אריך וולפגנג קורנגולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Erich Wolfgang Korngold 01.jpg

אריך וולפגנג קורנגולד (גרמנית: Erich Wolfgang Korngold;‏ 1897 - 1957) היה מלחין יהודי אוסטרי.

תקופת חייו הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנגולד נולד בעיר ברנו באוסטרו-הונגריה (כיום ברנו בצ'כיה). אביו יוליוס קורנגולד היה מבקר מוזיקה מפורסם בזמנו. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו לווינה. בגיל חמש כבר ניגן קטעי פסנתר בארבע ידיים עם אביו. בגיל שבע חיבר שירים וואלסים, ובגיל תשע חיבר את הקנטטה זהב וביצע אותה בפני גוסטב מאהלר. מאהלר, שנדהם מכשרונו של קורנגולד, שלח אותו ללמוד אצל המורה והמלחין הידוע אלכסנדר זמלינסקי, אצלו למד בשנים 1909 - 1911.

בגיל שלוש-עשרה חיבר בלט פנטומימה איש השלג שתוזמרה על ידי זמלינסקי והוצג באופרה המלכותית בווינה לפני הקיסר פרנץ יוזף. בשנים לאחר מכן חיבר פתיחה לתזמורת, סינפונייטה, סונטה לכינור וקטעים רבים לפסנתר ומוזיקה קאמרית. קורנגולד הפך לשיחת היום בווינה. קרל גולדמארק כינה את כל תכונותיו של קורנגולד כ"נס".ריכרד שטראוס כינה אותו "גאון" ופוצ'יני אמר ש"כשרונו של הילד כל כך גדול שהוא יכול לתת לנו חצי ממנו ועוד יישאר לו הרבה בשביל עצמו".

אריך וולפגנג קורנגולד 1912

מבצעים כארתור שנאבל, פריץ קרייזלר, קרל פלש, אלפרד קורטו ומנצחים רבים כמו ארתור ניקיש, ברונו ולטר ואחרים כללו יצירות של קורנגולד בקונצרטים שלהם. בשנת 1920 חיבר את האופרה העיר המתה, שזכתה להצלחה עצומה. קורנגולד כתב גם אופרטות ובשנת 1929 העלה עיבוד תזמורתי ל"העטלף" של יוהאן שטראוס ביחד עם הבמאי מקס ריינהרדט. הצלחת שיתוף הפעולה בין השניים שינתה את גורלו של קורנגולד.

בהוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 הוזמן ריינהרדט להוליווד לביים את הסרט חלום ליל קיץ לפי המחזה של ויליאם שייקספיר. הוא הזמין את קורנגולד לעבד ולנצח על פסקול הסרט. קורנגולד השתמש ביצירות של מנדלסון - הפתיחה ל"חלום ליל קיץ", הסימפוניה הסקוטית, הסימפוניה האיטלקית ו"שירים ללא מילים". הצלחת הפסקול הביאה את חברת האחים וורנר לחתום עם קורנגולד על חוזה לסרטים נוספים. עד שנת 1938 חילק קורנגולד את זמנו בין הוליווד לווינה, אבל עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, הצליח להבריח את משפחתו לארצות הברית ולקבל מקלט מדיני.

קורנגולד חיבר מוזיקה מקורית ל-18 סרטים. הוא חולל רפורמה בהלחנה לסרטים, בעיקר בזכות שימוש בלייטמוטיב. הוא זכה פעמיים בפרס אוסקר, ב-1936 על הסרט "אנתוני אדוורס" וב-1938 על הסרט "הרפתקאות רובין הוד".

סוף חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנגולד שאף כל הזמן לחזור לאירופה, כור מחצבתו, ולהמשיך לחבר מוזיקה "רצינית". בשנת 1947 הוא חיבר סימפוניה שבוצעה בניצוח וילהלם פורטוונגלר ,אך יצירותיו נתקבלו בקרירות רבה. הדור החדש לא הכיר את הגאון של שנות ה-20.

בשנת 1955 חזר קורנגולד שבור הלב ללוס אנג'לס, שם נפטר מאירוע מוחי בגיל שישים.

יצירותיו של קורנגולד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנגולד חיבר 5 אופרות, יצירות קאמריות, סימפוניה, יצירות לפסנתר, לידר, מוזיקה לתיאטרון ולסרטים, קונצ'רטו לכינור וקונצ'רטו לפסנתר.

  • קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת - קורנגולד משתמש בנושאים מהסרט Deception.
  • קונצ'רטו לפסנתר ביד שמאל (1923) חובר לבקשת הפסנתרן הגידם פאול ויטגנשטיין.

קונצ'רטו לכינור ותזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנגולד חיבר בשנת 1945 קונצ'רטו לכינור ותזמורת לפי בקשתו של ברוניסלב הוברמן. הוא הקדיש קונצ'רטו זה לאלמה מאהלר, אלמנתו של גוסטב מאהלר. ביצוע הבכורה היה ב-15 בפברואר 1947 בביצועו של יאשה חפץ, והוא זכה להצלחה מרובה. זו היצירה המושמעת ביותר של קורנגולד.

הקונצ'רטו מורכב משלושה פרקים ובהם משתמש קורנגולד ממוזיקה שחיבר לסרטים:

  • פרק ראשון - הנושא הראשון מתוך הסרט "שחר אחר", הנושא השני מתוך הסרט "חוארז".
  • פרק שני - רומנסה, מתוך הסרט "אנתוני אדוורס".
  • פרק שלישי - מתוך הסרט "בן המלך והעני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]