בחינת בגרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בחינת בגרות בגאוגרפיה

בחינת בגרות היא בחינה חיצונית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים. תלמיד שעמד בהצלחה בתנאי הזכאות לבגרות מבחינת ציוניו בבחינות אלה מקבל תעודת בגרות.

בחינות בגרות נערכות במקצועות חובה ובנוסף נערכות בחינות בגרות במקצועות בחירה (הנקראים גם "מקצועות מורחבים" או "מקצועות מתוגברים") הנחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים. במשרד החינוך קיימים 25 שאלונים למקצועות חובה, 44 שאלונים למקצועות עיוניים לבחירה ו־58 שאלונים למקצועות טכנולוגיים לבחירה.‏[1]

בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים: מועד קיץ שהוא המועד המרכזי ביותר ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות כולל מקצועות הבחירה ומועד חורף שהוא מועד מצומצם יותר ונערכים בו רק מקצועות החובה. ניתן להיבחן בבחינות הבגרות בצורה אינטרנית של תלמידי תיכון או נבחני משנה בוגרי תיכון ובצורה אקסטרנית דרך שלוחת בחינות חיצונית מטעם משרד החינוך הפועלת ברחבי ישראל.

אגף הבחינות של משרד החינוך אחראי על ניהול מערך בחינות הבגרות. כתיבת בחינות בגרות במקצועות עיוניים נעשית בשיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד.

מערך בחינות הבגרות מקיף כ־87 מקצועות וכ־2 מיליון מחברות בחינה. ב־12 מקצועות התקיימו בקיץ תשע"ג גם בחינות בגרות ממוחשבות. את הבחינות בודקים כ־4,000 מורים שקיבלו הדרכה מיוחדת, וכן כ־6,000 מעריכים, המתמקדים בבחינות בעל פה, בחינות מעבדה וכדומה.‏[2]

מקצועות חובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקצועות חובה

במגזר היהודי הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצוע‏[3] 2 יח"ל 3 יח"ל 4 יח"ל 5 יח"ל
מתמטיקה השיטה הישנה:
035001
035002
035003
(ידועים גם כ־001, 002 ו־003)
שיטה החדשה:
35801 311
35802 312
35803 313
(ידועים גם כ־801, 802 ו־803)
השיטה הישנה:
035003
035004
035005
(ידועים גם כ־003, 004 ו־005)
השיטה החדשה:
35804 314
35805 315
(ידועים גם כ־804 ו־805)
השיטה הישנה:
035005
035006
035007
(ידועים גם כ־005, 006 ו־007)
השיטה החדשה:
35806 316
35807 317
(ידועים גם כ־806 ו־807)
אנגלית השיטה הישנה:
401, 016102 (A)
402, 016103 (B)
403, 016104 (C)
השיטה החדשה‏:[4]
לא השתנה
השיטה הישנה:
403, 016104 (C)
404, 016105 (D)
405, 016106 (E)
השיטה החדשה:
שאלון D הומר בשאלון ספרות
השיטה הישנה:
405, 016106 (E)
406, 016107 (F)
407, 016108 (G)
השיטה החדשה:
שאלון F הומר בשאלון ספרות
עברית: הבנה, הבעה ולשון


(מכונה בתעודת הבגרות
"הבעה עברית")

חלק א':11107 210
חלק ב':11108 211
היסטוריה חלק א':022115 220
חלק ב':022116 221
022303 024
(השלמה ל־5)
ספרות 904441 005 008302, 107
(השלמה ל־5)
תנ"ך 001203, 137 001104, 203 001105, 204 001102, 205
אזרחות 034204 175
(שאלון מורחב
המוצע לנבחני
משנה בלבד)
034114
(תלמידי תיכון
ונבחני משנה)

סמלי השאלונים בני 6 הספרות מיועדים לנבחנים אינטרנים, שהם תלמידי תיכון ונבחני משנה. סמלי השאלונים בני 3 הספרות מיועדים לנבחנים אקסטרנים. ברוב המקרים, קיימים שאלונים זהים במערכות האינטרנית והאקסטרנית.

המגזר החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגזר החרדי קיים שוני בשאלוני החובה, הכוללים בין היתר שאלונים שונים עבור המקצועות תנ"ך והיסטוריה.

מקצוע‏[5] 2 יח"ל 3 יח"ל 4 יח"ל 5 יח"ל
מתמטיקה (חובה 3 יחידות בלבד) השיטה החדשה:

35801 311
35802 312
35803 313
(ידועים גם כ־801, 802 ו־803)

השיטה החדשה:

35804 314
35805 315
(ידועים גם כ־804 ו־805)

השיטה החדשה:

35806 316
35807 317
(ידועים גם כ־806 ו־807)

אנגלית (חובה 3 יחידות בלבד) השיטה הישנה:

401, 016102 (A)
402, 016103 (B)
403, 016104 (C)
השיטה החדשה‏:[6]
לא השתנה

השיטה הישנה:

403, 016104 (C)
404, 016105 (D)
405, 016106 (E)
השיטה החדשה:
שאלון D הומר בשאלון ספרות 414

השיטה הישנה:

405, 016106 (E)
406, 016107 (F)
407, 016108 (G)
השיטה החדשה:
שאלון F הומר בשאלון ספרות 416

עברית: הבנה, הבעה ולשון


(מכונה בתעודת הבגרות
"הבעה עברית")

חלק א': 244

חלק ב': 245

היסטוריה 223
ספרות או יהדות 111 (ספרות) 216 (יהדות) 217 + 218 (יהדות)
תנ"ך 208 209 + 214 + 215
אזרחות 177 (יחידה אחת)

מגזרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגזרים הערבי והדרוזי יש שוני בחלק ממקצועות החובה: את בחינת החובה בהבעה עברית מחליפה בחינת חובה בערבית, וכן נוספת בחינה חובת בעברית. בנוסף, הנבחנים ממגזר זה אינם מחויבים בבחינות בספרות ובתנ"ך. בנוסף, הבחינות בהיסטוריה מתקיימות בנוסח שונה.

מקום וזמן בחינת הבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינת בגרות אינטרנית מתקיימת באחת הכיתות בבית־הספר, ובחינת בגרות אקסטרנית נערכת במקום שנקבע על ידי משרד החינוך[7]. הנבחנים (האינטרנים) שהם תלמידים מקבלים בדרך כלל עד יומיים חופש לפני הבגרות, ואינם לומדים ביום הבגרות, אלא מגיעים לבית הספר רק כדי לענות על בחינת הבגרות. בכיתת לימוד נבחנים בדרך־כלל עד כ־20 איש.

הנבחנים בבחינות בגרות נדרשים להירשם מראש לבחינה, דרך בית הספר (במקרה של נבחנים אינטרנים, כולל בוגרי בתי ספר) או דרך שלוחת הבחינות האקסטרנית או האינטרנט (במקרה של נבחנים אקסטרנים). נבחנים שהם תלמידי בית ספר אינטרנים, ונבחנים אקסטרנים מתחת לגיל 18, אינם מחויבים בתשלום עבור הבחינות; אך נבחני משנה אינטרנים ונבחנים אקסטרנים מעל גיל 18 נדרשים לשלם עבור כל יחידת לימוד 30 ש"ח.‏[8] בנוסף, נבחנים אקסטרנים נדרשים לפתוח תיק נבחן ולשלם דמי פתיחת תיק בסך 127 ש"ח. נבחנים אקסטרניים ניגשים לבחינה דרך מכינה לבגרות בבית־ספר אקסטרני. בתי הספר מגישים למשרד החינוך את רשימת נבחני המשנה הבוגרים באופן ממוחשב, עד תאריך מסוים שנקבע מראש. עבור כל נבחן מונפקת מדבקת נבחן, שבלעדיה לא ניתן בדרך־כלל להיבחן. במקרה של תלמידי תיכון, מונפקות מדבקות נבחן לכל התלמידים בכיתות המתאימות, והיבחנותם מותנית רק בהזמנת מספר מספיק של שאלונים.

בחינת בגרות אורכת מספר שעות ואורכה נקבע על ידי משרד החינוך בהתאם למשתנים כמו: מקצוע, רמה, כמות החומר, כמות השאלות שנדרש לענות (לעתים ישנה בחירה: הבחירה יכולה להיות בין פרקים, בין שאלות ובין סעיפים בשאלה, לדוגמה נדרש לענות על 2 סעיפים בשאלה. לעתים ישנו גם פרק חובה, ובין שאר הפרקים יש בחירה כאשר חובה לענות על מספר מסוים של פרקים) וכדומה. במהלך חצי השעה הראשונה של הבחינה נאסרת יציאה של נבחנים אל מחוץ לחדר הבחינה. נבחן שהגיע באיחור עד חצי השעה הראשונה לאחר תחילת הבחינה יורשה להיכנס לחדר הבחינה רק לאחר שיופנה על ידי רכז הבחינות ויקבל את אישורו לכך. ככלל לא יאושר זמן נוסף עקב האיחור, אלא אם יתקבל אישור ממטה הבחינות. לנבחן המאחר מעל חצי שעה אין לאפשר כניסה לבחינה, אלא באישור מטה הבחינות. כמו כן, המורים המגישים לבגרות באותו מקצוע גם הם מקבלים את שאלון הבגרות בתחילת הבחינה, על מנת שיוכלו לזהות בעיות בבחינה (בניסוח, ברמה, שגיאות בפתרון השאלה וכו') במידה ויש ולדווח על כך למשרד החינוך, כדי לבצע שינויים ולעדכן את הנבחנים.

בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים עיקריים: מועד קיץ (בחודשים מאי עד יולי) ומועד חורף (בחודשים ינואר ופברואר). מועד הקיץ הוא המועד העיקרי, ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות. במועד חורף מתקיימות בחינות במקצועות החובה בלבד (כולל הרמות הגבוהות של מתמטיקה ואנגלית), ולנבחנים אקסטרנים גם ב־3 יחידות בגאוגרפיה. בתי הספר נוהגים להגיש את תלמידיהם לרוב הבחינות במועד קיץ, בסוף שנת הלימודים, ומועד חורף יכול לשמש עבור שיפור הציון (אם כי ניתן להשתמש לצורך זה גם בכל מועד אחר). באמצע יולי, לאחר מועד קיץ, מתקיימות בחינות מועד ב' במקצועות מתמטיקה ואנגלית, ועל כן נוהג משרד החינוך לפרסם את ציוני מועד קיץ במקצועות אלה לקראת בחינת מועד ב' (אך לא תמיד לפני תום ההרשמה), כדי לאפשר לנבחנים להחליט האם לגשת לבחינה.

שאריות שנותרות מהבחינה (טפסי משגיחים, שאלונים ומחברות בחינה) נותרות בידי בית־הספר, שלרוב מאחסן אותם במקום המיועד לבחינות הבגרות. בשאלוני הבגרות נעשה שימוש לאחר מכן לשם הכנה של נבחנים בשנים הבאות, על ידי המורים המגישים לבחינה.

ההתנהלות בבחינת בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגים של בחינות בגרות: בחינה תאורטית (בכתב) ובחינה מעשית. בבחינה התאורטית קיימות גם בחינות ממוחשבות. כאן תתואר ההתנהלות בבחינה תאורטית.

בחינת הבגרות מתנהלת בצורה דומה לבחינות אקדמיות בקורסים הנערכות במוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה. כל נבחן מקבל מחברת בחינה שעליה נכתבים כל החישובים והפתרונות (נאסרת כתיבה על גבי השאלון, אלא אם השאלון והמחברת משולבים). המחברת מורכבת מ־16 גליונות כתיבה וניתן לצרף אליה דפי כתיבה נוספים. על הכריכה כתובים החוקים להתנהגות בזמן בחינת בגרות, כגון טוהר הבחינות, ועליה מדביקים שתי מדבקות (יפורט בהמשך). החל משנת 2012 שונה עיצוב המחברות, כחלק מהחלטת משרד החינוך לבצע סריקה של המחברות על ידי מחשב בטרם תיבדקנה, לדפי המחברת נוספו שוליים אפורים מודגשים. השוליים נגזרים ואוסף הדפים שממנו הייתה עשויה המחברת נסרק באמצעות סורק מוזן נייר דו־צדדי. השינוי אמור להקל על בדיקת הבחינות על ידי המעריכים, העברתם למעריך ומניעת אובדן של מחברות שעלול לגרום לדרישה לבחינה חוזרת לנבחן‏[9][10]. בנוסף, כל נבחן מקבל את שאלון המבחן עצמו. הדף החיצוני כולל מידע על השאלון ואת הוראות הבחינה: סוג הבחינה (בגרות לבתי־ספר על יסודיים, בגרות לנבחנים אקסטרניים, גמר לבתי־ספר לטכנאים ולהנדסאים), מועד הבחינה, סמל השאלון (קוד בן 6 ספרות), נספח, מקצוע, רמה (יחידות לימוד), משך הבחינה, מבנה השאלון ומפתח ההערכה, חומר עזר מותר בשימוש, הוראות מיוחדות והערות (אם יש). אין להיעזר באף אדם נוסף, אין לשוחח עם אחרים ולהעביר פתקים, ואין להשתמש בספרים, ברשימות ובאמצעי עזר נוספים, פרט לאמצעי העזר המותרים בשימוש. השאלון נשאר בדרך כלל אצל הנבחנים בסוף הבחינה, למעט בבחינות בהן השאלון ומחברת הבגרות משולבים ("שאלון מובנה"), למשל באנגלית, לשון ובחלק מהשאלונים במתמטיקה. בבחינות במקצועות שבהן יש צורך בנוסחאות (כגון מתמטיקה ופיזיקה) מקבלים נוסחאון, חוברת המכילה את הנוסחאות של המקצוע. הנוסחאון אינו מכיל את כל הנוסחאות של המקצוע שנדרשות לשימוש על ידי הנבחנים בבחינה. בין הסיבות לכך: הנוסחאון עשוי לכלול נוסחה כללית או דומה לנוסחה המבוקשת, או שהנבחן נדרש לזכור נוסחאות מסוימות בעל פה (לדוגמה, נוסחאות לחישוב אינטגרל של פונקציה). קיימים הבדלים בנוסחאון בהתאם למספר יחידות הלימוד (במתמטיקה יש נוסחאון אחד לכל אחת מהרמות – 3, 4 ו־5 יחידות), ובמקצועות מסוימים יש דף נוסחאות מורחב שניתן כהקלה לתלמידים בעלי לקויות למידה, וכולל נוסחאות נוספות שלא נכללו בדף הנוסחאות הרגיל. הנבחן יכול לסמן עמודים מסוימים שאינו רוצה שייבדקו כטיוטה על ידי סימון קו לאורך העמוד או כתיבת המילה "טיוטה" בראש העמוד. בכל במצב שבו הנבחן ענה על יותר ממספר השאלות הנדרש בבחירה, תיבדקנה השאלות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת. הנבחן נדרש לשמור על שלמות על המחברת כדי למנוע את פסילת הבחינה. ניתן לענות בעט כחול או שחור בלבד ואסור להשתמש בעיפרון או בטיפקס.

בתחילה, הנבחנים מתבקשים לקחת מדבקות עם השם שלהם. לעתים נדרשת הזדהות על ידי תעודה מזהה כלשהי. מונפקות עבור כל נבחן 2 מדבקות מכל סוג, למרות שבפועל נעשה שימוש רק באחת מהן. קיימים 2 סוגי מדבקות: "מד. 1" שאינה מכילה את שם הנבחן, ו־"מד. 2" שמכילה את שם הנבחן. "מד. 2" משמשת גם לאיתור המדבקות המתאימות לנבחן. "מד. 1" מודבקת על גבי מחברת הבחינה, ו־"מד. 2" מודבקת בדו"ח של המשגיח לפי הסדר בו יושבים הנבחנים (משמש, בין היתר, לאיתור העתקות). על 2 המדבקות מופיע ברקוד עם מספר תעודת הזהות של הנבחן, מתחתיו מופיעים, משמאל לימין: מספר תעודת זהות, סמל המוסד, כיתה בגימטריה (לדוגמה: כיתה יב' 1 תסומן כך: 12/01), ומועד הבחינה בפורמט MM/YY (לדוגמה: ינואר 2011 יסומן כך: 01/11). מתחת לפרטים אלו יופיע ב"מד. 2" מספר הנבחן ברשימה, שמו, וסוג המדבקה ("מד. 2"). ב"מד. 1" יופיע רק סוג המדבקה. מדבקת השאלון כוללת למעלה את מספר השאלון ולעתים פרטים נוספים. באמצע מופיע ברקוד, ולמטה מופיעים שם השאלון ומספר יחידות הלימוד (מקוצר: יח"ל). לנבחנים בעלי הקלות מודבקות מדבקות נוספות על גבי מחברת הבחינה בדבר סוג ההקלה שניתנה להם, כגון‏[11]:

  • הארכת זמן (על פי הצורך, ועד 25% מזמן הבחינה המקורי)
  • הגדלת הגופן בו מודפסת הבחינה
  • דפי נוסחאות מורחבים במקצועות בהן קיים נוסחאון
  • שימוש במילון אלקטרוני באנגלית
  • הקראת שאלונים (או השמעתם על גבי קלטת)
  • התעלמות משגיאות כתיב
  • בחינה בעל פה
  • שעתוק של הבחינה (בוחן שכותב את הבחינה מחדש כי כתב היד של הנבחן אינו קריא)
  • עריכת בחינות מותאמות
  • המרת הבחינה במתמטיקה במקצוע אחר

בכיתה הנבחנת מוצב משגיח שאיננו מורה של מקצוע הבחינה. ליד כל שולחן יושב נבחן יחיד (לכן יש רק נוסח אחד לבחינה, למעט הבחינה באנגלית שלה קיימות שתי גרסאות הנבדלות בסדר התשובות הסגורות). בתחילת הבחינה הנבחנים מתבקשים להניח כל ציוד שאינו מותר בשימוש (כמופיע ב"חומר עזר מותר בשימוש" בדף הראשי של השאלון) ליד המשגיח. בחלק מבתי־הספר היה נהוג בעבר הוצאת שאלות של נבחנים למורים בעת הבחינה והחזרת תשובות המורים לנבחנים, אך זה הופסק בשנת תש"ע[דרוש מקור], כיוון שלמשגיחים לא הייתה תמיד אפשרות לוודא שהתשובות שהועברו הן כלליות או הבהרות ואינן תשובות לשאלות.

בדיקת הבחינות וערעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון הגשה לבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית־הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ומהווה כמעט תמיד 50% מציונו הסופי בשאלון. ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.

לציון ההגשה 3 מטרות:

  • להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
  • להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
  • להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.

עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרנים ועבור נבחני משנה אינטרנים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.

ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה – משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי)‏[12]. עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.

ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה. לדוגמה, אם ציון ההגשה הוא 90, וציון הבחינה בפועל הוא 85, ציונו הסופי של התלמיד יהיה 88 ולא 87.5.

כדי להתמודד עם העובדה שלבית־הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות כדי למנוע זאת, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.

תהליך הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחינות נבדקות על ידי מעריכים, מורים שמלמדים את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגישים לבגרות במקצוע שהועסקו לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. בתהליך בו נעשה מיון של המחברות למעריכים דואגים שמחברות מבית ספר אחד יועברו למורים שאינם מלמדים באותו בית ספר, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". על המחברת כתובות "הערכה ראשונה" (שהיא הבדיקה הראשונה), "הערכה שנייה" (הבדיקה השנייה) ו"הערכה שלישית". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מחוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.

משרד החינוך מעביר את המחברות לבתי הספר וכך אפשר לערער על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך.

באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים‏[13], אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.

במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:‏[14]

  • 333 – צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
  • 666 – חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
  • 777 – חשד להעתקה
  • 888 – מעוכב ציון
  • 999 – פסילה עקב העתקה

נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית־ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית־ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.

מניעת זיופים והדלפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמליל של בית־הדפוס "המדפיס הממשלתי"

במשרד החינוך נוקטים במספר צעדים למניעת זיופים והדלפות:

  • שאלוני הבגרות ומחברות הבחינה מודפסים בבית־הדפוס "המדפיס הממשלתי" שבבעלות מדינת ישראל.
  • הדפים שמהם עשוי השאלון מסומנים בסימנים אדומים וכחולים, כנהוג במסמכים רשמיים אחרים של מדינת ישראל.
  • מידות הדפים שבהם נעשה שימוש הן מידות מיוחדות, אך נראות כמידות מוכרות:
השאלון נראה לכאורה בנוי מדפי A5 כאשר מקופל או A4 כאשר פרוש, אך מידתו גדולה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 249 × 352 mm בצורתו הפרוסה.
מחברת הבחינה כרוכה בבריסטול, דפי הכתיבה הם שורות/משבצות, דפי משבצות שמסומנים עליהם גם שורות במרווח של 2 משבצות, וגודל הנייר הנראה לכאורה עשוי מדפי A4 כאשר מקופל או A3 כאשר פרוש, בנוי ממידה קטנה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 289 × 386 mm בצורתו הפרוסה.
  • כאשר מדובר בבחינת בגרות ממוחשבת, קובץ הבחינה המוצפן ניתן להורדה רק כחצי שעה לפני הבחינה. הסיסמה לכניסה לבחינה מתפרסמת רק כרבע שעה לפני תחילת הבחינה.
  • בניית הבחינה נעשית בפיקוח ושמירה על סודיות, במהלך כתיבת הבחינה נערכת בקרת איכות.
  • השאלון נשמר בכספות עד למועד הבחינה.

למרות אמצעי שמירת הסודיות, בחינות בגרות הודלפו מספר פעמים לאורך השנים, במקרים בהם זה התגלה נערכה חקירה משטרתית על גנבת השאלות ועבירה על "טוהר הבחינות".

תהליך כתיבת השאלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההכנה וההפקה של שאלון הבחינה מתבצע בדרך כלל על ידי קבוצה של 3 מורים העוסקים במקצוע זה (בדרך כלל אחד הוא ראש צוות, כאשר לו יש ידע ברוב הנושאים במקצוע זה והשאר מתמחים בנושאים ספציפיים במקצוע). מתחילים בקביעת חומר "המיקוד", שבדרך כלל מתבצע על ידי הגרלה. לאחר מכן, מתבצעת הכנת טיוטת שאלון ודגם תשובות בישיבות "ועדת השאלון" – כל אחד מחברי הצוות מגיש שאלות שהכין (בחלק מן המקצועות נעשה שימוש במאגר שאלות קיימות), ובפגישות הם פותרים אותן, על מנת לבדוק את הזמן הנדרש לפתרון, רמת השאלה ואינדיקציה לטעויות. במידה והשאלה איננה ברמה המתאימה (קלה מידי לרמה הנבחנת או קשה מידי) נערכים בה שינויים כדי להתאים אותה לרמה. לאחר סיום בניית השאלות והפרקים בשאלון, נערכים בדיקה של המבנה הלשוני והמבנה של השאלות. לאחר מכן, לאחר עריכה ראשונה, עוברת הטיוטה מספר אישורים, בין השאר על ידי מורים ותיקים והמפמ"ר, עד לאישור הסופי, אז השאלון מוקלד ומודפס בבית דפוס ונשמר בכספות עד למועד הבחינה.

כתיבת הבחינה והקלדתה נעשית על ידי אנשים שונים, כאשר ישנם בעלי תפקיד להקליד את הבחינה לפי המבנה, תוך הקפדה על כתיב, פיסוק (כולל שימוש בתווים תקניים בהתאם לשפת הטקסט, בעיקר בקו מפריד ומקף, שמירה על הזחות וריווח ומבנה מסמך קריא), שימוש בשרטוטים, גרפים, או קטעי קוד בהתאם לבחינה.

מסמכי הלימה לבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקודית באזרחות

בסיום שנת הלימודים, החל מיוני 2013, מפורסמים באתר משרד החינוך מסמכי הלימה (עבור שנת הלימודים שאחריה) המפרטים את נוושאי הבחינות. מסמכים אלו, המחולקים על פי נושאי הבחינות, פורשים את החומר שיכלל במבחן מתוך תוכנית הלימודים. חלק מהחומר הנמצא בתוכנית הלימודים ואמור היה להימצא במבחן, אינו נמצא בהם ולכן לא יופיע במבחן. מסמכים אלו זהים למועד הקיץ ולמועד החורף שאחריו, ומשתנים אחת לשנה בסיום שנת הלימודים. לדוגמה: מסמכי ההלימה שפורסמו ביוני 2013, חלים על מועדי קיץ 2014 וחורף 2015.

לפרסום מסמכי ההלימה שתי מטרות:

  • להתאים את מספר שעות הלימוד המוקצות ללימוד המקצוע, לחומר הלימוד בפועל, כך שיילמד רק חלק מתוכנית הלימודים. זאת, בניגוד למטרת המיקוד (שקיים עד מועד חורף 2014), שהייתה לגרום לכך שהתלמידים ילמדו בכיתה את החומר כולו אך ייבחנו רק על חלק ממנו.
  • להעלות את אחוזי ההצלחה בבחינה (כגורם המקל על הבחינה).

החל ממועד הבגרויות קיץ 2011, הוחלט לא לפרסם מיקוד במקצוע מתמטיקה וכן בשאלון המכניקה במקצוע פיזיקה, כיוון ששינוי החומר גורם לחוסר בידע הנדרש בהמשך במוסדות להשכלה גבוהה, אך לאור אילוצי שעות הלימוד הוחלט להפחית חומר מתוכניות הלימודים.

מיקודיות לבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקודית (או ספר מיקוד) היא ספר לימוד לקראת בחינות הבגרות החיצוניות במדינת ישראל, המתאים למיקוד שפרסם משרד החינוך (שהוחלף לקראת שנת 2014 במסמכי ההלימה). בשנים בהן פורסם מיקוד, המיקודיות יצאו לאור כשבוע לאחר פרסום המיקוד באתר משרד החינוך. הספרים כוללים תקצירים, שאלות ותשובות בדרגות קושי שונות המקיפות את חומר הלימוד לבחינות הבגרות בהתאם למיקוד שמפרסם משרד החינוך. כמו כן המיקודיות מכילות מספר בחינות במתכונת בחינת הבגרות (רובן שאלות מקוריות של המחברים) פתורות ומוסברות, וגם הנחיות והצעות לייעול הלימוד וביצוע מטלות הבחינה. המיקודיות נכתבו על ידי אנשי הוראה ואקדמיה בעלי ותק רב בהכנה לבחינות הבגרות. הוצאות ספרים רבות מוציאות ספרי מיקוד וביניהן: אנקורי, הוצאת רכס ולחמן.

בחינות בגרות מתוקשבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – מבחן ממוחשב

בחינות בגרות מתוקשבות הופעלו לראשונה בישראל בשנת 1999. בתחילה רק במקצועות אדריכלות, בהם התנהלה הלמידה באמצעות תוכנות שרטוט.

הבחינות המתוקשבות מאפשרות שימושים שונים ביכולות של סביבה מתוקשבת כמו צפייה בסרטונים, הדמיות, שימוש בקבצי אקסל, שימוש במפות אינטראקטיביות, שימוש בכלי עבודה אינטרנטיים מקצועיים (למשל מנוע החיפוש Blast) ועוד. בעזרת גירויים וכלים מורכבים אלה המדמים את אופן הלמידה העכשווי והמוטמעים בבחינה, ניתן למדוד ידע, הבנה, כושר חשיבה ומיומנויות שנרכשו בתהליכי למידה משמעותית.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014), התקיימו בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות: ביולוגיה, כימיה, ביוטכנולוגיה, גאוגרפיה, אנגלית, צרפתית, היסטוריה, תנ"ך, תורה שבעל-פה, תקשורת וחברה, ימאות ומערכות תקשוב. בסה"כ, יותר מ־15,000 תלמידים מכ־450 בתי־ספר נבחנו בתשע"ד בבחינות בגרות מתוקשבות. בשנת תשע"ד, לראשונה, נבחנו בבחינת הבגרות המתוקשבת באנגלית לא רק התלמידים בבתי-הספר בישראל אלא גם תלמידים ישראלים שנסעו עם משפחותיהם לשליחות בחו"ל.

בבחינה הממוחשבת הנבחנים נכנסים לתוכנה באמצעות מספר תעודת הזהות שלהם. נבחן שרשום כזכאי להקלות מסוימות, מקבל אותן באופן אוטומטי. הבחינה הממוחשבת מאפשרת הארכת זמן, הקראת הטקסטים בשאלון, והקלטת תשובה במקום הקלדה או במקום הכתבה לבוחן נייטרלי.

אחד היתרונות של בחינה מתוקשבת הוא האפשרות להוסיף כלים שמסייעים לתלמידים עם לקויות למידה, כגון: הגדלת הגופנים של הטקסטים, האזנה לקריינות מקצועית של השאלות והטקסטים והקלטת התשובות.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועדת השאלון
  • מקלידי שאלון
  • הדפסת שאלונים, מחברות בחינה ונספחים ב"המדפיס הממשלתי"

בעת הבחינה‏[15][16][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רכז הבחינות
הרכז הוא אחראי מטעם הנהלת בית־הספר על ארגונן ועל ביצוען התקין והמסודר של בחינות הבגרות הנערכות בתחומי בית־הספר (או במרכז בחינה בתיאום עם אגף הבחינות) ומייצג גם את משרד החינוך. הרכז הוא עובד בית־הספר וחבר בכיר בצוות הפדגוגי הבית־ספרי אשר ימונה לעניין זה על ידי מנהל בית־הספר. הרכז ממונה על בעלי התפקידים האחרים לצורך קיום הבחינות, כמו המשגיחים.
  • רכז מחשוב
אחראי על הורדת קובצי הבחינות הממוחשבות, על התנהלות תקינה במהלך הבחינה ועל העלאת קובצי הבחינות לשרת הבחינות הארצי.
  • סגן רכז בחינות
מסייע לרכז הבחינות.
  • מרכז השגחה
    המרכז אחראי על ניהול תהליכי השגחה בבית הספר:
    • על הגעת כל המשגיחים כנדרש
    • גיוס חוסרים בזמן אמת ושחרור משגיחים עודפים
    • סיור בין כל חדרי הבחינות
    • סיוע למשגיח בהעברת תיקים לקדמת הכיתה
    • סיוע לרכז הבחינות בשיבוץ משגיחים בכיתות
    • אחראי לדיווח נוכחות משגיחים
המרכז כפוף להוראות מנהל בית־הספר ומרכז הבחינות.
  • משגיח
המשגיח אחראי על השגחה בזמן הבחינה, שמירה על טוהר הבחינות וסיוע בארגון הבחינה בחדר הבחינה (כמו חלוקת המדבקות והמחברות, מילוי טופס המשגיח וחלוקת דפים נוספים במידת הצורך) בו הוא הוקצה והקפדה על ביצועה התקין. עליו להקפיד על עבודה עצמאית של כל נבחן ושמירה על הסדרים שנקבעו. בכל חדר בחינה ישנו משגיח אחד בלבד. הוא כפוף לרכז הבחינות. עם תחילת הבחינה ירשום המשגיח על הלוח את שעת ההתחלה, ובמהלכה ירשום כל חצי שעה כמה זמן נותר עד לסיומה.
  • משגיח תורן
תפקידו ללוות נבחנים מכיתת הבחינה. נבחן רשאי לצאת ולחזור לחזר הבחינה בליווי משגיח תורן בלבד. כמו כן, הוא גם מאפשר קיום קשר בין כיתות הבחינה לבין רכז הבחינות.
  • נאמן
איש צוות מנהלה המסייע מנהלית ביום הבחינה בהעברת השאלונים מהבנק ובמסירת מחברות הבחינה לתחנת הקליטה / למרב"ד.

להלן בעלי תפקידים המסייעים לנבחנים בעלי הקלות ללקויי למידה:

  • משעתק
המשעתק מסייע לנבחן באמצעות כתיבה זהה לתוכן שנרשם על ידי הנבחן בכתב יד קריא על ידי הקראה של התשובות על ידי הנבחן מתוך המחברת.
  • הכתבה לבוחן נייטרלי
הבוחן כותב את התשובות של הנבחן כפי שהוקראו על ידו במדויק למחברת הבחינה, בכתב יד קריא.
  • מקריא
המקריא מסייע לנבחן בהקראת שאלון הבחינה.

לאחר סיום הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעריך
  • מעריך בכיר
  • סריקת המחברות

טענות כנגד הבחינה‏[17][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למידה שאינה משמעותית
למידה לצורך מעבר בחינות תוך התמקדות בחומר אותו יש ללמוד ובמטרה להשיג ציון גבוה ביותר, איננה תורמת ליצירת נוער חושב, סקרן ויצירתי, ולא רק חומר גלם לממוצע הבגרות השנתי בישראל.
  • בזבוז משאבים יקרים על תהליך ארוך ובלתי יעיל בעליל
תהליך הלמידה לקראת בחינות הבגרות הוא בזבוז של משאבים ואינו תורם להעשרת התלמידים בידע. המורים והתלמידים עסוקים בתהליכי הוראה ולמידה מתישים בכמויות חומר רבות ודחוסות, כאשר לאחר הבחינות התלמידים אינם זוכרים את החומר הנלמד. בנוסף לכך, בחינות הבגרות נערכות לא פעם הרבה לפני סיום שנת הלימודים, ומיד לאחר מכן נפסקת הוראת המקצוע. דבר זה מביא לבזבוז עצום של שעות ההוראה הקבועות במערכת אך אינן מנוצלות
  • חוסר מענה לדרישה למיומנויות איכותיות
בשיטה הקיימת לא ניתן מענה למיומנויות הנדרשות והמתבקשות בחברה מתקדמת כמו פיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות, מידענות, חקר, עבודת צוות, יכולת פרזנטציה ועוד.
  • שוק ציונים לא ערכי, פרוץ וללא גבולות
כל מערכת החינוך הפכה ל"תעשיית" ציונים, כאשר לעתים קרובות נפרצים גבולות ערכיים ומוסריים, המונעת מעצם הצורך להשיג תוצאות מידיות וגבוהות. במקום לשים את מרכז הכובד על יצירת תהליך מתבקש בלמידה משמעותית, המיקוד הוא בשינון חומר. התוצאה היא אומדן ולא ערך.
  • דיכוי היצירתיות והיוזמות הלימודיות
השיטה הקיימת מקובעת ואינה משאירה מקום ליצירתיות ויוזמות לימודיות הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים. מקובעות זו פוגעת בחדוות הלמידה ובחוויה הלימודית.
  • זילות בית הספר כמקום חינוכי ובעל יכולת הערכה עצמאית לתלמידיו
בשיטה הקיימת אין משמעות להערכה הבית־ספרית ולסטנדרטים הקבועים על ידי בית־הספר. במצב הקיים בית הספר הוא "צינור" להעברת ידע לשם מעבר בחינות הבגרות ותו לא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]