אלעזר רוקח (רב)
רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם), היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים. נולד בשנת בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד לרב שמואל שמלקה מרגליות בקרקוב, ועל שמה חתם כל ימיו. שם למד תורה מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת הצדקה. בשנת תס"ח, בהיותו בן 43, כיהן כאב"ד בראקוב שבפולין, ומשנת תע"ד כיהן כאב"ד ברודי. נודע כחסיד היושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין. בברודי הקים לעצמו בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י. בשנת תצ"ה נבחר לרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם על מקומו של ר' אברהם ברלינר שנפטר בשנת ת"צ.
באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו הוטבע מטבע זיכרון, שעל צדו האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון הלכתי, שרישומיו בספרו של ר' יעקב עמדן "שאילת יעב"ץ" (א, ק"ע) ובו התנגד בחריפות להטבעת דיוקנם אנשים קדושים על מטבעות וכדומה, ובסופו של דבר המטבע נגנזה.
בחול המועד סוכות תק"א הגיע לצפת, ומונה כנשיא ארץ ישראל, ועסק בחלוקת כספי הצדקה לעניים. נפטר שנה אחר כך, ונקבר בצפת במערה הנקראת "מערת אשכנזים" מימין לכניסה. היו נוהגים בצפת להשתטח על קברו בימי הרחמים והסליחות.
אדמו"רי תנועת החסידות ובראשם הבעל שם טוב העריצוהו והתבטאו אודותיו בצורה מופלגת.
[עריכה] ספריו
- ספרו "מעשה רוקח" על המשנה נדפס באמשטרדם בשנת ה'ת"ק, והוא כולל רמזים בקבלה. בספר זה מוזכרים גם ספר דרשות שחיבר וכן חיבור על מסכת אבות.
- בשנת ה'תקמ"ט נדפס על ידי נכדו בלבוב ספר "ארבעה טורי אבן", הכולל שו"ת ופירושים על משנה תורה לרמב"ם.
- בשנת ה'תר"י נדפס בלבוב ספר "מעשה רוקח" על התורה.
ספרו "ארבעה טורי אבן" הודפס עם הרמב"ם בדפוס וילנה ובמהדורת ורשה שהועתקה ממנה.[1] בעקבות זאת הפירוש מופיע בכל מהדורות הרמב"ם המודפסים כיום.
ספריו מעשה רוקח על המשנה ועל התורה נדפסו במספר מהדורות, החשובה בהן הוצאת מונקטש משנת ה'ת"ש הכוללת את תולדות המחבר ומקורות אודותיו[2]. בשנת ה'תשנ"ג לכבוד נישואי בנו יחידו של הרבי מבעלז, נדפסו יחד כל ספרי ר' אלעזר רוקח בספר 'מעשה רוקח השלם'. הספר מושתת על הוצאת מונקטש.
[עריכה] מצאצאיו
בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז וכן אישי ציבור רבים, כמו ישראל רוקח, ממנהיגי מפלגת "הציונים הכלליים"; שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק; אלעזר רוקח, מעסקני היישוב. מצאצאיו היו רבנים חשובים וביניהם הרב פנחס מיכאל גרויסלייט ששם משפחתו שונה מרוקח, והרב פסח פרוסקין, והרב אפרים זלמן מרגליות ששייך לענף ששמר על שם המשפחה המקורי, כשהוא היה רב בברודי כמו ר' אלעזר. נכדו, אהרון הויזמן, הוציא לאור בשנת תשס"ב את הספר "תולדות מעשה רוקח", ובו מפורטים צאצאיו הרבים, כולל אדמו"רי ליז'ענסק, פינצ'וב, קומרנה, קוז'ניץ, הוסיאטין, זליחוב, בעלז, סטולין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסצנה, פרציבה, ורידניק.
| תקופת חייו של אלעזר רוקח (רב) על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] לקריאה נוספת
- עטרת תפארת ישראל, וינה תרמ"ג
- מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד', עמ' 862-858
- ישראל ברטל, עליית ר' אלעזר מאמסטרדם לארץ ישראל, מחקרים על תולדות יהודי הולנד ד', תשמ"ה, עמ' 25-7
- רייזל פרידמן, מאמסטרדם לצפת: קורות חייו של רבי אלעזר רוקח, תשמ"ו
- תולדות הגה"ק המחבר זצ"ל, בספר "מעשה רוקח" על התורה לפני תחילת החיבור עצמו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלעזר רוקח, מעשה רוקח על התורה, באתר HebrewBooks
- אלעזר רוקח, מעשה רוקח על המשנה, באתר HebrewBooks
- אלעזר רוקח, ארבעה טורי אבן, באתר HebrewBooks
- רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח, בבלוג "תולדות ושורשים - עצי משפחה"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שער משנה תורה מהדורת ורשא, אות כב ברשימת הספרים, באתר HebrewBooks
- ^ מעשה רוקח, הוצאת מונקטש, ת"ש, באתר HebrewBooks
