אוסטריה הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית - מדינה - שארית שלא זכתה להכרה
Flag of Austria.svg AustriaCoA-1918.svg
הוקמה 1918
התפרקה 1920
ישות קודמת האימפריה האוסטרו-הונגרית
ישות יורשת הרפובליקה האוסטרית הראשונה
משטר רפובליקה
שפה גרמנית,
יבשת אירופה
עיר בירה וינה
מטבע כתר אוסטרי
האזורים שאוסטריה הגרמנית ביקשה לייצג. הקו האדום מציין את גבולותיה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה

אוסטריה הגרמניתגרמנית:Deutschösterreich או Deutsch-Österreich) היה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית שם בלתי רשמי של אותם שטחים אוסטריים (ציסליטאניה Cisleithanien) שהיו מאוכלסים על ידי רוב גרמני. שם זה הוענק בהתחלה למדינה בעלת הצביון הגרמני שירשה את אוסטרו-הונגריה, אחרי התפרקות אימפריה זו בתום מלחמת העולם הראשונה.

אחרי התפטרות הקיסר קרל הראשון הוכרזה הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית באזורים בעלי רוב גרמני של אוסטרו-הונגריה לשעבר. רפובליקה זאת תבעה שטח של 118.311 קילומטר מרובע עם מעל 10,400,000 תושבים. השטח המדובר כלל את אוסטריה של ימינו וגם אזורים גרמנופונים אחרים של "ציסליטאניה" כמו דרום טירול והעיר טרוויזיו, השייכות כעת לאיטליה, דרום קרינתיה ודרום שטיריה השייכות בימינו לסלובניה, חבל הסודטים, ו"בוהמיה הגרמנית", השייכים כעת לצ'כיה, שעליהם לא יכלה המדינה האוסטרית החדשה להשליט את סמכותה.

בעקבות בחירת מועצת המדינה והממשלה הנפרדת הראשונה ב-30 באוקטובר 1918 והתפטרות הקיסר קארל הראשון ולקראת הכרזת הרפובליקה האוסטרית ב-12 בנובמבר 1918, החברים דוברי גרמנית של הרייכסראט האחרון התכנסו בווינה ב-21 באוקטובר 1918 כאסיפה לאומית של הפרלמנטרים הגרמנים וקראו באופן רשמי בשם אוסטריה הגרמנית לאזורים שאותם ייצגו. ב-12 בנובמבר1918 הם הכריזו על המדינה החדשה כרפובליקה וכחלק מהרפובליקה הגרמנית. אולם, בהתאם לחוזה סן-ז'רמן, המדינה החדשה הצטרכה ב-10 בספטמבר 1919 לקבל את השם שנדרש על ידי המעצמות המנצחות, דהיינו "הרפובליקה אוסטריה". שם זה נכנס לתוקף באופן רשמי עם אישרור ההסכם ב-21 באוקטובר 1919.


אירועים מקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ביטול המונרכיה הדו-ראשית האוסטרו-הונגרית ב-28-31 באוקטובר 1918, הקריסה הצבאית והתבוסה הסופית של צבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה (הסכם שביתת הנשק בוילה ג'וסטי ב-3 בנובמבר 1918) הגיע המונרכיה ההבסבורגית לקצה. ב-31 באוקטובר 1918 ביטלה ממלכת הונגריה, באישור המלך קארל, את האוניה הראלית עם אוסטריה. כקיסר אוסטריה, ויתר קארל הראשון ב-11 בנובמבר 1918 על ניהול המדינה. כעבור יומיים, תחת השם קארוי הרביעי עשה אותו ויתור לגבי ניהול ממלכת הונגריה. על שטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר קמו שתי מדינות סוברניות חדשות:צ'כוסלובקיה, שקמה ב-28 באוקטובר 1918 ואוסטריה הגרמנית - ב-30 באוקטובר 1918.הונגריה נותרה, אחרי קיומה זמני של רפובליקה סובייטית או רפובליקת המועצות, ממלכה בעלת שטח מופחת וללא מלך. אזורים נרחבים מאוסטרו-הונגריה סופחו למדינות השותפות לברית ה"הסכמה" המנצחת:איטליה, המדינה החדשה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, רומניה ופולין המחודשת, שקמה על חלקים של "אוסטריה הישנה", גרמניה והאימפריה הרוסית.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 1918 התכנסו בארמון נידראסטרייך בווינה חברי הרייכסראט של אוסטריה הגרמנית, שנבחרו לאחרונה בשנת 1911 (ושתקופת תפקידם הוארכה בימי המלחמה עד 31 בדצמבר 1918) ופעלו באותם ימים כאסיפה לאומית זמנית של הנבחרים הגרמנים. לאותה מליאה חוקתית השתתפו מתוך סך הכל 516 חברי הרייכסראט , 208 נבחרים מן האזורים דוברי הגרמנית. מתוכם 65 ייצגו את המפלגה הנוצרית סוציאלית של אוסטריה, 37 - את המפלגה הסוציאל -דמוקרטית, ועוד 106 -את הקבוצות הלאומיות-הגרמניות והליברליות. כיושבי ראש שווי זכויות של האסיפה נבחרו פראנץ דינגהופר (התונעה הלאומית-גרמנית), יודוק פינק (המפלגה הנוצרית סוליאתים) וקארל זייץ (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית). הם עשו ביניהם רוטציה כל שבוע. האסיפה בחרה לעצמה את השם הרשמי "האסיפה האלומית הזמנית של אוסטריה הגרמנית" ב-5 במרץ 1919 קארל זייץ, שנבחר לראש המדינה החדשה, הבהיר:" הינחנו היום את אבן היסוד של אוסטריה גרמנית חדשה. אוסטריה גרמנית זו קמה מתוך רצון העם הגרמני". הסוציאל-דמוקרטים וחסידי גרמניה הגדולה זיהו את המושג "אוסטריה" עם המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. בגרסה הסופית של ההצעתו לחוקה הזמנית השתמש קארל רנר בשם "דרום-מזרח גרמניה" -„Südostdeutschland“. חלופות אחרות שנידונו באותם הימים היו: גרמניה העליונה („Hochdeutschland“), האימפריה הגרמניה ההררית (Deutsches Bergreich), "גרמניה של הדנובה" „Donau-Germanien", "אוסטזאס",(Ostsass), האיחוד במזרח-גרמני" ("Ostdeutscher Bund“),‏, "דויטשמארק" (Deutschmark), "טויטהיים" (Teutheim) , טרוילאנד (Treuland), פרידֶלנד (Friedeland) או פרידלנד הגרמנית (deutsches Friedland), לבסוף החליטו הפוליטיקאים הנוצרים-סוציאלים שאינם מוכנים לוותר על המושג "אוסטריה".

האסיפה הלאומית הזמנית תבעה את כל האזורים הדוברים גרמנית של המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. היא קבעה את 16 בפברואר 1919 כתאריך לבחירות לאסיפה הלאומית. מקרב חבריה נבחרה ב-30 באוקטובר 1918 מועצה מדינית של אוסטריה העצמאית, שכללה את שלושת יושבי הראש של האסיפה ועוד 20 חברים שלה,ביניהם קנצלר ונוטריון ממלכתי) וכן נבחרו חמש ועדות פרלמנטריות.

המדינה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוקטובר 1919 השלימה המועצה המדינית בראשות קארל זייץ את תהליך הקמת המדינה על ידי מינוי הממשלה הראשונה - בראשות הסוציאל-דמוקרט קארל רנר. זאת הייתה ממשלת קואליציה מורכבת מסוציאל-דמוקרטים,נוצרים-סוציאלים ומפלגת גרמניה הגדולה. בימים הראשונים של נובמבר 1918 הממשלה האחרונה הקיסרית-מלכותית בראשולת לאמאש הכירה רשמית כי תחום סמכותה הצטמצם תוך שבוע משטחה של "ציסליטאניה" כולה אל אוסטריה החדשה המוקטנת. לפי בקשת הקיסר קארל נעשתה רשמית העברת השלטון רק ב-11 בנובמבר 1918.

קביעת שיטת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה סוגיית שיטת הממשל במדינה החדשה הושארה פתוחה. הסוציאל-דמוקרטים תמכו בהשכנת רפובליקה, בעוד שהנוצרים-סוציאליים סברו שהקיסר קארל יוכל עדיין למלא תפקיד של "סניגור העם לכל החיים", כפי שתיאר איגנאץ זייפל במאמר בעיתון.בסופו של דבר גם הם הסתייגו ממהמשטר המלוכני. ראשיהם שיתפו פעולה עם רנר ועם נציגי הממשלה המלוכנית האחרונה של לאמאש בהחלטה לחכות עם הכרזת הרפובליקה עד לרגע ההתפטרות הרשמית של הקיסר קארל כדי להימנע מעימות בין המונרך ובין ניציגי המדינה הרפובליקנית.

ב-11 בנובמבר 1918 חתם הקיסר קארל בארמון שנברון הצהרת ההתפטרות.

מכאן ואילך אני מכיר בהכרעה שנקטה אוסטריה הגרמנית לגבי שיטת השלטון במדינה. העם לקח בידיו את השלטון באמצעות נציגיו. הנני מתפטר מכל סמכויותי בניהול עיניני המדינה

הקיסר הכריז על פיזור ממשלתו האחרונה. באותו ערב הוא התיישב באקארטזאו ב Donauaen , מישור שטפון של הדנובה, שבה החזיקה משפחת הסבורג באחוזה וארמון.


הכרזת הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזת ההתפטרות של הקיסר קארל הראשון ב-11 בנובמבר 1918

התאריך 12 בנובמבר 1918 להכרזת הרפובליקה נקבע על ידי המנהיגים החדשים בעוד מועד האסיפה הלאומית הזמנית התכנסה באותו יום יחד הם רייכסראט שעמד להתפזר בבניין הפרלמנט בווינה. הוחלט ב רוב גדול, ורק שני קולות נגד, על אימוץ "החוק בנוגע לצורת המדינה ושיטת השלטון של אוסטריה הגרמנית". חוק זה מהווה אחת מאבני היסוד של החוקה הפדרלית של אוסטריה של ימינו.

שני הסעיפים הראשונים של החוק קבעו:

סעיף 1

אוסטריה הגרמנית היא רפובליקה דמוקרטית. כל הסמכויות הציבוריות תהינה ב שימוש העם.

הסעיף 2

אוסטריה הגרמנית היא חלק מהרפובליקה הגרמנית. חוקים מיוחדים מסדירים את השתתפותה של אוסטריה הגרמנית בחוקים ומינהל של הרפובליקה הגרמנית וכן את הרחבת תחום תקפותם של החוקים והמוסדות של רפובליקה הגרמנית באוסטריה גרמנית/

הכרזת הרפובליקה התלוותה בהפגנות מחאה סוערות, שהמשתתפים בהם הסירו את הפס הלבן מתוך הדגלים בצבע אדום-לבן אדום של הרפובליקה שהונפו בחזית הפרלמנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Staatsgesetzblatt für den Staat Deutschösterreich 1918 - באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה