שמחה רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931), סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.

שמחה רז נולד כשמחה זלמן רקובר, בתרצ"א (1931), לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של רבי שמחה מנדלבוים.

את השכלתו התורנית הרחבה רכש בישיבת מרכז הרב בירושלים. שירת כקצין דת בחטיבת גולני. נמנה עם סגל המרצים במרכז ההסברה ועיריית ירושלים. במשך שנים רבות ערך תוכניות ספרותיות ברשות השידור, גלי צה"ל וערוץ 7, והוא משתתף קבוע במרבית הבימות הספרותיות בישראל.

במשך כעשרים שנה שימש כמנכ"ל ברית עברית עולמית, ולאחר מכן יצא בשליחות הפדרציה הציונית לקייפטאון בדרום אפריקה, שם שימש במשך ארבע שנים כמנהל המחלקה לחינוך ולתרבות וכמנהלו של ועד החינוך היהודי בקייפטאון. בשנת תשמ"ט (1989) הוענק לו פרס ראש הממשלה ליצירה.

אחיו הם הרב ברוך רקובר, אב"ד חיפה ומחבר ספר 'ברכת אליהו' על ביאור הגר"א, ופרופסור נחום רקובר משפטן, מומחה ומחבר ספרים בתחום המשפט העברי וחתן פרס ישראל ליצירה תורנית.

בתו היא אסתר ז'יטניצקי, שופטת בית משפט השלום לענייני משפחה ברמת גן. נכדתו שמרית סקורניק היא יועצת השרה לימור לבנת.

שמחה רז פרסם כעשרים ספרים, רובם ספרי ביוגרפיות וליקוטים אמרות, פתגמים ואגדות. ספרו המפורסם ביותר הוא "איש צדיק היה" אודות הרב אריה לוין.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.