אדולף פון באייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדולף פון באייר
Adolf von Baeyer
1835 –‏ 1917
Adolf von Baeyer (1905).jpg
תרומות עיקריות
עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות

יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באיירגרמנית: Johann Friedrich Wilhelm Adolf von Baeyer; ‏31 באוקטובר 1835 - 20 באוגוסט 1917) היה כימאי גרמני , חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1905, "על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות" והיה היהודי הראשון שזכה בפרס נובל.‏[1][2] באייר היה הראשון שסינתז את דיו האינדיגו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באייר נולד בברלין בשנת 1835, למשפחה משכילה. אביו שירת בצבא הפרוסי. מקטנות התעניין בכימיה, ובגיל 12 גילה סוג חדש של מלח כפול של נחושת. למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ברלין במשך שנתיים, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת היידלברג ולמד שם כימיה במעבדה של רוברט בונזן. על עבודתו במעבדה זו פרסם את המאמר הראשון שלו, על מתיל כלורידי, ב-1857. הוא עבד במעבדה של פרידריך אוגוסט קקולה וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת ברלין בשנת 1858. התמנה למרצה בברלין בשנת 1860 ופרופסור בשטרסבורג בשנת 1872. בשנת 1875 נתמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן כמחליפו של יוסטוס פון לייביג[3].

בשנת 1872 ערך מחקרים על הפנול והפורמלין. בשנת 1881 קיבל מדליית דייווי מהחברה המלכותית בלונדון ובשנת 1885 קיבל את תואר האצולה פון מידי לודוויג השני מלך בוואריה. בדצמבר 1905 זכה בפרס נובל בכימיה. הוא פרש מעבודתו בשנת 1915 ומת בשנת 1917 בביתו על גדות אגם שטרנברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jews and the German State: The Political History of a Minority, 1848-1933 / Peter Pulzer, Wayne State University Press (2002), ISBN-13: 978-0814331309, p. 110
  2. ^ Jews & Sciences in German Contexts: Case Studies from the 19th & 20th Centuries / Ulrich Charpa and Ute Deichmann (Editors), Mohr Siebeck (2007), ISBN-13: 978-3161491214, p. 121
  3. ^ Laylin K. James, Nobel laureates in chemistry, 1901-1992, page 32
הקודם:
ויליאם רמזי
פרס נובל לכימיה
1905
הבא:
אנרי מואסאן