ארי אנקוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארי אנקוריון
לידה 2 באוקטובר 1908
תשרי ה'תרס"ט
קאלאווריה, ליטא, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במרץ 1986 (בגיל 77)
אדר ה'תשמ"ו
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1933
השכלה אוניברסיטת קובנה, בית הספר הגבוה למדעי הכלכלה והחברה בלונדון
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מפא"י, המערך
חבר הכנסת
7 ביולי 196522 בנובמבר 1965
(19 שבועות ו־6 ימים)
26 בפברואר 196913 ביוני 1977
(8 שנים ו־15 שבועות)
כנסות 5, 6 - 8
יו"ר ועדת הכנסת ה־6
18 בנובמבר 19696 בינואר 1970
(7 שבועות ויום)
16 במאי 197213 ביוני 1977
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארי אנקוריון (2 באוקטובר 1908 - 11 במרץ 1986) היה עורך דין ועיתונאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י בשנת 1965 ובשנים 19691977.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנקוריון נולד בקאלאווריה שבליטא בשם אריה אשר וולוביצקי. בצעירותו למד בחדר ובגמנסיה העברית בווילקובישקי. לאחר מכן יצא ללימודי משפטים באוניברסיטת קובנה, בה החל לפעול באגודת הסטודנטים הציונים. כן היה פעיל במפלגה הציונית-סוציאליסטית ובליגה למען ארץ ישראל העובדת.

בשנת 1933 עלה אנקוריון לארץ ישראל. בראשית ימיו בארץ החל לפעול במפא"י ונבחר למזכירות הסניף בירושלים, בה התגורר ועסק בעריכת דין. במקביל עסק בכתיבה בעיתון "דבר". בראשית 1936 יצא ללימודים באנגליה[1] בבית הספר הגבוה למדעי הכלכלה והחברה בלונדון, נתקבל לשמש כעורך דין באנגליה וסיים דוקטורט במדעי המדינה[2].

לאחר שובו לארץ ישראל עבד כעורך דין. בין השנים 19401946 שימש כיועץ המשפטי של "חברת עובדים". משנת 1940 ייצג במשך שנים פעילים של ההסתדרות במאבקים כנגד המעסיקים, ובאישומים פליליים על הפגנות[3]. פעילות זאת נמשכה אף לאחר קום המדינה[4]. אנקוריון גם ייצג את דבר במשפטי דיבה[5]. בשנת 1962 ייצג את רוברט סובלן[6].

אנקוריון היה פעיל בהסתדרות וחבר בית הדין העליון שלה[7]. בימי הצנע הוא נתמנה ליושב ראש הוועדה למלחמה בשוק השחור[8].

אנקוריון היה במשך שנים רבות חבר הנהלת הסתדרות עורכי הדין[9] ובמועצה המשפטית. עם הקמת לשכת עורכי הדין נבחר למועצת הלשכה ובבחירות ללשכה בראשית 1966 היה ממובילי רשימת השמאל "נאמני המקצוע"[10].

אנקוריון היה פעיל באגודת הידידות ישראל-אמריקה[11] ואף היה יושב ראש של האגודה[12].

במקביל היה פעיל של מפא"י בתל אביב, חבר בכיר בגוש של שרגא נצר. כבר בשנת 1955 הומלץ על ידי סניף מפא"י בתל אביב לרשימה לכנסת[13], אולם לא הוצב במקום ריאלי. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית הוצב חמישי במומלצי סניף תל אביב לרשימת מפא"י לכנסת[14] והוצב במקום ה-49 של הרשימה[15]. אולם מפא"י זכתה רק ב-47 מקומות בבחירות ואנקוריון נכנס לכנסת רק ביולי 1965, בשלהי כהונת הכנסת החמישית, בעקבות פטירתו של משה שרת. לקראת הבחירות לכנסת השישית נבחר כמומלץ הרביעי מטעם סניף מפא"י בתל אביב[16], אך הוצב במקום ה-50 ברשימת המערך[17], דבר שעורר את רוגזו של אנקוריון עקב היות המקום לא ריאלי[18]. אנקוריון נכנס שוב לכנסת בעקבות פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969[19]. אנקוריון נבחר מחדש בבחירות לכנסת השביעית וכהונתו נמשכה עד לשנת 1977. במהלך הכנסת השביעית והשמינית כיהן אנקוריון כיו"ר ועדת הכנסת והיה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בכנסת היה אנקוריון מראשי המחייבים עונש מוות למחבלים[20].

במפלגת העבודה נבחר ליו"ר המוסד לביקורת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתבותיו בדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין היוצאים, דבר, 14 בינואר 1936
  2. ^ בין השבים, דבר, 2 בנובמבר 1938
  3. ^ ראו למשל: משפט אדמיניסטרטיבי נגד מזכיר מ.פ. בנימינה, דבר, 12 בינואר 1940
    סופה של תגרה בין אכרים לפועלים, דבר, 26 בפברואר 1940
    עשרות פועלים נקנסו, דבר, 25 בפברואר 1940
    ממשפטי הימים האלה, דבר, 17 במרץ 1940
  4. ^ נאשמים בשימוש בכח נגד פועלים שהפרו שבתון 1 במאי, דבר, 25 באוגוסט 1949
  5. ^ התחיל משפט זילבר - דבר, דבר, 11 באפריל 1951
  6. ^ יוסף לפיד, סנגורו של סובלן מאשים, מעריב, 13 ביולי 1962
  7. ^ פסק הדין במשפט הערעור של חבר, דבר, 26 באוקטובר 1939
    בית דין עליון, דבר, 29 במרץ 1956
  8. ^ במערכה נגד השוק השחור, דבר, 18 ביוני 1951
  9. ^ בענין הנהלת הסתדרות עורכי הדין, דבר, 26 בדצמבר 1949
  10. ^ יגאל לב, השאלה המרכזית במצעי הרשימות: היחסים בין שופטים ופרקליטים, מעריב, 21 בפברואר 1966
  11. ^ חופש הקשר היהודי עם ישראל - נכס למדיניות ארה"ב, דבר, 9 באוקטובר 1952
  12. ^ זה עבר בטמפו של סילון, מעריב, 3 ביולי 1962
  13. ^ מ. שמריהו, מאבק העסקנים על הכסאות - לשיאו, מעריב, 5 ביוני 1955
  14. ^ מועמדי מפא"י בת"א לכנסת, דבר, 4 בספטמבר 1959
  15. ^ מי ומי לכנסת, דבר, 6 בנובמבר 1959
  16. ^ מועצות מפא"י בתל אביב וחיפה בחרו מועמדיהן, דבר, 3 בספטמבר 1965
  17. ^ הוגשו 18 רשימות לכנסת, דבר, 8 בספטמבר 1965
  18. ^ מ. שמריהו, התפטרויות נוספות בגלל הצבה לא ריאלית ברשימת המערך לכנסת, מעריב, 13 בספטמבר 1965
  19. ^ עו"ד א. אנקוריון ח"כ במקום לוי אשכול ז"ל, מעריב, 11 במרץ 1969
  20. ^ יהושע ביצור, נציג איגוד הטייסים נגד הטלת עונש מוות על חוטפי מטוסים, מעריב, 23 בספטמבר 1970