היינריך אוטו וילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היינריך אוטו וילנד
Heinrich Otto Wieland
1877 –‏ 1957
Heinrich Wieland.jpg
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים

היינריך אוטו וילנדגרמנית: Heinrich Otto Wieland;‏ 4 ביוני 1877 - 5 באוגוסט 1957) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1927, "על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים".

וילנד נולד בפורצהיים שבגרמניה, בה אביו עבד ככימאי בתחום הרוקחות. הוא למד באוניברסיטאות מינכן, ברלין ושטוטגרט, וב-1901 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן, שם למד אצל יוהאן תייל. ב-1917 ירש את אדולף פון באייר כפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן.

במשך כל הקריירה שלו חקר תרכובות אורגניות הכוללות חנקן, ביניהן מורפיום וסטריכנין. פרסומיו בתחום חומצות המרה, שהחלו ב-1912, הגיעו לשיאם ב-1932, כאשר הצליח לזהות את מבנה השלד הפחמני של סטרואידים. הוא פעל גם בתחום הרדיקלים, ותהליכי חמצון בתאים חיים, שסייעו לו לזהות את האוניברסליות של תהליכי דהידרוגנציה בטבע.

ב-1941 הצליח וילנד לבודד את הרעלן אלפא אמניטין, החומר הפעיל העיקרי בפטרייה הרעילה ביותר בעולם, אמנית המוות Amanita phalloides.

וילנד פעל רבות להגנה על סטודנטים, במיוחד יהודים, שסבלו מאפליה גזעית בעקבות חוקי נירנברג. סטודנטים שסולקו יכלו להישאר בקבוצתו של וילנד ככימאים, או כ"Gäste des Geheimrats" (אורחים של חבר המועצה). אחד מתלמידיו, האנס קונרד לייפלט, הוצא להורג לאחר שאסף כסף למען אלמנתו של קורט הובר, חבר קבוצת הוורד הלבן.

וילנד נישא ליוזפין בארטמן ב-1908, ונולדו לזוג שלושה בנים ובת: וולפגנג, פרופסור לרוקחות; תאודור, פרופסור לכימיה; אוטו, פרופסור לרפואה; ואווה, שנישאה לפרופסור פאודור לינן, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת מינכן, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1964.

פרס היינריך וילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1964 מוענק מדי שנה פרס על שם היינריך וילנד לקידום המחקר בתחומי הכימיה, ביוכימיה, פיזיולוגיה, ורפואה של ליפידים וחומרים קרובים. הפרס המוענק ממומן על ידי חברת התרופות Boehringer-Ingelheim, בה עבד וילנד מספר שנים כיועץ, והיה גם דודנה של אשת מקים החברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]