אברהם הרשקו
| אברהם הרשקו נולד ב-1937 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||||
| גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים | ||||||||
|
||||||||
אברהם הֶרְשְׁקוֹ (נולד ב-31 בדצמבר 1937) הוא ביוכימאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, ביחד עם אהרן צ'חנובר ואירווין רוז "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים".
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
אברהם הרשקו נולד בעיירה קרצג שבהונגריה לשושנה ומשה הרשקו. אביו היה מורה בבית הספר היהודי. בזמן מלחמת העולם השנייה נלקח אביו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי ונפל בשבי הסובייטי, ובמשך שנים לא ידעה משפחתו מה עלה בגורלו. הרשקו נכלא עם אמו ואחיו בגטו שהוקם בפרוורי עירו, ואחר כך הם הועברו לגטו סולנוק. לאחר פירוק הגטו ושליחת רוב יהודיו לאושוויץ, נשלחו הרשקו ומשפחתו למחנה ריכוז באוסטריה. לאחר המלחמה שבו לביתם ואף אביו חזר מהשבי. ב-1950 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בירושלים.
בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובשנת 1969 תואר דוקטור למדעים, שניהם מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. באוטוביוגרפיה שלו, שנכתבה לרגל קבלת פרס נובל, ציין ארבעה מורים שהשפיעו עליו לבחור במחקר בביוכימיה: ישעיהו לייבוביץ, שלמה הסטרין, ארנסט ורטהיימר ויעקב מגר. לאחר לימודיו שירת בצה"ל כרופא, ואחר כך יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. לאחר שובו ארצה (1972) הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. הוא מכהן כפרופסור במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה שם עד היום.
בשנת 1976 הצטרף אהרון צ'חנובר, אז תלמיד מחקר, למעבדתו של הרשקו. המחקר שערכו השניים, יחד עם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, זיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.
את האוטוביוגרפיה שלו חתם בפסקה:
| כאשר אני משקיף על חיי עד כה, אני מופתע ממזלי הרב, הן בחיי האישיים והן בחיי המדעיים. שני הורי, לאחר שניצלו מהשואה, חיו בישראל והגיעו לשיבה טובה. אני מאושר עם אשתי, ילדי ונכדי. למזלי הרב, היו לי מורים ומדריכים יוצאי דופן בתחום המדע וזכיתי להשתמש בידע שצברתי כדי לתרום תרומה משמעותית. לו רק היה מעט שלום בעולם, ובפרט שלום בין ישראל ושכנותיה – הייתי שבע רצון לחלוטין. | ||
הרשקו נשוי ליהודית ואב לשלושה בנים. אחיו, חיים הרשקו, הוא פרופסור להמטולוגיה.
[עריכה] פרסים ותארים
- פרס ויצמן (1987)
- פרס ישראל בחקר הביוכימיה לשנת תשנ"ד (1994)
- פרס ואכטר מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (ביחד עם אהרון צ'חנובר, 1999),
- פרס לסקר במחקר רפואי בסיסי (2000)
- פרס וולף לרפואה (2001)
- פרס א.מ.ת במדעי החיים (2002)
- בשנת 2002 צורף כחבר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- בשנת 2003 צורף כחבר זר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
- פרס נובל לכימיה (2004)
- בשנת 2009 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אוטוביוגרפיה באתר קרן נובל
- אברהם הרשקו באתר פרס א.מ.ת
- קורות חייו וקטעי וידאו בהשתתפותו בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
- ראיון עם פרופ' הרשקו, מיד לאחר קבלת ההודעה על הזכייה בפרס נובל, באתר הידען
- כרטיס אישי, תקציר קורות חיים ורשימת פרסומים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- חדשות המדע - אתר המדע
[עריכה] הערות שוליים
| זוכי פרס נובל ישראלים | ||
|---|---|---|
| כימיה |
אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) |
|
| כלכלה |
דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) |
|
| ספרות | ||
| שלום | ||
| הקודם: פיטר אגרה רודריק מקינון |
פרס נובל לכימיה 2004, ביחד עם אהרון צ'חנובר ואירווין רוז |
הבא: איב שאובין רוברט גרבס ריצ'רד שרוק |
- יהודים בשואה: הונגריה
- ביוכימאים ישראלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל לביוכימיה
- זוכי פרס נובל לכימיה
- זוכי פרס נובל יהודים
- זוכי פרס נובל ישראלים
- זוכי פרס וולף
- זוכי פרס א.מ.ת
- זוכי פרס ויצמן
- זוכי פרס לסקר
- סגל הטכניון: רפואה
- זוכי פרס נובל הונגרים
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים