ארנסט קסירר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארנסט קסירר
ErnstCassirer.jpg
ארנסט קסירר
תאריך לידה 28 ביולי 1874
תאריך פטירה 13 באפריל 1945
זרם מניאו קנטיאניזם ועד פנומנולוגיה
תחומי עניין תורת ההכרה, אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון
הושפע מ עמנואל קאנט, הרמן כהן
השפיע על ליאו שטראוס, מיכאיל בכטין, סמיוטיקה, סטרוקטורליזם

ארנסט קסירר (גרמנית: Ernst Cassirer;‏ 28 ביולי 1874 - 13 באפריל 1945) היה פילוסוף יהודי-גרמני ניאו קאנטיאני ופנומנולוג.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנס קסירר נולד בברסלאו למשפחה יהודית. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין, כיהודי התקשה לעלות בסולם הדרגות האוניברסיטאי וכיהן כמרצה זוטר באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין מ-1900 ועד 1919. במהלך תקופה זו דחה הצעה לבוא לאוניברסיטת הרווארד משום שארצות הברית נראתה לו רחוקה ומוזרה מדי. בהמבורג היה מנחה הדוקטורט של ליאו שטראוס.

ב-1919 קיבל משרה בכירה כמרצה לפילוסופיה וראש קתדרה לפילוסופיה באוניברסיטת המבורג הצעירה. הוא הרצה בהמבורג עד שנאלץ לפרוש ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון. הוא עזב את גרמניה ועבר לאוקספורד, שם שהה עד 1935 ומשם עבר לגטבורג, שבדיה. אף על פי שקיבל אזרחות שבדית החליט עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהיא אינה בטוחה מספיק וב-1941 עבר לארצות הברית, שם ניסה להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, אך זו דחתה אותו כיוון שדחה את הצעתה שלושים שנים קודם לכן. לפיכך כיהן כפרופסור לפילוסופיה תחילה באוניברסיטת ייל ולאחר 1943 באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

קסירר נפטר ב-1945, בנו, היינץ קסירר (1903 - 1979) היה גם הוא פילוסוף מוכר.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו החשוב ביותר של קסירר הוא "הפילוסופיה של הצורות הסמליות" (Philosophie der symbolischen Formen) שיצא ב-3 כרכים בין השנים 1923 - 1929. בשנת 1944 ריכז את תמצית תורתו בספר "מסה על האדם". האדם, לפי קסירר, הוא "חיה סימבולית", בעוד שחיות תופסות את עולמן באמצעות אינסטינקט, האדם התבוני בונה את עולמו מבעד למבנים סמליים. הוא ממשיך את הפילוסופיה של עמנואל קאנט הטוענת שהאדם אינו מסוגל לתפוס את העולם כפי שהוא אלא דרך מערכת של קטגוריות. הקטגוריות עוברות אצל קסירר למערכות סימבוליות של לשון (שפה), מדע או אמנות. בכך הוא מהווה חוליה חשובה בין הנאו-קנטיאניזם לסטרוקטורליזם ולסמיוטיקה.

בספרו האחרון, שיצא רק לאחר מותו, "המיתוס של המדינה" הוא מתחקה אחר מקורות השלטון הטוטליטרי ופשיסטי ומוצא אותם כבר בכתבי אפלטון, דנטה, הגל ואחרים.

Cquote2.svg

אין האדם יכול להימלט מן ההישג שאליו הגיע. אין לו אלא לקבל את תנאי חייו הוא. אין הוא חי עוד בעולם הטבע בלבד, אלא בעולם של סמלים. הלשון, המיתוס, האמנות והדת הם חלקיו של עולם זה. הם החוטים השונים הטווים את רשת הסמלים, את הקורים הסבוכים של הניסיון האנושי. כל התקדמות במחשבת האדם ובניסיונו משפרת ומשכללת רשת זו. אין אדם יכול עוד לעמוד במישרין מול הממשות; למעשה, אינו יכול לראותה פנים אל פנים. דומה, שהממשות הטבעית פוחתת כל אימת שהפעילות הסמלית של האדם עולה. במקום לעסוק בדברים כשהם לעצמם, האדם, במובן מסוים, שח עם עצמו בקביעות. עד כדי כך עטף עצמו בצורות לשון, בדימויי אמנות, בסמלי מיתוס או בטקסי דת, שאין ביכולתו לראות או לדעת דבר, אלא בחציצת מתווך מלאכותי זה. אחד הוא מצבו בספירה העיונית והמעשית. אפילו בספירת המעשה אין האדם חי בעולם של עובדות מוצקות או בהתאם לצרכיו או תשוקותיו המיידיים. הוא חי בתוך ריגושיו הדמיוניים, בתקוות ובחששות, באשליות ובאכזבות, בדמיונות ובחלומות. 'לא הדברים הם מפריעים ומפחידים את האדם, אלא דעותיו והרהוריו עליהם', אומר אפיקטטוס

Cquote3.svg
מסה על האדם עמודים 40 - 41

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורות העיקריות של כתביו בתרגום לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • An Essay on Man: An Introduction to a Philosophy of Human Culture, Yale University Press, 1962 ISBN 0300000340 ספר מקוון
  • The Philosophy of Symbolic Forms, Volume 1: Language, Yale University Press, 1965 ISBN 0300000375 ספר מקוון
  • The Philosophy of Symbolic Forms: Volume 2: Mythical Thought, Yale University Press, 1965 ISBN 0300000383
  • The Philosophy of Symbolic Forms: Volume 3: The Phenomenology of Knowledge, Yale University Press, 1965 ISBN 0300000391
  • Language and Myth, Dover Publications, 1953 ISBN 0486200515
  • The Myth of the State, Yale University Press, 1961 ISBN 0300000367
  • Symbol, Myth, and Culture: Essays and Lectures of Ernst Cassirer, 1935-1945, Yale University Press, 1981 ISBN 0300026668

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסה על האדם: אקדמה לפילוסופיה של תרבות האדם, עם עובד, 1972

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]