דן שכטמן
| דן שכטמן נולד ב-1941 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||||
| גילוי קיומם של גבישים כמו-מחזוריים | ||||||||
|
||||||||
דן שכטמן (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה שכטמן בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998, ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.[1]
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
שכטמן נולד בתל אביב וגדל ברמת גן ובפתח תקווה. סבו (אבי אמו) היה זאב אשור.[2]
היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקווה (כדורסל). למד בתיכון "ברנר" שבפתח תקווה וב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היו בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים, במסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך 3 שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
נכון לשנת 2008 עומד שכטמן בראש "מרכז וולפסון למחקר" שבטכניון. בנוסף מכהן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה.[3] הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. בשנת ה'תשע"ב שימש כשופט בוועדה לבחירת זוכי פרס ישראל.
הוא נשוי לפרופ' ציפורה שכטמן, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. אב לארבעה.
מחקריו [עריכה]
ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן לעשות את שנת השבתון שלו במעבדות NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. במהלך שהותו בשנים 1981–1983, ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה אחד מהעקרונות בסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. שכטמן סיפר, כי כשסיפר על תגליותיו לעמיתיו נתקל בביקורת קשה שטענה שלא ייתכן שהניסוי נכון מאחר שקיימת הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריה הסיבובית היחידה שיכולה להתקיים היא של 2, 3, 4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.
בקיץ 1984 חזר שכטמן למרילנד ושלח עם בלך מאמר לכתב העת: Journal of Applied Physics, אך המאמר נדחה בטענה ש"המאמר לא יעניין פיזיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגים (חוקרי מתכות)". שכטמן ובלך אכן שלחו אותו לעיתון של מטלורגים: Metallurgical Transactions, אך העיתון לא מיהר לפרסם אותו והודיע שיפרסמו רק כעבור שנה. באותו זמן הראה שכטמן את המאמר לכאהן, ובעזרת מדען צרפתי נוסף, דניס גרטיאס, שלחו מאמר מקוצר לכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. חודש לאחר פרסום המאמר של שכטמן ושותפיו, פרסמו לוין ושטיינהארדט (Levin, Steinhardt) הסבר לתופעה, לפיה אפשר היה להבין את הגבישים החדשים באמצעות הריצוף הקוואזיפריודי של רוג'ר פנרוז. על אף העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. לינוס פאולינג נותר בין הבודדים בעולם המדעי שסירב להכיר בתגלית עד יום מותו. לאחר תגליתו של שכטמן והופעת מספר הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה ההגדרה המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.
מחקריו האחרים של שכטמן במהלך השנים עסקו בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום, וכן בחקר המבנה של ציפוי יהלום. חקר מבנה היהלום עמד במרכז עבודתו בשנים 1992-1994, במהלך שהותו במכון הלאומי לטכנולוגיה ולתקנים שבארצות הברית.
פרסים [עריכה]
במהלך השנים זכה שכטמן בפרסים רבים:
- הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית (1987)
- פרס למצוינות אקדמית מטעם הטכניון (1988)
- פרס רוטשילד להנדסה (1990)
- פרס ויצמן למדעים (1993)
- פרס ישראל לחקר הפיזיקה (1998)
- פרס וולף (1999)
- פרס גרגורי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים (2000)[4]
- פרס א.מ.ת לכימיה (2002)
- פרס נובל לכימיה (2011)
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דן שכטמן באתר הטכניון
- דן שכטמן באתר פרס א.מ.ת
- דן שכטמן, באתר הידען
- דן שכטמן, באנציקלופדיה ynet
- אסף שטול-טראורינג, פרופ' דני שכטמן גילה משהו שהעולם סירב להאמין לו, באתר הארץ, 24 במרץ 2011
- שי זמיר, נגד הזרם: מה גילה חתן פרס נובל דן שכטמן?, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
- רון ליפשיץ, בעיצומה של מהפכה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
- אורנה נירנפלד, אשת הזוכה בפרס נובל: "הוא לא כמו החנונים הגאונים", באתר nrg מעריב, 23 באוקטובר 2011; במקור, מתוך המקומון "זמן חיפה"
- הפרק העוסק בפרופ' דן שכטמן – חומר בלתי אפשרי, מתוך ספרו של אישטבן הרגיטאי Drive And Curiosity, באתר הידען, 26 באוקטובר 2011
- ליאור דטל, חתן פרס נובל, פרופ' שכטמן, מזהיר: נהפוך למדינה של מקבצי נדבות, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2011
- דיאנה בחור ניר, אמי תמיד אמרה: "בן תרבות לעולם לא יישב לשולחן ללא מפה ופרחים", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2011
- הטכניון חוגג נובל לדן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה 2011 ,
באתר אוניברסיטה מצולמת - דן שכטמן, הגדרה חדשה מהו גביש, בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 23 באפריל 2012

- דן שכטמן, תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים, הרצאה באנגלית על התגלית

- השנה התקשורתית בחיי, ראיון מצולם עם אילנה דיין על המעבר מהמעבדה לאור הזרקורים, באתר אוניברסיטה מצולמת

הערות שוליים [עריכה]
- ^ דן שכטמן באתר פרס נובל.
- ^ דיאנה בחור ניר, אמי תמיד אמרה: "בן תרבות לעולם לא יישב לשולחן ללא מפה ופרחים", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2011
- ^ דן שכטמן באתר אוניברסיטת המדינה של איווה.
- ^ אתר האקדמיה המלכותית השבדית למדעים.
| הקודם: ריצ'רד הק אי איצ'י נגישי אקירה סוזוקי |
פרס נובל לכימיה 2011 |
הבא: רוברט לפקוביץ' בריאן קובילקה |
| זוכי פרס נובל ישראלים | ||
|---|---|---|
| כימיה |
אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) |
|
| כלכלה |
דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) |
|
| ספרות | ||
| שלום | ||