פאול קארר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאול קארר
Paul Karrer
1889 –‏ 1971
Karrer.jpg
תרומות עיקריות
עבודתו בתחום הוויטמינים

פאול קאררגרמנית: Paul Karrer; ‏21 באפריל 1889 - 18 ביוני 1971) היה כימאי שווייצרי, הידוע במיוחד בזכות עבודתו בתחום הוויטמינים. קארר זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1937, במשותף עם הכימאי הבריטי וולטר הוורת', "על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והוויטמינים A ו-B2".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארר נולד במוסקבה ב-21 באפריל 1889. הוריו, פאול קארר ויוליה לרך, היו אזרחי שווייץ. ב-1892 חזרה משפחת קארר לשווייץ, ושם התחנך פאול בווילדג ובבית הספר העיוני בלנצבורג שבאראו, שם סיים את לימודיו ב-1908. הוא למד כימיה באוניברסיטת ציריך אצל אלפרד ורנר, ולאחר קבלת הדוקטורט שלו ב-1911, עבד שנה כעוזר מחקר במכון הכימי. ב-1912 קיבל תפקיד כימאי אצל פאול ארליך בגיאורג שפאייר האוס שבפרנקפורט. ב-1914 נישא להלנה פרוליך, ולזוג נולדו שני בנים. ב-1919 היה לפרופסור לכימיה ומנהל המכון הכימי.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו המוקדמים של קארר עסקו בקומפלקסים מתכתיים, אך עבודתו החשובה ביותר הייתה בתחום הפיגמנטים הצמחיים, ובמיוחד הקרוטנואידים הצהובים. הוא קבע את המבנה הכימי שלהם, והראה כי כמה מחומרים אלה הופכים בגוף לוויטמין A. עבודתו הובילה לקביעת הנוסחה האמפירית הנכונה לבטא-קרוטן, חומר המוצא (precursor) העיקרי של ויטמין A; הייתה זו הפעם הראשונה שנקבע מבנה של ויטמין או פרו-ויטמין. ג'ורג' ואלד עבד זמן קצר במעבדתו של קארר, עת חקר את תפקידו של ויטמין A ברשתית העין. מאוחר יותר, אימת קארר את מבנה החומצה האסקורבית (ויטמין C) והרחיב את מחקריו לוויטמינים B2 ו-E. תרומותיו החשובות ביותר לכימיה של פלבינים הובילו לזיהוי לקטופלבין כחלק מהקומפלקס שנחשב קודם לכן לוויטמין B2.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארר פרסם יותר מ-1,000 מאמרים, וזכה לפרסים רבים, ביניהם פרס נובל לשנת 1937. ספר הלימוד שכתב, "Lehrbuch der Organischen Chemie" ("ספר לימוד של כימיה אורגנית") פורסם לראשונה ב-1927. במשך השנים פורסם הספר ב-13 מהדורות, ותורגם במלואו לאנגלית, לאיטלקית, לספרדית, לצרפתית, לפולנית וליפנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]