משולם זושא מאניפולי

ספר תורותיו - "מנורת זהב", מהדורה ראשונה, וורשה, 1902

רבי משולם זושא מאניפולי או זוסיא מאניפולי (מכונה גם "הרבי ר' זושא", תחילת המאה ה-18 - ב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות.

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בתחילת המאה ה-18 לאליעזר ליפא. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים. בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה. נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

החסידות ותקופת לימודיו

את המגיד ממזריטש, הרב דב בער, פגש באחד ממסעותיו עם אחיו. האחים התפעלו מהאיש ועשאוהו לרבם. כעבור כמה שנים נודעו שני האחים כתלמידיו המובהקים.

בין תלמידי המגיד הפך ר' זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה":

"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".

הוא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים הרבי רבי שמעלקה מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זישא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. ענה להם: כנראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע^{[דרוש מקור]}.

הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר". נימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

נישואים ואדמו"רות

ר' זושא נתמנה לאדמו"ר בעיירה אניפולי.

בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו ליד אדם שבאמת חטא אותם חטאים, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה.

הוא התפרסם בדבקותו. אמר עליו בעל התניא: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא". נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.

בעל התניא קיבל ממנו הסכמה על ספרו (לצד רבי יהודה לייב הכהן).

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

מותו

ב- ב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא".

משפחתו

• בנו רבי צבי מנחם - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת 1814.
• בנו רבי ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא (מנישואיו השניים של רבי זושא), נולד בשנת 1772 ונפטר בכ"א בטבת תקע"ד (1814), בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה אחר עלייתו של זה לארץ ישראל.
• חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי.
• אחיינו של רבי זושא הוא רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

כתביו

• "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב שלום מרדכי שבדרון וה"שדי חמד".
• "בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו. אסף הרב נתן נטע קאליבעל.

שושלת אניפולי

• רבי משולם זושא מאניפולי.
  • רבי צבי מנחם מאניפולי (תק"י-כ"ח בטבת תקע"ד). חתן רבי משה איוונצר ובזיווג שני חתן רבי דב מאולינוב בנו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. אדמו"ר באניפולי ואח"כ בדינוביץ. דברי תורתו מודפסים בספר מנורת הזהב.
    • רבי אלימלך בעלה של אחותו החורגת בת סימא בת רבי דב מאולינוב.
    • רבי יחיאל מיכל מקורימא. נולד לאביו רבי צבי מנחם בשנת תקמ"ה. כיהן בדינוביץ. בשנת ת"ר נאסר ועונה למשך שנתיים. אחר הוברח לרימנוב ומשם לקורימא (Kurima) שבהונגריה (כיום סלובקיה). סייע לבריחת רבו רבי ישראל מרוז'ין. נפטר בכ"ה בסיוון תרט"ז.
      • רבי משולם זושא יצחק מטלומטש. נולד לאביו רבי יחיאל מיכל בשנת תקע"ט. היה חתן של רבי יעקב ישראל מטשרקס. ובזיווגו האחרון של רבי חיים מקוסוב. כיהן כרב בטלומטש. הוציא לאור את הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי מטשרנוביל. בנו היה רבי מרדכי דב טברסקי, חתן רבי חיים מצאנז הראשון בשושלת הורניסטייפול.
    • חתנו רבי יוסף בן רבי זאב וולף מז'יטומיר.
  • רבי ישראל אברהם מטשרני אוסטראה. מילא את מקום חותנו רבי זאב וולף מטשרני-אוסטראה.

לקריאה נוספת

• מרטין בובר, "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו אור הגנוז, הוצאת שוקן, 1946.
• יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ו.
• הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משולם זושא מאניפולי

• מנרת זהב, ווארשא תרס"ד
• אדמיאל קוסמן, הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן, באתר הארץ
• רבי זושא מאניפולי באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם