אבשלום וילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבשלום וילן
Avshalom Vilan.jpg
תאריך לידה 11 בפברואר 1951 (בן 63)
ה' באדר א' ה'תשי"א
כנסות 15 - 17
סיעה מרצ
תפקידים בולטים

אבשלום (אבו) וילן (נולד ב-11 בפברואר 1951), חבר כנסת לשעבר מטעם מרצ.

וילן נולד בקיבוץ נגבה ליעקב (קובה) וילן, שהיה מפקד כוחות ההגנה על נגבה במלחמת העצמאות. אבשלום וילן שירת בצה"ל כרב סמל בסיירת מטכ"ל. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה ובפילוסופיה. במקצועו הוא חקלאי וכלכלן. בצעירותו שיחק בקבוצת הכדורעף הפועל חצור בליגה הלאומית.

בשנת 1978 היה אחד ממייסדי שלום עכשיו. בשנת 1990 נבחר למזכ"ל מפ"ם. בשנים 1993-1996 כיהן כשליח השומר הצעיר והקיבוץ הארצי לצפון אמריקה. בשנת 1996 נבחר למזכיר הקיבוץ הארצי וכיהן בתפקיד עד 1999, כאשר נבחר לכנסת מטעם מרצ.

בכנסת ה-15 נבחר וילן ליו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט, תפקיד בו החזיק גם בכנסת ה-16. חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכלכלה והועדה לקידום מעמד האישה.

משנת 1999 ועד 2009 הוא יצג בכנסת את הצד היותר פרגמאטי של מרצ. הוא תומך ביוזמת ז'נבה ובפינוי התנחלויות אך נחשב לחסר אשליות וללא "רומנטיקה פלסטינית".‏[1]

לטענתו חלוקת הארץ וחתימת הסכם קבע עם הפלסטינים היא מימוש החזון הציוני המדבר על מדינה "יהודית ודמוקרטית", וללא הגעה לפתרון זה קיימות לטענתו שתי אפשרויות שאינן תואמות את החזון הציוני ושיובילו ל"חורבן בית שלישי". האחת היא שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית ומכך מדינה שאיננה יהודית, והוא מוסיף ואומר שהמדינות הדו לאומיות ברחבי העולם לא עבדו, השנייה שנהפוך למדינת אפרטהייד "תסמונת דרום אפריקה" ומכך מדינה שאיננה דמוקרטית.

בראיון משנת 2004 התייחס וילן לתוכנית ההתנתקות, וצידד בשימוש באש חיה כדי לפנות מתיישבים מבתיהם אם לא ייאותו להתפנות מרצון: "בשלב ראשון צריך להשתמש בכל האמצעים שאינם קטלניים. מסוקים, גז מדמיע, אמצעי הלם שונים. הרי אף אחד לא רוצה להשתתף בלוויות של יהודים-הורגים-יהודים. אבל אם לא יהיה די בכך צריך יהיה לירות באוויר. אחר כך לירות כדי לפצוע. ובמקרה אחרון, כמוצא אחרון, צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי-כדי-לפגוע".‏‏ אך בנוסף הבהיר שאינו קורא לכך שזה יקרה ומקווה שזה לא יקרה: "שיהיה ברור: אני לא קורא לכך שזה יקרה. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. אני אומר לך עכשיו את מה שאני אומר, בדיוק כדי שזה לא יקרה. אבל צריך לומר בגלוי ובבירור לכל אותם מטורפים המתכננים להשתמש באלימות פיזית נגד ההתנתקות, שמדינה דמוקרטית לא יכולה להסכים לכך. מדינה דמוקרטית חייבת לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע זאת. מול תופעות כאלה היא חייבת ללכת עד הסוף".‏[1]

ב-2006 הגיש לכנסת ביחד עם מפלגתו את הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית) האוסרת הורדה או העתקה של כל יצירה המוגנת בזכות יוצרים[2], אולם לאחר מאבק ציבורי ההצעה הוקפאה.‏[3]

בכנסת השבע עשרה כיהן וילן כחבר הועדה לענייני ביקורת המדינה וכממלא מקום קבוע בוועדת הכספים, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון וכממלא מקום בוועדת הכלכלה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם, בין היתר את החוקים הבאים:

  • חוק שירות המילואים (יחד עם דני יתום; ההצעה שולבה בהצעת חוק ממשלתית).
  • תיקון לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), לפיו גובה הפיצוי שניתן לפסוק לזכות עובד שפוטר עקב שירות מילואים יהיה בסכום של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק או פי חמישה משכרו של העובד, הגבוה מבין השניים.
  • תיקון לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, האוסר על הכנסת חפצים מסוימים למקומות שמתקיימים בהם אירועי ספורט ועל קריאות גזעניות באירועי ספורט, וכן מרחיב את סמכות בתי משפט להוציא צווי הרחקה לאוהדים מתפרעים עד לתקופה של 3 שנים. בהמשך יזם, יחד עם רונית תירוש את חוק איסור אלימות בספורט, המחליף את ההסדרים הקודמים וקובע גם הוראות בדבר האחריות לבטיחות באירועי ספורט.
  • חוק המרחיב את תקופת הצינון הנדרשת ממשרתים בכוחות הביטחון בטרם יתמודדו על מקום בכנסת או בממשלה מחצי שנה לשלוש שנים (יחד עם יובל שטייניץ).

וילן מוקם במקום השישי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18 ולא נבחר מחדש לכנסת, שכן המפלגה קיבלה 3 מנדטים בלבד. לאחר סוף כהונתו בכנסת נבחר לכהן כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל[4]. בבחירות לאיגוד הכדורסל בשנת 2012 נבחר כנציג בהנהלת האיגוד מטעם סיעת עוז שבראשות צביקה שרף ושאול אייזנברג.‏[5]

בפריימריז שלפני בבחירות לכנסת ה-19 נבחר וילן לעמוד במקום השביעי במרצ. היות שהמפלגה קיבלה שישה מנדטים, לא נכנס לכנסת.

וילן נשוי לנעמי ואב לשניים, בהם אחד מאומץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]