מילוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מילוז
Mulhouse
Blason Mulhouse.svg
Assemblage mulhouse.jpgקולז' של מילוז
מדינה / טריטוריה Flag of France.svg  צרפת
חבל Flag of Alsace.svg  אלזס
מחוז או-רן
שטח 22.18 קמ"ר
גובה 300 מטר מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

110,351‏  (נכון ל-2011)
321,520‏  (נכון ל-2008)
4,975 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 47°45′00″N 7°20′00″E / 47.75°N 7.3333333°E / 47.75; 7.3333333קואורדינטות: 47°45′00″N 7°20′00″E / 47.75°N 7.3333333°E / 47.75; 7.3333333
אתר העיר

מילוזצרפתית: Milhouse; באלזסית: Mìlhüsa) היא עיר במחוז או-רן, אלזס, צרפת. מילוז היא העיר השנייה בגודל האוכלוסייה באלזס וה-35 בצרפת. השטח האורבני שלה הוא ה-25 בצרפת וגרים בה כ-40% מתושבי מחוז או-רן. העיר נמצאת קילומטרים ספורים מהגבול המשולש צרפת-גרמניה-שווייץ.

לפי אגדה, העיר הוקמה מסביב לטחנת מים ובמשך שנים רבות הייתה במעמד עיר מדינה שהפכה ב-1347 לרפובליקה של מילוז. בסוף המאה ה-15, מילוז הצטרפה להקונפדרציה השווייצרית הישנה וב-1798 היא הצטרפה לרפובליקה הצרפתית הראשונה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם מילוז הוא צורת ההגייה הצרפתית של השם הגרמני Mülhausen שפירושו Mühl - טחנת קמח ו-Hausen - בתים. זאת בעקבות הבתים שנבנו סביב טחנת מים שהייתה באזור.

העיר הופיעה לראשונה בשם Mulinhuson בשנת 803. בין השנים 1347 ו-1798 היא נקראה Stadtrepublik Mülhausen עיר-רפובליקה של מילוז. ב-1848 שם העיר קיבלה את צורתה הצרפתית Mulhouse. ב-1871 העיר נכבשה על ידי הפרוסים לאחר מלחמת צרפת-פרוסיה וקיבלה את השם Mülhausen im Elsass כדי להבדילה מהעיר מילהאזון שבתורינגיה. העיר קיבלה בחזרה את שמה הצרפתי ב-1919 לאחר שאלזס-לורן הוחזרו לצרפת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני היווסדה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור בו העיר נמצאת כיום היה מיושב מהתקופה הפלאוליתית אולם בגלל המיקום הלא אסטרטגי, לא הייתה התיישבות גדולה באזור זה. חפירות ארכאולוגיות בגבעות מסביב לעיר מצאו עדויות להתיישבות אנושית כ-5000 שנה לפני הספירה. 2000 שנה לפנה"ס, הגיעו לאזור שבטים קלטים. אופידום בריטזגיבר (Britzgiberg) שנמצא בדרום מילוז מתוארך למאה ה-7 לפנה"ס והיה חלק מתרבות האלשטאט ששלטה באזור. בין המאה החמישית למאה הראשונה לפנה"ס, השבט הקלטי העיקרי שישב בדרום אלזס היה הסקוואנים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב ווז'

בשנת 58 לפנה"ס התנהל במערב העיר קרב ווז' בין הצבא הרומי לבין הסואבים. נראה כי אריוביסטוס עבר את נהר ריין לתוך אלזס בשנת 72 לפנה"ס ואיתו הגיעו כ-120,000 איש משבטים גרמאניים וסואבים. השבטים האלים שהיו באלזס, איידואים והסקוואנים, ניסו להתנגד אולם נחלו תבוסות. האיידואים פנו לרומא בבקשה לסייע להם נגד צבאו של אריוביסטוס, מה שהיווה עילה ליוליוס קיסר להתחיל את מלחמת גאליה. צבא הרומאים נכנס למישור אלזס ממערב דרך המעבר שבין הרי הווז' להרי היורה (Trouée de Belfort). כאשר מטרתם הייתה לדחוף את השבטים הגרמאניים מזרחה אל מעבר לנהר הריין.

בעקבות ניצחון הרומאים בקרב בווז', שרר באלזס שלום יחסי במסגרת השלום הרומאי. במאה הרביעית השלום הופר כאשר נדידת העמים הביאה שבטים גרמאניים, בעיקר השבט האלמאני. בשנת 451 נכנסו אטילה ההוני וצבאו דרך נהר הריין על מנת לכבוש את גאליה, צבאו כבש את אלזס אך נעצר ליד העיר מץ בקרב במישורים הקטאלונים. למרות הפסדם של ההונים, הרומאים לא כובשים מחדש את אלזס ובאזור התיישבו האלמאנים שהביאו לאלזס את תרבותם ושפתם, האלזסית, והתחילו לבנות כפרים רבים באלזס.

שנת היווסדה של מילוז אינו ידועה. קיימות שתי אגדות זהות כאשר האחת התרחשה בשנת 451 לספירה, בקרבות שניהל באזור זה אטילה ההוני וצבאו, והשנייה התרחשה בשנת 58 לפני הספירה בקרב ווז' בין צבאות יוליוס קיסר מול אריוביסטוס. ללא קשר לקרב בו הסיפור התרחש, האגדה מספרת שלוחם שניסה לברוח מאזור הקרבות ולהגיע לנהר הריין, נמצא פצוע ליד טחנת מים במיקום הנוכחי של העיר. בתו של בעל הטחנה התחתנה עם אותו לוחם, לוחמים ופצועים נוספים הגיעו לטחנת המים וגם הם התחתנו עם בנותיו של הטוחן ועם נשים נוספות שחיו בסביבה. זה הסיבה שגלגל שיניים נמצא במרכז סמל העיר.

ימי הביניים ויצירת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלמאנים הקימו קונפדרציה של ממלכות קטנות שנקראה ממלכת אלמאניה. האלמניים נשלטו על ידי הפרנקים כחלק מאוסטרזיה ושלטונם הסתיים סופית ב-746 לאחר טבח קאנסטאט. לא ידוע הרבה מעבר לכך, על קורות העיר עד למאה העשירית, בעקבות שריפה שפרצה בבניין העירייה ב-1551 והשמידה את כל ארכיון העיר. מעריכים כי המיקום האסטרטגי בין הרי היורה, הרי הווז' והיער השחור בשילוב עם אנרגיה הידראולית שהופקה בנהר האיל החוצה את העיר הביא לפיתוחה של העיר.

העיר נמצאה בשטח האימפריה הרומית הקדושה משנת 962, בה נוסדה האימפריה הרומית הקדושה. העיר התפתחה בשני גרעינים כאשר האחד שייך לבישוף שטרסבורג והשני לבית הוהנשטאופן. היריבות בין הבישוף לבין השלטון המרכזי של האימפריה הרומית הקדושה גרם לכך שכל צד פיתח את העיר במהירות על מנת לזכות באהדת התושבים. מאבקי כוח אלו גרמו לכך שהעיר הייתה בנויה כבר במאה ה-12. תושבי העיר ניצלו את מאבקי השליטה האלו על מנת לקבל אוטונומיה מפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בו צידדו במאבק. משנת 1223 עברה העיר לחלופין לשליטת הקיסר ולשליטת הבישוף של שטרסבורג. ב-1261, בעקבות האיומים של הבישופים, הערים הגדולות באלזס התמרדו ותמכו ברודולף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. במילוז, שהייתה בשליטת בישוף שטרסבורג, פתחו את שערי העיר בפני רודולף וצבאו וצרו על הארמון שהיה בעיר. לאחר מצור שערך שלושה חודשים, נכבש הארמון והוא נהרס עד היסוד, היום נותרו מהארמון רק צריח נסל וצריח השטן. בסיועו של רודולף הראשון, תושבי העיר השתחררו סופית משלטונו של בישוף שטרסבורג.

ב-1275 קיבלה העיר מעמד של עיר קיסרית חופשית. ב-1347 בעקבות מלחמות שליטה עם אצילים מקומיים שנתמכו על ידי אלברט השני, דוכס אוסטריה, החליטו בעיר לייסד שלטון רפובליקאי וייסדו את רפובליקת מילוז, נקבע כי האימפריה הרומית הקדושה תמשיך לשלוט ברפובליקה הצעירה עד 1437. ב-1354 הייתה מהערים הראשונות שהיו בדקאפול שייסד קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו בכל אזור הריין, הערים הקיסריות החופשיות קיבלו מעמד ועצמאות יחסית, מה שגרם לאצילים ללטוש עיניים לערים אלו. האצילים יצרו קואליציות נגד הערים וכנגד, ערים בבווארייה, שווייץ וסואביה יצרו קואליציה משלהן, בהן הייתה גם מילוז. ב-1386 השווייצרים רמסו גדודים אוסטריים בקרב סמפש. ב-1395 רפובליקת מילוז סייעה לונצל, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לעלות לכס הקיסרות ובתמורה הוא הגדיל את שטחי השליטה שלה, ואישרר מחדש את האוטונומיה שהייתה לעיר.

תקופת הקונפדרציה ההלווטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1466 העיר הותקפה על ידי בית הבסבורג ואצילים מקומיים. בניגוד להסכם שערי הדקאפול יגנו אחת על השנייה, הערים האחרות לא באו לעזרתה. היא חתמה על הסכם הגנה עם הקנטונים השווצריים זולותורן וברן. שאר הקנטונים הצטרפו גם הם לצד מילוז. משנה זו הצטרפה מילוז דה-פקטו לקונפדרציה ההלווטית, היא לא התנתקה מהדקאפול אולם קשריה עם שאר ערי הדקאפול ידו למינימום. מילוז ובנות בריתה נצחו במלחמה לאחר שגם העיר טורקהיים הצטרפה אליהם. בשנת 1468 נאלץ זיגיזמונד, ארכידוקס אוסטריה לחתום על הסכם וולדשוט שאילץ אותה לעזוב את שטחי מילוז ובנות בריתה. בעקבות הקשרים שנוצרו במלחמה זו, מילוז הצטרפה ב-1515 לקונפדרציה ההלווטית ועזבה את הדקאפול. בעקבות כך הפכה העיר לרפובליקה עצמאית ללא שום קשר לאלזס.

מילוז הושפעה מתהפוכות אזוריות ובפרט ממלחמת שלושים השנים, כחלק מהקונפדרציה ההלווטית מילוז הייתה נייטרלית כל שלעיר הגיעו פליטים רבים עד שמספר הפליטים עלה על מספר התושבים. בעקבות שלום וסטפליה שסיים את המלחמה, שטחי אלזס הועברו לממלכת צרפת, ומילוז שהייתה נייטרלית שמרה על הסטטוס העצמאי שלה אך הפכה למובלעת בתוך שטח ממלכת צרפת.

המהפכה התעשייתית הגיע למילוז במאה השמונה עשרה. מפעל ליצור בד האנדיין נבנה ב-1746. העיר נבנתה סביב תעשיית הטקסטיל כאשר מסביב לעיר נבנו מפעלי ייצור טקסטיל וברצועה חיצונית יוצר מפעלים כימיים לייצור הבדים. מילוז חתמה על הסכם בלעדיות עם לואיזיאנה להספקת כותנה. באותן שנים פעל בעיר המתמטיקאי יוהאן היינריך למברט.

שלטון צרפת הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1798, המועצה של מילוז הצביע על הצטרפותה להרפובליקה הצרפתית בעקבות מצור של הצבא הצרפתי שרצה להספיק את הפריבילגיות שהיו לעיר, בעיקר בתחום הפיננסי. העיר, שמונה כ-6,000 תושבים ניצבת על בסיס כלכלי איתן בעקבות תעשיית הטקסטיל שצמחה בעיר. האיחוד מתבצע ב-15 במרץ]] באותה שנה ובעקבותיה העיר הופכת מרפובליקה עצמאית לעיר צרפתית. גם תחת שלטון צרפתי ממשיכה להתפתח תעשיית הטקסטיל וכן התעשייה המכנית והכימית הקשורים לטקסטיל.

בשנת 1798 יהודי דורנך, אז עיירה ליד מילוז והיום שכונה של מילוז, התחילו למלא ממורבוך. ב-1803 ניתן ליהודים ולקתולים אישור להתיישב בשטח העיר. בשנת 1812 נפתחת תעלה מהרון לריין שעוברת בעיר ומקלה על הגעת פחם לעיר. אותה שנה החלה לפעול מכונת הקיטור הראשונה בעיר, זאת בתוספת לחדשנות הובילה את העיר להיות כוח משמעותי באירופה בתחום התעשייה. ב-1826 אנדרה קוכלין מקים את SACM‏ (Société alsacienne de constructions mécaniques) שעוסקת בתעשייה המכנית. בשנת 1837 בן דודו ניקולה קוכלין מקים את החברה למסילת ברזל מילוז-טאן (Thann), המסילה החלה לפעול בשנת 1839. ניקולה הקים גם את החברה למסילת ברזל שטרסבורג-בזל בשנת 1838. המסילה הופעלה בשנת 1846 והחברה פורקה ב-1854. באותן שנים במילוז היו 46 מפעלים שונים‏[1]. ב-1843 הוקמה ה[‏[מגרדה|מַגרֵדָה]] המכנית הראשונה בעולם במילוז. באותה שנה ז'אן-באפטיסט שאקר (Jean-Baptiste Schacre) ממונה לארכיטקט-ממונה, הוא היה אחראי בין השאר לבניית בית הכנסת של מילוז, בית הכנסת של דורנך, כנסיית סנט-אטיין דה מילוז וטאמפל סנט-אטיין.

ב-1848 העיר משנה רשמית את שמה מ-Mulhausen (מילאוזן) ל-Mulhouse. באותה שנה בעקבות הקמת הרפובליקה השנייה הוקם מוסד פיננסי ראשון בעיר Comptoir national d'escompte de Mulhouse שיהווה את אחת החברות שייסדו את BNP בשנת 1966 ושמוזגה לBNP פריבה בשנת 2000.

שלטון גרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1870, נכבשת העיר על ידי ממלכת באדן ויחד עם כל אלזס היא נמצאת תחת שלטון רמני עד שנת 1918. לתושבי העיר יש שתי ברירות או להגר לצרפת או להפוך לאזרחים גרמניים. הגרמנים קוראים לעיר Mülhausen im Elsass (מילהאוזן באלזס) כדי להבדילה מהעיר מילהאוזן שבתורינגיה.

גם תחת שלטון גרמני, ממשיכה העיר להתפתח ובשנת 1882 מוקם בעיר קו הרכבת הקלה הראשון. בשנת 1900 טחנות קמח ראשונות מוסבות לעבודה בחשמל. באותן שנים יליד העיר אלפרד דרייפוס קורע את צרפת לשניים בפרשה שנקראת על שמו. משפחת דרייפוס חיו במילוז אך בעקבות הכיבוש הגרמני עברו לפריז. ב-1913 יליד אחר של העיר אלפרד ורנר שהיגר לשווייץ זוכה בפרס נובל לכימיה.

מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב מילוז וקרב דורנך ב-1914 פתחו את המערכה הצרפתית באלזס אולם הגרמנים המשיכו לשלוט באלזס עד לתבוסתם במלחמה כולה. ב-17 בנובמבר 1918, מילוז חוזרת לשלטון צרפתי. בין השנים 1940 ל-1944 העיר שייכת דה פקטו לרייך השלישי כאשר גרמניה כובשת את אלזס. העיר משוחררת ב-20 בנובמבר 1944 על ידי הדיוויזיה המשוריינת הצרפתית הראשונה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מילוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jacques-Eugène Armengaud, Publication industrielle des machines, outils et appareils les..., vol. 14, p. 327