אימפריאליזם מודרני
האימפריליזם המודרני התרחש בין השנים 1830 ל-1914 בידי המעצמות השליטות באותה תקופה, ביניהם: בריטניה, צרפת, רוסיה ויפן. האימפריאליזם היה אחד הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ועם תחילתה הוא הסתיים. שתי זירות ההתפשטות האירופאית העיקריות היו באפריקה ובדרום מזרח אסיה.
תוכן עניינים |
מהות האימפריליזם [עריכה]
אימפריאליזם (Imperialism) הוא מושג המתאר את התפשטותה של אימפריה אל שטחים חדשים, לצורך הקמת מושבות (קולוניות) ותוך אכיפת שלטונה עליהן וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. האימפריאליזם המודרני, אשר הגיע לשיאו בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, ביטא את שאיפת המעצמות החזקות להביא תחת שליטתן את המדינות הנחשלות, לשיטתן, מבחינה תרבותית וכלכלית על מנת להשיג עוצמה ויוקרה, לרוב בהשוואה למעצמות אימפריאליסטיות אחרות.
מניעיו המוצהרים של האימפריליזם המודרני היו בדרך כלל הומנים יותר והוא לווה במירוץ חימוש אדיר, בעינויים אכזריים ובשימוש בכלי נשק חדשים וקטלניים.
גורמי האימפריליזם [עריכה]
- גורמים כלכליים - המהפיכה התעשייתית הובילה לביקוש גובר של חומרי גלם וכוח אדם. המדינות הכובשות ראו במדינות הכבושות מקור זול לספק את צרכי התעשייה. בנוסף, הכיבוש יצר מקומות חדשים להשקעות הון ויצירת רווחים.
- גורמים דמוגרפיים - תוחלת החיים במאה ה-19 עלתה באופן תלול ותמותת התינוקות ירדה בצורה ניכרת, דבר שהוביל לצפיפות אוכלוסין במדינות המפותחות. מדינות רבות (כמו איטליה שכבשה את לוב, בין השאר, מן הסיבה הזאת) ראו בכיבוש מושבות מעבר לים פתרון יעיל.
- גורמים תרבותיים - האימפריאליזם הוביל, פעמים רבות, לסבל רב לאוכלוסייה המקומית. להגנתן טענו המדינות שהן מביאות את הקידמה, התרבות, ההשכלה ורפואה מפותחת למקומות נכשלים ומפגרים.
- גורמים פוליטיים - התנועות הלאומניות ראו בהשתלטות על מושבות מטרה בפני עצמה כביטוי לגאווה לאומית. בנוסף, המיליטריזם שרווח באותה תקופה ראה במושבות עורף כלכלי בשעת מלחמה ומאגר אפשרי לכוח צבא בעת הצורך. יתירה מזאת, בתקופה זו התפתחה תפיסה אשר לפיה מעניקות המושבות הגנה למעצמה האימפריליסטית מכיוון שהן נותנות מוקדים אסטרטגים במקרה של מלחמה. היו גם שראו בכיבוש פתרון למאבק הדיפלומטי באירופה של לפני מלחמת העולם הראשונה.
- גורמים מדעיים - הכיבוש היווה כר פורה לתגליות מדעיות בתחומים רבים. כך, למשל, התפתחה הגאוגרפיה רבות בתקופה זו אודות להקלת הגישה למקומות נידחים.
- גורמים דתיים - בתקופה זו חלה נסיגה במעמד הנצרות. שליחת מיסיונרים, שפעמים רבות היו הראשונים שיצאו למסע אימפריאליסטי, הייתה הזדמנות לשקם את מעמדה ברחבי העולם.
- גורמים גזעניים - תורת הגזע שהייתה פופולרית ביותר בתקופה זו ראתה בגזע הלבן כגזע עליון ולפיכך מותר לו ואף רצוי לשלוט בגזעים נחותים ממנו. טענו זו שמשה בעיקר כצידוק לאימפריאליזם ולא כסיבה.
מניעי המדינות השונות וכיווני התפשטותן [עריכה]
בריטניה [עריכה]
לבריטניה יש מטרה להעלות את מעמדה על ידי כיבושים אימפריאליסטים ולחזק את צבאה על ידי הקמת בסיסים צבאיים במושבות בדרך להודו.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק ואפריקה.
צרפת [עריכה]
בעקבות איחוד גרמניה לצרפת היא אינטרס לחזק את מעמדה ברחבי העולם. בנוסף, כיוון שהיא תיכננה מלחמת נקם בגרמניה היה לה אינטרס להשיג בסיסים צבאיים ולגייס חיילים לוחמים. כיבוש אימפריאליסטי מספק הזדמנויות לכל אילו.
כיווני התפשטות: צפון אפריקה, המזרח הרחוק.
רוסיה [עריכה]
רוסיה מזה שנים שאפה להשיג מוצא לים הפעיל בכל ימות השנה, דבר שיקנה לה יתרון פוליטי כלכלי ואסטרטגי.
כיווני התפשטות: בעיקר בכיוון המזרח הרחוק
איטליה [עריכה]
איחודה של איטליה יצר אווירה לאומית ולאומנית. בנוסף לכך יש לאיטליה בעיה דמוגרפית והמושבות יכולות לספק לה פתרון לבעיית צפיפות האוכלוסין שלה.
כיווני התפשטות: צפון אפריקה.
גרמניה [עריכה]
מדיניותו של אוטו פון ביסמרק שללה את השתתפות גרמניה במירוץ האימפריאסליטי מתוך מטרה להימנע מעימותים עם בריטניה. אולם עלייתו של וילהלם השני אשר דגל במדיניות של 'וועלט פוליטיק', כלומר - פוליטיקה עולמית, יחד עם לחץ הקהל הגרמני הובילה את גרמניה לכיבושים ברחבי העולם.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק, אפריקה והאימפריה העות'מאנית.
יפן [עריכה]
השתתפותה של יפן באימפריאליזם הפתיעה את המעצמות האירופאיות, אך עם התפתחותה המהירה והמודרניזציה הרחבה שעברה פיתחה אף היא שאיפות אימפריאליסטיות.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק.
ארצות הברית [עריכה]
דוקטרינת מונרו דגלה בגישה מדינית בדלנית והותירה את ארצות הברית תחילה מחוץ למערכת האימפריאליסטית. מתוך מטרה לאפשר לארצות הברית להשתתף באימפריאליזם במזרח הרחוק הודיע ג'ון היי על מדיניות הדלת הפתוחה והתיר לארצות הברית להשתתף, אם כי באיחור, בתחרות האימפריאליסטית ביבשת אסיה.
תוצאות האימפריאליזם [עריכה]
המעצמות האימפריאליסטיות הובילו את המושבות הנכבשות לפיתוח רב בתחומי כלכלה, תרבות, רפואה וחברה. בסופו של דבר, תהליך הדה-קולוניזציה היה תוצאה ישירה של ההתפתחות התרבותית בארצות הנכבשות. ילידי המקום שאפו ליישם את רעיונות החופש והשוויון אותם למדו מהכובשים אותם.
האימפריאליזם הוביל לסכסוכים רבים ומתח פוליטי רב באירופה והיווה קטליזטור למשברים הנמנים עם הגורמים למלחמת העולם הראשונה.
