אלפרד ורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד ורנר
Alfred Werner
1866 –‏ 1919
Alfred Werner.jpg
תרומות עיקריות
עבודות על קשרי האטומים במולקולות

אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner) ‏(12 בדצמבר 1866 במלהאוזן, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בהיותו בן 29 בלבד).

כלל האוקטט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ויקטור גריניאר
פול סבטייה
פרס נובל לכימיה
1913
הבא:
תיאודור ויליאם ריצ'רדס
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.