אלפרד ורנר

אלפרד ורנר Alfred Werner 1866 –‏ 1919
תרומות עיקריות
עבודות על קשרי האטומים במולקולות
נתונים נוספים ענף מדעי כימיה ארצות מגורים שווייץ פרסים והנצחה חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913

אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner) ‏(12 בדצמבר 1866 במלהאוזן, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בהיותו בן 29 בלבד).

כלל האוקטט

ב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי שלו.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה באתר קרן נובל
• ביוגרפיה נוספת

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.