יהדות התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהדות התורה
Yahadutlogo.JPG
אפיון סיעה חרדית אשכנזית
כנסות שלוש עשרה (1992) עד ימינו
ממשלות 27, 28*, 29,30** 32
*הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
**שתי המפלגות המרכיבות את הסיעה התפצלו והיו חברות בנפרד בממשלה
אותיות ג
מנהיגים אברהם יוסף שפירא, מאיר פרוש, יעקב ליצמן
מספר מנדטים נוכחי 7
שיא כוחה 7 מנדטים (הכנסת ה-19)
נוצרה מתוך אגודת ישראל, דגל התורה

יהדות התורה היא סיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד בין מפלגות אגודת ישראל החסידית לבין דגל התורה הליטאית.

מנהיגיה הרוחניים של אגודת ישראל כיום הם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, וכן האדמו"רים מוויז'ניץ, מבעלז וחוגים נוספים. מנהיגיה הרוחניים של דגל התורה הם מנהיגי הציבור הליטאי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ועוד. הסמכות הרוחנית העליונה היא מועצת גדולי התורה. מאז תשמ"ט יש שתי מועצות נפרדות לאגודת ישראל ולדגל התורה, ולעתים נדירות הן מקיימות ישיבה משותפת.

שתי המפלגות התאחדו בשנת 1992 לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ומאז מתמודדות לכנסת ברשימה משותפת. הסיבות לאיחוד היו כוחה הקטן של "דגל התורה" בכנסת והפסקת תמיכתה המפורשת של חסידות חב"ד ב"אגודת ישראל" וכן הרצון לשלום ופיוס בין המחנות.

בשלהי כהונת כל הכנסות עד ה-18 (למעט הכנסת ה-15) התפצלה הסיעה למרכיביה, אך בבחירות עצמן רצו המפלגות ברשימה משותפת.

בשל שיקולים של ייצוג לחצרות החסידיות השונות, נהוגה במפלגה רוטציה. כך, חבר הכנסת משה גפני התפטר בזמנו כדי לפנות מקום לאברהם לייזרזון, וחבר הכנסת ישראל אייכלר התפטר לטובת שמואל הלפרט.

שתי הסיעות המרכיבות הקפידו שלא למנות שרים מטעמן בממשלה, אלא רק סגני-שרים, כדי לא לשאת באחריות לפעולות הממשלה, שחלקן מנוגדות להשקפת עולמן. תחת זאת, שואפת הסיעה, כמו גם אגודת ישראל לפניה, לעמוד בראשות ועדת הכספים של הכנסת.

החל מהקמתה ועד לבחירות בשנת 2006 נהנתה המפלגה מגידול מתמיד בקולות שקיבלה (מכ-86,000 קולות בשנת 1992 ועד לכ-147,000 קולות בשנת 2006), ובמקביל עלה גם מספר המנדטים שלה מארבעה לשישה. עם זאת, בבחירות של 2009 חל גידול זעום במספר המצביעים והמנדטים של המפלגה ירדו לחמישה.

בבחירות לכנסת השש-עשרה קיבלה הסיעה כמעט די קולות ל-6 מנדטים, אולם לא מספיק כדי לקבלם. הסכם העודפים עם ש"ס לא עזר למפלגה, שכן לש"ס היו יותר עודפים והיא קבלה את המנדט שנוסף הודות להסכם העודפים.

בינואר 2005 החליט ח"כ רביץ להגיש את בקשת ההיפרדות של שתי הסיעות לוועדת הכנסת לאחר שיו"ר הסיעה המשותפת, ח"כ ליצמן, לקח על עצמו את כהונת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת בניגוד להוראות הרב אלישיב. לבסוף לאחר מחלוקות רבות הושגה פשרה בין שני הפלגים, וב-5 בפברואר 2006, לקראת הבחירות לכנסת ה-17, פורסם כי הושגה הסכמה על המשך התמודדות המפלגות במסגרת הרשימה המשותפת.

הסיעה קבעה את רשימת המועמדים שלה, כנהוג בציבור החרדי, על ידי מנהיגיה הרוחניים, סמוך למועד הגשת הרשימות. ב־5 בפברואר פורסם כי אגודת ישראל ודגל התורה יתמודדו אף הפעם יחדיו במסגרת הרשימה המשותפת, "יהדות התורה". המקומות הראשון, השלישי והחמישי, המשוריינים לאגודת ישראל יתפסו על ידי: יעקב ליצמן, מאיר פרוש ושמואל הלפרט. הח"כ לשעבר ישראל אייכלר, שהיה אמור להיות מוצב במקום השישי, התנגד בתוקף לקיום רוטציה בינו לבין נציג דגל התורה, אורי מקלב, שהוצב במקום השביעי, לא נכלל לפיכך ברשימה, ובמקומו הוצב במקום השישי יעקב כהן, חבר מועצת העיר בני ברק. שני המקומות הראשונים המוקצים לדגל התורה (השני והרביעי) יתפסו על ידי: אברהם רביץ ומשה גפני כאשר על השלישי (השביעי ברשימה המשותפת) הייתה מחלוקת ולבסוף הוכרע כי אורי מקלב יהיה במקום זה ויעקב גוטרמן יהיה רביעי, וכי במהלך הקדנציה יפרוש ח"כ יעקב כהן מהכנסת לטובת מקלב. נציג חסידות בלז הרב ישראל אייכלר נעדר מהרשימה, זאת לאחר שהסכמתו לביצוע רוטציה ניתנה לאחר הגשת הרשימות. בבחירות עצמן זכתה הרשימה בשישה מנדטים.

ב-2008, מאיר פרוש, יו"ר סיעת שלומי אמונים (סיעה בתוך אגודת ישראל המייצגת את החסידויות הקטנות יותר), היה מועמד לראשות עיריית ירושלים, אך לא נבחר, בין היתר בשל סכסוך עם חסידות גור ויעקב ליצמן. הסכסוך גרם לתומכים רבים של יהדות התורה שלא להצביע לה בבחירות לכנסת ה-18. בבחירות אלו ירד כוחה של הרשימה לחמישה מנדטים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 התפלגו אגודת ישראל ודגל התורה בכנסת, לסיעות נפרדות מטעמים טכניים (פיצול שנעשה גם במערכות בחירות קודמות), אך התמודדו במשותף גם בבחירות אלו.

ב-26 בינואר 2009, נפטר מנהיג דגל התורה חבר הכנסת אברהם רביץ, כחודש לאחר שהודיע כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה.

יהדות התורה.png

נציגי הרשימה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-13 (1992) 4 מנדטים (86,167 קולות):
  • ב-16 ביולי 1992 פרש מהכנסת יצחק חיים פרץ. החליף אותו אברהם רביץ.
  • ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת מנחם פרוש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
  • ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת שמואל הלפרט במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו משה גפני.
  • ב-8 באפריל 1996, לקראת הבחירות לכנסת ה-14, התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את יהדות התורה לשתי סיעות נפרדות.
הכנסת ה-14 (1996) 4 מנדטים (98,657 קולות):
הכנסת ה-15 (1999) 5 מנדטים (125,741 קולות): * ‏רשימת מועמדי "יהדות התורה" לכנסת ה-15, באתר ועדת הבחירות המרכזית.
הכנסת ה-16 (2003) 5 מנדטים (135,087 קולות):
הכנסת ה-17 (2006) 6 מנדטים (147,091 קולות):
הכנסת ה-18 (2009) 5 מנדטים (147,954 קולות):
הכנסת ה-19 (2013) 7 מנדטים (195,892 קולות):
פתק הצבעה לכנסת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]