בם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בם
بم
BAM IR2726.JPG
העיר בם
מדינה / טריטוריה Flag of Iran.svg  איראן
מחוז מחוז כרמאן
גובה 1,059 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

108,024‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 29°06′N 58°21′E / 29.100°N 58.350°E / 29.100; 58.350קואורדינטות: 29°06′N 58°21′E / 29.100°N 58.350°E / 29.100; 58.350
אזור זמן UTC +3.5
http://www.bamcity.ir/index_en.aspx

בםפרסית: بم) היא עיר במחוז כרמאן שבדרום מזרח איראן. העיר, שמספר תושביה לפני רעידת האדמה בשנת 2003 היה 90,000 איש, ידועה בשל מצודת בם השוכנת בה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סברות אודות מקור השם בם, שחלקן מתייחסות לאלמנטים מיתולוגיים בהיסטוריה האיראנית. לפי מספר מקורות, מקור שם העיר בנסיך באהמאן, שמוזכר בשאהנאמה של פירדוסי. לאחר שהביס את פאראמארז, אחד מבניו של גיבורי הספר, הודות לסופת חול שהיכתה בפאראמארז, בנה בהאמאן כאות ניצחון מבצר בראש גבעה, היכן שניצבת כיום מצודת בם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי בם נוסדה בתקופת האימפריה הפרתית, אימפריה פרסית ששלטה בין השנים 250 לפנה"ס-226 לספירה. לבם הייתה חשיבות כלכלית ומסחרית בשל מיקומה האסטרטגי על דרך המשי, והייתה ידועה בבגדים ובטקסטיל שיוצרו בה. איבן האוקאל, נוסע ערבי וגאוגרף, מתאר את העיר בספרו סוראת אלארד:

שם אורגים בגדי כותנה מעולים, יפים ועמידים לזמן רב, אשר נשלחים למדינות וערים רחוקות. הם מכינים אף בגדים מעולים, שכל אחד מהם עולה כ-30 דינר. אלה נמכרים בח'וראסאן, עיראק ומצרים.

המצודה של בם מתוארכת לפני 200 שנה, אך רוב בתי העיר נבנו בתקופת האימפריה הספווית. העיר נזנחה בשל פלישה אפגנית ב-1722, שסיימה את שלטון השושלת הספווית. לאחר שיושבה מחדש, ננטשה העיר שוב בשל פלישה משיראז. העיר אף שימשה בעבר כבסיס צבאי.

העיר המודרנית התפתחה כמרכז חקלאי ותעשייתי, ונהנתה מגידול משמעותי באוכלוסייה. בם הייתה ידועה בעיקר בתמרים ופירות ההדר שלה. בנוסף, שימשה כמרכז תיירות, בשל המצודה השוכנת בה.

רעידת האדמה בשנת 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר לאחר רעידת האדמה

ב-26 בדצמבר 2003, בשעה 5:26 (לפי השעון המקומי), רובה של העיר בם, כולל מצודתה, נהרסו ברעידת אדמה. עוצמת הרעידה נאמדה ב-6.6 בסולם ריכטר, ודווח כי 70% ממבני העיר נהרסו. מספר ההרוגים הרשמי עומד על 26,230 איש. בנוסף, דווח על כ-30,000 פצועים. סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה כי המצודה חרבה עד היסוד.

מבני הבוץ בעיר אפשרו למעטים לשרוד, כיוון שלבני הבוץ קברו את האנשים תחתן, במקום ללכוד אותם בכיסי אוויר כפי שקורה במבני בטון. הניצולים המעטים חולצו בשעות הראשונות לאחר הרעידה, על ידי ניצולים אחרים, או כיוון שנלכדו בכיסי אוויר. הניצולה הידועה ביותר הייתה שהרבאנו מאזנדראני, שנלכדה מתחת שולחן בביתה, ליד אוורור, במשך 8 ימים, עד אשר כלב גישוש גילה את מקומה.

לאחר רעידת האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר רעידת האדמה, החלו השלטונות האיראניים לתכנן עיר חדשה ומודרנית שתפתור את הבעיות שהיו קיימות בעיר העתיקה. תכנון העיר החדשה נתקל בהתנגדויות קשות מצד ניצולי רעידת האדמה. למרות זאת, שלטונות איראן החליטו להמשיך בתוכנית, וכעת העיר נבנית מחדש. אף המצודה נבנית מחדש בעזרת סיוע של משרד התרבות ואוניברסיטאות יפניות.

המצודה של בם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בם ונופה התרבותי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Arge Bam Arad edit.jpg
המצודה של בם, לפני רעידת האדמה
מדינה Flag of Iran.svg איראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 5
הערות אתר בסיכון מאז 2004

המצודה של בם (בפרסית ارگ بم), הייתה מבנה הטיט הגדול בעולם. מצודה כבירה זו, השוכנת על דרך המשי, נבנתה בסביבות שנת 500 לפנה"ס, ונעשה בה שימוש עד ל-1850, אז ננטשה מסיבות לא ידועות.

למעשה מדובר במבצר שבמרכזו שוכנת המצודה, אך בשל ממדיה המרשימים, וכיוון שהיא הנקודה הגבוהה במבצר, נהוג לכנות את המבצר כולו ב"מצודה של בם".

ממדים וארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של המצודה הוא 180,000 מ"ר, המוקפים על ידי חומות בגובה 6-7 מטרים, שאורכן 1,815 מטר. במצודה שוכנים שני "מגדלי הישאר-ער" מבין 67 הפזורים ברחבי העיר העתיקה של בם, ואשר בהם נודעת בם.

המצודה בנויה כך, שכל חלק שנבנה בה, היה ראוי לשימוש עם בנייתו, ושאר חלקי המצודה שנבנו לאחר מכן "נתפרו" לחלקים שכבר בנויים באופן מושלם.

ישנם שני חלקים נפרדים במצודה:

  • אזור השליטים - האזור הפנימי, שם שוכנים המצודה, מתקני הצבא, טחנה, בית ארבע העונות, באר ואורווה ל-200 סוסים.
  • אזור התושבים - האזור המקיף את אזור השליטים, כלל אף את הכניסה הראשית למבצר. באזור זה היו באזאר, 400 בתים ומבני ציבור כבית ספר ומתקני ספורט. 400 הבתים נחלקו לשלושה סוגים עיקריים:
    • בתים קטנים בני 2-3 חדרים, לפשוטי העם.
    • בתים בינוניים בעלי 3-4 חדרים, עבור שכבת הביניים.
    • בתי מידות מפוארים, בני מספר חדרים הפונים לכיוונים שונים לשימוש בעונות השנה השונות. בתים אלה כללו אף חצר גדולה ואורווה בקרבת מקום. ישנם בתים ספורים כאלה במבצר.

יש לציין כי כל הבתים עשויים מטיט.

ביטחון ומיזוג אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצודה הייתה הנקודה הגבוהה ביותר בעיר, וכך חלשה על האזור. בנוסף, בעת צרה היה נסגר שער העיר, ותושביה היו יכולים לחיות זמן רב במצור, בשל הגישה לבאר ולגנים, ובשל העובדה שבעיר גידלו בעלי חיים. חומותיה ומגדליה הגבוהים של העיר אפשרו הגנה נוחה בעת מצור שכזה.

בנוסף, נבנו מגדלי רוח גבוהים מסוגים שונים, שמטרתם הייתה ללכוד רוח נעימה שנשבה באזור, ולהובילה לתוך המבנים שנזקקו לרוח לשם קירור, העפת האבק או שבירת החום המדברי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר בם, 2002
Flag of Iran
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיראן

בםכתובת ביסותוןמיידאן-אה שאה באספהאןפסארגאדהפרספוליססולטאנייהתחת-א סוליימאןצ'וגהא זנביל • האתרים הנזיריים הארמניים באיראן: מנזר תדאוס הקדוש, מנזר סטפנוס הקדוש ודזורדזורהמערכות ההידראוליות ההיסטוריות של שושטארשייח' סאפי א-דין חנגה ומתחם המקדשים בארדבילמתחם הבאזאר ההיסטורי בתבריזהגן הפרסימסג'ד-י ג'אמע באספהאןמגדל גונבאד-א קבוסארמון גולסתאן * שאהר-אה סוחתה