אורז בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאורז בר
WildRice23.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: Zizania
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Zizania
‏(ליניאוס)
אורז בר, מבושל
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 73.93 ג'
קלוריות 101 קק"ל
חלבונים 3.99 ג'
פחמימות 21.34 ג'
שומן 0.34 ג'
ויטמינים
ויטמין B1 0.052 מ"ג
ויטמין B2 0.087 מ"ג
ויטמין B3 1.287 מ"ג
ויטמין B6 0.135 מ"ג
ברזל 0.60 מ"ג
סידן 3 מ"ג
מגנזיום 32 מ"ג
נתרן 3 מ"ג
סיבים תזונתיים 1.8 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אורז בר הוא שמם העממי של ארבעה מיני דגן מהסוג Zizania שמקורם בצפון אמריקה ובסין. למרות שמו, דגן זה אינו שייך או אפילו קרוב במיוחד למין אורז, אם כי שניהם שייכים לשבט Oryzeae.

הצמח גדל במים רדודים במקווי מים קטנים ובנחלים שזרימתם איטית, כשהמים מכסים חלק ניכר מהצמח ולעתים רק התפרחת שבראש הצמח נמצאת מעליהם. הגרעינים משמשים למאכל מיני ברווזיים ובני אדם.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מינים גדלים בצפון אמריקה:

מין אחד גדל באסיה:

  • אורז בר מנצ'ורי (Zizania latifolia) הוא צמח רב-שנתי שמקורו בסין. הוא כמעט שאינו גדל בר בארץ מוצאו, אך נקלט במקרה בניו זילנד, שם הוא מצליח להתפשט ומוגדר כמין פולש[2].

שימוש כמזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין שגרעיניו משמשים בדרך כלל למאכל הוא המין הצפוני. האינדיאנים בארצות הברית ובעקבותיהם גם אחרים, קוצרים אותו תוך כדי שייט בסירת קאנו לתוך סבך האורז, מכופפים את הגבעולים, ובעזרת מקלות עץ דשים אותם ומפרידים את הגרעינים לתוך הקאנו.
בגלל ערכו התזונתי וטעמו, עלה הביקוש לאורז בר בסוף המאה ה-20 והחל גידול מסחרי שלו בארצות הברית ובקנדה כדי לענות על הביקוש. עם זאת, כבר באמצע המאה החלו ניסויים בגידולו במינסוטה. היצרניות המובילות כיום הן קליפורניה ומינסוטה (בה הוא גם המאכל הרשמי‏[3]) בהן הוא מגודל בעיקר בשדות אורז לשעבר. בקנדה, לעומת זאת, הוא נקצר לרוב בגופי מים טבעיים, וססקצ'ואן היא הפרובינציה המובילה בתחום. גם הונגריה ואוסטרליה מגדלות את אורז הבר‏[4]. בסין הוא מצוי גם בטבע וגם בגידול מתורבת בגנים צפים, בעיקר סביב נהר יאנגצה. הוא תורבת במדינות נוספות במזרח אסיה כגון יפן, מלזיה וקוריאה. כיום הוא מגודל פחות בשביל גרעיניו והתוצר העיקרי שלו הוא גבעוליו שנאכלים גם הם‏[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]