נמל התעופה טוקיו נריטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה הבינלאומי של נריטה
成 田 国际 空港
Narita International Airport

Narita International Airport Logo.svg
An aerial view of Narita International Airport.jpg
תצלום אוויר של נמל התעופה
נתוני השדה

קוד IATA
NRT

קוד ICAO
RJAA

סוג השדה ציבורי
מפעיל Narita International Airport Corporation
עיר סמוכה נריטה
משרת את מטרופולין טוקיו
בסיס ל אייר אסיה יפן, אול ניפון איירווייז, ג'פאן איירליינס, ג'ט סטאר יפן
קואורדינטות 35°45′53″N 140°23′11″E
גובה מעל פני הים 135 רגל
41 מטר
www.narita-airport.jp/en
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
16R/34L 13,123 4,000 אספלט, בטון
16L/34R 8,202 2,500 אספלט
מפת נמל התעופה
יעדים בינלאומים (2010)

נמל התעופה הבינלאומי של נריטהיפנית: 成 田 国际 空港 באנגלית: Narita International Airport) הוא נמל התעופה הנמל ממוקם 57.5 ק"מ מזרחית לתחנת טוקיו ו-7 ק"מ דרום מזרחית לתחנת נריטה שנמצאת בעיר נריטה. הנמל משרת את אזור המטרופוליטן של טוקיו ומשמש כנמל התעופה המרכזי לטיסות בינלאומיות אל ומחוץ ליפן. בשנת 2007 עברו דרכו 35,478,146 נוסעים, ו-2,099,349 טון מטען. הוא הנמל השני הכי פעיל ביפן מבחינת כמות נוסעים, הנמל הכי פעיל מבחינת כניסה ויציאה של סחורה אווירית ביפן עצמה ומקום תשיעי בעולם.

הנמל נקרא "נמל התעופה החדש של טוקיו" (新東京国際空港 Shin-Tōkyō Kokusai Kūkō, באנגלית New Tokyo International Airport) עד שנת 2004, אף על פי שבציבור היפני הוא היה ידוע כ"טוקיו נריטה". זאת על מנת להבדיל אותו משדה התעופה הישן הידוע כ"טוקיו האנדה".

נמל התעופה משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות אול ניפון איירווייז, ג'פאן איירליינס, ניפון קרגו איירליינס, וכבסיס משני לחברות דלתא איירליינס, ויונייטד איירליינס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השישים החלה הממשלה היפנית לקדם תוכנית שתסייע להתמודד עם הצפיפות הגוברת בנמל התעופה האנדה (Haneda Airport), אחת הפתרונות שהוצעו- הקמת נמל תעופה ליד העיירה נריטה, התוכנית התקבלה בשנת 1966, ובנייתו תוכננה לשנת 1971.

בשנת 1971 החלה הממשלה היפנית להפקיע אדמות עליהן תוכנן להבנות הנמל, פעולה זו נתקלה בהתנגדות חריפה של אזרחים שחששו שארצות הברית תשתמש בשדה במקרה של תקיפה בברית המועצות, ושל איכרים שאדמותיהם הופקעו. במהלך ההפגנות נהרגו ארבעה אזרחים ושלושה שוטרים.

בשנת 1972 הושלמה בנייתו של הטרמינל הראשון, סיום בניית המסלול הראשון תוכנן למרץ 1978, אך פתיחתו התעכבה בחודשיים לאחר שקבוצת מפגינים פרצה למקום והרסה את מגדל הפיקוח.

לקראת מונדיאל 2002 שהתקיים בדרום קוריאה ויפן, הושלם בניית המסלול השני (ההחלטה לבנותו התקבלה בשנת 1986), הנמל הופרט בשנת 2004 שמו שונה מ"ניו טוקיו" לנריטה, בשנת 2008 הוארך המסלול הראשון כדי לאפשר למטוס האיירבוס A380 את הנחיתה בשדה.

בעקבות ההתנגדות לנמל, שדה התעופה מאובטח בצורה קפדנית, דבר שמייקר את אגרת הנחיתה בשדה, (בשנת 2005 אגרת הנחיתה למטוס בואינג 747 הייתה 6,800 ).

העלויות הגבוהות, המרחק היחסי של נמל התעופה ממרכז העיר, ועליית מחירי הדלק גרמו לירידה במספר הנוסעים מכ-35 מיליון בשנת 2007 לכ-33 מיליון בשנת 2008.

בתי נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה ישנם שני טרמינלים:

  • טרמינל 1 המבנה המרכזי בנמל, בו רוב החנויות וקניון הדיוטי פרי הנקרא "Narita Nakamise", הטרמינל מחולק לשניים:
  • צפון משמש בעיקר את חברות התעופה החברות ב-SkyTeam.

חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-65 חברות תעופה טסות מנמל התעופה לאוקיאניה, אסיה, אירופה, אפריקה, צפון ודרום אמריקה.

תחבורה אל הנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש המהיר 295 מקשר בין הנמל למחוז צ'יבה (Chiba Prefecture).

הכביש המהיר 296 מחבר את הנמל עם העיר סוסה (Sōsa).

לתחנת הרכבת מגיעות רכבות של שלוש חברות: Keisei Narita Airport Line ,Keisei Electric Railway, ו-East Japan Railway Company.

חברות הרכבות נריטה אקספרס (Narita Express) וסקאי ליין (Skyliner) מפעילות שרותי רכבות מהנמל למרכז טוקיו.

מספר קווי אוטובוס יוצאים משדה התעופה שרותי מוניות ולימוזינות נפוצים גם הם, שירות מיוחד מאפשר להגיע מהנמל למספר מנחתים במרכז העיר באמצעות מסוקים.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]