גלוריה גראהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלוריה גראהם
Gloria Grahame-still 1947.JPG
גלוריה גראהם (1947)
תאריך לידה: 28 בנובמבר 1923
מקום לידה: לוס אנג'לס, קליפורניה
תאריך פטירה: 5 באוקטובר 1981 (בגיל 57)
מקום פטירה: ניו יורק
שנות הפעילות: 1981- 1944
פרסים: פרס אוסקר
דמות ידועה: רוזמרי בארטלוו (ב"הרע והיפה")
ג'יני טרימיין (ב"אש צולבת")
איירין נבס (ב"פחד פתאומי")
גלוריה גראהם בסרט "הרע והיפה", (1952)

גלוריה גראהםאנגלית: Gloria Grahame; נולד ב-28 בנובמבר 1923, נפטר ב-5 באוקטובר 1981) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית שזכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1952 על הופעתה בסרט "הרע והיפה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהאם נולדה בשם גלוריה האלוורד בלוס אנג'לס. בתם של השחקנית והמורה למשחק ג'יין גרהאם ושל הארכיטקט רגיינלד מייקל האלוורד. אחותה הבוגרת הייתה השחקנית ג'וי הלוורד. גרהאם למדה משחק מאמה והתגלתה על ידי המפיק ההוליוודי לואיס מאייר שהבחין בה משחקת על בימות ברודוויי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראהם החלה את קריירת המשחק שלה בהוליווד בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20 עם הופעות בסרט הפשע של אדוארד דימיטריק "אש צולבת" בתפקיד עדת הרצח ג'יני טרימיין עליו היא הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובסרטו הקלאסי של פרנק קפרה "אלו חיים נפלאים" בו שיחקה בתפקיד ויולט ביק. בשנת 1950 חיזקה גראהם את מעמדה כשחקנית הולוודית בזכות תפקיד ראשי לצידו של כוכב הקולנוע המפרי בוגרט בסרטו של ניקולס ריי "במקום בודד". בשנת 1952 הייתה גראהם לכוכבת קולנוע באופן רשמי לאחר שזכתה בפרס האוסקר לתפקיד משני על הופעתה בתור רוזמרי בארטלוו בדרמה של וינסנט מינלי "הרע והיפה". לזכייה באוסקר הוסיפה גראהם הופעות מרשימות גם בדרמה של ססיל ב. דה-מיל "ההצגה הגדולה בתבל" ובמותחן "פחד פתאומי" בתפקיד איירין נבס.

גראהם המשיכה למנף את הקריירה שלה בשנות ה-50 עם תפקידים בעיבוד הקולנועי המוצלח של פרד זינמן למחזמר "אוקלהומה!" בתור אדו אני חברתה של לורי ויליאמס (שירלי ג'ונס), במותחן "החום הגדול" של פריץ לאנג בתור דבי מארש חברתו של הרוצח השכיר וינס סטון (לי מרווין), בדרמה של סטנלי קריימר "לא כזר" בתפקיד הארייט לאנג לצידו של רוברט מיצ'ם, בדרמת המלחמה הבריטית של רוברט נים "האיש שלא היה" בה שיחקה לצידו של השחקן המוערך קליפטון ווב ובסרט הפשע של רוברט וייז "הסיכויים נגד מחר".

לאחר שנות ה-50 החל מעמדה של גרהאם בהוליווד לדעוך וחוץ מהופעה משנית בקומדיה "מלווין והאוורד של ג'ונתן דמי היא לא השתתפה בסרט משמעותי. בעקבות כך הרבתה גרהאם לשחק בהפקות תיאטרון ואף נסעה לאנגליה לצורך תפקידים בימתיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהאם נישאה והתגרשה לא פחות מ-4 פעמים במהלך חייה האישיים.

  • נישואיה הראשונים היו לשחקן סטנלי קלמנטס, משנת 1945 עד ל-1948.
  • בשנת 1948 נישאה גרהאם לבמאי הקולנוע ניקולס ריי, לזוג נולד ילד אחד. נישואים אלו נגמרו בשערורייה לאחר שניקולס ריי תפס את גרהאם במיטה ביחד עם בנו בן-13 אנתוני מנישואיו הקודמים. ריי וגרהאם התגרשו סופית בשנת 1952.
  • ב-1954 נישאה בפעם השלישית לתסריטאי סיי הווארד, לגרהאם נולדה ממערכת זו בת אחת. גרהאם והווארד התגרשו בשנת 1957.
  • בשנת 1960 התחתנה גראהם עם השחקן והמפיק אנתוני ריי שהיה בנה החורג. גראהם ואנתוני ריי היו נשואים במשך 14 שנים ונולדו להם שני ילדים.

בשנת 1974 אובחנה גראהם כחולה במחלת סרטן השד, לצורך ההחלמה גרהאם הפסיקה לעשן, לצרוך אלכוהול ושינתה את הרגלי האכילה שלה עד שהחלימה מהסרטן באופן מלא. לדאבונה של גרהאם המחלה חזרה לגופה ל בשנת 1980 והיא סירבה לקבל טיפול כימוטרפי. גראהם ששהתה באותה תקופה בלונדון אושפזה במצב קשה לאחר שמצבה הדרדר עד לכדי דלקת הצפק. ילדיה טימותי ופאולט טסו לאנגליה והחזירו את גרהאם לארצות הברית לטיפול ב"בית חולים סט' וינסנט" שבניו יורק שם נפטרה ב-5 באוקטובר 1981 כשהיא בת 57. היא נקברה ב"פארק הזיכרון אאואקווד" שבלוס אנג'לס.

לזכרה של גרהאם מונצח כוכב קולנוע בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלוריה גראהם בוויקישיתוף