אמרילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמרילו
Amarillo
Amarillo Texas Downtown.jpg
מרכז אמרילו
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of Texas.svg  טקסס
מחוז פוטר, רנדל
שטח 233.9 קמ"ר
גובה 1,099 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

190,695‏  (נכון ל-2010)
249,881‏
746 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 35°11′57″N 101°50′43″W / 35.199167°N 101.845278°W / 35.199167; -101.845278קואורדינטות: 35°11′57″N 101°50′43″W / 35.199167°N 101.845278°W / 35.199167; -101.845278
אזור זמן UTC -6
http://www.amarillo.gov/

אמרילואנגלית: Amarillo) היא העיר ה-14 בגודלה מבחינת אוכלוסייה במדינת טקסס שבארצות הברית. אמרילו היא בירת מחוז פוטר, חלק מהעיר משתרע גם על המחוז הסמוך, מחוז רנדל. נכון למפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2010, אוכלוסיית העיר מנתה 190,695 תושבים (מתוכם 105,486 במחוז פוטר ו-85,209 במחוז רנדל). אזור המטרופולין סביב אמרילו כולל אוכלוסייה של 236,113.

זמינות הרכבות באמרילו, שבמקור נקראה אוניידה, תרמה לגדילה של אוכלוסיית העיר בשנים המאוחרות של המאה ה-19. אמרילו כונתה בעבר "בירת ההליום העולמית" על כך שהייתה העיר הפורה ביותר בתחום ההליום. העיר מוכרת גם כ"הורד הצהוב של טקסס", בנוסף השם אמרילו הוא מהמילה הספרדית 'צהוב'. אמרילו מפעילה את אחד ממפעלי עיבוד הבשר הגדולים ביותר בארצות הברית. עוד אחד ממקומות התעסוקה הגדולים בעיר הוא מפעל פאנטקס, מפעל ההרכבה והפירוק היחיד של נשק גרעיני בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט אווירי על מחוז העסקים באמרילו, 1912.

באזור אמרילו קיימות חוות חקלאיות גדולות: בין היתר, חוות XIT שנסגרה וחוות JA אשר הוקמה על ידי צ'ארלס גודנייט וג'ון אדאיר בשנת 1877 ועדיין פועלת. גודנייט המשיך את השותפות עם אלמנתו של אדאיר במשך זמן מה לאחר מותו. אלמנתו של אדאיר, קורניילה ריצ'י, הייתה הבעלים הבלעדי של החווה משנת 1887 עד מותה בשנת 1921.

באפריל 1887, ג'.י. ברי הקים עיירה באזור רווי מים לאורך מסילת הרכבת של פורט וורת'-דנבר. ברי והסוחרים מקולורדו סיטי רצו להפוך את העיירה החדשה למרכז הסחר העיקרי באזור. ב-30 באוגוסט 1887, זכתה העיירה של ברי בבחירות לבירת המחוז ונוסדה במחוז פוטר. זמינות הרכבות ושירות ההובלה לאחר בחירת בירת המחוז הפכו את העיירה למרכז שיווק בקר.

ההתיישבות נקראה במקור אוניידה, לאחר מכן שונה שמה ל'אמרילו' (צהוב בספרדית) שכנראה נובע מפרחי הבר הצהובים שצמחו בשפע בתקופות האביב והקיץ.

בשנות התשעים המאוחרות של המאה ה-19, אמרילו צמחה והפכה לאחת מנקודות משלוח הבקר העמוסות ביותר בעולם ואוכלוסיית העיר גדלה באופן משמעותי. בשנים המוקדמות של המאה ה-20 העיר הפכה למרכז ייצור וטחינת דגנים אחרי גדילה בתפוקת חיטה ודגנים קטנים. גילוי הגז הטבעי באזור בשנת 1918 ושלוש שנים מאוחר יותר עם גילוי הנפט הביאו את חברות הגז והנפט אל אזור אמרילו. ממשלת ארצות הברית קנתה את שדה הגז בשנת 1927 ולשכת המכרות של ארצות הברית החלה לתפעל את מפעל ההליום שנתיים לאחר מכן. מפעל ההליום הפך מאוחר יותר למפיק הבלעדי של ההליום המסחרי בעולם למספר שנים.

בשנת 1929, ארנסט תומפסון, גנרל מעוטר ממלחמת העולם הראשונה ואיש עסקים מאמרילו, נבחר לראש העיר ועבד על פרויקטים גדולים לשיפור העיר ולהפחתת שיעורי ההתייקרות והמחיה. הוא הצטרף לוועדת התחבורה המסילתית של טקסס בשנת 1933. תומפסון הפך למומחה בינלאומי בשימור והפקת נפט וגז טבעי. גברת תומפסון הראשונה, מאי פיטרסון, זמרת לשעבר במטרופוליטן אופרה עסקה באומנות. מאוחר יותר הזוג עבר לעיר אוסטין.

אמרילו נפגעה בסופות קערת האבק (שורה של סופות אבק שהתחוללו במרכז ארצות הברית וקנדה החל מ-1931 ועד 1939) ונכנסה למשבר כלכלי, השפל הגדול. מלחמת העולם השנייה הובילה להקמת שדה תעופה צבאי במזרח אמרילו אשר היה ליד מפעל הפאנטקס הצבאי שייצר פצצות ותחמושת. עם סיום המלחמה, שני המתקנים נסגרו. בשנת 1950, מפעל הפאנטקס נפתח וייצר נשק גרעיני במהלך המלחמה הקרה. בשנה שלאחר מכן, הבסיס האווירי הצבאי הופעל שוב והתרחב כדי להתאים אותו לB-52 סטרטופורטרס של פיקוד האוויר האסטרטגי. בין השנים 1950 ל-1960 גדלה אוכלוסיית אמרילו מ-74,443 תושבים ל-137,969. אולם, סגירת הבסיס הצבאי האווירי של אמרילו ב-31 בדצמבר 1968 גרם לירידת האוכלוסייה ל-127,010 תושבים בשנת 1970.

בשנת 1970, לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית פרסם את נתוני האוכלוסייה באמרילו, 6.1% לבנים ממוצא היספני ו-88.5% לבנים ממוצא אחר. בשנות השמונים של המאה ה-20, תאגידים כגון: ASARCO, Tyson Foods, Owens Corning, Weyerhaeuser בנו מפעלים באמרילו. בעשור הבא, אמרילו הקיפה גבולות של 155 קמ"ר במחוזים פוטר ורנדל. הכביש הבין-מדינתי 27 מחבר בין אמרילו ולאבק ונבנה בעיקר בשנות השמונים.

גאוגרפיה ואוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

'פסגת המגדלור' בקניון פאלו דורו, דרום העיר.

אמרילו ממוקמת בצפון-מערב מדינת טקסס. פני השטח באזור יחסית שטוח, עקב חוסר מערכות ניקוז מפותחות, הרבה מהגשמים מתאדים, מחלחלים לתוך הקרגע או מצטברים באגמים. על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 234 קמ"ר מתוכם 233 קמ"ר אדמה ו-1.0 קמ"ר מים. אזור המטרופולין של אמרילו הוא ה-180 בגודלו מבחינת אוכלוסייה בארצות הברית, אוכלוסיית המטרופולין היא 236,113 תושבים בארבעה מחוזות: אמסטרונג, קרסון, פוטר ורנדל.

המבנים התת-הקרקעיים הנקראים גם הרי אמרילו הם ההתפשטות של הרי ארבקל ממדינת אוקלהומה והרי קוואצ'יטה של מדינת ארקנסו. הם כמה אלפי מטרים מתחת לקרקע. משוער כי כמה מפסגות ההרים בגובה של 3,000 מטרים. הפסגה הגבוהה ביותר משוערת בגובה של 750 מטרים מתחת לאדמה ונמצאת בצפון מחוז פוטר.

על פי נתוני מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2010, התגוררו באמרילו 185,743 תושבים, גדילה של 9.8% ממפקד האוכלוסין של שנת 2000. מהאוכלוסייה בעיר, 59.7% לבנים, 6.3% שחורים או אפרו-אמריקאים, 0.5% אינדיאנים, 3.1% אסיאתים, 0.1% מגזע אחר ו-1.5% משני גזעים או יותר.

נוף העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר צמיחת האוכלוסייה וההתפתחות המסחרית של העיר מתרחשים בחלק הצפון-מערבי של אמרילו. בדומה להרבה ערים באזור הצפון מערבי של מדינת טקסס, העיר סבלה מהידרדרות כלכלית במהלך השנים. כדי לשקם את העיר, הוקם הארגון 'Center City of Amarillo' וניסה להקים שותפויות עם ארגונים בעלי נוכחות גדולה בעיר. מאז שנות התשעים העיר מימנה פרויקטים של אמנות ציבורית והתחילה מסיבות רחוב בעיר.

מחלקת הנופש והפארקים באמרילו מפעילה מעל ל-50 פארקים עירוניים, כולל סקייטפארק במערב העיר, ובנוסף מממנת את 'Funfest', פסטיבל בידור לכל המשפחה. פסטיבל Funfest נערך בתומפסון ממוריאל פארק בסוף השבוע של יום הזיכרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]