אלן שפרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלן שפרד
אלן שפרד
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום Flag of the United States.svg אמריקאי
לידה 18 בנובמבר 1923
ניו המפשייר, ארצות הברית
פטירה 21 ביולי 1998 (בגיל 74)
קליפורניה, ארצות הברית
עיסוקים נוספים טייס ניסוי
בחירה לטייס חלל 1959
פרישה 1974
דרגה אדמירל משנה בצי ארצות הברית
זמן בחלל 216 שעות ו-57 דקות
מס'  EVA 2
זמן כולל ב- EVA כ-9 שעות ו-20 דקות
משימות
מרקורי 3, אפולו 14
Mr-3-patch-small.gif Apollo 14-insignia.png
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
SpaceMOH.jpgמדליית השירות המצטיין של נאס"א (פעמיים)מדליית נאס"א להישגים יוצאים מן הכלל

אלן ברטלט שפרד הבן (אנגלית: .Alan Bartlett Shepard, Jr‏; 18 בנובמבר 1923 - 21 ביולי 1998) היה אסטרונאוט אמריקני והיה האמריקני הראשון בחלל במשימת מרקורי 3 (בחללית פרידום 7), ב־5 במאי 1961. שפרד שירת בנאס"א בשנים 1959 - 1974, והיה מפקד משימת הירח אפולו 14, בשנת 1971. לפני קבלתו לנאס"א, היה טייס קרב וטייס ניסוי בחיל הים האמריקני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפרד נולד באיסט דרי, ניו המפשייר לאביו, אלן ברטלט שפרד האב, קולונל בדימוס בצבא האמריקאי ואיש עסקים, ואמו, רנזה אמרסון שפרד. הוא גדל בחווה חקלאית, שם חי חיי עבודה ומשמעת קשים. הוא ביצע עבודות רבות בביתו, ועבד בחלוקת עיתונים כדי לממן קניית אופניים. הוא למד בבית ספר יסודי כפרי קטן, בו למדו בכיתה אחת 25 תלמידי שש שכבות גיל. כתלמיד, התעניין בעיקר במתמטיקה ומדעים. את המשמעת קיבל ממורתו הקשוחה, שתמיד הייתה מצוידת בסרגל מוכן להצלפה על אצבעות התלמידים הסוררים. שפרד העיד שהמשמעת שספג ממנה עזרה לו בהמשך חייו כטייס ואסטרונאוט.

הטיסה הראשונה של שפרד הייתה בדאון מאולתר שהוא ואחיו בנו. הדאון הצליח להתרומם רק קצת יותר ממטר מעל הקרקע, לפני שהתרסק. מאחר שעבד בשדה תעופה מקומי, הוא קיבל גם אפשרות לטוס במטוסים שהמריאו משם, ולאחר מספר טיסות, אחד הטייסים איפשר לו להחזיק בהגאי המטוס בזמן הטיסה. הוא התרשם מאוד מצ'ארלס לינדברג, שטס את הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה בהיסטוריה כאשר שפרד היה נער צעיר. בעצת ידיד של אביו, הוא התגייס לצי, במטרה להיות טייס בצי האמריקאי.‏[1]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים מהאקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס, 1944. ב־1957 סיים את מכללת המלחמה של הצי שבניופורט, רוד איילנד.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו הוצב על המשחתת "קוגסוול" (Cogswell), שלחמה בזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה עבר קורס טיס שנערך בטקסס ובפלורידה, וסיים את הקורס בשנת 1947. הוא שירת כטייס קרב על נושאות מטוסים שהוצבו בים התיכון.

בשנת 1950 סיים קורס טיסי ניסוי של חיל הים במרילנד. הוא השתתף בניסויי גובה, תדלוק אווירי, נחיתות על נושאות מטוסים ועוד. בהמשך שירת כטייס ניסוי של מטוסים חדשים, ולאחר מכן הוצב בטייסת הקרב 193 בקליפורניה. כקצין מבצעים בטייסת זו ביצע שתי משימות באוקיינוס השקט על נושאת המטוסים אוריסקאני. לאחר מכן חזר לבית הספר לטייסי ניסוי והשתתף בבדיקה ופיתוח של מספר מטוסים. את סוף שירותו שם העביר כמדריך טייסי ניסוי. בשנת 1957 סיים את לימודיו במכללת חיל הים ברוד איילנד, ומונה לקצין כוננות המטוסים של מפקדת הצי האטלנטי. במהלך שירותו כטייס, צבר יותר מ-8,000 שעות טיסה, מתוכן 3,700 שעות במטוסי סילון.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפרד נבחר לשמש כטייס חלל באפריל 1959, במסגרת תוכנית מרקורי, תוכנית החלל הראשונה של ארצות הברית. ב־5 במאי 1961 הוא הפך לאמריקני הראשון בחלל, בחללית פרידום 7. הוא אמור היה לטוס לחלל במשימת מרקורי-אטלס 10 (אוקטובר 1963), אך המשימה בוטלה ביוני 1963. באותה שנה נבחר לשמש כמפקד המשימה הראשונה של תוכנית ג'מיני, אך בשנת 1964 התגלתה אצלו בעיה רפואית באוזן הפנימית, שפגעה בתפקודו ומנעה ממנו לטוס במהלך שנות השישים של המאה ה-20. משנת 1963 שימש כחבר בכיר בצוות המעקב והפיתוח של תוכניות החלל המאוישות וראש משרד האסטרונאוטים.

במאי 1969 עבר ניתוח לתיקון הפגם באוזנו, וחזר לטוס. הוא מונה למפקד משימת אפולו 13 - אך עקב צורך באימונים נוספים, הוא וצוותו התחלפו עם אנשי הצוות של משימת אפולו 14. שפרד טס לחלל כמפקד משימת אפולו 14, שהמריאה ב־31 בינואר 1971 ונחתה בכדור הארץ ב-9 בפברואר. משימת אפולו 14 הייתה הנחיתה המאוישת השלישית על הירח, ובמהלכה נערכו ניסויים שונים על פני הירח, ונאספו כ-45 ק"ג של דגימות קרקע לבדיקה בכדור הארץ. אנשי הצוות שהו על פני הירח במשך 33 שעות. שפרד, שהיה האדם החמישי שנחת על הירח, התפרסם כש"שיחק" גולף על הירח, והשתמש בכלי עבודה כמחבט. הוא פרש בדרגת תת-אלוף (ריר-אדמירל).

בתום אפולו 14 חזר לתפקידו כראש משרד האסטרונאוטים, והחזיק בתפקיד זה עד שפרש מנאס"א ומהצי ב־1 באוגוסט 1974.

בין ספטמבר לדצמבר 1971 כיהן כנציג מטעם נשיא ארצות הברית באסיפה הכללית ה־26 של האו"ם.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום שירותו בנאס"א פרש שפרד לעסקים פרטיים ביוסטון. הוא מונה ליו"ר חברת הבניה "מרתון", וכן היה חבר מועצת מנהלים של מספר חברות אחרות. הוא גם הקים את "סבן פורטין אנטרפריזז" (יוזמות שבע ארבע עשרה), חברת גג למספר חברות אחרות, שנקראה על שם פרידום 7 ואפולו 14. בנוסף, היה נשיא קרן מרקורי 7, ארגון ללא מטרות רווח שהעניק מלגות לסטודנטים בתחומי המדעים. כיום הוא נקרא קרן מלגות האסטרונאוטים.

שפרד נפטר בגיל 74 ממחלת סרטן הדם ב־21 ביולי 1998, בקליפורניה. רעייתו במשך 53 שנים, לואיז ברואר, נפטרה חמישה שבועות מאוחר יותר.

תארים ועיטורים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד אותות ועיטורים מארגונים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ריאיון עם אלן שפרד, באתר Academy of Achievement,‏ 1 בפברואר 1991 (באנגלית)