הבחירות לכנסת התשע עשרה
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות. |
|
|||||
| הבחירות לכנסת התשע עשרה | |||||
| 22 באוקטובר 2013 | |||||
|
|
|||||
 |
? | ||||
| רה"מ לפני הבחירות בנימין נתניהו הליכוד |
רה"מ לאחר הבחירות - - - - - |
||||
הבחירות לכנסת התשע עשרה הן הבחירות הכלליות הבאות שייערכו בישראל ויביאו לכינונה של הכנסת התשע עשרה לאחר תום כהונתה של הכנסת השמונה עשרה.
הבחירות מיועדות להתקיים ביום שלישי, י"ח בחשוון תשע"ד, 22 באוקטובר 2013, כמצווה בחוק, בכפוף לאפשרות הקדמה או אף דחייה של תאריך היעד בהתאם לנסיבות. במועד זה צפויות להתקיים גם הבחירות לרשויות המקומיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
 |
ערך מורחב – הכנסת השמונה עשרה |
בבחירות לכנסת השמונה עשרה זכה גוש הימין-דתיים ב-65 מנדטים, ובכך נסללה דרכו של יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו להקמת הממשלה, והוא הקים ממשלה רחבה יחסית שכללה את מפלגות הימין (הליכוד, ישראל ביתנו), המפלגות החרדיות והדתיות (ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי) ואת מפלגת העבודה מהצד השמאלי הפוליטי.
למרות שסעים אפשריים רבים בין מפלגות הקואליציה בנושאי ביטחון ושלום, דת ומדינה, פוליטיקה ודמוקרטיה, נהנתה ממשלת נתניהו מיציבות רבה למדי והצליחה לצלוח משברים פוליטיים וביטחוניים ללא איום ממשי מן האופוזיציה. יציבותה של הממשלה והקואליציה אף גברה לאחר הפיצול במפלגת העבודה ופרישתם של חמישה מחבריה והקמת מפלגת העצמאות[1]. פיצול זה אמנם הותיר את הקואליציה עם 66 חברים בלבד, לאחר שבתחילתה הכילה 74 חברים, אך הוא חיזק את שורות הקואליציה ומנע נפילה אפשרית של הממשלה עקב חוסר שביעות רצונם של אנשי מפלגת העבודה מישיבה בממשלת הימין[2] ופרישת המפלגה כולה מן הקואליציה כתוצאה מכך.
גם מעמדו של ראש הממשלה נתניהו בקרב הציבור, בדומה למעמד ממשלתו, היה יציב. תמיכת הציבור בראש הממשלה ובממשלה כולה הגיעה לשפל בקיץ 2011, עם התפרצותם של אירועי המחאה החברתית שחרתה על דגלה את המאבק ביוקר המחיה[3], אך השפל חלף במהרה עם נאומו של נתניהו באו"ם בספטמבר באותה השנה על רקע בקשתה של הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד של מדינה[4] ועם מתקפת הטרור בסמוך לאילת שסימנה יותר מכל את היחלשות ביטחונה של ישראל למול גל המחאות בעולם הערבי. גם החתימה על עסקת שליט הביאה לתמיכה גבוהה בנתניהו. האירועים הללו הביאו לו למעשה את התמיכה הרחבה ביותר לה זכה מאז תחילת כהונתו[5].
כתוצאה מגל התמיכה הגבוה בראש הממשלה, החליט זה להודיע על הקדמת הבחירות המקדימות בליכוד, הודעה שהפתיעה במקצת את המערכת הפוליטית ואף הובילה לספקולציות רבות בדבר האפשרות להקדמת הבחירות הכלליות בידי ראש הממשלה[6], וזאת לאור מעמדו הגבוה בעיני הציבור. בסביבתו של ראש הממשלה העריכו כי אין בכוונתו של רה"מ להקדים את הבחירות[7] וכי אלה יתקיימו במועדן בשנת 2013[8]. עם זאת, החששות של סיעות הבית בכנסת מפני בחירות מוקדמות גרמו להגברת המתחים בתוך הקואליציה והובילו למשא ומתן בין הקואליציה לבין האופוזיציה על קביעת תאריך מוסכם לבחירות.
ב־7 במאי 2012 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזורה המוקדם של הכנסת והקדמת הבחירות ל-4 בספטמבר באותה השנה[9], אך באותו הלילה, טרם הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הגיעו סיעות "הליכוד" ו"קדימה" להסכמה על הצטרפותה של קדימה לממשלה, ועקב כך הוסרו ההצעות לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות[10].
[עריכה] ההכנות לבחירות
[עריכה] הליכוד
| הפריימריז על ראשות "הליכוד" | ||
|
|
||
| סיבוב 1 | סיבוב 2 | |
| נתניהו | 76.8% (48,490) | - - - - - |
| פייגלין | 23.2% (14,660) | - - - - - |
|
|
||
| כ-63,000 מצביעים מתוך כ-125,000 בעלי זכות הצבעה | ||
ב-31 בינואר 2012 נערכו פריימריז בליכוד. יריבו הפוליטי של ראש הממשלה בתוך סיעת הליכוד, סילבן שלום, הודיע שלא יתמודד,[11] תוך כדי שהוא מותיר את התחרות בנתניהו למשה פייגלין בלבד. רוב גדול של הבוחרים בחר בנתניהו לראשות הליכוד[12].
[עריכה] קדימה
| הפריימריז על ראשות "קדימה" | ||
|
|
||
| סיבוב 1 | סיבוב 2 | |
| מופז | 62.3% (23,987) | - - - - - |
| לבני | 37.7% (14,516) | - - - - - |
|
|
||
| כ-39,000 מצביעים מתוך כ-96,000 בעלי זכות הצבעה | ||
הודעתו של ראש הממשלה, בעניין הקדמת הבחירות המקדימות במפלגתו, הציתה מחדש את הדיון סביב מועד הפריימריז במפלגת קדימה[13]. יו"ר המפלגה ציפי לבני התקשתה לעמוד מול הבקשות ההולכות ומתרבות של חברי הסיעה להקדמת הפריימריז[14], ולבסוף הכריזה על הקדמתן לתאריך 27 במרץ 2012[15].
חברי הסיעה שאול מופז ואבי דיכטר הודיעו על כוונתם להתמודד על ראשות התנועה, אך כשבוע לפני יום הבחירות הודיע דיכטר על פרישתו ועל העברת תמיכתו למופז. בבחירות ניצח מופז את לבני בפער ניכר והדיח אותה מתפקידה,[16] ובעקבות זאת קיבל גם את ראשות האופוזיציה,[17] ולבני הגישה את התפטרותה מהכנסת[18].
[עריכה] ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן, יושב ראש מפלגת "ישראל ביתנו" היה נתון למעלה מעשור בחקירה פלילית שאיימה על המשך מעמדו בפוליטיקה הישראלית. כתוצאה מכך, ובהתבסס על תקדים אותו יצר אהוד אולמרט, הודיע אביגדור ליברמן כי אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשות העומדות כנגדו, הוא יתפטר מתפקידו מהממשלה ומהכנסת בכפוף לשימוע[19]. לאחר שהיועמ"ש הודיע לו כי בכוונתו להגיש כנגדו כתב אישום, הודיע השר כי הוא יתפטר מתפקידו רק לאחר השימוע[20]. במפלגתו מיהרו להבהיר שאם אכן יקרה הדבר, מפלגתו תמשיך לכהן בממשלה גם בלעדיו[21].
[עריכה] העבודה
| הפריימריז על ראשות "העבודה" | ||
|
|
||
| סיבוב 1 | סיבוב 2 | |
| יחימוביץ | 32.4% (14,203) | 54.2% (22,257) |
| פרץ | 31.0% (13,616) | 45.8% (18,822) |
| הרצוג | 24.7% (10,848) | - - - - - |
| מצנע | 11.9% (5,244) | - - - - - |
|
|
||
| כ-44,000 מצביעים בסיבוב הראשון וכ-41,000 מצביעים בסיבוב השני מתוך כ-67,000 בעלי זכות הצבעה | ||
בעטיו של הפיצול במפלגת העבודה ופרישתם של חמישה מתוך 13 חבריה תוך הקמת "מפלגת העצמאות", נותרה מפלגת "העבודה" ללא מנהיג ואף הוצגה בכלי התקשורת כמפלגה בתהליכי גסיסה. ואולם, עזיבתו של אהוד ברק, יו"ר המפלגה, רק הובילה לעניין גבוה במפלגה, במיוחד לאור העובדה שעל ראשות המפלגה התמודדו כמחצית מחברי הסיעה שנותרה בכנסת[22].
בסיבוב הבחירות הראשון, שנערך בחודש ספטמבר 2011, הגיעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' למקום הראשון כאשר לאחריה, בהפרש נמוך, ניצב עמיר פרץ. אל המקומות השלישי והרביעי הגיעו יצחק הרצוג ועמרם מצנע[23]. כיוון שאף מועמד לא עבר את רף ה-40% הנדרשים, נערך סיבוב נוסף בו ניצחה יחימוביץ' את פרץ בפער של כ-10%[24].
בחירתה של יחימוביץ', השמה את הדגש על ערכים חברתיים על פני ביטחוניים, הביאה להתעניינות מחודשת במפלגה על רקע אירועי המחאה החברתית וסקרים רבים ניבאו לה קרוב ל-20 מנדטים[25], תוך כדי שהיא הופכת למפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד על חשבון קדימה. בהמשך הדרך, וביתר שאת לאחר הכרזתו של יאיר לפיד על כניסתו לפוליטיקה, התמתן במעט מעמדה של יחימוביץ' ומעמד המפלגה[26]. ועם זאת, חיזוק תקשורתי למפלגה הגיע בתחילת ינואר 2012 לאחר הכרזתם של נועם שליט,[27] אביו של גלעד שליט, ומשה מזרחי, ראש היאחב"ל לשעבר, על כוונתם להתמודד לכנסת במסגרת רשימת התנועה[28].
[עריכה] ש"ס
לאחר הודעתו של אריה דרעי על שובו לחיים הפוליטיים, ולאחר מספר פרשות תקשורתיות סביב נושאי דת ומדינה, החל מעמדה של ש"ס להתערער כאשר מרבית הסקרים צפו לה ירידה מסוימת בכוחה. לאור זאת, רמז יו"ר המפלגה אלי ישי לאריה דרעי לחזור אל המפלגה כתחליף לריצה במסגרת תנועה עצמאית[29].
[עריכה] העצמאות
מעת הקמת הסיעה והתנועה לא זכתה המפלגה להצלחה בסקרים ומרביתם לא צפו את הצלחת המפלגה לעבור את אחוז החסימה. לאור זאת, נפוצו בכלי התקשורת דיווחים על הסכם לכאורה בין יו"ר המפלגה אהוד ברק ליו"ר מפלגת הליכוד בנימין נתניהו הכולל התחייבות של נתניהו לשריין מקומות עבור ברק וחבריו לסיעה ברשימת הליכוד לכנסת[30]. ראש הממשלה דחה את הדיווחים במספר הזדמנויות[31][32] כשגם במפלגת העצמאות דחו את הדיווחים[33]. ויו"ר המפלגה הודיע שרץ עם המפלגה ולא עם הליכוד.
[עריכה] האיחוד הלאומי והבית היהודי
סיעות הבית היהודי והאיחוד הלאומי החלו במהלך כהונת הכנסת ה-18 במגעים לאפשרות ריצה משותפת בבחירות הבאות בתור רשימה אחת[34]. המגעים אמנם נשאו פרי ושתי הסיעות הגיעו להסכמה כללית[35], אך חילוקי דעות התגלעו בעניין דרך בחירת המועמדים לכנסת, כאשר בסיעת "הבית היהודי" תמכו בקיום פריימריז פתוחים[36] אך ב"האיחוד הלאומי" התנגדו לכך[37]. בד בבד עם מגעי האיחוד, בסיעת "הבית היהודי" החלו בהכנות לפריימריס, בהן מפקד נרחב. מספר אישים הודיעו כי יתמודדו בבחירות ליו"ר המפלגה או בפריימריס לרשימת המפלגה בכנסת, בהם יו"ר המפלגה דניאל הרשקוביץ, יוני שטבון (יו"ר תנועת רעננים) זבולון אורלב, נפתלי בנט, עמיעד טאוב ועוד.
[עריכה] מרצ
| הפריימריז על ראשות "מרצ" | ||
|
|
||
| סיבוב 1 | סיבוב 2 | |
| גלאון | 60.6% (506) | - - - - - |
| גילאון | 36.6% (306) | - - - - - |
| אופיר | 2.8% (23) | - - - - - |
|
|
||
| 835 מצביעים מתוך כ-950 בעלי זכות הצבעה | ||
בעקבות כישלון מרצ בבחירות 2009[38], קראו חלק מחברי המפלגה ליו"ר המפלגה, חיים אורון, להתפטר מתפקידו כיושב ראש המפלגה, וכן לפנות את מקומו בכנסת לזהבה גלאון, שמוקמה במקום הרביעי ברשימה ולא נכנסה לכנסת בעקבות מספר המנדטים הנמוך לה זכתה המפלגה. כשנתיים לאחר הבחירות אכן פרש אורון מהכנסת[39] ולקראת תום הקדנציה פרש מתפקיד יו"ר המפלגה.
בפריימריז שנערכו ב-7 בפברואר 2012[40] בהצבעה אלקטרונית זכתה זהבה גלאון במקום הראשון כאשר לאחריה ניצב אילן גילאון ובמקום האחרון אורי אופיר.
[עריכה] מפלגות מחוץ לכנסת
[עריכה] יש עתיד
במהלך כהונתה של הממשלה ה-32 עלו השערות על אפשרות בה יודיע יאיר לפיד, העיתונאי ומגיש התוכנית אולפן שישי, על פרישתו מתחום העיתונות והצטרפותו לפוליטיקה. לפיד ברוב המקרים התייחס בביטול לדיווחים ולהשערות[41]. כתוצאה מהתנגשות אתית בין תפקודו כעיתונאי לבין רצונותיו הפוליטיים, הודיע לפיד למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 כי יחייב את עצמו לפרוש כחצי שנה לפני כניסתו לפוליטיקה[42]. התחייבות זו לא מנעה את ההליכים לחקיקת חוק בכנסת המבקש למנוע הצטרפותם של עיתונאים לכנסת בשנה הראשונה לפרישתם[43].
בתחילת ינואר 2012 הודיע לפיד על פרישתו מחברת החדשות ומהגשת "אולפן שישי" ועל הצטרפותו לחיים הציבוריים[44]. מספר חודשים לאחר מכן הקים מפלגה עצמאית בשם "יש עתיד"[45].
[עריכה] תיקון
אריה דרעי, יו"ר ש"ס ושר הפנים לשעבר, נחשב לדמות כריזמטית וכמי שהפך את ש"ס לאחת המפלגות הגדולות בישראל.
הוא הורשע בפלילים וישב במאסר ממנו השתחרר ביולי 2002. במסגרת ועידת הנשיא בקיץ 2011 הודיע דרעי על הקמת תנועה פוליטית חדשה בשם "תיקון"[46]. סקרים רבים שפורסמו לאחר מכן הציגו תמונת מצב בה זוכה מפלגתו לקרוב ל-5 מנדטים.
[עריכה] עם שלם
הרב חיים אמסלם נבחר לכנסת מטעם ש"ס לכנסות ה-17 וה-18 כנציגו של הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים. במהלך הכנסת ה-18 החל אמסלם להשמיע עמדות עצמאיות בסוגיות שונות כגון עמדה מקלה בנושא גיור, עידוד השתלבות החרדים במעגל העבודה, מעמד האישה בישראל ועוד. עמדות אלו גרמו לקרע בינו לש"ס ואף דרישה מטעם מועצת חכמי התורה להתפטרותו, ולהתקפות נגדו מגופים נוספים בציבור החרדים. מנגד הוא זכה לתמיכה בציבור הכללי ואף זכה בתואר אות אביר איכות השלטון לשנת 2011.
בעקבות הפרישה בפועל מש"ס (באופן רשמי הוא נותר חבר הסיעה) הקים אמסלם תנועה פוליטית חדשה בשם "עם שלם" והודיע שבכוונתו לרוץ עימה לבחירות הכלליות באופן עצמאי[47].
[עריכה] לוח הזמנים
להלן לוח הזמנים לקראת הבחירות לכנסת ה-19, בהנחה שהבחירות לא תוקדמנה או תאוחרנה.
- 13 ביולי 2013 - היום האחרון בו יכולים עובדי מדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים לפרוש מתפקידם על מנת להתמודד במסגרת הבחירות.
- 3 בספטמבר 2013 - היום האחרון בו יכולים שופטים ודיינים, שני הרבנים הראשיים, נשיא המדינה ומבקר המדינה לפרוש מתפקידם על מנת להתמודד במסגרת הבחירות.
- 4 בספטמבר 2013 - היום האחרון להגשת רשימות המועמדים לכנסת על ידי כל מפלגה לידי "ועדת הבחירות המרכזית".
- 10 באוקטובר 2013 - יום הבחירות בקרב כלי השיט ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל.
- 11 באוקטובר 2013 - היום האחרון בו יכולות שתי מפלגות להודיע על הסכם עודפים ביניהן לוועדת הבחירות המרכזית.
- 19 באוקטובר 2013 - משקיעת החמה נאסרים פרסומי סקרי בחירות ומדגמים.
- 21 באוקטובר 2013 - מהשעה 19:00 נאסרת תעמולת בחירות בפומבי.
- 22 באוקטובר 2013 - יום הבחירות, 07:00 עד 22:00.
- 30 באוקטובר 2013 - היום האחרון לפרסום תוצאות הבחירות הסופיות ברשומות.
- 4 בנובמבר או 11 בנובמבר 2013 - יום כינוסה של הכנסת התשע-עשרה.
- 6 בנובמבר 2013 - היום האחרון להטלת תפקיד הרכבת ממשלת ישראל השלושים ושלוש על אחד מחברי הכנסת בידי נשיא המדינה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רוני סופר, אהוד ברק מתפלג ומקים סיעה, באתר ynet.
- ^ אטילה שומפלבי, פעילי העבודה: מו"מ ישיר עם הפלסטינים או פרישה מהממשלה, באתר ynet.
- ^ רביב דרוקר, שפל בפופולריות של נתניהו: רק 29% תומכים בראש הממשלה, אתר "nana10".
- ^ יוסי ורטר, סקר: יחימוביץ' עוקפת את לבני. נתניהו מתחזק, באתר הארץ.
- ^ רינה מצליח, אחרי שחרור שליט: הליכוד מתחזק דרמטית, קדימה מתרסקת, אתר "mako".
- ^ אטילה שומפלבי, בסביבתו של ראש הממשלה מכחישים כי גם הבחירות הכלליות יוקדמו, באתר ynet.
- ^ אטילה שומפלבי, הערכה בקואליציה: הבחירות לכנסת לא יוקדמו, באתר ynet.
- ^ גדעון אלון ומתי טוכפלד, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=14600 חה"כ אקוניס: "מי שחושב שהבחירות קרובות, חי בלה לה לנד", באתר ישראל היום.
- ^ מורן אזולאי, פיזור הכנסת אושר בקריאה ראשונה, באתר ynet, 08.05.12
- ^ אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, נתניהו הפתיע: אין בחירות, אחדות עם קדימה, באתר ynet, 08.05.12
- ^ סילבן שלום לא יתמודד בפריימריז בליכוד, פנחס וולף, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ אריק זיו, תוצאות הבחירות הסופיות, אתר "ליכודניק".
- ^ נתניהו יצליח היכן שמופז ודיכטר כשלו?, אתר "יאללה קדימה".
- ^ מתי טוכפלד, ח"כים בקדימה: "המפלגה תתפרק אם הפריימריז לא יוקדמו", באתר ישראל היום.
- ^ פנחס וולף, יו"ר קדימה הודיעה כי הפריימריז לראשות המפלגה יתקיימו ב-27 במרץ, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ שאול מופז זכה ל-23,987 מהקולות, אתר "וואלה".
- ^ דן רובין, מהיום: שאול מופז יו"ר האופוזיציה, גלי צה"ל.
- ^ אופיר בר-זוהר, לבני הודיעה על פרישה מהכנסת: "עוזבת אותה, אבל לא את החיים הציבוריים", באתר הארץ.
- ^ פנחס וולף, ליברמן: "אם היועמ"ש יחליט להעמיד אותי לדין אתפטר מתפקידי", אתר "וואלה! חדשות".
- ^ אביעד גליקמן ואטילה שומפלבי, ליברמן בדרך לאישום: "לא יתפטר לפני השימוע", אתר "ynet".
- ^ עמית סגל, "לא נפרוש מהקואליציה אם יוגש כתב אישום נגד ליברמן", אתר "mako".
- ^ עמרי נחמיאס, יממה לפני הפריימריז בעבודה: 4 המתמודדים מתכוננים ובטוחים בניצחון, אתר "nana10".
- ^ פנחס וולף, פריימריז בעבודה: סיבוב שני ייערך בין יחימוביץ' לפרץ, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ פנחס וולף, יחימוביץ' ניצחה בפריימריז לעבודה בפער גדול, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ סקר: יחימוביץ' גורפת 22 מנדטים, קדימה יורדת ל-18, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ רביב דרוקר, סקר חדשות 10: הליכוד מקבל 30 מנדטים, יאיר לפיד שני עם 16, אתר "nana10".
- ^ פנחס וולף, נעם שליט הודיע כי יתמודד על מקום ברשימת העבודה, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ פנחס וולף, כוכב חדש במפלגת העבודה: ניצב בדימוס משה מזרחי, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ יוני גבאי, אלי ישי: "ש"ס היא ביתו הטבעי של אריה דרעי, קורא לו לחזור", אתר "כיכר השבת".
- ^ פנחס וולף, ה"דיל" של נתניהו: הרחבת הרשימה תביא לשריון ברק?, אתר "וואלה! חדשות".
- ^ פנחס וולף, נתניהו: "בהן צדק, מעולם לא הבטחתי לברק שריון", אתר "וואלה! חדשות".
- ^ אטילה שומפלבי, נתניהו לסיעה: ברק לא שוריין וגם לא יוצנח לליכוד, אתר "ynet".
- ^ אופיר בר-זוהר, במפלגת עצמאות מכחישים שריון: "רוצים להתמודד בנפרד", באתר הארץ.
- ^ מגעים לאיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, יצחק טסלר, אתר "nrgמעריב".
- ^ אריק בנדר, הבית היהודי והאיחוד הלאומי מתאחדות, אתר "nrg מעריב".
- ^ תומר ניר, לראשונה בתולדותיה תקיים סיעת הבית היהודי-המפד"ל פריימריז, אתר "סרוגים".
- ^ אריה יואלי, האיחוד הלאומי: אצלנו בשום אופן לא יהיה פריימריז, אתר "סרוגים".
- ^ זהבה גלאון: זה בוקר קשה עבורי, אתר "mako".
- ^ פרידה בדמעות מג'ומס: ”אחד הפרלמנטרים הבולטים שעיצבו את הכנסת”, הודעת הכנסת, "אתר הכנסת".
- ^ גיל לנדאו, פריימריז במרצ: גילאון מול גלאון בהתמודדות על ראשות המפלגה, אתר "עניין מרכזי".
- ^ יאיר לפיד: "אני בדרך לפוליטיקה? זו שטות מוחלטת", באתר גלובס
אמילי גרינצוויג, האם מתגבשת רשימה של יאיר לפיד לכנסת?, אתר "וואלה! חדשות". - ^ אמילי גרינצוויג, לפיד לחדשות 2: "אני מחיל על עצמי את חוק הצינון", אתר "וואלה! ברנז'ה".
- ^ אופיר בר-זוהר, ניסיון להשיב את "חוק לפיד" להליך החקיקה, באתר הארץ.
- ^ רז שכניק, יאיר לפיד בדרך לפוליטיקה: פורש מחדשות 2, באתר ynet.
- ^ פנחס וולף, יאיר לפיד הגיש לרשם העמותות את השם החדש של מפלגתו - "יש עתיד", אתר "וואלה".
- ^ ישראל כהן, אריה דרעי הכריז: "בבחירות הבאות אעמוד בראש מפלגה", אתר "כיכר השבת".
- ^ שלום ירושלמי, המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם, אתר "nrg מעריב".
 מערכות בחירות בישראל |
|
|---|---|
|
