ארנסט קרנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארנסט קרנק (גרמנית: Ernst Krenek, ‏ 23 באוגוסט 1900 - 22 בדצמבר 1991) היה מלחין ומנצח יליד אוסטריה ממוצא צ'כי; כל חייו עמד על כך, ששמו ייכתב "קרנק" ולא "קז'נק" (Křenek) ויבוטא בצורה הגרמנית ולא הצ'כית. קרנק חקר את השימוש באטונאליות ובסגנונות מודרניים אחרים וכתב מספר ספרים, ביניהם "מוזיקה כאן ועכשיו" (1939), מחקר ביצירות יוהנס אוקכם (1953) ו"הקפת אופקים: (הרהורים על המוזיקה שלי)" (1974).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנק נולד בווינה ולמד שם ובברלין אצל פרנץ שרקר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גויס קרנק לצבא האוסטרי אבל הוצב בווינה, כך שיכול היה להמשיך בלימודי המוזיקה. בשנת 1922 פגש את בתו של גוסטב מאהלר, אנה, ואת אמה, אלמה מאהלר, שביקשה מקרנק להשלים את הסימפוניה העשירית של בעלה המנוח. קרנק עזר לערוך את הפרקים הראשון והשלישי אך לא הרחיק מעבר לזה. ב-1924 נשא לאישה את אנה, אך התגרש ממנה עוד לפני תום השנה הראשונה לנישואים.

המוזיקה שלו נאסרה להשמעה בגרמניה הנאצית ונבלמה באוסטריה. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1938 ולימד שם מוזיקה באוניברסיטאות שונות, ביניהן אוניברסיטת המליין בסיינט פול שבמינסוטה, משנת 1942 עד 1947. קרנק קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1945. בין תלמידיו ג'ורג' פרל ורוברט אריקסון. קרנק מת בפאלם ספרינגס, קליפורניה.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנק משתמש במוזיקה שלו במגוון סגנונות. יצירתו המוקדמת נכתבה בניב של שלהי הרומנטיקה, שניכרת בו השפעת מורו פרנץ שרקר. בהמשך אימץ את האטונאליות, אבל ביקור בפריז, שבמהלכו התוודע אל יצירותיהם של איגור סטרווינסקי וקבוצת השישה, הביא אותו לסגל לעצמו את הסגנוםן הנאו-קלאסי. האופרה שלו "ג'וני פוצח בשיר" (Jonny spielt auf) משנת 1926, שניכרת בה השפעת הג'אז, זכתה להצלחה רבה בתקופת חייו והוצגה בכל רחבי אירופה. על אף מחאות הנאצים, נעשתה פופולרית כל כך, שסוג סיגריות, הנמכר עד היום באוסטריה, נקרא "ג'וני". אז החל לכתוב בסגנון נאו-רומנטי, עם פרנץ שוברט כדגם. דוגמה עיקרית לתקופה זו הוא "ספר מסעות מן האלפים האוסטרים". משם עבר לחבר בשיטת שנים-עשר הטונים של ארנולד שנברג; האופרה "קארל החמישי" (1931-1933) נכתבה כולה בטכניקה זו, וכך גם רוב יצירותיו הבאות. ב"קינות הנביא ירמיהו" (1941-42) שילב כתיבה בשנים-עשר טונים עם טכניקות הקונטרפונקט המודאלי של המאה ה-16. קרנק חיבר גם מוזיקה אלקטרונית ואליאטורית.

יצירות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של "ג'וני פוצח בשיר" מאת קרנק
  • Der Sprung über den Schatten, (הקפיצה מעל הצל) אופוס 17 (1923)
  • "אורפיאוס ואאורידיקה", אופוס 21 (1923)
  • Jonny spielt auf, (ג'וני פוצח בשיר) אופוס 45 (1925)
  • "חיי אורסטס", אופוס 60 (1928-29)
  • "קארל החמישי, אופוס 73 (1931-33)
  • "מים אפלים", אופוס 125 (1950)
  • Der goldene Bock (עגל הזהב) אופוס 186 (1962-63)
  • "ראי הקסמים" , אופוס 192 (1963-66)
  • Sardokai, oder Das kommt davon, אופוס 206 (1967-69)

מוזיקה ווקאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עונות השנה" (פרידריך הלדרלין), אופוס 35 (1925)
  • "קינות הנביא ירמיהו", אופוס 93 (1941-42)
  • "לוח הזמנים של סנטה פה", אופוס 102 (1945)

סולו ווקאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ספר מסעות מן האלפים האוסטרים" (טקסט של המלחין), אופוס 62 (1929)
  • "ססטינה" (טקסט של המלחין), אופוס 161, סופרן ושמונה כלים (1957)

מוזיקה תזמורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסימפוניה הראשונה אופוס 7
  • הסימפוניה השנייה , אופוס 12
  • הסימפוניה השלישית, אופוס 16
  • סימפוניה לכלי נשיפה מעץ וכלי הקשה, אופוס 34
  • הסימפוניה הרביעית, אופוס 113
  • הסימפוניה החמישית, אופוס 119
  • סימפוניה "פאלאס אתנה", אופוס 137

קונצ'רטי ויצירות קונצרטנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו לכינור מס' 1, אופוס 29
  • קונצ'רטו קטן לצ'מבלו, עוגב ותזמורת קאמרית, אופוס 88
  • קונצ'רטו לכינור, פסנתר ותזמורת קטנה, אופוס 124
  • קונצ'רטו לנבל ותזמורת קאמרית, אופוס 126
  • קונצ'רטו לצ'לו מס' 1, אופוס 133
  • קונצ'רטו לכינור מס' 2, אופוס 140
  • קפריצ'ו לצ'לו ותזמורת, אופוס 145
  • קונצ'רטו לצ'לו מס' 2, אופוס 236
  • ארבעה קונצ'רטי לפסנתר
  • קונצ'רטי לעוגב - אופוס 230 לעוגב ותזמורת מיתרים; אופוס 235 עם תזמורת מלאה.

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביעיות מיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רביעיית מיתרים מס' 1, אופוס 6
  • רביעיית מיתרים מס' 2, אופוס 8
  • רביעיית מיתריםפ מס' 3, אופוס 20
  • רביעיית מיתרים מס' 4, אופוס 24
  • רביעיית מיתרים מס' 5, אופוס 65 במי במול מז'ור
  • רביעיית מיתרים מס' 6, אופוס 78
  • רביעיית מיתרים מס' 7, אופוס 96
  • רביעיית מיתרים מס' 8, אופוס 233

סונאטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפסנתר
    • מס' 1 אופוס 2 במי במול מז'ור
    • מס' 2, אופוס 59
    • מס' 3, אופוס 92, מס' 4^
    • מס' 4, אופוס 114
    • מס' 5, אופוס 121
    • מס' 6, אופוס 128
    • מס' 7, אופוס 240
  • לכינור
    • שתיים עם פסנתר (מס' 1 אופוס 3 בפה דיאז מינור, מס' 2 אופוס 99)
    • שתיים סולו (אופוס 33 ואופוס 115)

יצירות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרנדה לקלרנית ושלישיית מיתרים, אופוס 4
  • סוויטה לצ'לו סולו, אופוס 84
  • סוויטה לגיטרה, אופוס 164
  • שלישיית מיתרים, אופוס 118
  • שלישיית מיתרים "פרוולה קורונה מוזיקליס: מנחה ליוהאן סבסטיאן באך", אופוס 122
  • שלישיית מיתרים ב-12 תחנות, אופוס 237

מוזיקה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Spiritus Intelligentiae, Sanctus, אופוס 152, שני קולות סולו וסרט הקלטה, (1956)
  • רצף סן פרננדו, אופוס 185 (1963)
  • "תרגילים בשעה מאוחרת", אפוס 200 (1967)
  • Orga-Nastro, אופוס 212, עוגב וסרט הקלטה
  • "הם ידעו מה רצונם", אופוס 227, קריין, אבוב, פסנתר, כלי הקשה וסרט הקלטה (1977)

^ שאר אופוס 92 מכיל יצירות לשילובי כלים אחרים, ביניהם ויולה סולו ועוגב סולו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]