ז'ולייט בינוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ולייט בינוש

ז'ולייט בינושצרפתית: Juliette Binoche) (נולדה ב-9 במרץ 1964) היא שחקנית קולנוע צרפתייה, זוכת פרס האוסקר.

תוכן עניינים

[עריכה] תחילת דרכה

בינוש נולדה בפריז לאב במאי קולנוע ולאם שחקנית. בגיל 15 נשלחה ללמוד בתיכון לאמנויות ולאחר מכן למדה ב"קונסרבטוריון הצרפתי לאמנויות הדרמה". ב-1983, בהיותה בת 18, קיבלה תפקיד קטן בסרט העצמאי "Liberty belle". באותה תקופה עבדה כפקידה במשרד התרבות הצרפתי וכדוגמנית לציירים, ובמקביל החלה בהדרגה לבנות לה קריירה של שחקנית. בשנת 1986 היא הצטלמה אצל ליאו קראקס שהיה אז חבר שלה בסרט "זה אצלה בדם ".

[עריכה] הפריצה הגדולה

הפריצה הגדולה הגיע כשכיכבה בסרטו של פיליפ קאופמן, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" (1988). בהמשך כיכבה בסרטים המצליחים "הנאהבים מפון נף" (1991), שבו גילמה ציירת מיואשת, (עליו קיבלה את פרס האוסקר האירופי), "החלטה גורלית" (1992), סרטו של לואי מאל, שעליו הייתה מועמדת לפרס סזאר, וב"שלושת הצבעים: כחול", סרטו האניגמטי של קז'ישטוף קישלובסקי, שעליו זכתה בפרס סזאר. בסך הכול קיבלה בינוש שמונה מועמדויות לפרס הסזאר (כולם כשחקנית ראשית) וארבע פעמים לפרס האוסקר האירופי, שמתוכן זכתה בשלוש.

[עריכה] קריירה בינלאומית

ז'ולייט בינוש וז'אן רנו בפסטיבל קאן ב-2002

ב-1997 זכתה בפרס אוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה ב"הפצוע האנגלי", שבו גילמה אחות קנדית המטפלת בזר פצוע במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט פתח לה קריירה בינלאומית: אחריו כיכבה בסרטים הוליוודים כדוגמת "שוקולד" (שעליו קיבלה מועמדות לאוסקר) ו"לגעת במילים", לצדו של ריצ'רד גיר. היא כיכבה בשניים מסרטיו של הבמאי האוסטרי מיכאל הנקה: "לחיות על הקצה" ובסרטו עטור השבחים "מחבואים", שבו גילמה את רעייתו החשדנית של דניאל אוטיי, ועליו קיבלה מועמדות לפרס האוסקר האירופי. לאחר התקדמות זו בקריירה שלה דווח כי בינוש היא השחקנית הצרפתייה בעלת השכר הגבוה ביותר מעולם.

בינוש לא נישאה מעולם אך היא אם לשני ילדים: רפאל (עם אנדרה אל) וחנה, עם השחקן בנואה מאגימל ("המורה לפסנתר").

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא