מריטוקרטיה – הבדלי גרסאות
מ אטימולוגיה ומקור |
אין תקציר עריכה תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כל הערך=כן|הערך נע בין רצוי למצוי, בחלקו מגדיר את המריטוקרטיה כשאיפה ובחלקו מגדיר את המציאות כמריטוקרטיה}} |
|||
⚫ | '''מֶריטוקרטיה''' ('''מריאו''' ב[[לטינית]] ו'''קרטיה''' ב[[יוונית עתיקה|יוונית]]) או '''שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים'''{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)|2022/06/09|מונחים-חדשים}}|שם=האקדמיה}} היא תפיסה [[פילוסופיה|פילוסופית]]־[[פוליטיקה|פוליטית]]־[[חברה (סוציולוגיה)|חברתית]] בה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם על בסיס יכולתם. |
||
⚫ | התפיסה שוללת את הטענה כי בעלי הכוח נבחרים לפי [[עושר]]ם, [[מעמד חברתי|מעמדם החברתי]], או בבחירה של ציבור האזרחים. בתחום השלטוני פוליטי, משמש המונח לציון מערכות [[ממשל|שלטון]] בהן בחירתם של בעלי תפקידים מושפעת בעיקר מכישוריהם למלא את תפקידם. המונח [[תחדיש|נטבע]] ב־[[1958]] על ידי [[מייקל יאנג (סוציולוג)|מייקל יאנג]] בספרו "עליית המריטוקרטיה". יאנג טבע את המונח לגנאי, אך עם השנים זכה גם לפירוש בהקשר חיובי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/politics/2001/jun/29/comment|הכותב=Michael Young|כותרת=Comment: Down with meritocracy|אתר=the Guardian|תאריך=2001-06-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-01-13}}}}. |
||
== תמיכה == |
|||
⚫ | '''מֶריטוקרטיה''' ('''מריאו''' ב[[לטינית]] |
||
⚫ | |||
==התנגדות == |
|||
⚫ | התפיסה שוללת את הטענה כי בעלי הכוח נבחרים לפי [[עושר]]ם, [[מעמד חברתי|מעמדם החברתי]], או בבחירה של ציבור האזרחים. בתחום השלטוני פוליטי, משמש המונח לציון מערכות [[ממשל|שלטון]] בהן בחירתם של בעלי תפקידים מושפעת בעיקר מכישוריהם למלא את תפקידם. המונח [[תחדיש|נטבע]] ב־[[1958]] על ידי [[מייקל יאנג (סוציולוג)|מייקל יאנג]] בספרו "עליית המריטוקרטיה". יאנג טבע את המונח לגנאי, אך עם השנים זכה גם לפירוש בהקשר חיובי{{הערה| |
||
המתנגדים לתפיסה מציינים כי האוחזים ברסן המינוי המריטוקרטי אינם ממונים כשלעצמם באופן מריטוקרטי אלא מחזיקים בכוח מתוקף היותם מכונני המריטוקרטיה. היכולת המוגבלת להגדיר "ראוי" או "מתאים" לתפקידים מסוימים, מצב העשוי לגרום למינויים של אנשים לתפקיד בהתאם לרשימת דרישות סף ביורוקרטיות וטכניות (לדוגמה, החזקה בתעודה או רישוי מסוים). |
|||
==יתרונות == |
|||
⚫ | |||
==ביקורת == |
|||
המונח משמש בהקשרים שליליים בפיהם של אלו התומכים בכך שעמדות של כוח, משרות ומעמד יוענקו לבני אדם על פי עקרונות זכאות אחרים כמו השתייכות לקבוצה מסוימת באוכלוסייה ([[העדפה מתקנת]]). ביקורת אחרת על שלטון מריטוקרטי מצביעה על היכולת המוגבלת להגדיר "ראוי" או "מתאים" לתפקידים מסוימים, מצב העשוי לגרום למינויים של אנשים לתפקיד בהתאם לרשימת דרישות סף ביורוקרטיות וטכניות (לדוגמה, החזקה בתעודה או רישוי מסוים). ביקורת מסוג שלישי מצביעה על־כך שהאוחזים ברסן המינוי המריטוקרטי אינם ממונים כשלעצמם באופן מריטוקרטי אלא מחזיקים בכוח מתוקף היותם מכונני המריטוקרטיה. |
|||
==בחינוך== |
==בחינוך== |
||
שורה 25: | שורה 24: | ||
* [[שוויון]] |
* [[שוויון]] |
||
* [[הזכות לשוויון במדינות דמוקרטיות]] |
* [[הזכות לשוויון במדינות דמוקרטיות]] |
||
==לקריאה נוספת== |
|||
* {{צ-ספר|שם=Meritocratic education and social worthlessness|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/816029671|מו"ל=Palgrave Macmillan|שנת הוצאה=2013|מקום הוצאה=Houndmills, Basingstoke, Hampshire|ISBN=978-1-137-32488-7|oclc=816029671|מחבר=Khen Lampert}} |
|||
* {{צ-ספר|שם=Fondamenti di meritocrazia|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/1141551603|מו"ל=Europa|שנת הוצאה=2018|מקום הוצאה=Roma|ISBN=978-88-9384-875-6|oclc=1141551603|מחבר=Lorenzo Ieva}} |
|||
* {{צ-ספר|שם=The tyranny of merit : what's become of the common good?|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/1151517070|שנת הוצאה=2020|מקום הוצאה=New York|ISBN=0-374-28998-0|oclc=1151517070|מהדורה=First edition|מחבר=Michael J. Sandel}} |
|||
* {{צ-ספר|שם=Empires in world history : power and the politics of difference|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/436358445|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=Princeton, N.J.|ISBN=978-0-691-12708-8|oclc=436358445|מחבר=Jane Burbank}} |
|||
* {{צ-ספר|שם=Merit : the history of a founding ideal from the American Revolution to the twenty-first century|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/829387575|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=2013|מקום הוצאה=Ithaca|ISBN=0-8014-6767-5|oclc=829387575|מחבר=Joseph F. Kett}} |
|||
* {{צ-ספר|שם=The Princeton encyclopedia of American political history|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/649901701|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=Princeton|ISBN=978-1-4008-3356-6|oclc=649901701}} |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=מריטוקרטיה}} |
{{מיזמים|ויקימילון=מריטוקרטיה}} |
||
* יובל לוין, [https://mida.org.il/2020/03/11/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%AA/ לקראת שמרנות מוסדית]. אתר מידה, 11.3.20 |
|||
* {{יוטיוב|YUbSpI0J9aQ|שם=Is Meritocracy a Myth?|אורך=20:01}} |
* {{יוטיוב|YUbSpI0J9aQ|שם=Is Meritocracy a Myth?|אורך=20:01}} |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{שיטות ממשל}} |
{{שיטות ממשל}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
{{קצרמר|מדע המדינה}} |
{{קצרמר|מדע המדינה}} |
||
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]] |
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]] |
גרסה מ־22:28, 13 בינואר 2023
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נע בין רצוי למצוי, בחלקו מגדיר את המריטוקרטיה כשאיפה ובחלקו מגדיר את המציאות כמריטוקרטיה.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נע בין רצוי למצוי, בחלקו מגדיר את המריטוקרטיה כשאיפה ובחלקו מגדיר את המציאות כמריטוקרטיה. | |
מֶריטוקרטיה (מריאו בלטינית וקרטיה ביוונית) או שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים[1] היא תפיסה פילוסופית־פוליטית־חברתית בה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם על בסיס יכולתם. התפיסה שוללת את הטענה כי בעלי הכוח נבחרים לפי עושרם, מעמדם החברתי, או בבחירה של ציבור האזרחים. בתחום השלטוני פוליטי, משמש המונח לציון מערכות שלטון בהן בחירתם של בעלי תפקידים מושפעת בעיקר מכישוריהם למלא את תפקידם. המונח נטבע ב־1958 על ידי מייקל יאנג בספרו "עליית המריטוקרטיה". יאנג טבע את המונח לגנאי, אך עם השנים זכה גם לפירוש בהקשר חיובי[2].
תמיכה
התומכים בשלטון מריטוקרטי גורסים כי רצוי וראוי לכונן שלטון של מומחים, כי מעמד ומשרות צריכים להימצא בידי אלו שנמצאו ראויים להחזיק בהם בהתאם להשכלתם וכישוריהם וכי שלטון בעלי הכישורים יבטיח חברה אידיאלית יותר. כך לדוגמה, אדם שלמד מקצוע ספציפי יעסוק בו, ולא אדם אחר שלא למד ואיננו בקיא בטיבי המקצוע.
התנגדות
המתנגדים לתפיסה מציינים כי האוחזים ברסן המינוי המריטוקרטי אינם ממונים כשלעצמם באופן מריטוקרטי אלא מחזיקים בכוח מתוקף היותם מכונני המריטוקרטיה. היכולת המוגבלת להגדיר "ראוי" או "מתאים" לתפקידים מסוימים, מצב העשוי לגרום למינויים של אנשים לתפקיד בהתאם לרשימת דרישות סף ביורוקרטיות וטכניות (לדוגמה, החזקה בתעודה או רישוי מסוים).
בחינוך
מטרתה של מדיניות חינוכית מריטוקרטית היא לקדם מצוינות, על ידי הקצאת משאבים רבים יותר לתלמידים בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה ומוטיבציה רבה ללמידה והתפתחות[3]. ברוח זו, מורים נוטים לעודד ולתגמל תלמידים שלהערכתם משקיעים מאמצים בלמידה[4].
קיימות שתי גישות להערכת מצוינות[3]:
- מצוינות סלקטיבית - נמדדת ביחס לתלמידים אחרים ובודקת את רמת ההישגים של התלמיד ביחס לבני גילו. על פי גישה זו יש להקצות יותר משאבים לתלמידים בעלי יכולת גבוהה.
- מצוינות לא סלקטיבית - נמדדת ביחס לתלמיד עצמו ובודקת את מידת מיצוי היכולות שלו. על פי גישה זו יש להקצות את המשאבים באופן שווה לתלמידים בעלי יכולות שונות.
האופי השוויוני של מדיניות חינוכית זו בא לידי ביטוי בכך שהיא מתעלמת מהבדלים כמו מין, דת, גזע, לאום ומעמד כלכלי[3]. אחת המתקפות החריפות ביותר על המריטוקרטיה החינוכית כסוג של "אחיזת עיניים" המובילה לשיעתוק מעמדי, הציע הפילוסוף הישראלי חן למפרט בספרו Meritocratic Education and Social Worthlessness אשר פורסם באנגליה ובארצות הברית בסוף 2012. על פי למפרט, רעיון המריטוקרטיה כאשר הוא מיושם במדיניות חינוכית, אינו אלא דרוויניזם חברתי בתחפושת של שוויון הזדמנויות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Khen Lampert, Meritocratic education and social worthlessness, Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan, 2013, ISBN 978-1-137-32488-7
- Lorenzo Ieva, Fondamenti di meritocrazia, Roma: Europa, 2018, ISBN 978-88-9384-875-6
- Michael J. Sandel, The tyranny of merit : what's become of the common good?, First edition, New York, 2020, ISBN 0-374-28998-0
- Jane Burbank, Empires in world history : power and the politics of difference, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 2010, ISBN 978-0-691-12708-8
- Joseph F. Kett, Merit : the history of a founding ideal from the American Revolution to the twenty-first century, Ithaca: Cornell University Press, 2013, ISBN 0-8014-6767-5
- The Princeton encyclopedia of American political history, Princeton: Princeton University Press, 2010, ISBN 978-1-4008-3356-6
קישורים חיצוניים
- Is Meritocracy a Myth?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 20:01)
הערות שוליים
- ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2022
- ^ Michael Young, Comment: Down with meritocracy, the Guardian, 2001-06-29 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 יוסי, י' (2005). הזדמנות למה? "תפוז" – כתב עת פדגוגי לחדשות ויזמות, משרד החינוך.
- ^ היימן, ט' (2004). הכיתה המשלבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה דפים, (38), 152-165.
שיטות ממשל | |||||
---|---|---|---|---|---|
צורות שלטון | |||||
מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
מקור כח | |||||
דמוקרטיה |
| ||||
ריכוז כח |
| ||||
שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה |