
| 2008 | Shifty | Shifty | מועמד - פרס הסרט העצמאי הבריטי לשחקן הטוב ביותר |
| 2009 | זעם | ווילדאי | |
| 2010 | ארבעה אריות | לובסטר | מועמד - פרס הסרט העצמאי הבריטי לשחקן הטוב ביותר[13] |
| סנטוריון | טאריק | ||
| 2011 | טרישנה | ג'יי | |
| זהב שחור | עלי | ||
| יופי של שכונת עוני | עורבני | ||
| 2012 | נימוסים רעים | אהרון | מועמד - פרס הסרט העצמאי הבריטי לשחקן הטוב ביותר[14] |
| 2013 | פונדמנטליסט סרבן | צ'אנגיז | |
| מעגל סגור | נזרול שארמה | ||
| 2014 | חיית הלילה | ריק | מועמד - פרס חוג מבקרי הקולנוע בלונדון לשחקן המשנה של השנה |
| 2016 | ג'ייסון בורן | אהרון קלור | |
| אונה | סקוט | ||
| עיר של אורות זעירים | טומי אכטר | ||
| רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים | בודהי רוק | ||
| 2018 | האחיות סיסטרז | הרמן ורם | |
| ונום | קרלטון דרייק | ||
| 2019 | צלילי מטאל | המתופף רובן | |
| 2020 | מאיפה אתה? | הראפר זיד | |
| 2021 | Flee |
|
סרט תיעודי; מפיק בפועל |
| פלישה | מאליק חאן | ||
| 2023 | נימונה | בליסטר בלאקהארט | דיבוב |
| ציפוניים | אמיר | ||
| TBA | The Phoenician Scheme |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2006 | הדרך ל-11 בספטמבר | יוסרי | 2 פרקים |
| 2006 | דרכו של ברי | אמיר | סרט טלוויזיה |
| 2007 | בריץ | סוהאלי וואהיד | 2 פרקים |
| 2008 | קווית | מאנש קינזרו | 3 פרקים |
| 2008 | למות על הסט | ריק | 5 פרקים |
| 2009 | נפילה חופשית | גארי | סרט טלוויזיה |
| 2011 | The Fades אנ' | ניל | פרק: "Episode 1" |
| 2016 | ליל האירוע | נזיר חאן | תפקיד ראשי |
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- MICroscope (2011)
- Englistan (2016)
- Cashmere (2016)
- The Good Goodbye (2020)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ריז אחמד (באנגלית)
ריז אחמד, ברשת החברתית פייסבוק
ריז אחמד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ריז אחמד, ברשת החברתית אינסטגרם
ריז אחמד, ברשת החברתית טיקטוק
ריז אחמד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ריז אחמד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ריז אחמד, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ריז אחמד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ריז אחמד, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ריז אחמד, באתר ספוטיפיי
ריז אחמד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ריז אחמד, באתר Discogs (באנגלית)
ריז אחמד, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Riz Ahmed: 'You don't need to tell me we live in scary times. I'm Muslim'". The Guardian. 23 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ London Meets Lahore India Today, 24 May 2013
- ^ Robert S. Anderson, Nucleus and Nation: Scientists, International Networks, and Power in India, University of Chicago Press (2010), p. 71
- ^ KARACHI: Sir Sulaiman Dawn News, 14 March 2005
- ^ Karimullah, A. R. Ghani, Biographical Notes on Eminent Muslim Scientists of South-Asia in the 14th Century Hijra: 1877—1979 A.D, Pakistan Science Foundation and Pakistan Academy of Sciences (1989), p. 5
- ^ "Skin Deep meets Riz Ahmed".
- ^ "Guantanamo duo 'held' at airport". BBC News. 21 בפברואר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Winners 2008". BIFA. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ От «Звуков металла» до «Земли кочевников»: 8 главных фильмов «Оскара»
- ^ Zack Sharf, Zack Sharf (2021-03-15). "Oscars Nominations: 'Mank' Leads with 10 Noms, Plus 'Nomadland,' 'Judas,' 'Minari,' 'Sound of Metal,' and More". IndieWire (באנגלית). נבדק ב-2021-03-29.
- ^ O'Keefe, Alice (9 באפריל 2006). "Rapper asks BBC to play 9/11 song". The Guardian.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ J. Kim Murphy, Joaquin Phoenix, Cate Blanchett and More Stars Demand Joe Biden Call for Israel-Gaza Ceasefire: ‘Compassion Must Prevail’, Variety, 2023-10-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Awards for 2010 : British Independent Film Award". IMDb.com. נבדק ב-2015-07-17.
- ^ "Awards for 2012 : British Independent Film Award". IMDb.com. נבדק ב-2015-07-17.
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט | ||
|---|---|---|
| 1953–1975 | תומאס מיטשל (1953) • רוברט קאמינגס (1955) • לויד נולאן (1956) • ג'ק פאלאנס (1957) • פיטר יוסטינוב (1958) • פרד אסטר (1959) • לורנס אוליבייה (1960) • מוריס אוואנס (1961) • פיטר פאלק (1962) • טרוור הווארד (1963) • ג'ק קלוגמן (1964) • אלפרד לנט (1965) • קליף רוברטסון (1966) • פיטר יוסטינוב (1967) • מלווין דאגלס (1968) • פול סקופילד (1969) • פיטר יוסטינוב (1970) • ג'ורג' סי. סקוט (1971) • קית' מיטשל (1972) • לורנס אוליבייה (1973) • אנתוני מרפי (1973) • האל הולברוק (1974) • ויליאם הולדן (1974) • לורנס אוליבייה (1975) • פיטר פאלק (1975) | |
| 1976–2000 | אנתוני הופקינס (1976) • האל הולברוק (1976) • אד פלאנדרס (1977) • כריסטופר פלאמר (1977) • פרד אסטר (1978) • מייקל מוריארטי (1978) • פיטר שטראוס (1979) • פאוורס בות' (1980) • אנתוני הופקינס (1981) • מיקי רוני (1982) • טומי לי ג'ונס (1983) • לורנס אוליבייה (1984) • ריצ'רד קרנה (1985) • דסטין הופמן (1986) • ג'יימס וודס (1987) • ג'ייסון רוברדס (1988) • ג'יימס וודס (1989) • יום קרונין (1990) • ג'ון גילגוד (1991) • בו ברידג'ס (1992) • רוברט מורס (1993) • יום קרונין (1994) • ראול ג'וליה (1995) • אלן ריקמן (1996) • ארמנד אסנטה (1997) • גארי סיניז (1998) • סטנלי טוצ'י (1999) • ג'ק למון (2000) | |
| 2001–הווה | קנת בראנה (2001) • אלברט פיני (2002) • ויליאם ה. מייסי (2003) • אל פצ'ינו (2004) • ג'פרי ראש (2005) • אנדרה בראואר (2006) • רוברט דובאל (2007) • פול ג'יאמטי (2008) • ברנדן גליסון (2009) • אל פצ'ינו (2010) • ברי פפר (2011) • קווין קוסטנר (2012) • מייקל דאגלס (2013) • בנדיקט קמברבאץ' (2014) • ריצ'רד ג'נקינס (2015) • קורטני ב. ואנס (2016) • ריז אחמד (2017) • דארן כריס (2018) • ג'ארל ג'רום (2019) • מארק ראפלו (2020) • יואן מקגרגור (2021) • מייקל קיטון (2022) • סטיבן יאון (2023) • ריצ'רד גאד (2024) | |
| הקודם: 2019: כריסטיאן בייל (פורד נגד פרארי) |
פרס סטלייט – השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה 2020: ריז אחמד (צלילי מטאל) |
הבא: 2021: בנדיקט קמברבאץ' (כוחו של הכלב) |