אלימלך מליז'נסק
| רבי אלימלך ווייסבלום | |
|---|---|
| הרבי רבי אלימלך מליז'נסק | |
 מצבת קברו של רבי אלימלך בעיר ליז'נסק, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא. |
|
| חיבורו העיקרי | נועם אלימלך |
| תאריך לידה | ה'תע"ז - 1717 |
| מקום לידה | טיקטין, גליציה |
| תאריך פטירה | כ"א באדר ה'תקמ"ז - 11 במרץ 1787 ליז'נסק |
| מקום קבורה | ליז'נסק |
| חסידות | ליז'נסק |
| מקום מגורים | ליז'נסק |
| מקום פעילות | גליציה |
| מספר בשושלת | ראשון |
| הבא | בנו ר' אלעזר |
| רבותיו | המגיד ממזריטש |
| חיבוריו | נועם אלימלך; ליקוטי שושנה; תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן |
| אב | הרב אליעזר ליפמן |
| אם | מירל מיריש |
| בת זוג | שפרינצא לבית רוקח |
| ילדים | רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב. |
רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר ומנהיג חסידי בדור השלישי לחסידות, מחבר הספר "נועם אלימלך". בחצרות החסידיות מקפידים לכנותו בתואר הרבי רבי אלימלך.[1] נחשב אחד מגדולי מבססי החסידות בפולין, עד כדי השוואתו לבעש"ט.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
רבי אלימלך נולד בטיקטין שבגליציה למירל (מיריש) ורבי אליעזר ליפא ליפמן, למשפחה בת ששה ילדים, שהגדול שבהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם ר' זושא.
עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו רבי זושא מאניפולי ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר סוגה ספרותית חסידית המכונה "האחים הקדושים". נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.
[עריכה] "נועם אלימלך"
חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס"[3]. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.
[עריכה] על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות
רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל עד היום הזה. על קברו לא נכתבה שנת פטירתו אלא כתוב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה"(הכוונה היא שנת תקמ"ז, כי הגימטריה של תקמ"ז שווה לגימטריה של תנצב"ה).
כשהגיעה שעתו של הרבי רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:
- לחוזה מלובלין ממנו ביקש לחנוך את אחיינו צבי אלימלך שפירא מדינוב נתן את כוחו הרוחני של מאור עיניו.
- למגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו הרוחני שבלב.
- לרבי מנדיל מפרוסטיק (מרימנוב) נתן את כוח הנשמה שבמוחו.
- לרבי מאפטא נתן את כחו שבפיו.
עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.
| תקופת חייו של אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] מתלמידיו
- בנו, רבי אלעזר וייסבלום
- החוזה מלובלין
- ה"מאור ושמש"
- המגיד מקוז'ניץ
- רבי מנחם מנדל מרימנוב
- רבי אברהם יהושע השל מאפטא
[עריכה] חיבוריו
- נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
- חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.
[עריכה] תפילת רבי אלימלך
רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילת רבי אלימלך. קטע מתוך התפילה הולחן, והפך לשיר שבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד,[4] בשם 'אדרבה':
 |
אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ |
 |
[עריכה] משפחתו ושושלתו
רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של הרב יעקב מרגליות. נכדו, היה רבי משולם זישא מצפת (נקרא על שם אחיו), אשר הפך לאחד מאבות שושלת הרבנים כהנא. גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט)[5].
בנו הגדול היה רבי אלעזר (נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח). סירב למלא את מקום אביו. מאגרותיו מודפסות בנועם אלימלך. נפטר בכ"ח בתמוז תקס"ו. ילדיו היו:
- חתניו רבי משה מקוז'ניץ ורבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא.
- רבי נפתלי. סירב לכהן באדמו"רות והיה משלח את חסידיו. נפטר בכ"ה בחשוון תר"ט. חתנו היה רבי משה מנחם מדברצין.
- הרב משולם זושא מנדבורנה. חתן רבי דוד אריה בן רבי צבי הירש מנדבורנה. עלה לצפת. חתניו היו רבי אברהם בנו של רבי אהרן מפלעשטין מגזע סטרטין ורבי יעקב קופיל מטרנופול.
- הרב יעקב יצחק חתן רבי נפתלי הירץ לבין (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב).
- הרב אלעזר. ילדיו היו ;רבי אלימלך ויסבלום. כיהן לעדה קטנה של חסידים בליז'נסק ;חתנו רבי אלימלך מיאברוב ;חתנו וממלא מקומו רבי ברוך הורוביץ משושלת מעליץ[6].
- חתנו הרב חיים שיף. בנו של רבי חיים היה רבי שמעון שיף. כיהן בקלויזנבורג. נרצח בשואה. ילדיו היו ;רבי בן ציון שיף. כיהן באנטוורפן. נרצח בשואה ;רבי אלימלך. כיהן כאדמו"ר מליז'ענסק במיהאלפוולה ;חתנו רבי יצחק מאיר אייכינשטיין מזידיטשוב פתח תקווה.
- הרב מנחם יששכר מנדל דב מפשעווארסק. בנו היה רבי אלימלך מרודניק. תלמידו של רבי נפתלי צבי הורוביץ. כיהן ברודניק ובלנצוט. נפטר בצעירותו בי"ט בטבת תר"י. בנו היה רבי אלעזר מרישא (תקצ"ט - ט"ו בתמוז תר"ע). חתן רבי דוד מקשאנוב. חיבר ספר בשמם "משנה למלך" על התורה. כיהן בבוקובסק, פשווארסק וריישא. חתנו היה רבי שלמה בן רבי צבי הירש מרוזבדוב.
בנו השני היה רבי אליעזר ליפא. כיהן כאדמו"ר בחמלניק. חיבר ספר בשם "אורח לצדיק". נפטר בכ"ו באדר תקע"ג. בנו היה רבי אריה לייב מחמלניק. חתן הרב פישל מציצלניק. חתנו של רבי אריה לייב היה רבי שמואל אבא מסאלוויטא.
בנו השלישי רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
בתו מיריש אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן בנו של הרב יעקב מלנצוט.
חתנו רבי ישראל. ילדיו היו:
- רבי אלימלך, חתן דודו רבי אלעזר. בנו היה רבי אברהם. ילדיו של רבי אברהם היו הרב נפתלי אלימלך (אבי רבי משה יצחק גבירצמן מפשעווארסק) וחתנו בזיווג חמישי, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
- חתנו רבי יצחק ליב ווגשל. בנו היה רבי יחיאל ווגשל אב"ד פריסטיק. חתנו של רבי יעקב ממעליץ. נפטר כ"ז באב תרמ"ג. חתנו של רבי יחיאל היה רבי שמואל מדמביץ.
צאצא נוסף היה רבי חנה וויסבלום שכיהן בליז'ענסק בבית מדרשו של רבי אלימלך עד שנשרף אז בנה לו בית מדרש שכונה "ר' חנה ר' מיילך'ס".
[עריכה] לקריאה נוספת
- הנאהבים והנעימים-האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבי אלימלך מליזענסק באתר [www.Lizensk.com]
- רבי אלימלך מליז'נסק באתר קברי צדיקים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רבי אלימלך מליז'נסק באתר MyTzadik
- רבי אלימלך מליז'ענסק זצ"ל, באתר אתרוג
- דוד יקיר, הרבי רבי אלימלך, באתר מים - מעייני הישועה
- אדמיאל קוסמן, הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן, באתר הארץ
- נועם אלימלך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- דינה לוין, סיפורי ר' אלימלך מליז'נסק: הבחינה המטאפיזית והבחינה המוסרית, באתר דעת
- רבי אלימלך מליז'ענסק באתר אהלי צדיקים
- תפילה קודם התפילה
- ישראל ברוך ברוין, אהל אלימלך, באתר HebrewBooks
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הערה: ישנו הבדל בין הביטוי של שתי המילים "רבי". המילה הראשונה "רבי" מתייחסת לתוארו כרבם של חסידים, ומבוטאת ביידיש רעֶבע, והמילה השנייה "רבי" אינה אלא הקידומת "רבי פלוני", שלה זוכה בלשון הדיבור כל יהודי כשר לפני שמו הפרטי, ומבוטאת ביידיש רעב = רִב.
- ^ ספר 'מאור ושמש'
- ^ "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
- ^ מילות השיר, באתר 'שירונט'.
- ^ ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).
- ^ את מקומו של רבי ברוך מילא חתנו הרב ישראל חיים אב"ד טארג-ניאמאץ מחבר שו"ת "מי השילוח" ו"מנוחת שלום".
