אוסטריה הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית - Republik Deutschösterreich מדינה-שארית שלא זכתה להכרה, מסתפחת לא רשמית לרפובליקת ויימאר
Flag of Austria.svg AustriaCoA-1918.svg
הוקמה 1918
התפרקה 1920
ישות קודמת האימפריה האוסטרו-הונגרית
ישות יורשת הרפובליקה האוסטרית הראשונה
משטר רפובליקה
שפה גרמנית; שפות אזוריות:צ'כית, הונגרית, סלובנית, קרואטית, איטלקית וכו'
יבשת אירופה
עיר בירה וינה
מטבע כתר אוסטרי
האזורים שאוסטריה הגרמנית ביקשה לייצג. הקו האדום מציין את גבולותיה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה

אוסטריה הגרמניתגרמנית:Deutschösterreich או Deutsch-Österreich) היה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית שם בלתי רשמי של אותם שטחים אוסטריים (ציסליטאניה Cisleithanien) שהיו מאוכלסים על ידי רוב גרמני. שם זה הוענק בהתחלה לרפובליקה בעלת צביון גרמני שירשה את אוסטרו-הונגריה, אחרי התפרקות אימפריה זו בתום מלחמת העולם הראשונה.

אחרי התפטרות הקיסר קרל הראשון הוכרזה הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית באזורים בעלי רוב גרמני של אוסטרו-הונגריה לשעבר. רפובליקה זאת תבעה שטח של 118.311 קילומטר מרובע עם מעל 10,400,000 תושבים. השטח המדובר כלל את אוסטריה של ימינו וגם אזורים גרמנופונים אחרים של "ציסליטאניה" כמו דרום טירול והעיר טרוויזיו, השייכות כעת לאיטליה, קרינתיה הדרומית ושטיריה הדרומית השייכות בימינו לסלובניה, חבל הסודטים, ו"בוהמיה הגרמנית", השייכים כעת לצ'כיה, שעליהם לא יכלה המדינה האוסטרית החדשה להשליט את סמכותה.

בעקבות בחירת מועצת המדינה והממשלה הנפרדת הראשונה ב-30 באוקטובר 1918 והתפטרות הקיסר קארל הראשון ולקראת הכרזת הרפובליקה האוסטרית ב-12 בנובמבר 1918, התכנסו החברים דוברי גרמנית של הרייכסראט האחרון בווינה ב-21 באוקטובר 1918 כאסיפה לאומית של הפרלמנטרים הגרמנים וקראו באופן רשמי בשם "אוסטריה הגרמנית" לאזורים שאותם ייצגו. ב-12 בנובמבר1918 הם הכריזו על המדינה החדשה כרפובליקה וכחלק מהרפובליקה הגרמנית. אולם, בהתאם לחוזה סן-ז'רמן, המדינה החדשה הצטרכה ב-10 בספטמבר 1919 לקבל את השם שנדרש על ידי המעצמות המנצחות, דהיינו "רפובליקת אוסטריה". שם זה נכנס לתוקף באופן רשמי עם אישרור ההסכם ב-21 באוקטובר 1919.


אירועים מקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ביטול המונרכיה הדו-ראשית האוסטרו-הונגרית ב-28-31 באוקטובר 1918, הקריסה הצבאית והתבוסה הסופית של צבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה (הסכם שביתת הנשק בוילה ג'וסטי ב-3 בנובמבר 1918) הגיע המונרכיה ההבסבורגית לקצה. ב-31 באוקטובר 1918 ביטלה ממלכת הונגריה, באישור המלך קארל, את האוניה הריאלית עם אוסטריה. כקיסר אוסטריה, ויתר קארל הראשון ב-11 בנובמבר 1918 על ניהול המדינה. כעבור יומיים, תחת השם קארוי הרביעי עשה אותו ויתור לגבי ניהול ממלכת הונגריה. על שטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר קמו שתי מדינות סוברניות חדשות:צ'כוסלובקיה, שקמה ב-28 באוקטובר 1918 ואוסטריה הגרמנית - ב-30 באוקטובר 1918.הונגריה נותרה, אחרי קיומה זמני של רפובליקה סובייטית או רפובליקת המועצות, ממלכה בעלת שטח מופחת וללא מלך. אזורים נרחבים מאוסטרו-הונגריה סופחו למדינות השותפות לברית ה"הסכמה" המנצחת:איטליה, המדינה החדשה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, רומניה ופולין המחודשת, שקמה על חלקים של "אוסטריה הישנה", גרמניה והאימפריה הרוסית.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 1918 התכנסו בארמון נידראסטרייך בווינה חברי הרייכסראט של אוסטריה הגרמנית, שנבחרו לאחרונה בשנת 1911 (ושתקופת תפקידם הוארכה בימי המלחמה עד 31 בדצמבר 1918) ופעלו באותם ימים כאסיפה לאומית זמנית של הנבחרים הגרמנים. באותה מליאה חוקתית השתתפו מתוך סך הכל 516 חברי הרייכסראט, 208 נבחרים מן האזורים דוברי הגרמנית. מתוכם 65 ייצגו את המפלגה הנוצרית סוציאלית של אוסטריה, 37 - את המפלגה הסוציאל -דמוקרטית, ועוד 106 -את הקבוצות הלאומיות-הגרמניות והליברליות. כיושבי ראש שווי זכויות של האסיפה נבחרו פרנץ דינגהופר (התונעה הלאומית-גרמנית), יודוק פינק (המפלגה הנוצרית סוליאתים) וקרל זייץ (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית). הם עשו ביניהם רוטציה כל שבוע. האסיפה בחרה לעצמה את השם הרשמי "האסיפה הלאומית הזמנית של אוסטריה הגרמנית" ב-5 במרץ 1919 קארל זייץ, שנבחר לראש המדינה החדשה, הבהיר:" הינחנו היום את אבן היסוד של אוסטריה גרמנית חדשה. אוסטריה גרמנית זו קמה מתוך רצון העם הגרמני". הסוציאל-דמוקרטים וחסידי גרמניה הגדולה זיהו את המושג "אוסטריה" עם המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. בגרסה הסופית של ההצעתו לחוקה הזמנית השתמש קארל רנר בשם "דרום-מזרח גרמניה" -„Südostdeutschland“. חלופות אחרות שנידונו באותם הימים היו: גרמניה העליונה („Hochdeutschland“), האימפריה הגרמניה ההררית (Deutsches Bergreich), "גרמניה של הדנובה" „Donau-Germanien", "אוסטזאס",(Ostsass), האיחוד במזרח-גרמני" ("Ostdeutscher Bund“),‏, "דויטשמארק" (Deutschmark), "טויטהיים" (Teutheim) , טרוילאנד (Treuland), פרידֶלנד (Friedeland) או פרידלנד הגרמנית (deutsches Friedland), לבסוף החליטו הפוליטיקאים הנוצרים-סוציאלים שאינם מוכנים לוותר על המושג "אוסטריה".

האסיפה הלאומית הזמנית תבעה את כל האזורים הדוברים גרמנית של המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. היא קבעה את 16 בפברואר 1919 כתאריך לבחירות לאסיפה הלאומית. מקרב חבריה נבחרה ב-30 באוקטובר 1918 מועצה מדינית של אוסטריה העצמאית, שכללה את שלושת יושבי הראש של האסיפה ועוד 20 חברים שלה,ביניהם קנצלר ונוטריון ממלכתי) וכן נבחרו חמש ועדות פרלמנטריות.

המדינה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל רנר, ראש ממשלת אוסטריה הגרמנית. בהתחלה דגל בשם "דרום-מזרח גרמניה"

ב-30 באוקטובר 1919 השלימה המועצה המדינית בראשות קארל זייץ את תהליך הקמת המדינה על ידי מינוי הממשלה הראשונה - בראשות הסוציאל-דמוקרט קארל רנר. זאת הייתה ממשלת קואליציה מורכבת מסוציאל-דמוקרטים,נוצרים-סוציאלים ומפלגת גרמניה הגדולה. בימים הראשונים של נובמבר 1918 הממשלה האחרונה הקיסרית-מלכותית בראשות לאמאש הכירה רשמית כי תחום סמכותה הצטמצם תוך שבוע משטחה של "ציסליטאניה" כולה אל אוסטריה החדשה המוקטנת. לפי בקשת הקיסר קארל נעשתה רשמית העברת השלטון רק ב-11 בנובמבר 1918.

קביעת שיטת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה סוגיית שיטת הממשל במדינה החדשה הושארה פתוחה. הסוציאל-דמוקרטים תמכו בהשכנת רפובליקה, בעוד שהנוצרים-סוציאליים סברו שהקיסר קארל יוכל עדיין למלא תפקיד של "סניגור העם לכל החיים", כפי שתיאר איגנץ זייפל במאמר בעיתון. בסופו של דבר גם הם הסתייגו ממהמשטר המלוכני. ראשיהם שיתפו פעולה עם רנר ועם נציגי הממשלה המלוכנית האחרונה של לאמאש בהחלטה לחכות עם הכרזת הרפובליקה עד לרגע ההתפטרות הרשמית של הקיסר קארל כדי להימנע מעימות בין המונרך ובין ניציגי המדינה הרפובליקנית.

ב-11 בנובמבר 1918 חתם הקיסר קארל בארמון שנברון על הצהרת ההתפטרות.

מכאן ואילך אני מכיר בהכרעה שנקטה אוסטריה הגרמנית לגבי שיטת השלטון במדינה. העם לקח בידיו את השלטון באמצעות נציגיו. הנני מתפטר מכל סמכויותי בניהול ענייני המדינה

הקיסר הכריז על פיזור ממשלתו האחרונה. באותו ערב הוא התיישב באקארטזאו ב Donauaen, מישור שטפון של הדנובה, שבה החזיקה משפחת הבסבורג באחוזה וארמון.


הכרזת הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזת ההתפטרות של הקיסר קארל הראשון ב-11 בנובמבר 1918
שטר כסף של קרונה אחת של אוסטרו-הונגריה הנושא בשנת 1919 חותמת "אוסטריה הגרמנית" ומפסיק להיות בתוקף בשטח הונגריה
בולים של אוסטריה הגרמנית משנת 1920, בשווי 10 הלר

התאריך 12 בנובמבר 1918 להכרזת הרפובליקה נקבע על ידי המנהיגים החדשים בעוד מועד. האסיפה הלאומית הזמנית התכנסה באותו יום יחד הם הרייכסראט שעמד להתפזר בבניין הפרלמנט בווינה. הוחלט ברוב גדול, ורק שני קולות נגד, על אימוץ "החוק בנוגע לצורת המדינה ושיטת השלטון של אוסטריה הגרמנית". חוק זה מהווה אחת מאבני היסוד של החוקה הפדרלית של אוסטריה של ימינו.

שני הסעיפים הראשונים של החוק קבעו:

סעיף 1

אוסטריה הגרמנית היא רפובליקה דמוקרטית. כל הסמכויות הציבוריות תהינה בשימוש העם.

הסעיף 2

אוסטריה הגרמנית היא חלק מהרפובליקה הגרמנית. חוקים מיוחדים מסדירים את השתתפותה של אוסטריה הגרמנית בחוקים ומינהל של הרפובליקה הגרמנית וכן את הרחבת תחום תקפותם של החוקים והמוסדות של רפובליקה הגרמנית באוסטריה גרמנית/

הכרזת הרפובליקה התלוותה בהפגנות מחאה סוערות, שהמשתתפים בהם הסירו את הפס הלבן מתוך הדגלים בצבע אדום-לבן אדום של הרפובליקה שהונפו בחזית הפרלמנט.

תביעות טריטוריאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסיפה הלאומית הזמנית תבעה זכות סוברניות על "אזור המקיף של התיישבות הגרמנים בממלכות ובארצות שיוצגו ברייכסראט. הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית הייתה אמורה לשלוט על שטח של 118,311 קילמוטר מרובע ועל כ- 10,370,000 תושבים. היא תבעה את השטחים הבאים, המחולקים לתשע פרובינציות ועוד שלוש מובלעות:

תביעותיה של אוסטריה הגרמנית כללו גם מובלעות גרמניות (Einschlussgebiete) במורביה - איים גרמנופונים בערים ייהלבה (בגרמנית:איגלאו),אולומוץ (בגרמנית:אולמיץ) וברנו (בגרמנית:ברין), אז בעלות רוב דובר גרמנית, הנמצאות בצ'כיה והמובלעת הגרמנית גוטשה בקרניולה, בימינו חבל קצ'בסקו בסלובניה. הגרמנים במובלעות אלה ניסו להצהיר על איחודם עם אוסטריה הגרמנית, אך נכשלו. באזורים שבהם חיו אתניות לא גרמניות במספרי תושבים משמעותיים ולעיתים רוב לא גרמני נכבשו מהר על ידי כוחות המדינות החדשות שקמו על חורבות האימפריה האוסטרו-הונגרית, במיוחד הרפובליקה הצ'כו-סלובקית וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

המדינה האוסטרית-גרמנית תבעה זכות להגדרה עצמית לתושבי "מערב הונגריה הגרמנית", או בורגנלנד, רבים מהם צאצאים של מתנחלים גרמנים וקרואטים, בלי תביעה משפטית מפורשת. הטענה המשפטית הועלתה רק באוקטובר 1919 עם החוזה המדיני בסן-ז'רמן-אן-לה והוכרעה במידה רבה לטובת אוסטריה. קמה בנסיבות אלה מדינת בורגנלנד חדשה ששולבה בשנת 1921 במסגרת אוסטריה הפדרטיבית. בסופו של דבר העיר שופרון (בגרמנית: אדנבורג Ödenburg) שעמדה להיות בירת מדינה זו, והאזור סביבו נשארו במסגרת הונגריה, בעקבות משאל עם שנוי במחלוקת. בנוסף המחוז ברטיסלבה (בגרמנית:פרסבורג, בהונגרית:פוז'ון) שהשתייך בעבר למחוזות הגרמניים של בורגנלנד במסגרת ממלכת הונגריה, הסתפחה לצ'כו-סלובקיה בהתאם לחוזה ז'רמן-אן-לה.

המנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שנאסר השימוש בשם "אוסטריה הגרמנית" הרפובליקה האוסטרית אימצה באופן בלתי רשמי בשנים 1929-1920 המנון לאומי שהתחיל במלים "אוסטריה גרמנית, ארץ נפלאה" (Deutschösterreich, du herrliches Land). המנון נכתב על ידי הקנצלר קרל רנר עצמו, אחד החתומים על חוזה סן-ז'רמן וכשהלחן חובר על ידי וילהלם קינצל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Staatsgesetzblatt für den Staat Deutschösterreich 1918 - באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה